אור ישראל ל׳

2 בראשית רבה פתח ↗

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְפַנֶּה כְּלִי מָלֵא בְּתוֹךְ כְּלִי רֵיקָן, שֶׁמָּא כְּלִי מָלֵא בְּתוֹךְ כְּלִי מָלֵא, כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מַיִם בְּמַיִם, וְאַתְּ אוֹמֵר אֶל מָקוֹם אֶחָד, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה. וכולהו נמי איתנהו במדרש קהלת ובאגדות דויקרא רבה. וְדִכְוָותֵהּ במדבר כ, י: וַיַּקְהִלּוּ משֶׁה וְאַהֲרֹן, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא כִּמְלוֹא פִי כְבָרָה קְטַנָּה הָיְתָה בָּהּ, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִין בָּהּ, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה. וְדִכְוָותֵהּ שמות ט, ח: וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן קְחוּ לָכֶם, אָמַר רַב הוּנָא וְכִי חָפְנוֹ שֶׁל משֶׁה הָיְתָה מַחֲזֶקֶת שְׁמוֹנָה קְמָצִים, אֶתְמְהָא. לֹא דָמֵי הַהוּא דְּחָפַן לְהַהוּא דְּקָמַץ, הַהוּא דְּחָפַן תְּרֵי מֵהַהוּא דְּקָמַץ, וּכְתִיב: וּזְרָקוֹ משֶׁה, נִמְצֵאת חָפְנוֹ שֶׁל משֶׁה הָיְתָה מַחְזֶקֶת שְׁמֹנָה קְמָצִים, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה. וְדִכְוָותֵיהּ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי חֲלַפְתָּא שמות כז, יח: אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָּאַמָּה וְרֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים, וְכָל יִשְׂרָאֵל עוֹמְדִים שָׁם, אֶתְמְהָא, אֶלָּא מִכָּאן שֶׁהֶחֱזִיק מוּעָט אֶת הַמְרֻבֶּה. וְדִכְוָותֵהּ יהושע ג, ט: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גּשׁוּ הֵנָּה וגו', רַב הוּנָא אָמַר זְקָפָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. אָמַר רַבִּי אַחָא בְּרַבִּי חֲנִינָא סְמָכָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. רַבָּנָן אָמְרִין צִמְצְמָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. אָמַר לָהֶן יְהוֹשֻׁעַ מִמַּה שֶּׁהֶחֱזִיקוּ שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן אֶתְכֶם, אַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁשְּׁכִינָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּינֵיכֶם, הֲדָא הוּא דִּכְתִיב יהושע ג, י: וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם, וְאַף בִּירוּשָׁלַיִם, דִּתְנַן עוֹמְדִים צְפוּפִים וּמִשְׁתַּחֲוִים רְוָחִים. רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי חָנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר, אַרְבַּע אַמּוֹת לְכָל אֶחָד וְאַמָּה מִכָּל צַד, כְּדֵי שֶׁלֹא יְהֵא אָדָם שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְאַף לֶעָתִיד לָבוֹא כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה ג, יז: בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִיְרוּשָׁלָיִם כִּסֵּא ה' וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כָל הַגּוֹיִם. רַבִּי יוֹחָנָן סָלֵיק לְמִשְׁאַל שְׁלָמֵהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא, אַשְׁכְּחֵיהּ דְּיָתִיב וְדָרִישׁ בַּהֲדֵין פָּסוּק: בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִיְרוּשָׁלָיִם כִּסֵּא ה', אָמַר לוֹ רַבִּי וְכִי מַחֲזֶקֶת הִיא יְרוּשָׁלַיִם כִּסֵּא ה', אֲמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהּ הַאֲרִיכִי הַרְחִיבִי קַבְּלִי אֻכְלוּסַּיִךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה נד, ב: הַרְחִיבִי מְקוֹם אָהֳלֵךְ, לָמָּה ישעיה נד, ג: כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול תִּפְרֹצִי וגו'.

4 תנא דבי אליהו רבה פתח ↗

וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנכי ה' אלקיך וגו' שמות כ׳:א׳-ב׳ ברוך המקום ברוך הוא שבחר בישראל מכל מעשה ידיו וקנה אותם קנין גמור וקרא אותם בנים ועבדים לשמו לפעמים הוא מדבר עמהם כמו שהוא מדבר עם הרבים ולפעמים הוא מדבר עמהם כמו שהוא מדבר עם היחיד וכל כך למה אלא בשביל האהבה שהוא אוהב אותם ובשביל השמחה שהוא משמח בהם לכן הוא מדבר עמהם בלשון יחיד ובלשון רבים. לפיכך הייתי אומר שכל אחד ואחד מישראל חייב לומר מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב שלא קנו האבות העוה"ז והעוה"ב וימות בן דוד אלא בשביל מעשיהם הטובים ות"ת. וכך שנו חכמים במשנה כל אחד ואחד מישראל חייב לומר בשבילי נברא העולם ולא יאמר האדם בלבו לעצמו אין העוה"ב אלא תוהו ובוהו לכן אלך בשרירות לבי ואוכל ואשתה ואהנה בעוה"ז ואח"כ אלך מן העוה"ז. ואם הוא עושה כן עליו אומר אמר נבל בלבו אין אלקים ואם הוא ת"ח חושך ממנו חכמה ובינה ואם פנה א"ע לדברים אחרים עליו הכתוב אומר ישעיהו ל״ב:ו׳ כי נבל נבלה ידבר וגו'. וכן לא יראה אדם את הרבים בצער ויאמר אלך בשרירות לבי ואוכל ואשתה ואהנה מן העוה"ז ואם הוא עושה כן עליו הכתוב אומר ישעיהו כ״ב:י״ג והנה ששון ושמחה הרוג בקר ושחוט צאן אכול בשר ושתות יין אכול ושתה כי מחר נמות מה כתיב בתריה ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון. ע"כ מדה בינונית. אבל במדת רשעים מה כתיב עליהם הכתוב אומר ישעיהו נ״ו:י״ב אתיו אקחה יין ונסבאה שכר והיה כזה יום מחר גדול יותר מאד אחריו מה כתיב ישעיהו נ״ז:א׳ הצדיק אבד ואין איש שם על לב וגו'. מה הענין של אחריו יבוא שלום ינוחו על משכבותם הולך נכחו וגו' מכאן אמרו חכמים אפי' חכם מישראל שהוא כמרע"ה שהיה אב לחכמים ואבי הנביאים וחסיד כאהרן אחיו לא יאמר הריני בשמחה בביתי ושלום עליך נפשי אלא יצא מביתו ויהא עם הציבור בצער אלא במה קונה אדם את אביו שבשמים ועוה"ב הוי אומר שהוא קונה להקב"ה במעש"ט ות"ת והקב"ה מקנהו העוה"ז והעוה"ב וימות בן דוד. ואלו הן המעש"ט שהאדם קונה להקב"ה ועוה"ב בתוכם מתוך אהבה ואחוה ויראה ושלום וריעות ומתוך האמת והשלום ומתוך שפל ברך ומתוך ענוה ומתוך רבוי ישיבה ומיעוט סחורה ומתוך שמוש חכמים ומתוך פלפול התלמידים ומתוך לב טוב ומתוך דרך ארץ ומתוך לאו לאו והן הן. למדנו מאבינו אברהם שבתחלת מעשיו היה לו יראה מלפני הקב"ה שנאמר בראשית ט״ו:א׳ אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך ואין אומרים לאדם אל תירא אלא למי שהוא ירא שמים לאמיתו ומשלו משל למה"ד למלך שאמר לבנו בני צא והרוג את כל הליסטים הללו ולא תקח כלום מן הממון שלהם אם יפלו בידך כדי שלא יאמרו לא יצא בן המלך להרוג את הליסטים הללו אלא בשביל לקחת את הממון מיד יצא והרג את כל הליסטים. בחזירתו יצא אביו לקראתו וא"ל ברוך אתה בני ותהא לך קורת רוח בעולם שלא נהנית מן ממונם כלום עכשיו בא עמי ואתן לך כל כלי חמדה שבעולם ואבנים טובות ומרגליות מבית גנזים שלי. וכן לכך נדמה אברהם אבינו בשעה שיצא להרוג את המלכים בחזירתו יצא מלך סדום לקראתו והיה כמדומה למלך סדום שאברהם לא יחזיר לו כלום היה מבקש וא"ל לאברהם בבקשה ממך תן לי הנפש והרכוש קח לך בראשית י״ד:כ״א-כ״ב מיד ויאמר אברם אל מלך סדום הרימותי ידי אל ה' וגו' אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך וגו' וכבר נשבעתי שלא אקח כלום מכל אשר לך ואמר לו אברהם למלך סדום שוטה שבעולם וכי לכסף ולזהב ולכל כלי חמדה שלך אני צריך אני אשליך לפניך הכל לארץ ותראה שלא נהניתי מממונך כלום בלעדי רק אשר אכלו הנערים וגו' באותה שעה קדש אברהם את שמו של הקב"ה ועמד והחזיר את כל רכוש סדום ועמורה מיד אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה וגו' שכרך הרבה מאד וכן למדנו מיצחק שבתחלת מעשיו היה ירא שמים לאמיתו כי בן שבעים וחמש שנה היה יצחק בשעה שנכנס אברהם לבית עולמו ואמר יצחק אוי לי שמא אין בי מעשים טובים כמו שהיה באבא מה תהא עלי מלפני הקב"ה מיד נתגלגלו רחמיו של הקב"ה עליו ועמד עמו באותה שעה שנאמר בראשית כ״ו:כ״ד וירא אליו ה' בלילה ההוא וגו' וכן למדנו מן יעקב אבינו שבתחלת מעשיו היה לו יראה מלפני הקב"ה שנאמר בראשית כ״ח:י״ז ויירא ויאמר מה נורא המקום הזה וגו' וכן למדנו מאבותינו הראשונים שבתחלת מעשיהם היה להם יראה מלפני הקב"ה שנאמר שמות י״ד:ל״א וייראו העם את ה' וגו' הא למדת שבשכר היראה שיראו אבותינו הקדושים אברהם יצחק ויעקב מן הקב"ה ובשכר האמונה שהאמינו ישראל בהקב"ה כשהיו במצרים נגאלו ממצרים ונקרע להם את הים וכן יהיה לעתיד שיבא הקב"ה ויפדה את ישראל מבין העכו"ם ויביא להם ימות בן דוד וימות גאולתנו שנא' מיכה ד׳:י׳ חולי ונוחי בת ציון כיולדה וגו' ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך ה' מכף אויביך וכל עונותיהן של ישראל מניחין אותן בבל ועולים כשהם טהורים לארץ ישראל שנאמר זכריה ה׳:ט׳ ואשא עיני וארא והנה שתים נשים יוצאות וגו' ותשאנה את האיפה בין הארץ ובין השמים ואומר אל המלאך הדובר בי אנה המה מוליכות את האיפה ויאמר אלי לבנות לה בית בארץ שנער והוכן והוניחה שם וגו' ולמה נקרא שמה שנער שמנערת כל העונות מעליה לכך נאמר לבנות לה בית בארץ שנער מאי והוכן והוניחה שם על מכונתה אלא זה הפסוק מחזיר וקאי על המשכן שהוא נגנז במקומו וכן הארון עם הלוחות שבתוכו וארגז ששלחו פלשתים דורון להקב"ה ומקלו של אהרן וצלוחית של שמן המשחה וצנצנת המן שנאמר שמות ט״ז:ל״ג ויאמר משה אל אהרן קח צנצנת אחת ותן שמה מלא העומר מן וגו' ויניחהו אהרן לפני העדות למשמרת כדי שיאמר להם ירמיהו הנביא זה המן שהאכלתי את ישראל במדבר. ארון ולוחות בתוכו כיצד שנאמר דברים ה את הדברים האלה דבר ה' אל כל קהלכם בהר מתוך האש וגו' אמר להם אלה הדברים הן עשרת הדברות שדברתי עמכם בסיני. ומפני מה נטמן המשכן עד היום הזה מפני שעשאוהו הכשרים בנדבות לבם וקשה לפני הקב"ה להפסיד כל מה שעשו הכשרים בנדבות לבם ולעתיד יבא הקב"ה וישרה בתוכו כמדה הראשונה שנאמר ש"ה ד עורי צפון ובואי תימן וגו' באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי וגו' דבר אחר באתי לגני אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות אחותי כלה זו כנסת ישראל אריתי מורי עם בשמי אלו תורה נביאים וכתובים אכלתי יערי עם דבשי אלו מדרש הלכות ואגדות שתיתי ייני עם חלבי אלו מעשים טובים שחכמי ישראל מצפין להם ואחר כך אכלו רעים שתו ושכרו דודים.

4 בראשית רבה פתח ↗

וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כְּתִיב משלי י, כב: בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ. בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר, זוֹ הַשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי. וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ, זֶה הָאֵבֶל, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר שמואל ב יט, ג: נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ. וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וגו', רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר בֵּרְכוֹ בַּמָּן וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן, בֵּרְכוֹ בַּמָּן, שֶׁכָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת הָיָה יוֹרֵד עֹמֶר, בְּעֶרֶב שַׁבָּת שְׁנֵי עֳמָרִים. וְקִדְּשׁוֹ בַּמָּן, שֶׁלֹא יָרַד בּוֹ כָּל עִקָּר. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר, בֵּרְכוֹ בַּמָּן, וְקִדְּשׁוֹ בַּבְּרָכָה. רַבִּי יִצְחָק אָמַר בֵּרְכוֹ בַּמָּן, וְקִדְּשׁוֹ בַּמְקוֹשֵׁשׁ, וּבֵרְכוֹ בָּעֲטִיפָה. רַב הוּנָא אָמַר צָרִיךְ לְהַחֲלִיף. רַבִּי חִיָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר צָרִיךְ לְעַרֵב. אָבִין בַּר חִסְדָּאי אָמַר צָרִיךְ לְשַׁלְשֵׁל. רַבִּי יִרְמְיָה וְרַבִּי זְעֵירָא הֲווֹן מְהַלְּכִין כַּחֲדָא, וְאִסְתַּלְּקַת גּוּלְתֵיהּ דְּרַבִּי יִרְמְיָה וְשִׁלְשְׁלָהּ רַבִּי זְעֵירָא, הָדָא אָמְרָה צָרִיךְ לְשַׁלְשֵׁל. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר בֵּרְכוֹ בְּנֵר, וּבִי הָיָה הַמַּעֲשֶׂה, פַּעַם אַחַת הִדְלַקְתִּי אֶת הַנֵּר בְּלֵילֵי שַׁבָּת וּבָאתִי וּמָצָאתִי אוֹתוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת דָּלוּק וְלֹא חָסַר כְּלוּם. בֵּרְכוֹ בְּאוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם, קִדְּשׁוֹ בְּאוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם. לֹא דוֹמֶה אוֹר פָּנָיו שֶׁל אָדָם כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁהוּא דּוֹמֶה בְּשַׁבָּת. בֵּרְכוֹ בַּמְּאוֹרוֹת, רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר עַכּוֹ אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְקַלְּלוּ הַמְּאוֹרוֹת מֵעֶרֶב שַׁבָּת, אֲבָל לֹא לָקוּ עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת, אַתְיָא כְּרַבָּנָן וְלָא אַתְיָא כִּדְרַבִּי אַמֵּי, דְּאָמַר רַבִּי אַמֵּי אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא לָן כְּבוֹדוֹ עִמּוֹ, מַה טַּעַם תהלים מט, יג: וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְּמוּ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי, לָן כְּבוֹדוֹ עִמּוֹ, וּמוֹצָאֵי שַׁבָּת נִטַּל מִמֶּנּוּ זִיווֹ וּטְרָדוֹ מִגַּן עֵדֶן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב איוב יד, כ: מְשַׁנֶּה פָנָיו וַתְּשַׁלְּחֵהוּ. כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה חַמָּה בְּלֵילֵי שַׁבָּת, בִּקֵּשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִגְנֹז אֶת הָאוֹרָה, וְחָלַק כָּבוֹד לַשַּׁבָּת. הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אוֹתוֹ, בֵּרְכוֹ בְּאוֹרָה, כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה בְּלֵילֵי הַשַּׁבָּת הִתְחִילָה הָאוֹרָה וְהָיְתָה מְשַׁמֶּשֶׁת, הִתְחִילוּ הַכֹּל מְקַלְּסִין, הֲדָא הוּא דִכְתִיב איוב לז, ג: תַּחַת כָּל הַשָּׁמַיִם יִשְׁרֵהוּ וְאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, מִפְּנֵי מָה וְאוֹרוֹ עַל כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן, אוֹר שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹם רִאשׁוֹן, אָדָם צוֹפֶה וּמַבִּיט בּוֹ מִסּוֹף הָעוֹלָם וְעַד סוֹפוֹ, כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּכֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאַנְשֵׁי דּוֹר הַמַּבּוּל וּבְאַנְשֵׁי דּוֹר הַפְלָגָה שֶׁמַּעֲשֵׂיהֶן מְקֻלְקָלִין, עָמַד וּגְנָזָהּ וְהִתְקִינָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. וּמִנַּיִן שֶׁגְּנָזָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר איוב לח, טו: וְיִמָּנַע מֵרְשָׁעִים אוֹרָם וּזְרוֹעַ רָמָה תִּשָּׁבֵר. וּמִנַּיִן שֶׁהִתְקִינָהּ לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר משלי ד, יח: וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי זְעֵירָא אָמַר, ל"ו שָׁעוֹת שִׁמְשָׁה אוֹתָהּ הָאוֹרָה, שְׁנֵים עָשָׂר שֶׁל עֶרֶב שַׁבָּת, וּשְׁנֵים עָשָׂר שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת, וּשְׁנֵים עָשָׂר שֶׁל שַׁבָּת. כֵּיוָן שֶׁשָּׁקְעָה הַחַמָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת הִתְחִיל הַחשֶׁךְ מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא וְנִתְיָרֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קלט, יא: וָאֹמַר אַךְ חשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי, אוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ בראשית ג, טו: הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב, בָּא לְהִזְדַּוֵּג לִי, מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, זִמֵּן לוֹ שְׁנֵי רְעָפִים וְהֵקִישָׁן זֶה לָזֶה וְיָצָא מֵהֶן אוֹר וּבֵרַךְ עָלֶיהָ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי. מַה בֵּרַךְ עָלֶיהָ, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ. אַתְיָא כִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר שְׁמוּאֵל מִפְּנֵי מָה מְבָרְכִין עַל הָאוֹר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא תְּחִלַּת בְּרִיָּתָהּ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב וְרַבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר, אַף מוֹצָאֵי יוֹם הַכִּפּוּרִים מְבָרְכִין עָלָיו, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁבַת הָאוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. בֵּרְכוֹ בִּיצִיאָה, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר, כָּל יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חֶסְרוֹן, כְּתִיב בּוֹ בְּרָכָה וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. בַּחֲמִישִׁי נִבְרְאוּ עוֹפוֹת וְדָגִים, וּבְנֵי אָדָם שׁוֹחֲטִין עוֹפוֹת וְאוֹכְלִים, וְצָדִים דָּגִים וְאוֹכְלִין, וּכְתִיב בּוֹ בְּרָכָה וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. בַּשִּׁשִּׁי נִבְרָא אָדָם וּבְהֵמָה, וּבְנֵי אָדָם שׁוֹחֲטִין בְּהֵמָה וְאוֹכְלִין, וּבְנֵי אָדָם מֵתִים, וּכְתִיב בּוֹ בְּרָכָה וְאֵינוֹ חָסֵר כְּלוּם. בַּשְּׁבִיעִי מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר, רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, מִפְּנֵי הַיְצִיאָה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, מִפְּנֵי אִיסְטְנִיסִים בֵּרְכוֹ בְּמַטְעַמִּים. רַבֵּנוּ עָשָׂה סְעוּדָה לְאַנְטוֹנִינוּס בְּשַׁבָּת, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין שֶׁל צוֹנֵן אָכַל מֵהֶם וְעָרַב לוֹ, עָשָׂה לוֹ סְעוּדָה בַּחוֹל הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין רוֹתְחִין, אָמַר לוֹ אוֹתָן עָרְבוּ לִי יוֹתֵר מֵאֵלּוּ. אָמַר לוֹ תֶּבֶל אֶחָד הֵן חֲסֵרִין. אָמַר לוֹ וְכִי יֵשׁ קֵילָרִין שֶׁל מֶלֶךְ חָסֵר כְּלוּם, אָמַר לוֹ שַׁבָּת הֵן חֲסֵרִין, אִית לָךְ שַׁבָּת. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי שַׁיְלֵיהּ לְרַבִּי, אָמַר לוֹ בְּנֵי בָּבֶל בִּזְכוּת מָה הֵן חַיִּים, אָמַר לוֹ בִּזְכוּת הַתּוֹרָה. וּבְנֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּזְכוּת מָה, אָמַר לוֹ בִּזְכוּת מַעַשְׂרוֹת. וְאַנְשֵׁי חוּצָה לָאָרֶץ בִּזְכוּת מָה, אָמַר לוֹ בִּזְכוּת שֶׁהֵן מְכַבְּדִין אֶת הַשַּׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא פַּעַם אַחַת זִמְנַנִי אָדָם אֶחָד בְּלוּדְקִיָא וְהֵבִיא לְפָנֵינוּ דְּיוֹסְקוּס אֶחָד טָעוּן בְּי"ו מוֹטוֹת, וּבוֹ מִכָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, וְתִינוֹק אֶחָד הָיָה יוֹשֵׁב בְּאֶמְצָעִיתוֹ, וְהָיָה מַכְרִיז וְאוֹמֵר תהלים כד, א: לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְישְׁבֵי בָהּ, כָּל כָּךְ לָמָּה שֶׁלֹא תָּזוּחַ דַּעְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת עָלָיו. אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי מֵהֵיכָן זָכִיתָ לְכָל הַכָּבוֹד הַזֶּה. אָמַר לִי, טַבָּח הָיִיתִי, וְכָל בְּהֵמָה יָפָה שֶׁהָיִיתִי רוֹאֶה כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת הָיִיתִי מַפְרִישָׁהּ לְשַׁבָּת. וְאָמַרְתִּי לוֹ לֹא עַל מַגָּן זָכִיתָ. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, עוֹבָדָא הֲוָה בְּרוֹמִי בַּעֲרוֹבַת צוֹמָא רַבָּה, וַהֲוָה תַּמָּן חַד חַיָּט וַאֲזַל דְּיִזְדַּבַּן לֵיהּ חַד נוּן, אִשְׁתְּכַח הוּא וְטַלְיָא דְּאִיפַּרְכוֹס קָיְימִין עִילָוֵיהּ, הֲוָה הָדֵין מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי וְהָדֵין מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי, עַד דְּמָטְיָא לִשְׁנֵים עָשָׂר דִּינָרִין, וּנְסָבֵא הַהוּא חַיָּטָא. בְּעָנָתָא דַּאֲרִיסְטוֹן אֲמַר אִיפַּרְכוֹס לְטַלְיָה לָמָּה לָא אַיְתֵית לִי נוּן. אֲמַר לֵיהּ, מָרִי מָה לִכְפֹּר מִינָךְ, אֲזַלִּית וְלָא הֲוָה תַּמָּן אֶלָּא חַד נוּן, וְאִשְׁתְּכָחִית אֲנָא וְחַד יְהוּדָאי קָיְימִין עִילָוֵיהּ, וַהֲוָה הוּא מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי וַאֲנָא מַסֵּיק לֵיהּ בְּטִימֵי, עַד דְּמָטְיָא לִשְׁנֵים עָשָׂר דִּנָּרִין, מָה הֲוַת בְּעָא דְּנַיְיתָא לָךְ נוּן בִּתְרֵי עֲשַׂר דִּנָּרִין, אֶתְמְהָא. אֲמַר לֵיהּ מָאן הוּא, אֲמַר לֵיהּ בַּר נָשׁ פְּלַן, שְׁלַח בַּתְרֵיהּ וַאֲתָא לְגַבֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ מָה חֲמֵית חַיָּט יְהוּדָאי דַּאֲכַלְתְּ נוּן בִּתְרֵי עֲשַׂר דִּנָּרִין. אֲמַר לֵיהּ מָרִי אִית לָן חַד יוֹם, בְּכָל חוֹבִין דַּאֲנַן עָבְדִין כָּל יוֹמֵי שַׁתָּא, הוּא מְכַפֵּר עֲלֵינַן. וְכַד הוּא אֲתָא לֵית אֲנַן צְרִיכִין לְיַקּוּרֵי יָתֵיהּ. אֲמַר כֵּיוָן שֶׁהֵבֵאתָ רְאָיָה לִדְבָרֶיךָ הֲרֵי אַתָּה פָּטוּר. מַה פָּרַע לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הָלַךְ וְקָרַע אוֹתָהּ וְזִמֵּן לוֹ בְּתוֹכָהּ מַרְגָּלִיּוֹת טוֹבָה, וְהָיָה מִתְפַּרְנֵס הֵימֶנָּהּ כָּל יָמָיו. טוּרְנוֹסְרוּפּוּס הָרָשָׁע שָׁאַל אֶת רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם, אֲמַר לֵיהּ וּמַה גְּבַר מִן גּוּבְרִין. אֲמַר מָה אֲמָרִית לָךְ, וּמָה אֲמַרְתְּ לִי. אֲמַר לֵיהּ אֲמַרְתְּ לִי מַה יּוֹם מִיּוֹמַיִם, מַאי שְׁנָא יוֹמָא דְשַׁבַּתָּא מִכָּל יוֹמָא, וַאֲמָרִית לָךְ וּמָן גֶּבֶר מִגּוּבְרִין, מַאי שְׁנָא טוּרְנוּסְרוּפּוֹס מִכָּל גּוּבְרִין. אֲמַר לֵיהּ שֶׁרָצָה הַמֶּלֶךְ לְכַבְּדֵנִי. אֲמַר לֵיהּ אַף זוֹ שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכַבְּדָהּ. אֲמַר לֵיהּ מְנָאן אַתְּ מוֹדַע לִי, אֲמַר לֵיהּ הֲרֵי נְהַר סַמְבַּטְיוֹן יוֹכִיחַ, שֶׁמּוֹשֵׁךְ אֲבָנִים כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת, וּבְשַׁבָּת הוּא נָח. אֲמַר לֵיהּ לְנַגְדָא אַתְּ נָגֵיד לִי, אֶתְמְהָא. אֲמַר לֵיהּ וַהֲרֵי הַמַּעֲלֶה אֶת הַמֵּת בִּזְכוּרוֹ יוֹכִיחַ, שֶׁהוּא עוֹלֶה כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת וּבְשַׁבָּת אֵינוֹ עוֹלֶה, וְהַהוּא גַּבְרָא לֶהֱוֵי בָּדַק בַּאֲבוּהִי. חַד זְמַן צָרִיךְ וּבָדַק בַּאֲבוּהוֹ, וּסְלֵק כָּל יוֹמָא דְּשַׁבַּתָּא, וּבְשַׁבַּתָּא לָא סְלֵק. בְּחַד שַׁבַּתָּא אַסְקֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ אַבָּא מִן דְּמִיתַת אִתְעַבְדֵית יְהוּדִי, אֶתְמְהָא. מִפְּנֵי מָה עָלִיתָ כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת, וְשַׁבָּת לֹא עָלִיתָ. אֲמַר לֵיהּ כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת אֶצְלְכֶם בִּרְצוֹנוֹ, כָּאן הוּא מְשַׁמֵּר אוֹתוֹ בְּעַל כָּרְחוֹ. אֲמַר לֵיהּ וְכִי עָמָל יֵשׁ לָכֶם שֶׁאַתֶּם עֲמֵלִים כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת, וּבְשַׁבָּת אַתֶּם נוֹחִין. אֲמַר לֵיהּ כָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת אָנוּ נִדּוֹנִין וּבְשַׁבָּת אָנוּ נוֹחִין. חָזַר אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא, אָמַר לוֹ אִם כִּדְבָרֶיךָ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְכַבֵּד אֶת הַשַּׁבָּת, אַל יַשֵּׁב בָּהּ רוּחוֹת, אַל יוֹרִיד בָּהּ גְּשָׁמִים, אַל יַצְמִיחַ בָּהּ עֵשֶׂב. אֲמַר לֵיהּ תִּפַּח רוּחֵיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא, אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, לִשְׁנַיִם שֶׁהָיוּ דָּרִין בְּחָצֵר אַחַת, אִם אֵין זֶה נוֹתֵן עֵרוּב וְזֶה נוֹתֵן עֵרוּב, שֶׁמָּא מֻתָּרִין לְטַלְטֵל בֶּחָצֵר. אֲבָל אִם הָיָה אֶחָד דָּר בֶּחָצֵר, הֲרֵי הוּא מֻתָּר בְּכָל הֶחָצֵר כֻּלָּהּ, אַף כָּאן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפִי שֶׁאֵין רְשׁוּת אַחֶרֶת עִמּוֹ, וְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ, מֻתָּר בְּכָל עוֹלָם כֻּלּוֹ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהֲרֵי אוֹכְלֵי הַמָּן מְעִידִין עָלָיו, שֶׁכָּל יְמוֹת הַשַּׁבָּת הָיָה יוֹרֵד וּבְשַׁבָּת לֹא הָיָה יוֹרֵד. פִּילוֹסוֹפוֹס אֶחָד שָׁאַל אֶת רַבִּי הוֹשַׁעְיָה, אָמַר לוֹ אִם חֲבִיבָה הִיא הַמִּילָה, מִפְּנֵי מָה לֹא נִתְּנָה לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי מָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מְגַלֵּחַ פְּאַת רֹאשׁוֹ וּמֵנִיחַ אֶת פְּאַת זְקָנוֹ, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי שֶׁגָּדֵל עִמּוֹ בִּשְׁטוּת, אָמַר לוֹ אִם כֵּן יְסַמֵּא אֶת עֵינוֹ וִיקַטַּע אֶת יָדָיו וִישַׁבֵּר אֶת רַגְלָיו, עַל יְדֵי שֶׁגָּדְלוּ עִמּוֹ בִּשְׁטוּת. אֲמַר לֵיהּ וּלְאִלֵּין מִלַּיָּא אָתֵינָן, אֶתְמְהָא. אָמַר לוֹ לְהוֹצִיאֲךָ חָלָק אִי אֶפְשָׁר אֶלָּא כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית צְרִיכִין עֲשִׂיָה, כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמִתּוּק. הַתּוּרְמוּסִים צָרִיךְ לְמִתּוּק. הַחִטִּין צְרִיכִין לְהִטָּחֵן. אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן. רַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא אָמַר, אַבְרָהָם שֶׁאֵין כָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית יג, יז: קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ וגו'. אֲבָל יַעֲקֹב שֶׁכָּתוּב בּוֹ שְׁמִירַת שַׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית לג, יח: וַיִּחַן אֶת פְּנֵי הָעִיר, נִכְנַס עִם דִּמְדּוּמֵי חַמָּה, וְקָבַע תְּחוּמִין מִבְּעוֹד יוֹם, יָרַשׁ אֶת הָעוֹלָם שֶׁלֹא בְּמִדָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית כח, יד: וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וגו'. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה בֵּרְכוֹ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי דוֹסְתָּאי וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי דוֹסְתָּאי אוֹמְרִים שֶׁאֵין לוֹ בֶּן זוּג, חַד בְּשַׁבַּתָּא, תְּרֵי, תְּלָתָא, אַרְבַּעְתָּא, חַמְשָׁא, עֲרוּבְתָּא, שַׁבַּתָּא לֵית לָהּ בֶּן זוּג. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר שֶׁאֵינוֹ נִדְחֶה, יוֹם טוֹב נִדְחֶה, יוֹם הַכִּפּוּרִים נִדְחֶה, שַׁבָּת אֵינָהּ נִדְחֵית. תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, אָמְרָה שַׁבָּת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם לְכֻלָּן יֵשׁ בֶּן זוּג, וְלִי אֵין בֶּן זוּג. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא בֶּן זוּגֵךְ. וְכֵיוָן שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא זִכְרוּ הַדָּבָר שֶׁאָמַרְתִּי לְשַׁבָּת, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל הִיא בֶּן זוּגֵךְ, הַיְנוּ דִּבּוּר שמות כ, ח: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְשׁוֹ. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמַר, שְׁלשָׁה בְּרִיּוֹת הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹרֵא בְּכָל יוֹם וָיוֹם, בְּאֶחָד בָּרָא שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְאוֹרָה. בַּשֵּׁנִי, רָקִיעַ וְגֵיהִנֹּם וּמַלְאָכִים. בַּשְּׁלִישִׁי, אִילָנוֹת וּדְשָׁאִין וְגַן עֵדֶן. בָּרְבִיעִי, חַמָּה וּלְבָנָה וּמַזָּלוֹת. בַּחֲמִישִׁי, עוֹפוֹת וְדָגִים וְלִוְיָתָן. בַּשִּׁשִּׁי, אָדָם וְחַוָּה וּרְמָשִׂים. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בַּשִּׁשִּׁי בָּרָא שִׁשָּׁה, אָדָם, וְחַוָּה, וְרֶמֶשׂ, וּבְהֵמָה, וְחַיָה, וּמְרִיאִים. אָמַר רַבִּי בְּנָיָא אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים וְעָשָׂה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת, כָּל מַה שֶּׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָתִיד לִבְרֹאת בַּשְּׁבִיעִי, הִקְדִּים וּבָרָא אוֹתוֹ בַּשִּׁשִּׁי. רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא אָמַר, אַף עַל גַּב דְּאַתְּ אָמַר: כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, מִמְּלֶאכֶת עוֹלָמוֹ שָׁבַת, וְלֹא שָׁבַת לֹא מִמְּלֶאכֶת הָרְשָׁעִים וְלֹא מִמְּלֶאכֶת הַצַּדִּיקִים, אֶלָּא פּוֹעֵל עִם אֵלּוּ וְעִם אֵלּוּ, מַרְאֶה לְאֵלּוּ מֵעֵין דּוּגְמָא גֵּטוֹרִין שֶׁלָּהֶן וּלְאֵלּוּ מֵעֵין דּוּגְמָא גֵּטוֹרִין שֶׁלָּהֶן. מִנַּיִן שֶׁפֻּרְעָנוּתָם שֶׁל רְשָׁעִים קְרוּיָה מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה נ, כה: פָּתַח ה' אֶת אוֹצָרוֹ וַיּוֹצֵא אֶת כְּלֵי זַעְמוֹ כִּי מְלָאכָה הִיא. וּמִנַּיִן שֶׁשְּׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים קְרוּיָה מְלָאכָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים לא, כ: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִירֵאֶיךָ פָּעַלְתָּ לַחוֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם.

5 שבת פתח ↗

יִרְאַת שָׁמַיִם, דּוֹמֶה לְגִזְבָּר שֶׁמָּסְרוּ לוֹ מַפְתְּחוֹת הַפְּנִימִיּוֹת וּמַפְתְּחוֹת הַחִיצוֹנוֹת לֹא מָסְרוּ לוֹ, בְּהֵי עָיֵיל? מַכְרִיז רַבִּי יַנַּאי: חֲבָל עַל דְּלֵית לֵיהּ דָּרְתָא וְתַרְעָא לְדָרְתָא עָבֵיד. אָמַר רַב יְהוּדָה: לֹא בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהָאֱלֹהִים עָשָׂה שֶׁיִּירְאוּ מִלְּפָנָיו״.

10 יומא פתח ↗

מִיתָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפְּרִין עִם הַתְּשׁוּבָה. עִם הַתְּשׁוּבָה — אִין, בִּפְנֵי עַצְמָן — לָא. נֵימָא דְּלָא כְּרַבִּי. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: עַל כׇּל עֲבֵירוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, בֵּין עָשָׂה תְּשׁוּבָה בֵּין לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה — יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, חוּץ מִפּוֹרֵק עוֹל, וּמְגַלֶּה פָּנִים בַּתּוֹרָה, וּמֵיפֵר בְּרִית בָּשָׂר, שֶׁאִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה — יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר, וְאִם לֹא עָשָׂה תְּשׁוּבָה — אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר.

11 יומא פתח ↗

דִּכְתִיב: ״בַּמִּדְבָּר״. וּמַאן דְּאָמַר אֲסוּרִין, דִּכְתִיב: ״גְּזֵירָה״. וּמַאן דְּאָמַר אֲסוּרִין, הַאי ״מִדְבָּר״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״הַמִּדְבָּרָה״, ״הַמִּדְבָּרָה״, ״בַּמִּדְבָּר״ — לְרַבּוֹת נוֹב וְגִבְעוֹן, שִׁילֹה, וּבֵית עוֹלָמִים. וְאִידַּךְ, הַאי ״גְּזֵירָה״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא: ״גְּזֵירָה״ — אֵין גְּזֵירָה אֶלָּא חֲתוּכָה. דָּבָר אַחֵר: אֵין גְּזֵירָה אֶלָּא דָּבָר הַמִּתְגַּזֵּר וְיוֹרֵד. דָּבָר אַחֵר: ״גְּזֵירָה״, שֶׁמָּא תֹּאמַר מַעֲשֵׂה תֹהוּ הוּא, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲנִי ה׳״, אֲנִי ה׳ גְּזַרְתִּיו, וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶן. אָמַר רָבָא: מִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר מוּתָּרִין, לֹא אָמְרָה תּוֹרָה ״שַׁלַּח״ לְתַקָּלָה. תָּנוּ רַבָּנַן: ״עֲזָאזֵל״ — שֶׁיְּהֵא עַז וְקָשֶׁה. יָכוֹל בַּיִּשּׁוּב, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בַּמִּדְבָּר״, וּמִנַּיִן שֶׁבְּצוּק? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״גְּזֵירָה״. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״עֲזָאזֵל״ — קָשֶׁה שֶׁבֶּהָרִים, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ לָקָח״. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״עֲזָאזֵל״ — שֶׁמְּכַפֵּר עַל מַעֲשֵׂה עוּזָּא וְעַזָּאֵל. תָּנוּ רַבָּנַן, ״אֶת מִשְׁפָּטַי תַּעֲשׂוּ״ — דְּבָרִים שֶׁאִלְמָלֵא לֹא נִכְתְּבוּ דִּין הוּא שֶׁיִּכָּתְבוּ, וְאֵלּוּ הֵן: עֲבוֹדָה זָרָה, וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, וְגָזֵל, וּבִרְכַּת הַשֵּׁם. ״אֶת חוּקּוֹתַי תִּשְׁמְרוּ״ — דְּבָרִים שֶׁהַשָּׂטָן מֵשִׁיב עֲלֵיהֶן, וְאֵלּוּ הֵן: אֲכִילַת חֲזִיר, וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז, וַחֲלִיצַת יְבָמָה, וְטׇהֳרַת מְצוֹרָע, וְשָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ. וְשֶׁמָּא תֹּאמַר מַעֲשֵׂה תוֹהוּ הֵם, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲנִי ה׳״, אֲנִי ה׳ חֲקַקְתִּיו, וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לְהַרְהֵר בָּהֶן. אֵימָתַי מְטַמֵּא בְּגָדִים. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְשַׁלֵּחַ מְטַמֵּא בְּגָדִים, וְאֵין הַשּׁוֹלֵחַ אֶת הַמְשַׁלֵּחַ מְטַמֵּא בְּגָדִים. יָכוֹל מִשֶּׁיֵּצֵא חוּץ לְחוֹמַת עֲזָרָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הַמְשַׁלֵּחַ״. אִי ״הַמְשַׁלֵּחַ״, יָכוֹל עַד שֶׁיַּגִּיעַ לַצּוּק — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְהַמְשַׁלֵּחַ״. הָא כֵּיצַד: מִשֶּׁיֵּצֵא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ״עֲזָאזֵל וְכִבֶּס״ — עַד שֶׁהִגִּיעַ לַצּוּק. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: ״וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו״, זוֹרְקוֹ בְּבַת רֹאשׁ וּמְטַמֵּא בְּגָדִים. מַתְנִי׳ בָּא לוֹ אֵצֶל פַּר וְשָׂעִיר הַנִּשְׂרָפִין, קְרָעָן, וְהוֹצִיא אֶת אֵימוּרֵיהֶן, נְתָנָן בְּמָגֵיס וְהִקְטִירָן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ. קְלָעָן בְּמִקְלָעוֹת וְהוֹצִיאָן לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה. וּמֵאֵימָתַי מְטַמְּאִין בְּגָדִים — מִשֶּׁיֵּצְאוּ חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּצִּית הָאוּר בְּרוּבָּן. גְּמָ׳ ״וְהִקְטִירָן״ סָלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא אֵימָא: לְהַקְטִירָן עַל גַּבֵּי מִזְבֵּחַ. ״קְלָעָן בְּמִקְלָעוֹת״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּמִין קְלִיעָה. תָּנָא: לֹא הָיָה מְנַתְּחָן נִיתּוּחַ בְּשַׂר עוֹלָה, אֶלָּא עוֹר עַל גַּבֵּי בָּשָׂר. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתַנְיָא: רַבִּי אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן עוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עוֹר וּבָשָׂר וָפֶרֶשׁ,

12 פסחים פתח ↗

שְׁמַע מִינַּהּ מִדְּרַבִּי עֲקִיבָא תְּלָת. שְׁמַע מִינַּהּ: אֵין בִּיעוּר חָמֵץ אֶלָּא שְׂרֵיפָה, וּשְׁמַע מִינַּהּ: הַבְעָרָה לְחַלֵּק יָצָאת, וּשְׁמַע מִינַּהּ: לָא אָמְרִינַן הוֹאִיל וְהוּתְּרָה הַבְעָרָה לְצוֹרֶךְ — הוּתְּרָה נָמֵי שֶׁלֹּא לְצוֹרֶךְ. תָּנוּ רַבָּנַן: ״שִׁבְעַת יָמִים שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם״. מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ בְּכׇל גְּבֻלֶךָ״! לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר״ — שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ. יָכוֹל יַטְמִין וִיקַבֵּל פִּקְדוֹנוֹת מִן הַגּוֹי — תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יִמָּצֵא״. אֵין לִי אֶלָּא בְּגוֹי שֶׁלֹּא כִּיבַּשְׁתּוֹ, וְאֵין שָׁרוּי עִמְּךָ בֶּחָצֵר. גּוֹי שֶׁכִּיבַּשְׁתּוֹ, וְשָׁרוּי עִמְּךָ בֶּחָצֵר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם״. אֵין לִי אֶלָּא שֶׁבְּבָתֵּיכֶם. בְּבוֹרוֹת בְּשִׁיחִין וּבִמְעָרוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״בְּכׇל גְּבֻלֶךָ״. וַעֲדַיִין אֲנִי אוֹמֵר: בַּבָּתִּים עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא וּבַל יַטְמִין וּבַל יְקַבֵּל פִּקְדוֹנוֹת מִן הַגּוֹי. בַּגְּבוּלִין — שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ. מִנַּיִין לִיתֵּן אֶת הָאָמוּר שֶׁל זֶה בָּזֶה וְשֶׁל זֶה בָּזֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שְׂאוֹר״ ״שְׂאוֹר״ לִגְזֵירָה שָׁוָה. נֶאֱמַר שְׂאוֹר בַּבָּתִּים: ״שְׂאֹר לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם״, וְנֶאֱמַר שְׂאֹר בַּגְּבוּלִין: ״לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר״. מָה שְׂאוֹר הָאָמוּר בַּבָּתִּים — עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא וּבַל יַטְמִין וּבַל יְקַבֵּל פִּקְדוֹנוֹת מִן הַגּוֹיִם, אַף שְׂאוֹר הָאָמוּר בַּגְּבוּלִין — עוֹבֵר מִשּׁוּם בַּל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא וּבַל יַטְמִין וּבַל יְקַבֵּל פִּקְדוֹנוֹת מִן הַגּוֹיִם. וּמָה שְׂאוֹר הָאָמוּר בַּגְּבוּלִין — שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ, אַף שְׂאוֹר הָאָמוּר בַּבָּתִּים — שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ. אָמַר מָר: אֵין לִי אֶלָּא בְּגוֹי שֶׁלֹּא כִּיבַּשְׁתּוֹ, וְאֵין שָׁרוּי עִמְּךָ בֶּחָצֵר. גּוֹי שֶׁכִּיבַּשְׁתּוֹ, וְשָׁרוּי עִמְּךָ בֶּחָצֵר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יִמָּצֵא״. כְּלַפֵּי לְיָיא! אָמַר אַבָּיֵי: אֵיפוֹךְ. רָבָא אָמַר: לְעוֹלָם לָא תֵּיפוֹךְ, וְאַרֵישָׁא קָאֵי: שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ. אֵין לִי אֶלָּא בְּגוֹי שֶׁלֹּא כִּיבַּשְׁתּוֹ, וְאֵין שָׁרוּי עִמְּךָ בֶּחָצֵר. גּוֹי שֶׁכִּיבַּשְׁתּוֹ, וְשָׁרוּי עִמְּךָ בֶּחָצֵר, מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר ״לֹא יִמָּצֵא״. וְהַאי תַּנָּא מְיהַדַּר אַהֶיתֵּירָא, וְנָסֵיב לֵהּ קְרָא לְאִיסּוּרָא?! מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ״לְךָ״ ״לְךָ״ תְּרֵי זִימְנֵי. אָמַר מָר: יָכוֹל יַטְמִין וִיקַבֵּל פִּקְדוֹנוֹת מִן הַגּוֹיִם, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא יִמָּצֵא״. הָא אָמְרַתְּ רֵישָׁא: שֶׁלְּךָ אִי אַתָּה רוֹאֶה, אֲבָל אַתָּה רוֹאֶה שֶׁל אֲחֵרִים וְשֶׁל גָּבוֹהַּ! לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּקַבֵּיל עֲלֵיהּ אַחְרָיוּת, הָא — דְּלָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ אַחְרָיוּת. כִּי הָא דְּאָמַר לְהוּ רָבָא לִבְנֵי מָחוֹזָא: בַּעִירוּ חֲמִירָא דִבְנֵי חֵילָא מִבָּתַּיְיכוּ. כֵּיוָן דְּאִילּוּ מִיגְּנֵב וְאִילּוּ מִיתְּבִיד בִּרְשׁוּתַיְיכוּ קָאֵי וּבָעִיתוּ לְשַׁלּוֹמֵי — כְּדִילְכוֹן דָּמֵי, וְאָסוּר. הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן — כְּמָמוֹן דָּמֵי. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? שָׁאנֵי הָכָא, דְּאָמַר ״לֹא יִמָּצֵא״. אִיכָּא דְּאָמְרִי: הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר דָּבָר הַגּוֹרֵם לְמָמוֹן — לָאו כְּמָמוֹן דָּמֵי,

13 סוטה פתח ↗

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לָא מִינַּהּ וְלָא מִקְצָתַהּ, מִי זוּטַר דִּכְתִיב בֵּיהּ ״תּוֹעֲבַת ה׳ כׇּל גְּבַהּ לֵב״?

13 משנה תורה, הלכות דעות פתח ↗

וְיֵשׁ דֵּעוֹת שֶׁאָסוּר לוֹ לָאָדָם לִנְהֹג בָּהֶן בְּבֵינוֹנִית אֶלָּא יִתְרַחֵק מִן הַקָּצֶה הָאֶחָד עַד הַקָּצֶה הָאַחֵר. וְהוּא גֹּבַהּ לֵב. שֶׁאֵין דֶּרֶךְ הַטּוֹבָה שֶׁיִּהְיֶה אָדָם עָנָו בִּלְבַד אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה שְׁפַל רוּחַ וְתִהְיֶה רוּחוֹ נְמוּכָה לִמְאֹד. וּלְפִיכָךְ נֶאֱמַר בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ במדבר יב ג "עָנָו מְאֹד" וְלֹא נֶאֱמַר עָנָו בִּלְבַד. וּלְפִיכָךְ צִוּוּ חֲכָמִים מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ. וְעוֹד אָמְרוּ שֶׁכָּל הַמַּגְבִּיהַּ לִבּוֹ כָּפַר בָּעִקָּר שֶׁנֶּאֱמַר דברים ח יד "וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ". וְעוֹד אָמְרוּ בְּשַׁמָּתָא מַאן דְּאִית בֵּיהּ גַּסּוּת הָרוּחַ וַאֲפִלּוּ מִקְצָתָהּ. וְכֵן הַכַּעַס מִדָּה רָעָה הִיא עַד לִמְאֹד וְרָאוּי לָאָדָם שֶׁיִּתְרַחֵק מִמֶּנָּה עַד הַקָּצֶה הָאַחֵר. וִילַמֵּד עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִכְעֹס וַאֲפִלּוּ עַל דָּבָר שֶׁרָאוּי לִכְעֹס עָלָיו. וְאִם רָצָה לְהַטִּיל אֵימָה עַל בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ אוֹ עַל הַצִּבּוּר אִם הָיָה פַּרְנָס וְרָצָה לִכְעֹס עֲלֵיהֶן כְּדֵי שֶׁיַּחְזְרוּ לַמּוּטָב יַרְאֶה עַצְמוֹ בִּפְנֵיהֶם שֶׁהוּא כּוֹעֵס כְּדֵי לְיַסְּרָם וְתִהְיֶה דַּעְתּוֹ מְיֻשֶּׁבֶת בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ כְּאָדָם שֶׁהוּא מְדַמֶּה כּוֹעֵס בִּשְׁעַת כַּעֲסוֹ וְהוּא אֵינוֹ כּוֹעֵס. אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים כָּל הַכּוֹעֵס כְּאִלּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וְאָמְרוּ שֶׁכָּל הַכּוֹעֵס אִם חָכָם הוּא חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ וְאִם נָבִיא הוּא נְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ. וּבַעֲלֵי כַּעַס אֵין חַיֵּיהֶם חַיִּים. לְפִיכָךְ צִוּוּ לְהִתְרַחֵק מִן הַכַּעַס עַד שֶׁיַּנְהִיג עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ אֲפִלּוּ לַדְּבָרִים הַמַּכְעִיסִים וְזוֹ הִיא הַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה. וְדֶרֶךְ הַצַּדִּיקִים הֵן עֲלוּבִין וְאֵינָן עוֹלְבִין שׁוֹמְעִים חֶרְפָּתָם וְאֵינָם מְשִׁיבִין עוֹשִׂין מֵאַהֲבָה וּשְׂמֵחִים בְּיִסּוּרִים. וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר שופטים ה לא "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ":

14 ברכות פתח ↗

אָמַר רַבִּי חָנָן: אֲפִילּוּ בַּעַל הַחֲלוֹמוֹת אוֹמֵר לוֹ לְאָדָם לְמָחָר הוּא מֵת — אַל יִמְנַע עַצְמוֹ מִן הָרַחֲמִים. שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וַהֲבָלִים וּדְבָרִים הַרְבֵּה כִּי אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא״. מִיָּד ״וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה׳״. מַאי ״קִיר״? אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מִקִּירוֹת לִבּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי וְגוֹ׳״. רַבִּי לֵוִי אָמַר: עַל עִסְקֵי הַקִּיר, אָמַר לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וּמָה שׁוּנַמִּית שֶׁלֹּא עָשְׂתָה אֶלָּא קִיר אַחַת קְטַנָּה הֶחֱיֵיתָ אֶת בְּנָהּ, אֲבִי אַבָּא שֶׁחִפָּה אֶת הַהֵיכָל כּוּלּוֹ בְּכֶסֶף וּבְזָהָב עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. ״זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי״. מַאי ״וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי״? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: שֶׁסָּמַךְ גְּאוּלָּה לִתְפִלָּה. רַבִּי לֵוִי אָמַר: שֶׁגָּנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת. תָּנוּ רַבָּנַן: שִׁשָּׁה דְבָרִים עָשָׂה חִזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, עַל שְׁלֹשָׁה הוֹדוּ לוֹ, וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ. עַל שְׁלֹשָׁה הוֹדוּ לוֹ: גָּנַז סֵפֶר רְפוּאוֹת — וְהוֹדוּ לוֹ. כִּתֵּת נְחַשׁ הַנְּחשֶׁת — וְהוֹדוּ לוֹ. גֵּירַר עַצְמוֹת אָבִיו עַל מִטָּה שֶׁל חֲבָלִים — וְהוֹדוּ לוֹ. וְעַל שְׁלֹשָׁה לֹא הוֹדוּ לוֹ: סָתַם מֵי גִיחוֹן — וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. קִצֵּץ דַּלְתוֹת הֵיכָל וְשִׁגְּרָם לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר — וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. עִבֵּר נִיסָן בְּנִיסָן — וְלֹא הוֹדוּ לוֹ. וּמִי לֵית לֵיהּ לְחִזְקִיָּהוּ, ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים״: זֶה נִיסָן וְאֵין אַחֵר נִיסָן?! אֶלָּא, טְעָה בְּדִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר שְׁמוּאֵל, אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַשָּׁנָה בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים שֶׁל אֲדָר, הוֹאִיל וְרָאוּי לְקוֹבְעוֹ נִיסָן. סָבַר: ״הוֹאִיל וְרָאוּי״ — לָא אָמְרִינַן. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִמְרָא: כָּל הַתּוֹלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ — תּוֹלִין לוֹ בִּזְכוּת אֲחֵרִים. וְכָל הַתּוֹלֶה בִּזְכוּת אֲחֵרִים — תּוֹלִין לוֹ בִּזְכוּת עַצְמוֹ. מֹשֶׁה תָּלָה בִּזְכוּת אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״זְכֹר לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ״. תָּלוּ לוֹ בִּזְכוּת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לְהַשְׁמִידָם לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית״. חִזְקִיָּהוּ תָּלָה בִּזְכוּת עַצְמוֹ, דִּכְתִיב: ״זְכָר נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ״, תָּלוּ לוֹ בִּזְכוּת אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי״. וְהַיְינוּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב ״הִנֵּה לְשָׁלוֹם מָר לִי מָר״ — אֲפִילּוּ בְּשָׁעָה שֶׁשִּׁיגֵּר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שָׁלוֹם, מָר הוּא לוֹ. ״נַעֲשֶׂה נָא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה״. רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר: עֲלִיָּיה פְּרוּעָה הָיְתָה, וְקֵירוּהָ. וְחַד אָמַר: אַכְסַדְרָה גְּדוֹלָה הָיְתָה וְחִלְּקוּהָ לִשְׁנַיִם. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר אַכְסַדְרָה, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״קִיר״ אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר עֲלִיָּיה, מַאי ״קִיר״? שֶׁקֵּירוּהָ. בִּשְׁלָמָא לְמַאן דְּאָמַר עֲלִיָּיה, הַיְינוּ דִּכְתִיב ״עֲלִיַּית״. אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר אַכְסַדְרָה, מַאי ״עֲלִיַּית״? ״מְעוּלָּה״ שֶׁבַּבָּתִּים. ״וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה״. אָמַר אַבָּיֵי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יִצְחָק: הָרוֹצֶה לֵהָנוֹת — יֵהָנֶה, כֶּאֱלִישָׁע. וְשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לֵהָנוֹת — אַל יֵהָנֶה, כִּשְׁמוּאֵל הָרָמָתִי. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּתְשׁוּבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי שָׁם בֵּיתוֹ״, וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁהָלַךְ שָׁם — בֵּיתוֹ עִמּוֹ. ״וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא״, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: מִכָּאן שֶׁהָאִשָּׁה מַכֶּרֶת בְּאוֹרְחִין יוֹתֵר מִן הָאִישׁ. ״קָדוֹשׁ הוּא״: מְנָא יָדְעָה? רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר: שֶׁלֹּא רָאֲתָה זְבוּב עוֹבֵר עַל שֻׁלְחָנוֹ, וְחַד אָמַר: סָדִין שֶׁל פִּשְׁתָּן הִצִּיעָה עַל מִטָּתוֹ וְלֹא רָאֲתָה קֶרִי עָלָיו. ״קָדוֹשׁ הוּא״ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: הוּא קָדוֹשׁ וּמְשָׁרְתוֹ אֵינוֹ קָדוֹשׁ. שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיִּגַּשׁ גֵּיחֲזִי לְהָדְפָהּ״, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא: שֶׁאֲחָזָהּ בְּהוֹד יָפְיָהּ. ״עוֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד״, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: כָּל הַמְאָרֵחַ תַּלְמִיד חָכָם בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וּמְהַנֵּהוּ מִנְּכָסָיו — מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ מַקְרִיב תְּמִידִין. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: אַל יַעֲמוֹד אָדָם בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ וְיִתְפַּלֵּל, אֶלָּא בְּמָקוֹם נָמוּךְ וְיִתְפַּלֵּל. שֶׁנֶּאֱמַר: ״מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳״. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם לֹא עַל גַּבֵּי כִּסֵּא, וְלֹא עַל גַּבֵּי שְׁרַפְרַף, וְלֹא בְּמָקוֹם גָּבוֹהַּ, וְיִתְפַּלֵּל, אֶלָּא בְּמָקוֹם נָמוּךְ, וְיִתְפַּלֵּל. לְפִי שֶׁאֵין גַּבְהוּת לִפְנֵי הַמָּקוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר ״מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה׳״. וּכְתִיב: ״תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף״. וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: הַמִּתְפַּלֵּל צָרִיךְ שֶׁיְּכַוֵּין אֶת רַגְלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרַגְלֵיהֶם רֶגֶל יְשָׁרָה״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: מַאי דִּכְתִיב, ״לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם״ — לֹא תֹאכְלוּ קוֹדֶם שֶׁתִּתְפַּלְּלוּ עַל דִּמְכֶם. אִיכָּא דְאָמְרִי: אָמַר רַבִּי יִצְחָק, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב: כָּל הָאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה, וְאַחַר כָּךְ מִתְפַּלֵּל עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ״, אַל תִּקְרֵי ״גַּוֶּיךָ״ אֶלָּא ״גֵּאֶיךָ״. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לְאַחַר שֶׁנִּתְגָּאָה זֶה קִבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ. הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ, לֹא הִפְסִיד. אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֹאמַר יוֹצֵר אוֹר. מֵיתִיבִי: הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד, כְּאָדָם שֶׁהוּא קוֹרֵא בַּתּוֹרָה, אֲבָל מְבָרֵךְ הוּא שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. תְּיוּבְתָּא דְרַב חִסְדָּא, תְּיוּבְתָּא. אִיכָּא דְאָמְרִי אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר מָר עוּקְבָא: מַאי ״לֹא הִפְסִיד״ — שֶׁלֹּא הִפְסִיד בְּרָכוֹת. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם שֶׁקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה, אֲבָל מְבָרֵךְ הוּא שְׁתַּיִם לְפָנֶיהָ וְאַחַת לְאַחֲרֶיהָ. אָמַר רַבִּי מָנִי: גָּדוֹל הַקּוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע בְּעוֹנָתָהּ יוֹתֵר מֵהָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה. מִדְּקָתָנֵי: הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה. מִכְּלַל דְּקוֹרֵא בְּעוֹנָתָהּ — עָדִיף. מַתְנִי׳ בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: בָּעֶרֶב — כָּל אָדָם יַטֶּה וְיִקְרָא. וּבַבֹּקֶר יַעֲמוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כָּל אָדָם קוֹרֵא כְּדַרְכּוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר ״וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ״. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ״ — בְּשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם שׁוֹכְבִים וּבְשָׁעָה שֶׁבְּנֵי אָדָם עוֹמְדִים. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן: אֲנִי הָיִיתִי בָּא בַּדֶּרֶךְ וְהִטֵּתִי לִקְרוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וְסִכַּנְתִּי בְּעַצְמִי מִפְּנֵי הַלִּסְטִים. אָמְרוּ לוֹ: כְּדַי הָיִיתָ לָחוּב בְּעַצְמְךָ, שֶׁעָבַרְתָּ עַל דִּבְרֵי בֵּית הִלֵּל.

16 בראשית רבה פתח ↗

וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים בראשית ב, ז, כְּתִיב משלי כט, ד: מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וגו', מֶלֶךְ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית א, א: בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים. משלי כט, ד: וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה, זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה גְּמַר חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְנִקְרֵאת חַלָּה תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר טו, כ: רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם וגו', אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קְצַרְתָּה, כָּאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהִיא מְשַׁקְשֶׁקֶת עִסָּתָהּ בַּמַּיִם וְהַגְבָּהַת חַלָּתָה מִבֵּנְתַיִם, כָּךְ בַּתְּחִלָּה וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וגו', וְאַחַר כָּךְ וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים וגו'. וַיִּיצֶר שְׁנֵי יְצִירוֹת, יְצִירָה לְאָדָם וִיצִירָה לְחַוָּה. יְצִירָה לְשִׁבְעָה, וִיצִירָה לְתִשְׁעָה. רַב הוּנָא אָמַר נוֹצָר לְשִׁבְעָה וְנוֹלַד לִשְׁמוֹנָה אוֹ לְתִשְׁעָה, חַי. נוֹצָר לְתִשְׁעָה וְנוֹלַד לִשְׁמוֹנָה, אֵינוֹ חַי. קַל וָחֹמֶר לְשִׁבְעָה. בָּעוֹן קַמֵּיהּ דְּרַבִּי אַבָּהוּ, מִנַּיִן שֶׁהַנּוֹצָר לְשִׁבְעָה חַי, אֲמַר לְהוֹן מִדִּידְכוֹן אֲנָא מַמְטֵי לְכוֹן, זיט"א אפט"א, איט"א אוכט"א. וַיִּיצֶר שְׁתֵּי יְצִירוֹת, יְצִירָה מִן הַתַּחְתּוֹנִים וִיצִירָה מִן הָעֶלְיוֹנִים. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק וְרַבָּנָן בְּשֵׁם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, בָּרָא בוֹ ד' בְּרִיּוֹת מִלְמַעְלָן וְד' מִלְמַטָּן, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כִּבְהֵמָה, פָּרָה וְרָבָה כִּבְהֵמָה, מַטִּיל גְּלָלִים כִּבְהֵמָה, וּמֵת כִּבְהֵמָה. מִלְּמַעְלָה, עוֹמֵד כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, מְדַבֵּר, וּמֵבִין, וְרוֹאֶה, כְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. וּבְהֵמָה אֵינָהּ רוֹאָה, אֶתְמְהָא. אֶלָּא זֶה מְצַדֵּד. רַבִּי תַּפְדוּיֵי אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא, הָעֶלְיוֹנִים נִבְרְאוּ בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת, וְאֵינָן פָּרִין וְרָבִין. וְהַתַּחְתּוֹנִים, פָּרִין וְרָבִין וְלֹא נִבְרְאוּ בְּצֶלֶם וּדְמוּת. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת מִן הָעֶלְיוֹנִים, פָּרָה וְרָבָה מִן הַתַּחְתּוֹנִים. אָמַר רַבִּי תַּפְדוּיֵי בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים, הוּא חַי וְאֵינוֹ מֵת, מִן הַתַּחְתּוֹנִים, הוּא מֵת וְאֵינוֹ חַי, אֶלָּא הֲרֵינִי בּוֹרְאוֹ מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ, וְאִם יֶחֱטָא יָמוּת, וְאִם לָאו יִחְיֶה. וַיִּיצֶר, שְׁנֵי יְצָרִים, יֵצֶר טוֹב וְיֵצֶר הָרָע. שֶׁאִלּוּ הָיָה לִבְהֵמָה ב' יְצָרִים, כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה רוֹאָה סַכִּין בְּיַד אָדָם לְשָׁחֲטָהּ הָיְתָה מְפַחֶדֶת וּמֵתָה, וַהֲרֵי אָדָם יֵשׁ לוֹ ב' יְצָרִים, אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידָא זכריה יב, א: וְיֹצֵר רוּחַ אָדָם בְּקִרְבּוֹ, מְלַמֵּד שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם צְרוּרָה בְּקִרְבּוֹ, אִלְּמָלֵא כֵּן כֵּיוָן שֶׁהָיְתָה הַצָּרָה בָּאָה עָלָיו הָיָה שׁוֹמְטָהּ וּמַשְׁלִיכָהּ. וַיִּיצֶר ב' יְצִירוֹת, יְצִירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וִיצִירָה לָעוֹלָם הַבָּא. בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא כְּשֵׁם שֶׁיְצִירָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּךְ יְצִירָתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא מַתְחִיל בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת וְגוֹמֵר בְּעוֹר וּבְבָשָׂר, שֶׁכָּךְ הוּא אוֹמֵר בְּמֵתֵי יְחֶזְקֵאל יחזקאל לז, ח: רָאִיתִי וְהִנֵּה עֲלֵיהֶם גִּדִים וּבָשָׂר עָלָה. אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן אֵין לְמֵדִין מִמֵּתֵי יְחֶזְקֵאל. וּלְמָה הָיוּ מֵתֵי יְחֶזְקֵאל דּוֹמִים, לְזֶה שֶׁהוּא נִכְנָס לְמֶרְחָץ מַה שֶּׁהוּא פּוֹשֵׁט רִאשׁוֹן הוּא לוֹבֵשׁ אַחֲרוֹן. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים כְּשֵׁם שֶׁיְצִירָתוֹ בָּעוֹלָם הַזֶה, כָּךְ יְצִירָתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא. בָּעוֹלָם הַזֶּה מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת, כָּךְ אַף לֶעָתִיד לָבוֹא מַתְחִיל בְּעוֹר וּבְבָשָׂר וְגוֹמֵר בְּגִידִים וּבַעֲצָמוֹת, שֶׁכֵּן אִיּוֹב אוֹמֵר איוב י, י: הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי. הִתַּכְתַּנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא תַּתִּיכֵנִי. וְכַגְּבִנָּה הִקְפֵּאתַנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא תַּקְפִּיאֵנִי. איוב י, יא: עוֹר וּבָשָׂר הִלְבַּשְׁתַּנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא תַּלְבִּישֵׁנִי. וּבַעֲצָמוֹת וְגִידִים סוֹכַכְתַּנִי, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא תְּשׂכְכֵנִי, לִקְעָרָה שֶׁהִיא מְלֵאָה חָלָב עַד שֶׁלֹא נָתַן מְסוֹ בְּתוֹכוֹ, הֶחָלָב רוֹפֵף, מִשֶּׁנָּתַן לְתוֹכָהּ מְסוֹ, הֲרֵי הֶחָלָב קָפוּי וְעוֹמֵד, הוּא שֶׁאִיּוֹב אָמַר: הֲלֹא כֶחָלָב תַּתִּיכֵנִי וגו' עוֹר וּבָשָׂר וגו' איוב י, יב: חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי וּפְקֻדָּתְךָ שָׁמְרָה רוּחִי. אֶת הָאָדָם בראשית ב, ז, בִּזְכוּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, אָמַר רַבִּי לֵוִי יהושע יד, טו: הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים, זֶה אַבְרָהָם. לָמָּה קוֹרֵא אוֹתוֹ גָּדוֹל, שֶׁהָיָה רָאוּי לְהִבָּרְאוֹת קֹדֶם לְאָדָם הָרִאשׁוֹן, אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁמָּא יְקַלְקֵל וְאֵין מִי שֶׁיָּבוֹא לְתַקֵּן תַּחְתָּיו, אֶלָּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אֶת הָאָדָם תְּחִלָּה, שֶׁאִם יְקַלְקֵל יָבוֹא אַבְרָהָם וִיתַקֵּן תַּחְתָּיו. אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם יֵשׁ לוֹ קוֹרָה שׁוֹפַעַת, הֵיכָן הוּא נוֹתְנָהּ לֹא בְּאֶמְצַע טְרַקְלִין כְּדֵי שֶׁתִּסְבֹּל קוֹרוֹת שֶׁלְּפָנֶיהָ וְקוֹרוֹת שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ, כָּךְ לָמָּה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אַבְרָהָם בְּאֶמְצַע הַדּוֹרוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּסְבֹּל דּוֹרוֹת שֶׁלְּפָנָיו וְהַדּוֹרוֹת שֶׁלְּאַחֲרָיו. אָמַר רַבִּי לֵוִי מַכְנִיסִין אֶת הַמְתֻקֶּנֶת לְבַיִת שֶׁל מְקֻלְקֶלֶת, וְאֵין מַכְנִיסִין אֶת הַמְקֻלְקֶלֶת לְבֵיתָהּ שֶׁל מְתֻקֶּנֶת. עָפָר, רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן אוֹמֵר, עוֹפֶר עוֹלָם עַל מְלֵיאָתוֹ נִבְרָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר שִׁמְעוֹן אַף חַוָּה עַל מְלֵיאָתָהּ נִבְרֵאת. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָדָם וְחַוָּה כִּבְנֵי עֶשְׂרִים שָׁנָה נִבְרְאוּ. רַבִּי הוּנָא אָמַר עָפָר זָכָר, אֲדָמָה נְקֵבָה, הַיּוֹצֵר הַזֶּה מֵבִיא עָפָר זָכָר, וַאֲדָמָה נְקֵבָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ כֵּלָיו בְּרִיאִין. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד בְּצִפּוֹרִי שֶׁמֵּת בְּנוֹ, אִית דְּאָמְרֵי מִינָאִי הֲוָה יָתִיב גַּבֵּיהּ, סְלֵק רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲלַפְתָּא לְמֶחֱמֵי לֵיהּ אַנְפִּין, חַמְתֵיהּ יָתֵיב וְשָׂחֵיק, אֲמַר לֵיהּ לָמָּה אַתָּה שָׂחֵיק, אֲמַר לֵיהּ אֲנַן רְחִיצָן בְּמָרֵי שְׁמַיָא, דְּאִתְחַמֵי לְאַפּוּיֵי לְעָלְמָא דְאָתֵי. אֲמַר לֵיהּ לָא מִסְתְּיֵיהּ לְהַהוּא גַבְרָא עָקְתֵיהּ אֶלָּא דַאֲתֵית מְעָקָא לֵיהּ, אִית חַסְפִּין מִתְדַּבְּקִין, לֹא כָּךְ כְּתִיב תהלים ב, ט: כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם, אֶתְמְהָא. אֲמַר לֵיהּ כְּלִי חֶרֶשׂ בְּרִיָּיתוֹ מִן הַמַּיִם וְהֶכְשֵׁרוֹ בָּאוּר, כְּלִי זְכוּכִית בְּרִיָּיתוֹ מִן הָאוּר וְהֶכְשֵׁרוֹ בָּאוּר. זֶה נִשְׁבַּר וְיֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, וְזֶה נִשְׁבַּר וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה, אֶתְמְהָא. אֲמַר לֵיהּ עַל יְדֵי שֶׁהוּא עָשׂוּי בִּנְפִיחָה. אָמַר לוֹ יִשְׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מַה שֶּׁפִּיךָ אוֹמֵר, מָה אִם זֶה שֶׁעָשׂוּי בִּנְפִיחָתוֹ שֶׁל בָּשָׂר וָדָם יֵשׁ לוֹ תַּקָּנָה, בִּנְפִיחָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כִּכְלִי חֶרֶס תְּנַפְּצֵם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּכְלִי יוֹצֵר תְּנַפְּצֵם, כְּלִי יוֹצֵר שֶׁלֹא הוּסְקוּ יְכוֹלִין הֵן לַחֲזֹר. מִן הָאֲדָמָה בראשית ב, ז, רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמְרוּ, מִמָּקוֹם כַּפָּרָתוֹ נִבְרָא, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר שמות כ, כז: מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֲרֵי אֲנִי בּוֹרֵא אוֹתוֹ מִמְּקוֹם כַּפָּרָתוֹ וְהַלְּוַאי יַעֲמֹד. וַיִּפַּח בְּאַפָּיו בראשית ב, ז, מְלַמֵּד שֶׁהֶעֱמִידוֹ גֹּלֶם מִן הָאָרֶץ וְעַד הָרָקִיעַ, וְזָרַק בּוֹ אֶת הַנְּשָׁמָה, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה בִּנְפִיחָה, לְפִיכָךְ מֵת, אֲבָל לֶעָתִיד בִּנְתִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר יחזקאל לז, יד: וְנָתַתִּי רוּחִי בָּכֶם וִחְיִיתֶם. חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לָהּ: נֶפֶשׁ, רוּחַ, נְשָׁמָה, יְחִידָה, חַיָּה. נֶפֶשׁ, זֶה הַדָּם, שֶׁנֶּאֱמַר דברים יב, כג: כִּי הַדָּם הוּא הַנֶּפֶשׁ. רוּחַ, שֶׁהִיא עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, שֶׁנֶּאֱמַר קהלת ג, כא: מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי אָדָם הָעוֹלָה הִיא לְמַעְלָה. נְשָׁמָה, זוֹ הָאוֹפִיָּא, דִּבְרִיָּתָא אָמְרִין הָאוֹפִיתָא טָבָא. חַיָּה, שֶׁכָּל הָאֵבָרִים מֵתִים וְהִיא חַיָּה בַּגּוּף. יְחִידָה, שֶׁכָּל הָאֵבָרִים מִשְׁנַיִם שְׁנַיִם, וְהִיא יְחִידָה בַּגּוּף. הֲדָא הוּא דִכְתִיב איוב לד, יד: אִם יָשִׂים אֵלָיו לִבּוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בַּר נְחֶמְיָה אָמַר אִם יָשִׂים אֱלֹהִים לִבּוֹ עַל הָאָדָם הַזֶּה, רוּחוֹ כְּבָר הָיָה בְּיָדוֹ שנאמר: וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף בְּגוּפוֹ כְּבָר יִגְוַע כָּל אָדָם, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן, נְשָׁמָה מְחַמֶּמֶת אֶת הַגּוּף שֶׁלֹא יִצְטַנֵּן וְיָמוּת. רַבָּנָן אוֹמְרִים אִם יָשִׂים אֱלֹהִים לִבּוֹ לָאָדָם הַזֶּה רוּחוֹ כְּבָר הוּא בְּיָדוֹ וְנִשְׁמָתוֹ אֵלָיו יֶאֱסֹף לְמַעְלָה כְּבָר יִגְוַע כָּל אָדָם יַחַד, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן נְשָׁמָה מְחַמֶּמֶת הַגּוּף שֶׁלֹא יִצְטַנֵּן וְיָמוּת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב משלי כ, כז: נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם. רַבִּי בִּיסְנִי וְרַבִּי אַחָא וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי מֵאִיר אוֹמְרִים, הַנְּשָׁמָה הַזּוֹ מְמַלְּאָה אֶת כָּל הַגּוּף, וּבְשָׁעָה שֶׁאָדָם יָשֵׁן הִיא עוֹלָה וְשׁוֹאֶבֶת לוֹ חַיִּים מִלְּמַעְלָה. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, עַל כָּל נְשִׁימָה וּנְשִׁימָה שֶׁאָדָם נוֹשֵׁם צָרִיךְ לְקַלֵּס לַבּוֹרֵא, מַה טַּעַם תהלים קנ, ו: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, כָּל הַנְּשִׁימָה תְּהַלֵּל יָהּ. וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָה בראשית ב, ז, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר מְלַמֵּד שֶׁעָשָׂה לוֹ עֹקֶץ כְּחַיָּה, וְחָזַר וּלְקָחוֹ מִמֶּנּוּ מִפְּנֵי כְּבוֹדוֹ. רַב הוּנָא אָמַר עֲשָׂאוֹ עֶבֶד מְכֻרָן בִּפְנֵי עַצְמוֹ, דְּאִי לָא לָעֵי לָא נָגֵיס. הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא דַּאֲמַר איכה א, יד: נְתָנַנִי ה' בִּידֵי לֹא אוּכַל קוּם, לָעֵי בְּאוֹרָיְיתָא בְּלֵילָא וּבִימָמָא לָא מָטֵי. רַבִּי שְׁמוּאֵל חַתְנֵיהּ דְּרַבִּי חֲנִינָא חַבְרֵהוֹן דְּרַבָּנָן אָמַר, כָּאן הוּא עוֹשֶׂה נְשָׁמָה נֶפֶשׁ, וּלְהַלָּן הוּא עוֹשֶׂה נְשָׁמָה רוּחַ, מִנַּיִן לִתֵּן אֶת הָאָמוּר כָּאן לְהַלָּן, וְאֶת הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן, תַּלְמוּד לוֹמַר חַיִּים חַיִּים לִגְזֵרָה שָׁוָה.

18 שבת פתח ↗

תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: עֲשֵׂה עַד שֶׁאַתָּה מוֹצֵא, וּמָצוּי לְךָ, וְעוֹדְךָ בְּיָדֶךָ. וְאַף שְׁלֹמֹה אָמַר בְּחׇכְמָתוֹ: ״וּזְכוֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרוֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר שֶׁלֹא יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה״ — אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה, ״וְהִגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָהֶם חֵפֶץ״ — אֵלּוּ יְמֵי הַמָּשִׁיחַ, שֶׁאֵין בָּהֶם לֹא זְכוּת וְלֹא חוֹבָה.

19 שבת פתח ↗

אָמַר רַב הוּנָא: מַאי דִכְתִיב: ״שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ וְדָע כִּי עַל כׇּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט״ — עַד כָּאן דִּבְרֵי יֵצֶר הָרָע, מִכָּאן וְאֵילָךְ דִּבְרֵי יֵצֶר טוֹב.

23 בראשית רבה פתח ↗

וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ בראשית כד, ב, שֶׁהָיָה זִיו אִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ דּוֹמֶה לוֹ. בראשית כד, ב: הַמּשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, שֶׁהָיָה שַׁלִּיט בְּיִצְרוֹ כְּמוֹתוֹ. בראשית כד, ב: שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי, אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה לְפִי שֶׁנִּתְּנָהּ לָהֶם בְּצַעַר לְפִיכָךְ הִיא חֲבִיבָה וְאֵין נִשְׁבָּעִין אֶלָּא בָּהּ. בראשית כד, ג: וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּה' אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, אָמַר רַבִּי פִּינְחָס עַד שֶׁלֹא הוֹדַעְתִּי אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו, אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם, וְכֵיוָן שֶׁהוֹדַעְתִּי אוֹתוֹ לִבְרִיּוֹתָיו, אֱלֹהֵי הָאָרֶץ. בראשית כד, ג: אֲשֶׁר לֹא תִקַּח, הִזְהִירוֹ שֶׁלֹא יֵלֵךְ אֶל בְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא. בראשית כד, ד: כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי, אָמַר רַבִּי יִצְחָק חִטַּיָּא דְּקַרְתָּךְ זוּנִין זְרַע מִנְּהוֹן.

26 מסכת דרך ארץ זוטא פתח ↗

כל דרכיך יהיו לשם שמים. הוי אוהב את השמים וירא מן השמים. הוי חרד ושש על כל המצות. שב לפני הזקנים והטה אזנך לשמוע את דבריהם והקשב אזניך לדברי חבירך. אל תהי נבהל להשיב. ותהא מחשב דברים כענין. ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון. והוי מודה על האמת. ואל תדבר בפני מי שגדול ממך בחכמה. ואם חפצת ללמד אל תאמר על מה שלא שמעת שמעתי. ואם שאלוך דבר קטן ואי אתה יודע בו אל תבוש לומר איני יודע. ואם שנית לך ולא שמעת אל תבוש לומר שנה לי. ואל תשא פנים לעצמך לומר לא שמעתי. עשה דברים לשום פעולתן לדבר בהם לשמים: אל תשימם כעטרה להתעטר בהן. ולא כקורדום לאכול בהן ולא כמר לחפור בהן. קבל עליך דברי תורה בצער. ואל תהי מבקש עלבונך: חשבון יפה ופרק טוב יש הבטחה ויש אמתי: הוי אוהב את התורה ומכבד את התורה. אוהב את הצדקות ואת התוכחות ואת המישרים. ואל תרדוף אחר כבוד. ואל תגיס דעתך בהוראה. דע שמן היום למחר בין שהוא שלך בין שאינו שלך . את שלך אינו שלך ואת שאינו שלך למה הוא לך והיה שלך עליו הכתוב אומר חבקוק ב׳:ו׳ הוי המרבה לא לו עד מתי ומכביד עליו עבטיט. למוד להיות גומר בטוב. הוי עלוב ואהוב לכל ושפל רוח בפני כל אדם הוי כנוד שאינו בקוע וכפתח שאינו נפתח להכניס את הרוח וכאסקופא התחתון שהכל דשין בה ס״א ולשון רכה הוי קל לראש ונוח לתשחורת. סוחר טוב. ורווח כתף. הרחק מן המביא לידי עבירה. הוי נרתע מחטא הקל שלא יביאך לחטא חמור. הוי רץ למצוה קלה ובורח מן העבירה שמא תביאך לחמורה. יהי כבוד חבירך חביב עליך כשלך. הוי מיקר את כל האדם. אל תאמר אחנוף לזה שיאכילני ולזה שישקני ולזה שילבישני ולזה שיכסני מוטב שתתבייש מעצמך ואל תתבייש מאחרים. ואל יביישך שינייך ואל יבזך פיך. ואל יקללך לשונך ואל יכלימוך שפתיך. ואל תשתחוה לדבריך: אם חפץ אתה להדבק באהבת חבירך. הוי נושא ונותן בטובתו. ואם אתה רוצה להתרחק מחטא צא וחשוב ועיין בסופו. חשוק נפשך במצוה שנן ורנן בפתחיה. אם הטיבות הרבה יהי בעיניך מעט ואל תאמר משלי הטיבותי. אלא שהטיב לך. וצריך אתה ליתן הודאה לשמים. ואם הטיבוך מעט יהיה בעיניך הרבה. אל תאמר בשביל מעשיו ההגונים הטיבו לי. אלא בשביל מעשיו שאינן הגונים לי הטיבו לי שנאמר דברים ז ומשלם לשנאיו אל פניו להאבידו ואם הריעות מעט יהי בעיניך הרבה ואמור אוי לי כי חטאתי אוי לי כי בא מכשול על ידי. אם הריעוך הרבה יהי בעיניך מעט ואמור כמעט נגביתי והלא יתר מכאן הייתי ראוי:

26 עבודה זרה פתח ↗

וְלֹא בְּבִגְדֵי צֶבַע שֶׁל אִשָּׁה, וְלֹא בַּחֲמוֹר וְלֹא בַּחֲמוֹרָה, וְלֹא בַּחֲזִיר וְלֹא בַּחֲזִירָה, וְלֹא בְּעוֹפוֹת בִּזְמַן שֶׁנִּזְקָקִין זֶה לָזֶה, וַאֲפִילּוּ מָלֵא עֵינַיִם כְּמַלְאַךְ הַמָּוֶת. אָמְרוּ עָלָיו עַל מַלְאַךְ הַמָּוֶת, שֶׁכּוּלּוֹ מָלֵא עֵינַיִם, בִּשְׁעַת פְּטִירָתוֹ שֶׁל חוֹלֶה עוֹמֵד מֵעַל מְרַאֲשׁוֹתָיו, וְחַרְבּוֹ שְׁלוּפָה בְּיָדוֹ, וְטִיפָּה שֶׁל מָרָה תְּלוּיָה בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁחוֹלֶה רוֹאֶה אוֹתוֹ מִזְדַּעְזֵעַ וּפוֹתֵחַ פִּיו, וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו, מִמֶּנָּה מֵת, מִמֶּנָּה מַסְרִיחַ, מִמֶּנָּה פָּנָיו מוֹרִיקוֹת! קֶרֶן זָוִית הֲוַאי. וְלֹא בְּבִגְדֵי צֶבַע שֶׁל אִשָּׁה. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִילּוּ שְׁטוּחִין עַל גַּבֵּי כּוֹתֶל. אָמַר רַב פָּפָּא: וּבְמַכִּיר בַּעֲלֵיהֶן. אָמַר רָבָא: דַּיְקָא נָמֵי, דְּקָתָנֵי ״וְלֹא בְּבִגְדֵי צֶבַע אִשָּׁה״, וְלָא קָתָנֵי ״וְלֹא בְּבִגְדֵי צִבְעוֹנִין״, שְׁמַע מִינַּהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא: הָנֵי מִילֵּי בְּעַתִּיקֵי, אֲבָל בְּחַדְתֵי לֵית לַן בַּהּ, דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, אֲנַן מָנָא לְאַשְׁפּוֹרֵי הֵיכִי יָהֲבִינַן? הָא קָא מִסְתַּכֵּל! וּלְטַעְמָיךְ, הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: מִין בְּמִינוֹ מוּתָּר לְהַכְנִיס כְּמִכְחוֹל בִּשְׁפוֹפֶרֶת, הָא קָא מִסְתַּכַּל! אֶלָּא בַּעֲבִידְתֵּיהּ טְרִיד, הָכִי נָמֵי בַּעֲבִידְתֵּיהּ טְרִיד. אָמַר מָר: מִמֶּנָּה מֵת. נֵימָא פְּלִיגָא דַּאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל: אָמַר לִי מַלְאַךְ הַמָּוֶת ״אִי לָא דְּחָיֵישְׁנָא לִיקָרָא דִּבְרִיָּיתָא, הֲוָה פָּרַעְנָא בֵּית הַשְּׁחִיטָה כִּבְהֵמָה״. דִּלְמָא הָהִיא טִיפָּה מְחַתְּכָה לְהוּ לְסִימָנִין. מִמֶּנָּה מַסְרִיחַ. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי חֲנִינָא בַּר כָּהֲנָא, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר כָּהֲנָא: אָמְרִי בֵּי רַב: הָרוֹצֶה שֶׁלֹּא יַסְרִיחַ מֵתוֹ, יְהַפְּכֶנּוּ עַל פָּנָיו. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְנִשְׁמַרְתָּ מִכֹּל דָּבָר רָע״, שֶׁלֹּא יְהַרְהֵר אָדָם בַּיּוֹם וְיָבוֹא לִידֵי טוּמְאָה בַּלַּיְלָה. מִכָּאן אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר: תּוֹרָה מְבִיאָה לִידֵי זְהִירוּת, זְהִירוּת מְבִיאָה לִידֵי זְרִיזוּת, זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, נְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי פְּרִישׁוּת, פְּרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי טׇהֳרָה, טׇהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, חֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, עֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, יִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי קְדוּשָּׁה, קְדוּשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ, רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְּחִיַּית הַמֵּתִים, וַחֲסִידוּת גְּדוֹלָה מִכּוּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אָז דִּבַּרְתָּ בְחָזוֹן לַחֲסִידֶיךָ״. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכּוּלָּן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רוּחַ ה׳ אֱלֹהִים עָלָי יַעַן מָשַׁח ה׳ אֹתִי לְבַשֵּׂר עֲנָוִים״, ״חֲסִידִים״ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא ״עֲנָוִים״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁעֲנָוָה גְּדוֹלָה מִכּוּלָּן. אֵין מוֹכְרִין לָהֶן וְכוּ׳. תָּנוּ רַבָּנַן: מוֹכְרִין לָהֶן אִילָן עַל מְנָת לָקוֹץ וְקוֹצֵץ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מוֹכְרִין לָהֶן אֶלָּא קְצוּצָה. שַׁחַת עַל מְנָת לִגְזוֹז וְגוֹזֵז, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מוֹכְרִין לָהֶן אֶלָּא גְּזוּזָה. קָמָה עַל מְנָת לִקְצוֹר וְקוֹצֵר, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מוֹכְרִין אֶלָּא קְצוּרָה. וּצְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן אִילָן, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר, כֵּיוָן דְּלָא פָּסֵיד מְשַׁהֵי לֵיהּ, אֲבָל הַאי דְּכִי מְשַׁהֵי לֵהּ פָּסֵיד, אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָנֵי תַּרְתֵּי, מִשּׁוּם דְּלָא יְדִיעַ שְׁבָחַיְיהוּ, אֲבָל שַׁחַת דִּידִיעַ שְׁבָחַיְיהוּ — אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בְּהָא, בְּהָא קָאָמַר רַבִּי מֵאִיר, אֲבָל בְּהָנָךְ אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה, צְרִיכָא. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בְּהֵמָה עַל מְנָת לִשְׁחוֹט, מַהוּ? הָתָם טַעְמָא מַאי שָׁרֵי רַבִּי יְהוּדָה? דְּלָאו בִּרְשׁוּתֵיהּ קָיְימִי וְלָא מָצֵי מְשַׁהֵי לְהוּ, אֲבָל בְּהֵמָה, כֵּיוָן דְּבִרְשׁוּתֵיהּ דְּגוֹי קָיְימָא, מְשַׁהֵי לָהּ, אוֹ דִלְמָא לָא שְׁנָא? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: בְּהֵמָה עַל מְנָת לִשְׁחוֹט וְשׁוֹחֵט, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין מוֹכְרִין לוֹ אֶלָּא שְׁחוּטָה. מַתְנִי׳ אֵין מַשְׂכִּירִין לָהֶם בָּתִּים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שָׂדוֹת, וּבְסוּרְיָא

29 תענית פתח ↗

וּמְנָא לַן דְּבִתְפִלָּה — דְּתַנְיָא: ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וּלְעׇבְדוֹ בְּכׇל לְבַבְכֶם״, אֵיזוֹ הִיא עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בַּלֵּב — הֱוֵי אוֹמֵר: זוֹ תְּפִלָּה. וּכְתִיב בָּתְרֵיהּ: ״וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ״.

31 סנהדרין פתח ↗

וְרַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֲפִילּוּ הוּא אוֹמֵר ״מִפִּי הַשְּׁמוּעָה״, וְהֵן אוֹמְרִין ״כָּךְ הוּא בְּעֵינֵינוּ״ – נֶהֱרָג, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחְלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. וְאִם תֹּאמַר: מִפְּנֵי מָה לֹא הָרְגוּ אֶת עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל? מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הוֹרָה הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה.

31 בכורות פתח ↗

בְּנִי לַן בֵּיתָא בַּאֲוִירָא דְּעָלְמָא! אָמַר שֵׁם, תְּלָא בֵּין רְקִיעָא לְאַרְעָא. אֲמַר לְהוּ: אַסִּיקוּ לִי לִיבְנֵי וְטִינָא. מְצִיעֲתֵיהּ דְּעָלְמָא הֵיכָא? זַקְפַהּ לְאֶצְבַּעְתֵּיהּ, אֲמַר לְהוּ: הָכָא. אֲמַרוּ לֵיהּ: וּמִי יֵימַר? אַיְיתוֹ אַשְׁלֵי וּמְשַׁחוּ.

31 עקידת יצחק פתח ↗

*כונת הרב, כי בעבור היות האדם מורכב מגוף ונשמה, שהם שני עצמים שונים יש לו ג"כ ב' מיני השגות, השגת החושים הנקראת בכלל בשם הכרה, והשגת השכל הנקראת ידיע' וההבדל ביניהם, כי כל השגות החושים הן רק בפרטים מיוחדים, תחת כי השגות השכל הן בענינים הכוללים, המשל בזה האדם יראה בעיניו רק האילן הא' העומד לפניו עם כל תואריו ומשיגיו, אבל לא שאר האילנות שאינם עומדים לפניו, אף שדומים לו, אבל השכל מדי יתבונן על גדר ומהות האילן בכלל יכיר וידע מהות כל האילנות שהם ממין אחד. ושוים יחד בעצמותם ותאריהם הכוללים. והחוקר אמר. כי בעבור היות הענינים הכוללים ידועים יותר מהמיוחדים והפרטים, ומדרך כל למוד לעלות תמיד מהידוע אל האינו ידוע, ע"כ מהראוי שכל למוד יחל תחילה בדברים הכוללים, ומהם ירד אח"כ אל הפרטים, ולמוד זה נקרא מן הקודם אל המתאחר בל"א המשל בזה, תחילה ילמד אדם לבנו גדר החי בכלל, ורק אח"כ יוכל לבאר לו מיני החי השונים. אפס כאשר נרצה להביא מופת על אמיתת דבר מה צריכין אנו ללכת במשפטנו מהמתאחר אל הקודם, ר"ל מן המיוחד אל הכולל, המשל בזה למען הראות במופת, כי האדם המיוחד העומד לפנינו הוא מרגיש נאמר תחילה זה האדם העומד לפנינו הוא ממין האדם בכלל, ומין האדם נכלל בסוג החי וכל חי מרגיש א"כ כל אדם מרגיש, וכן גם זה העומד לפנינו מרגיש. והנה אצל האדם תקדם תחילה הכרתו המיוחדת לידיעתו הכוללת, כי כאשר יגדל הילד יחל להשתמש תחילה בחושיו החמש', להכיר על ידם הדברים הפרטים הנרגשים מהם, ורק אח"כ כאשר יתחזק כח שכלו יעלה למעל' להתבונן גם הענינים הכוללים, ולדעת גדר ועצמות הדברים אשר ראה והרגיש הכוללים ועל סדר זה רמז לדעתו גם הנביא ע"ה ישעי' ו' באמרו תחלה פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע שהם השגות חושיות בענינים פרטים, ואח"כ "ולבבו יבין" המור' על השגת שכלית שהיא ידועה כוללת, אבל אצל הי"ת שהוא בעצמו השכל העליון ועצם החכמ' תקדם ידיעת הענינים הכוללים, ורק על ידם ידע גם את הפרטים, וע"ז רומז הראב"ע באמרו "כי הכל ידע כל דרך כל, לא דרך חלק ור"ל שהי"ת שהוא הכל. ידע כל הדברים הפרטים, ע"י ובאמצעות ידיעת הכללים, וזה "דרך כל" אבל לא הכללים ע"י ידיעת החלקים כמשפט בני אדם וזש"א לא דרך חלק, והשכלים הנבדלים, ר"ל המלאכים ידעו בשכלם רק הענינים הכוללים אבל לא הפרטים, לפי שאין להם כלי חושים להכיר כל דבר מצד פרטותו, וע"כ דמה המדרש דרך משל את האדם ליושב בחושך ורואה באור, ר"ל מצד ובעבור חמרו החשוך והעכור יכיר תחילה רק האישים הפרטים, ורק על ידם ישיג אח"כ גם הענינים הכוללים, שהיא הידיע' האמיתית, אשר תכונה בשם ראיה באור. והמלאכים דמה ליושבים באור, ואינם רואים בחושך, ר"ל באור שכלם משיגים רק הענינים הכוללים שהם ענינים שכלים לא הפרטים שהם גשמים חושיים וחומרים חשוכים. אבל הקב"ה יושב באור ורואה בחושך, ר"ל באור שכלו, שהוא לבלי תכלית מכיר גם האישים הפרטיים על ידי הענינים הכוללים: ועל יתרון זה שיש לאדם על המלאכים להכיר גם הפרטים ולקרוא לכל אחד מהם השם הראוי לו לפי תכונתו מהותו ואיכותו הפרטית לא רק לפי גדרו המיניי והכללי רומז מאמר הכתוב וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו, ר"ל מין הבע"ח כולם הי' נודע בתחיל' לשכלים הנבדלים רק בשם הכולל נפש חיה על פי גדרם ועצמותם הכללית שהיא החיות. ורק האדם הבדיל ביניהם לפי מהותם ואיכותם הפרטית וקרא למין זה סוס, ולמין זה גמל, אשר הוא שמו האמיתי אחרי שבאמת הם נבדלים זה מזה ובבחינה זאת צדקו דברי המדרש שאמר הקב"ה למלאכי השרת, אדם שאני רוצה לברוא, חכמתו מרובה משלכם. אח"כ אמר, כי בהיות מושגי הטוב והגאה, גם בענינים הכוללים הידועים למלאכים ובידיעתם יודע להם גם מושגי ההפכי מהם, ר"ל מושגי הרע והמגונה, א"כ מדוע לא נוכל לאמר שמאה"כ "והייתם כאלהים יודעי טוב ורע" מובב על המלאכים? והרמב"ם והנמשכים אחריו מאנו בזה רק בעבור שחשבו שידיעת המלאכים נופלת רק בגדר האמת או השקר שהם מושגים תמידים ובלתי משתנים, והמשל בזה משפט השכל שב' פעמים שלשה הוא ששה הוא לעולם אמת, והמשפט שב' פעמים שלשה הוא ח' הוא לעולם שקר, אבל מושגי הטוב והרע שהם לפי דעתם כוללים רק מושגי הנאה והמגונה, הנקראים בל' הפלוסופים האחרונים בשם מפורסמות הן משתנים לפי המקום והזמן, עד"מ כסוי הראש והפה אשר בקצת המקומות, באייראפא לעזות יחשב בעמוד איש נקלה ככה לפני הנכבד ממנו יחשב לפי מנהג ארץ קדם לצניעות וכניע' וכן הי' לימוד חכמת הניגון והריקוד במחול, נאה לאיש חשוב ונכבד בעיני היונים הקדמונים, ומגונה בעיני הרומיים ובענינים כאלה הנופלים תמיד תחת השינוי לא יתכן הידיע' למלאכים הבלתי משתנים. ועל דעתם זאת השיב הרב שאם רק מושגים כאלה יכונו בלה"ק בשם טוב ורע, איך נמצא במקראי קודש שתיוחס לפעמים ידיעת הטוב והרע אל הי"ת אשר לא ישתנה לעולם? ועוד כי יש גם רע וטוב מוסרי, אשר לא ישתנה לעולם, והמשל בזה כיבוד האבות, והידור הזקנים. ועשית משפט וצדקה בארץ הם דברים הטובים תמיד ולעולם, תחת כי פעולות גנב רצוח ונאף הן רעות לעולם ? וכן אמר החוקר, כי החקים והנימוסים בדברים כאלה הם שוים בכל העמים וקיימים תמיד בכל המקומות והזמנים, אף שאינם כל כך קיימים כדברים האלהיים והטבעים כשריפת האש הדברים הנשרפים, וליחות המים אשר הן סגולות תמידיות להם, וחקים אלה דומים לפי דעתו לחוזק יד ימין, אשר הוא ברוב בני אדם, ובכל זאת נמצא לפעמים איש אטר, אשר יד ימינו כהה, כן גם הרגש הצדק והיושר מוטבע בלב רוב בני אדם, ומה שהוא צדק עתה הי' ויהיה כן מהעולם ועד העולם, ורק על צד הזרות יקרה לפעמים שיחייב השכל לבלתי עשות מעשה שהיא בכל שאר העתים אך טוב וצדק עד"מ, איש אשר יפקיד ביד רעהו חרבו, ויבקש ממנו אח"כ שישיבנה לו, והאיש יודע שרצינו להרגו בו, הלא יחייב הדין ומשפע השכל הישר שימנע מעשות עתה פעולת הצדק הזאת שהיא השבת הפקדון למען הציל נפשו ממות ואת רעהו מבוא בדמים ? גם מה שחשבו כי תאר טוב ורע לא יאמר רק בדברים גשמיים ופעולות גופניות לא בדברים עיונים דחה הרב באמרו כי גם כאשר יצדק השכל לחייב או לשלול דבר מה כאשר הוא באמת נקרא משפטו זה המחייב או השולל טוב, ובהפך אם יש טעות במשפטו נקראהו רע, אף שמשפט השכל הוא רק דבר עיוני, כמו "לא תהי' אחרי רבים לרעות," שהכונה לבלתי נטות אחרי רבים הטועים במשפט מעוקל, או בהכרעת דין אחד לחובה לפי דחז"ל וע"כ פי' כאלהים יודעי טוב ורע כפשוטו, ר"ל שיהיו כמלאכים, המכירים בשכלם את הטוב ואת הרע מבלי שיהי' להם האפשרות להרע, ואם נשאר בגן עדן ושלח ידו ואכל מעץ החיים לקנות לו גם חיים בלתי נפסקים כחיי השכלים הנבדלים היה שוה אליהם מכל צד, והי' זה נגד כונת הבורא אשר רצה בחכמתו העליונה לברוא במין האדם בריאה חדשה השונה בזה מטבע השכלים הנבדלים בהיות לו לבדו האפשרות והיכולת להרע ולהטיב, כמו שאמרו ז"ל "אם אברא אותו מן העליונים יחיה ולא ימות" ע"כ שלחו מגן עדן, והכריחו לעבוד האדמ' בזיעת אפו ובזה יוחלש כח שכלו בעבור עשקו בעניני החומר ותהיינה ההשגות האלהיות נשגבות ממני ויהיה חסר ממלאכי מעלה במדרגת השגתו מצד עומק המושג וקוצר המשיג כמאמר הכ' פליאה דעת ממני. ר"ל מצד עומק המושג, נשגבה לא אוכל לה, ר"ל מצד קוצר המשיג. וע"ז רומז גם הכ' במאמר וישכן מקדם לגן עדן את הכרבים. לפי שהוית האדם אינו רק מציאות שתי קצוות הבריאה וחבורם יחד כמו שנתבאר בשערים הקודמים הנה היתה השגתו הדברים על שני פנים אם על דרך הידיעה ואם ע"ד ההכרה. הידיעה היא מה שנשכיל בקצה העליון שהוא השכל. וההכרה היא מה שנרגיש בקצה השפל שהוא החוש. אמנם מה שנשכיל אינו מה שנרגיש ומה שנרגיש הוא זולת מה שנשכיל. כי ההרגש החושיי הוא בדבר המיוחד כמו זאת הארץ הרמוזה וזה האיש הרמוז אליו אשר ירגישהו מצד מקריו ויכירהו ברשמיו. אמנם מה שנשכיל אינו אלא טבע הארץ או האיש המשולח הכולל הנמצא בנפש והוא ידיעת עצם הדבר ומהותו כלומר גדר הדבר הכולל מינו כלומר כי השכל לא ירגיש הפרטים אשר בהם יפרד האיש ההוא בחמרו הרמוז אליו. כמו שהחוש לא ידע הענינים הכוללים המהותיים. וזה דבר שביארו החוקר בתחלת ספר השמע כי כשאמר שהטוב והנאות שילך בלמוד בנמצאות הטבעיות מן הדברים הכוללים אל החלקיים אמר שם ז"ל. ואמנם היה זה לפי שהדברים היותר כוללים ידועים אצלנו מן המיוחדים כמו שהמורכבים יותר ידועים אצלנו מן הפשוטים. והכוונה לו שעם שכבר הקדים לומר שבדרך המופתים ילך מהמתאחר אל הקודם עכ"ז בסדר הלמוד הנה הוא יתחיל מן הכוללים הקודמים אצל הטבע ויותר ידועים אצל השכל וילך מהם אל המיוחדים לפי שזה וזה הוא ממש ההליכ' מן הידוע אל הנעלם כי יש לנו להקדים בלמוד הענינים הכוללים הידועים תחלה אצל השכל אל המיוחדים המתאחרים אליו. כמו שבעמידה על המופתים הנעשים בדרך החקיר' נלך מהמורכב המתאחר אשר הוא ידוע ונכר אצלנו בחוש אל הקודם הפשוט הנודע בסוף אצל השכל. כי המורכב הכללי הנמצא חוץ לנפש הוא באמת ידוע אצל החוש מפשוטיו. כמו שהשמות הנפרדים המורים על האדם והסוס דרך משל הם ידועים יותר מהגדרים המורים על חלקי כל אחד מהם וקבוצם יחד. זהו תוכן כוונתו שם. והנה אם כן הנמצא כל אשר יהיה יותר כולל יהיה יותר נודע אצל השכל וכל אשר יהיה יותר מיוחד ורמוז אליו יהיה יותר מורגש בחוש. ויחוייב מזה שהשגת האנשים תהיה ראשונה בנמצאים המורגשים הנמצאים בחמר וממנה יעלו אל ידיעת הדברים הכוללים הנמצאים בשכל כמו שהאל ית' ויתעלה השכלתו ראשונה היא בנמצאים הכוללים הידועים בעצמם ומשם תחוייב הכרתו וידיעתו אל המיוחדים הרמוזים שידעם בידיע' עליונה נפלאת בלתי ידועה אצלנו. אבל יחייב הדעת תכלית החיוב כי אחר שהשכלתו אותם זו היא עצם מציאותם שלא יפלא מהיוצר דבר ממלאכת החמר ומעשהו כמ"ש היוצר יחד לבם כו' תהלים ל"ג וכמ"ש המשורר אם יוצר עין כו' שם צ"ד יתבאר בפרה אדומה שער ע"ט ב"ה. והוא מאמר ראב"ע ז"ל כי הכל ידע כל דרך כל לא דרך חלק. כוונתו אצלי כי הוא הפך האדם שידיעת החלק הוא דרך לו לידיעת הכל אמנם הוא ית' יודע הכל דרך כל יראה כי החלקים ידועים אצלו מפני ידיעתו הכל ובמקומו יתבאר ב"ה. אמנם הנבדלים די מדרהון עם בשרא לא איתוהי הם משיגים הדברים הנודעים אצל השכל והם מהויות הנמצאות ועצמיותיהם מצד שהם דברים כוללים מושכלים אם הסוגים ואם המינים. אמנם אין מטבעם להכיר הדברים המיוחדים המורגשים בהם בחושים ההיולאניים במקריהם וברשמיהם. ואין שום טענה במה שידעם ב"ה אחר שהם עלולים נבראים לא בוראים וממציאים אלו הדברים. והנה א"כ יש בכאן שלשה חלוקי השגות. מי שידועים אצלי בעצם וראשונה הכוללים ומפני זה לא יעלמו ממנו המיוחדים הרמוזים והוא האל ית'. ומי שמורגשים אצלו בעצם וראשונה המיוחדים הרמוזים ומזה ישיג מה שישיג בהשכלת הכוללים והוא האדם. ומי שישכיל הכוללים ולא ירגיש במיוחדים הרמוזים והוא המלאך. וזה בעיני מה שכוונו אותו חז"ל תנחומא פ' תצוה באומרם אתה מוצא מי שהוא בחשך רואה מי שהוא באור ומי שהוא באור אינו רואה מה שהוא בחשך אבל הקב"ה הוא אור ויושב באור ורואה מה שהוא בחשך שנאמר ידע מה בחשוכא כו' דניאל ב' מוסף על מה שיתבאר פשוטו בשער כ"ט ב"ה. הנה שחלקו המשיגים לג' חלוקים האחד הוא השגת האדם שהוא יושב בחשך מצד חשכת חמרו והמיוחד אליו הוא ההרגש בחוש לבד ועכ"ז רואה ומשיג מה שהוא באור מההשגות השכליות הכוללות מה שישיג מהם. אמנם המלאך הוא יושב באור מצד הפשטתו מחשכת החמר וממשיגיו ולזה אינו רואה ומשיג מה שהוא בחשך מאלו הדברים הפרטיים המורים עליהם אלו השמות והרשמים. אמנם הקב"ה אע"פ שהוא אורו של עולם והדברים כלם ידועים אצלו במדע כולל מושכל הנה לא נעלם ממנו דבר מכל אשר הוא בחשך ההרכבה מצד מה שהוא יוצר הכל בידיעה נפלאה מושכלת מהותה ממנו ומשארת אותו על יחסו הנבדל מהם הבדל בלתי בעל תכלית. וכבר שמענו מי שפי' בכאן כי האדם השכלתי אור הנמצאות באמתת גדריהם הוא מצד היותו בחשכת החמר ומכיר אותן בהרגשיהם תחלה אמנם הקב"ה אינו כן אבל מציאותם בחמר ימשך מהשכלתו אותם ראשונה כמ"ש. והדרוש הוא אמיתי בלי ספק אבל לא יסבלהו לשון המאמר. כי למה יאמר ומי שהוא באור אינו רואה מה שהוא בחשך. ואשר כתבתי הוא הנכון לפי הלשון והאמיתי בעצם הדרוש אשר היינו עליו ואשר תאמתהו התורה בכללה. ומה נפלא מאמר החכם בזה אתה ידעת לבדך את לבב בני האדם מ"א ח'. והנביא אמר עקוב הלב מכל ואנוש הוא מי ידענו אני ה' חוקר לב כו' ירמי' י"ז יורה שאין כמוהו בכל העליונים ישיג באלו הדברים המיוחדים הרמוזים אליהם ויבא עוד בשער י"ד ב"ה. והנה מכל מה שאמרנו יתחייב שכל מה שיהיה ענינו הכרה והרגש אישיי הוא הדבר אשר יוחד יותר אל השגת האדם. וכל מה שתהיה השגתו ענין כולל נמצא בשכל הוא אשר יוחד אל הנבדל. אלא שנבדלו שניהם במה שלאדם יש לו מהלכים בין הידועים הכוללים עד מקום אשר תשיג יד שכלו. אמנם הנבדלים אין להם מבא באלו הענינים המורגשים הרמוזים אליהם. וזו היא כוונת המאמר ההוא שזכרנו האומר שיש לו לאדם חכמה מרובה מהמלאכים כי הנה המלאכים טענו על האדם באומרם מה אנוש כו' כי מצד שהוא אנוש בן אדם וילוד אשה מיוסד בזה החמר הנתעב מחוייב שתהיה השגתו חסרה לחולשה באלו ההשגות אשר הם ידועות בעצמן והם הענינים הכוללים כמ"ש שהם להם לזרה מצד טבעו. והנה האל ית' הליץ בעדו כי גם מהצד ההוא עצמו תמצא לו השגה מה שלא תמצא להם. והוא ההכר' והשפעה בין פרטי אלו הנמצאות המורכבות הנבדלות במקריהם לבד. עד שיספיק להבדילם בשמות נרשמים פרטיים לקוחים מצד מה שירגיש בחלופיהן יבדלו בהם כל כת וכת מהם. ואם הם כאלו תחת מין א'. מה שלא תיוחס ידיעה זו אל השכלים העליונים שאם הם ידעו והשיגו המינים הכוללים מצד כוללות צורותם כמין החיה או מין הבהמה או העוף הנה לא ישיגו פרטי חלקיותם לתת הבדל בין הגמל והסוס והחמור או בין הארי והזאב והדוב או בין הנשר והפרס והעזניה וכדומה. כי הבדליהם לקוחים מענינים חלקיים תלויים בחלוף חמריהם ותמונתם קרוב להבדל אשר בין כלבי הרועים או כלבי הציד או כהבדל אשר בין פרד המשא לפרד הרכיבה. והוא מה שאמר לזה נאה לקרות סוס ולזה גמל ולזה חמור ולזה נשר. וזהו פירוש ויקרא אדם שמות לכל הבהמה כו'. כי השמות אינם הגדרים הכוללים כמ"ש. ובפירוש אמר הכתוב וכל אשר יקרא לו האדם כו' יאמר כי אלו הנמצאים כלם אשר יקרא להם האדם אלו השמות הפרטיים כבר היה שמו מתחלה נפש חיה שהוא גדרו הכולל הידוע אצל המלאכים כמו שכתבנו במקומו. וביארו הדבר לגמרי במ"ש ואתה מה שמך אמר אדם שנבראתי מן האדמה כי לא על השם המורה על מהות האדם וגדרו אמרו אלא על ענין רושם חלקי לקוח מדבר חיצוני ממהותו. והוא עצמו מ"ש אדני מפני שאתה אדון כל הבריות שזה אינו מעצמות השם הנכבד והנורא רק מענין חיצוני ממנו. כי באלו הענינים השכליים המלאכים הם ראשונ' מצואין אצלם. והוא מה שביארו הקב"ה בעצמו באומרו הוא שמי שקרא לי אדם הראשון והוא מה שהתנתי ביני ובין בריותי ירצה שהוא השם שלקחו אדם הראשון מצד היחס אשר לו ית' עם בריותיו. לא שהוא השם העצמי וכבר כתב על זה השם הרב המורה זה הענין עצמו פרק ס' חלק א'. והתבונן באומרו אדם שאני רוצה לבראת יש בו חכמה מרובה יותר משלכם ולא אמר חכמה יתירה או מעולה או גדול' כי בזה דמה אותו אל עובד האדמ' שנעשה חכם ויושב בשבת תחכמוני שיאמר עליו שהוא יודע ידיעה מרוב' מכל בני החבור' לפי שיודע להציב הדרבן ולכוין התלם או להבחין בין טעם הפולין לטעם העדשים מה שלא ידעו הם והיא באמת יתרון בענין הכמות לא באיכות. והענין מבואר מעצמו. ועתה כאשר נתישב זה והיו בכאן קצת דברים כוללים נשואים על מין האדם מצויירים בנפש רצוני מושכלים לא מורגשים כמו שהוא ענין המעלה והחכמה והכבוד וזולתם מהדברים הידועים בגדריהם אצל החכמים אשר הן לפי כן מושכלים אצל הנבדלים ומשיגים אותם במהיותיהם בלי ספק והיה הטוב והנאות כל אחד מהם דבר מושכל מוגדר אצל החכמים בשהוא אשר יכספוהו הכל וכאשר היה הטוב מושכל חוייב שיהיה הרע כמו כן אשר ימאסוהו הכל כי ידיעת ההפכים אחת. גם התורה תראה אותה בידיעה בכמה מקומות. עץ הדעת טוב ורע. כאלהים יודעי טוב ורע. הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע. כמלאך האלהים לדעת את הטוב ואת הרע שמואל ב' י"ד. א"כ למה נגרע מיחס אל השכלים הנבדלים ידיעת הטוב והרע שנראה שברחו כל החכמים מיחס אותם אליהם כבורח מן הסכנה העצומה. וזה שכלם פה אחד אשר ראינו דבריהם נלחצו ונדחקו בו בשיעור מופלג. והרב המורה ראש הפלוסופים התורניים דחק ופירש ז"ל. הן האדם היה מיוחד בעולם הזה כשהוא ממנו כלומר מעצמו ומחשבתו יודע טוב ורע ועושה כל מה שהוא חפץ בין טוב ובין רע ועתה פן ישלח ידו כו'.

33 עירובין פתח ↗

אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁלֹשׁ שָׁנִים נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן, וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל.

35 שפתי כהן על שולחן ערוך יורה דעה פתח ↗

אבל אם הוא פשוט. בש"ס או בפוסק אחד שם: פלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר מהרב המחבר יזיי"א כתב הרב בח"מ סימן כ"ה כל היכא דאיכא ספיקא בהוראת איסור והיתר והוא דבר דאורייתא ילך לחומרא ואי דבר דרבנן ילך אחר המיקל ודוקא אם הב' החולקים הם שוים אבל אין סומכין על דברי קטן נגד גדול ממנו בחכמה ומנין אפילו בשעת הדחק אא"כ היה בו ג"כ הפסד מרובה וכן אם היה יחיד נגד רבים הולכים אחרי רבים בכ"מ עכ"ל וכתב כך על פי תשובת הרשב"א סימן רנ"ג שהביא בד"מ והב"ח תמה עליו על מ"ש אפילו בשעת הדחק אלא אם כן היה גם כן הפסד מרובה כו' ולא ידענא מאי קשיא ליה דהרי מפורש ברשב"א שם דדוקא בשעת הדחק שיש בה הפסד מרובה שרי ועוד דהא הב"ח גופיה אסיק דנקטינן כהרשב"א ודלא כהתו' דמתירין אפי' בשאר שעת הדחק דליכא הפסד מרובה עכ"ל א"כ ודאי דברי הרב פשוטים ור"ל דאין סומכין עליו אפילו בשעת הדחק היכא דליכא הפסד מרובה אלא אם כן היה ג"כ הפסד מרובה וכשיש הפסד מרובה שרי דהיינו שעת הדחק: עוד האריך הב"ח בכמה דקדוקים להוכיח שהרשב"א לא התיר בשעת הדחק שיש בו הפסד מרובה אלא ביחיד נגד רבים אבל לא בקטן נגד גדול ממנו בחכמה ובמנין ודלא כהרב והוציא דברי הרשב"א שם מפשטן וכל מעיין בצדק ישפוט שדברי הרב ברורין ואין צורך להאריך בדברים פשוטים: גם מה שכתב משום דביחיד נגד רבים אשכחן בדוכתי טובי דפסק ש"ס כדברי יחיד נגד רבים אבל בקטן נגד גדול לא אשכחן כו' ליתא דהא אשכחן נמי בדוכתי טובי דפסק ש"ס הלכתא כקטן נגד גדול כריש לקיש בהנהו תלת נגד ר' יוחנן כדאיתא בפרק החולץ יבמות דף ל"ו ובאשר"י פ"ק דב"ק חשיב נמי טובי דקי"ל הלכתא כר"ל נגד ר' יוחנן ע"ש וקי"ל רב ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן אע"ג דרב גדול היה מרבי יוחנן כדאיתא באלו טריפות דף נ"ד ע"א דא"ר יוחנן עליו כל אותן שנים ששימש את ר' בישיבה אני שמשתיו בעמידה ומאן גבר הוא גבר בכולה ובפ' ג"ה דף צ"ה ע"ב כולי שני דרב כתב ליה ר' יוחנן לקדם רבינו שבבבל כי נח נפשיה הוה כתב לשמואל לקדם חבירנו שבבבל אמר לא ידע ליה מידי דרביה אנא כתב שדר ליה עיבורא דשתין שנין ותליסר גוילי דספק טריפתא ובפ"ק דכתובות דף ח' ע"א אמרי רב תנא ופליג אתנא דברייתא ור' יוחנן לאו תנא הוא שיחלוק אתנא כמ"ש התוס' שם וכ"כ מהרי"ק שורש ק"ע דרבי יוחנן דהוי פליג יקרא לרב משום שהיה גדול ממנו. רב חסדא הוה תלמיד חבר דרב הונא כדאיתא בעירובין פרק הדר ובס"פ אלו מציאות וכן הוכיח מהרי"ק שם בארוכה שרב הונא היה גדול מרב חסדא כל ימיו ואפילו הכי כתבו התוס' פרק מי שמת דף ע"ב והרא"ש שם בשם ר"ח וא"ז דהלכה כרב חסדא דאף על גב דהיה תלמידו אזלינן לחומרא וכ"כ שאר פוסקים שם וכה"ג אשכחן טובי בש"ס ופוסקים הלכתא כקטן נגד גדול עצמו מספר: ועוד תימה על דבריו כיון דביחיד נגד רבים סומכים בהפסד מרובה אע"ג דהלכה כרבים דאורייתא הוא וכדאיתא בפרק הזהב גבי יצאת בת קול הלכה כר' אליעזר בכל מקום ולא אשגחו ביה שכבר כתבת בתורה אחרי רבים להטות וכן הוא בדוכתי טובי וכל הש"ס ופוסקים מלאים מזה כ"ש בקטן נגד גדול והיאך יעלה על הדעת דגדול נגד קטן שלא הוזכר בתורה ולא במקומות ידועים בש"ס ופוסקים יהא עדיף מרבים נגד יחיד. ועוד דהא הרמב"ם וסמ"ג ושאר פוסקים שאביא לקמן ס"ל דאין חילוק בין קטן נגד גדול וע"כ הם מודים ביחיד נגד רבים הלכה כרבים א"כ ע"כ זכות הרבים עדיף: ועוד תימה על דבריו דע"כ האי גדול ממנו בחכמה ובמנין פירושו חכמה או מנין כמ"ש בהג"ה רפ"ק דעבודת כוכבים מא"ז וז"ל אם זה גדול בחכמה וזה גדול במנין הולכין אחר גדול במנין פי' תלמידים הרבה אי נמי שרוב התלמידים אומרים כמותו עכ"ל ומביאו ד"מ והסמ"ע סימן כ"ה ס"ס י"ז ונ"ל שיצא לו כן ממאי דאמרינן בש"ס פ"ק דיבמות דף י"ד ע"א לא עשו ב"ש כדבריהם דב"ה רובא אף על גב דב"ש מחדדי טפי ואפילו מ"ד עשו כדבריהם מודה דלאחר בת קול לא עשו ע"ש אם כן כשסומכין על יחיד נגד רבים בהפסד מרובה כ"ש דסומכין על קטן נגד גדול ממנו בחכמה או במנין וזה ברור: אע"ג דהראב"ד כתב בריש עדיות אהא דתנן אין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו אא"כ גדול ממנו בחכמה ובמנין דמנין היינו שנים יש לומר דדווקא בב"ד תלוי בשנים לבטל דברי ב"ד חבירו אבל לא בב' חכמים ועוד שהרי הרמב"ם רפ"ב מהל' ממרים והסמ"ג עשין קי"א מפרשים מנין היינו מנין חכמי הדור: ואולי גם הב"ח לא כתב כן אלא כנגד גדול ממנו בחכמה וגם במנין או אפשר שחשב מנין היינו פנים ומ"מ נראה דאפילו גדול בשנים דינא הכי ומהני טעמי דלעיל ועוד דודאי רבים עדיף וכמו שהוכחתי: אבל הדבר ברור כדפי' וא"כ דברי הרב ברורים ולא ירדתי לסוף דעת הב"ח שהשיג עליו ע"ש: עוד נראה מבואר מדברי הב"ח דהא דמתיר הרשב"א בהפסד מרובה ביחיד נגד רבים היינו אפי' באיסורא דאורייתא וכתב וה"ה בס"פ הערל יבמות דף פ"א גבי חתיכת חטאת כו' ותימה והרי הא דיחיד ורבים הלכה כרבים דאורייתא הוא וכמ"ש לעיל והיאך אפשר לעקור דבר תורה בהפסד מרובה והלא כך הוא גזרת המקום לילך אחר הרבים ומה בכך שהוא הפסד מרובה ועוד שהרי הורגין נפשות ומחרימין ומפקירין ומאבדין ביד ע"פ הרוב ועיר הנדחת נדונין ע"פ הרוב והרי אין לך הפסד מרובה גדול מזה וע"ק דהיאך אפשר דהרשב"א בא לומר דאפילו באיסור דאורייתא דינא הכי והלא ממקום שלמד כן מהך דפ"ק דנדה דף ט' דאמר ר' כדאי הוא רבי אליעזר לסמוך עליו בשעת הדחק אינו אלא דרבנן דגזירות מעת לעת אינו אלא דרבנן והכי אמרינן בערובין דף מ"ו ע"א אמר ליה רב פפא לרבא ובדרבנן לא שני לך בין יחיד ורבים כו' עד אלא רבים פליג עליה אמר כדאי הוא ר"א לסמוך עליו בשעת הדחק לכך נראה דה"ק הרשב"א הלכה פסוקה היא שאין סומכים על הקטן נגד הגדול ולא ביחיד נגד רבים אא"כ שיש הפסד מרובה משכחת לה דסומכין עליהן וכמ"ש פ"ק דנדה כו' והיינו כהך דנדה דהוא איסור דרבנן וטעמא דהם אמרו והם אמרו לסמוך על היחיד בהפסד מרובה וכה"ג אשכחן טובי דלא העמידו דבריהם במקום ממון וכמו שכתבתי ג"כ בסימן קי"ט ס"ק כ"ז כ"ש במקום שיש מי שמתיר וההיא דפרק הערל אין ראיה כלל אף לפירוש רש"י וכ"ש לפי' התו' שם שפי' בע"א דהתם לא אמרינן דבהפסד מרובה סמכינן אקטן או איחיד אלא דרבנן סבירא להו התם מין במינו בטיל ובהפסד מועט לא חששו ובהפסד מרובה אוקמוה אדינו עיין שם מבואר כך להדיא ועוד דהתם אף על פי שעיקר הדבר הוא איסור דאורייתא מכל מקום הוא מדרבנן דמדאורייתא חד בתרי בטיל כדאיתא בסי' ק"י וכן נראה מדברי הרב דמדמסדר האי אא"כ יש בו גם כן הפסד מרובה אסיפא מכלל דברישא באיסור דאורייתא אין סומכין אקטן כלל וכ"ש איחיד נגד רבים: מיהו כל זה לדעת הרב וב"ח שנמשכו לדעת הרשב"א אבל לא שמו לבם לעיין בפוסקים אחרים שהרמב"ם ספ"א מהל' ממרים כתב בסתם ב' ת"ח או ב' בתי דינים כו' בשל תורה הלך אחר המחמיר בשל סופרים הלך אחר המיקל ולא חילק בין קטן לגדול משמע דסבירא ליה דר"י בן קרחה ארישא נמי פליג וכמו שכתב הכסף משנה שם אי נמי מספקא ליה להרמב"ם אי פלוג נמי ארישא ופסק בספיקא בשל תורה לחומרא ובשל סופרים לקולא ואם כן אין חילוק בין קטן לגדול וכן דעת הסמ"ג עשין קי"א וכ"ד הגמי"י שם: מיהו נראה דדוקא בשאין הגדול רבו אבל אם הוא רבו גם להרמב"ם וסייעתו אין סומכין על הקטן דהלכה פסוקה היא בכמה מקומות בש"ס שאין הלכה כתלמיד במקום הרב וחזר הדין הזה להיות כדין קטן אצל גדול לדעת הרשב"א: ואין להקשות לדעת הרמב"ם וסייעתו דהא ודאי הולכין אחר רבים וא"כ אמאי אין הולכין כאן אחר הגדול במנין שהוא תלמידים הרבה וכמש"ל בשם הג"ה יש לומר דסבירא ליה כפירוש הראשון שבהג"א שיש תלמידים הרבה ופירושו שיש לו תלמידים הרבה ואפי' אינם אומרים דעתם מכל מקום הוא גדול בתלמידים ומכל מקום סבירא ליה להרמב"ם והסמ"ג נמי האי דינא שבהג"א שרוב התלמידים אומרים כמותו ולא הוצרכו לכתבו כאן דודאי פשוט הוא דהולכין אחר רבים בכל מקום אלא דסד"א דתלמיד אין מכריע וכבר כתב הרמב"ם פי"א מהל' סנהדרין דלענין טומאה וטהרה ואיסור והיתר הרב ותלמידו מונין אותם בשנים וכ"כ הסמ"ג עשין נ"ח והוא מהש"ס פ' אחד דיני ממונות סנהדרין דף ל"ו ונתבאר בח"מ ס"ס י"ח: ודאי דאין להקל באיסור דאורייתא נגד דעת הרמב"ם והסמ"ג והגמי"י דלעיל ובדרבנן היה נראה לכאורה גם כן כהרמב"ם וסייעתו דבשל סופרים הלך אחר המיקל אך כיון דהב"ח מחמיר וגם הרב כתב דאין סומכין על הקטן נגד הגדול קשה להקל ועוד שמצאתי בר"י סוף נתיב ב' ובריב"ש סימן שע"ט ובתשו' מהר"מ אלשקר סימן נ"ד שסוברים כהרשב"א וכ"נ דעת הגה"א מא"ז ספ"ק דעובד כוכבים שהבאתי לעיל ועוד שהרי יש כמה ספיקות דרבנן להחמיר כמו שכתבתי בדיני ס"ס דין י"ט וגם במרדכי פרק החולץ כתב תשובת רבינו ברוך דאשכחן דפליגי בספק דרבנן ופסקינן להחמיר ועוד דיש כמה דברים שהם דרבנן ונוגעים באיסור דאורייתא ומי יפריש ביניהם: מתוך מ"ש נתבאר דמ"ש הב"ח וז"ל יש מקום עיון בשלחן ערוך במקומות שלא הכריע הרב ב"י לפסוק כדעת א' מהפוסקים ולפעמים כותב בתחלה בסתם לאיסור ואחר כך אומר יש מי שמתיר או ויש חולקים ולפעמים כותב בהפך כו' עד כשכותב בהגהת שלחן ערוך דעת מי שחולק על מה שפסק בש"ע בדוכתא שלא נתפשטה הלכה כדברי הא' ויש לו דין זה דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר עד כאן לשונו צ"ע דמ"ש ביחיד נגד רבים סומכין על היחיד בהפסד מרובה כבר נתבאר דז"א אלא באיסורא דרבנן ולא באיסורא דאורייתא: וכ"ת א"כ למה כתב המחבר או שאר פוסקים בכמה מקומות אפילו באיסור דאורייתא דעת היחיד החולק יש לומר דהא תנן בריש עדיות למה מזכירין דברי היחיד בין המרובים שאם יאמר אדם כך אני מקובל אומרים כדברי פלוני שמעת ועוד תנן התם שאם יראה ב"ד דברי היחיד ויסמוך עליו כו' ופי' הראב"ד לומר שאם יראה לב"ד האחרון שהלכה כדברי היחיד הראשון ויסמוך עליו כלומר ויקבע הלכה. כמותו כמו שמצינו באמוראים שקבעו הלכה כיחידים הראשונים בכמה מקומות ואף על פי שהמרובים חולקים עליהם ואם לא שמצאו דברי היחיד הראשון לא היו האחרונים יכולים לדחות דברי הראשונים כו' עד כאן לשונו וה"נ אלו היו כותבים המחבר והפוסקים דעת רבים בסתם הייתי אומר שהוא תורת משה או מוסכם במשנה וש"ס ולא היה שום אחרון רשאי לחלוק אפילו בראיות לכך כותב דברי היחיד שאם יביא שום אחרון ראיות ברורות לדבריו יתנו עדיהן ויצדקו אי נמי משום שמצינו בכמה ארצות ומקומות מחולקים בדינים ונהרא נהרא ופשטיה לכך כתבו דברי יחיד כי אולי יש מקום או מדינה שמורים כן שיש להם על מה שיסמכו וכ"כ בתשו' מנחם עזריה ר"ס צ"ז וז"ל דע כי המחבר ההוא רבן של בני הגולה זה דרכו בש"ע הקבוע להוראה להביא תחלה דעת היותר מוסכמת והיכא דאיכא למיחש לסברא אחרת מייתי לה בשם י"א א א"כ מה שסתם תחלה בס"ס נ"ו כדעת הגאונים להתיר הוא פסק גמור ומוחלט לפי סברתו ולא זכר הסברא הב' אלא לחלוק כבוד לבעלה שגם גדולים ורבים הם ובהרבה מקומות פשט המנהג לאסור כוותייהו כמ"ש הרב שם שכן עיקר וכן נוהגין ע"ש עכ"ל א"נ כשהמחבר תופס א' בחזקת גדול נגד קטן ולא ברירא ליה מילתא שהוא גדול נגד קטן אי עביד להחמיר כדברי הקטן לא מהדרינן עובדא וכדכתב ג"כ הב"ח א"נ משום שאולי יזדמן הדין ההוא במקום אח' שיהיה שם עוד איזה צד היתר כדאיתא בס"ס נ"ז ע"ש וכה"ג אשכחן טובי בפוסקים דמצטרפים כמה צדדים להיתר א"נ משום שאפשר שימצא בחבורים אחרים ג"כ כדעת היחיד בענין שיהיו שקולים או היחיד יהא רבים וכמו שמצינו כן הרבה פעמים או אפשר לענין שבעל נפש יחמיר לעצמו כדברי היחיד או הקטן דאע"ג דהלכה פסוקה דהלכה כרבים מ"מ בספרי הפוסקים אולי יש לאותו יחיד ראיה ברורה מן הש"ס או תוספתא או ירושלמי או אולי ימצא עוד בספרים אחרים כן: ומ"ש דאי עביד עובדא כו' שנראה מדבריו דוקא בדעבד עובדא אבל לכתחלה לא אפילו בהפסד מרובה וכ"כ עוד שם בביאור דאפילו באיסורא דרבנן אין לעשות כן לכתחלה ולא משמע כן בתשובת הרשב"א וכן נראה מדברי הרב דאפילו לכתחלה סומכין בהפסד מרובה מיהו היינו באיסור דרבנן וכמו שכתבתי למעלה: ומשמע דדוקא להקל סומכים בהפסד מרובה על היחיד או על הקטן אבל לא להחמיר דהיינו אפילו עביד כדברי היחיד או הקטן לחומרא מהדרינן עובדא בין באיסור דאורייתא בין באיסור דרבנן כיון דלא עביד כהלכתא והא דמותר בהפסד מרובה היינו משום דלא העמידו דבריהם במקום ממון והא אמרו במקום הפסד מרובה לסמוך איחיד לאוקמא אדין תורה וכמ"ש לעיל וכן משמע מדברי הב"ח שכתב דאי עבד עובדא לחומרא כהיש מי שחולק לא מהדרינן עובדא כו' כיון דלא ברירא לן בודאי דגדול הוי כו' משמע אי ברירא לן בודאי מהדרינן עובדא וכ"ש ביחיד נגד רבים וכמ"ש לעיל: וכתב עוד הרב בח"מ סימן כ"ה ואפילו אין הרבים מסכימים מטעם א' אלא כל אחד יש לו טעם בפני עצמו הואיל והם מסכימים לענין הדין מקרי רבים ואזלינן בתרייהו והוא ממהרי"ק שורש מ"א ובאמת מהרי"ק שם לא ברירא ליה דין זה וגם לא כתב שם כן אלא ליישב מנהג האשכנזים בהדם וגם מסיים שם ומכל מקום כל זה רחוק בעיני וכן משמע מדברי האגור בשם מהרא"י ומביאו בית יוסף וד"מ בסימן צ"ב דאין להקל בכה"ג באיסור דאורייתא בנדון דידן בחלב שנתערב בשומן וספק אם יש בשומן ס' מן החלב ואחר כך הושם מן השומן לקדרה לא אמרינן חנ"נ בלח להא"ז אע"ג דמוכח באשר"י דלית ליה האי סברא לחלק בין לח ליבש מכל מקום אין להחמיר בשביל כך דלכ"ע האי סברא דחנ"נ אינו אלא מדרבנן ונ"ד בין למר בין למר שרי לדעת הא"ז משום דדבר לח הוא ולהרא"ש משום שאין אומרים חנ"נ אלא בב"ח עכ"ל ב אלמא אי הוי דאורייתא לא הוי שרי כיון שאין מסכימים מטעם א' כ"ש היכא שיש גם כן חולק על ב' הטעמים ודו"ק: קיצור בהנהגת הוראות איסור והיתר העולה מכל הש"ס והפוסקים אשר אסף הרב המחבר יזיי"א ורוחו הוא קבצם: א חכם שאסר וחלה הוראתו ונתפשטה מותר לשאול לשני רק שיודיעוהו שאסר הראשון ואם מברר שהראשון טעה בדבר משנה או שטעה בשקול הדעת ועל דרך שנתבאר בח"מ סימן כ"ה יכול להתיר אבל אם אינו יכול לברר שטעה רק שיש לו קבלה להתיר או שהוא חולק עליו בשקול הדעת אפילו הראשון חוזר ומודה לדבריו אינו יכול להתיר ואם התירו אינו מותר דשויה חתיכה דאיסורא. ויש אומרים שאפילו השני גדול ממנו בחכמה ובמנין אינו יכול להתיר ויש מתירים בגדול ממנו. ואם התיר הראשון יכול השני לאסור. ואם שניהם יושבים בבה"מ ולא חלה עדיין הוראת הראשון יכול השני להתיר. וכל זה באותו דבר עצמו אבל במעשה אחר יכול להורות היתר אם לא שהראשון אסרו משום חומרא או משום סייג וגדר: ב שני ת"ח שחלוקים זה עם זה בטומאה וטהרה או באיסור והיתר אם הוא דבר תורה הלך אחר המחמיר אפילו הוא קטן ממנו בחכמה ובמנין פירוש שאין לו כל כך תלמידים כמו חבירו ואם הקטן הוא תלמידו אין הלכה כתלמיד במקום הרב אף על פי שהוא מחמיר באיסור תורה ואם נתחכם התלמיד כרבו שוה הוא לו ואם הוא דבר דרבנן אם שניהם שוים שלא נודע איזה מהן גדול הלך אחר המיקל ואם אחד מהן גדול בחכמה או במנין והוא מיקל אפילו עשו מעשה להחמיר כדברי הקטן מהדרינן עובדא ואם הגדול מחמיר סומכין על הקטן בשעת הדחק ואם אחד מהן גדול בחכמה והשני במנין דהיינו שיש לו תלמידים הרבה אפילו אינם אומרים דעתם וכ"ש אם רוב תלמידים אומרים כמותו נקרא זה שגדול במנין גדול נגד חבירו. ואם אחד מהם גדול בשנים לא נקרא גדול בשביל זה וכן סומכים על התלמיד במקום הרב באיסור דרבנן אם הוא שעת הדחק וכן במקום מחלוקת יחיד ורבים אם עשה כיחיד להחמיר מהדרינן עובדא ואם הרבים מחמירים סומכים על היחיד באיסור דרבנן ושעת הדחק: ג ושעת הדחק היינו דוקא במקום הפסד מרובה או בהפסד מועט לעני בדבר חשוב או לעשיר לכבוד שבת ויום טוב או לכבוד אורחים. ובכל האיסורים חוץ מיין נסך אם יכול למכרו לעובד כוכבים ואין הפסד מרובה לא מיקרי הפסד מרובה אף על פי שמפסיד כל הריוח כיון שאין מפסיד בקרן: ד וכל זה שכתבו היינו בסתם אבל אם תמצא לפעמים עוד צד היתר אחר הן מן הש"ס או שקול הדעת וכיוצא בזה יש לעשות כפי מה שיראה בעיניו ואין לדיין אלא מה שעיניו רואות אם הוא בר הכי שיודע להכריע ולהבין ולהורות. ומטעם זה אם תמצא באיזה מקומות בש"ס ופוסקים דברים הסותרים לכללם אלו הוא מפני שיש שם איזה צד או טעם אחר: ה זה שתמצא בכמה מקומות בדברי המחבר והרב או שאר אחרונים שמביאים בתחילה סברא אחת בסתם ואחר כך יש מי שמתיר או יש מי שאוסר או יש מתירין או יש אוסרים או יש מי שחולק או יש חולקים הוא מפני שנראה להם עיקר כהסברא שכתבו בסתם והסברא האחרת היא טפלה בעיניהם ועל כן צריך עיון וישוב הדעת מפני מה היא טפלה אם מפני שהוא כקטן נגד גדול או תלמיד נגד הרב או יחיד במקום רבים ועל הדרכים שאמרנו ואם הוא דבר דרבנן יש לסמוך על הטפלה להתיר בשעת הדחק ואם היא טפלה מחמת שהיה בעיניהם בחזקת קטן נגד גדול כיון שאינו בבירור קטן נגד גדול לא מהדרינן עובדא אם עשה להחמיר באיסור דרבנן ואם הוא איסור תור' אין להורות כסברא הטפלה לא להחמיר ולא להקל אפי' בשעת הדחק ויש לבעל נפש להחמיר לעצמו באיסור תורה: ו אם הרב והתלמיד מסכימים לדעת א' מונים להם שנים באיסור והיתר אפילו הוא צריך לסברת הרב ובשעה שמלמדו הרב הדין הוא סומך על פיו: ז אם אין הרבים מסכימים מדעת א' אלא כל אחד יש לו טעם בפני עצמו והם מסכימים לענין הדין אין לסמוך עליהם להתיר באיסור תורה ובאיסור דרבנן: ח כל מקום שדברי הראשונים כתובים על ספר והם מפורסמים והפוסקים האחרונים חולקים עליהם הולכים אחר האחרונים. אבל אם נמצא לפעמים תשובת גאון ולא עלה זכרונו עלספר ונמצא אחרים חולקים עליו אין צריך לפסוק כהאחרונים שאפשר לא ידעו דברי הגאון ואי הוי שמעי הוי הדרי בהו ויש חולקים שאין שומעים לאחרונים נגד גדולי הראשונים ויש להחמיר ומכל מקום אם האחרון מביא דברי הראשון וחולק עליו אם הוא מפורסם בכך שהוא ראוי לחלוק יכול לסמוך עליו וצריך להתישב בדבר מיהו אם יש ביד המורה להכריע יכול לפסוק כאיזה שירצה ומכל מקום אין לחלוק על הגאונים הקדמונים. ומקודם הרי"ף כבר פסקו דורות הגאונים: ט כשם שאסור להתיר את האסור כך אסור לאסור את המותר אפילו בשל עובד כוכבים ואפילו במקום שאין הפסד מפני שעל הרוב יש בו צד הקל במקום אחר מחמת שנאסר והוי חומרא דאתי לידי קולא ואע"פ שלפי הנראה לא יבא מזה צד קולא אסור שאפשר שיתגלגל ויבא קולא עד אחר מאה דברים. לפיכך אם הוצרך לאסור מחמת ספק או מחמת חומרא בזה שאין האיסור ברור כשמש צריך המורה לומר שאין האיסור ברור אלא שאנו מחוייבים להחמיר וכל שכן אם המורה מתיר בשעת הדחק וכיוצא בו שיאמר לו כן. י בית דין אחד בעיר אחת שנחלקו בדבר אסור להורות מקצתן כך ומקצתן כך משום לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות ודבר זה גורם מחלוקת בישראל והתורה נעשית כשתי תורות וכן אסור לעשות כל כת וכת מהם כדבריו או לנהוג כן אף על פי שאין מורין כן להדיא אף על פי ששניהם שוים בחכמה ובמנין אלא ישאו ויתנו בדבר הרבה עד שיסכימו כולם לדעת אחת ואם אי אפשר בכך אם הוא דבר תורה יעשו הכל כדברי המחמירים ואם הוא דבר דרבנן יעשו הכל כדברי המקילים ושתי בתי דינים בעיר אחת יכולים להורות אלו כך ואלו כך ודוקא בשני בתי דינים ידועים אבל אם אין ידועים שני בתי דינים בעיר אסור לנהוג מקצת העיר כך ומקצת העיר כך ואף על פי שעל ידי מחלוקת זה נעשו שני בתי דינים אסור מכל שכן שדבר זה מרבה מחלוקת ואם ב"ד א' גדול מחבירו דינן כשני ת"ח החולקים בדבר וא' מהן גדול מחבירו ועל דרך שנתבאר למעלה:

36 עירובין פתח ↗

וְנִמְלַךְ וּמְצָאוֹ בֶּן עִירוֹ וְאָמַר: שִׁמְךָ כִּשְׁמִי וְשֵׁם אִשְׁתְּךָ כְּשֵׁם אִשְׁתִּי — פָּסוּל לְגָרֵשׁ בּוֹ! הָכִי הַשְׁתָּא? הָתָם ״וְכָתַב לָהּ״ כְּתִיב — בָּעִינַן כְּתִיבָה לִשְׁמָהּ, הָכָא ״וְעָשָׂה לָהּ״ כְּתִיב — בָּעִינַן עֲשִׂיָּיה לִשְׁמָהּ, עֲשִׂיָּיה דִידַהּ מְחִיקָה הִיא. אָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: גָּלוּי וְיָדוּעַ לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם שֶׁאֵין בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר כְּמוֹתוֹ, וּמִפְּנֵי מָה לֹא קָבְעוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ? שֶׁלֹּא יָכְלוּ חֲבֵירָיו לַעֲמוֹד עַל סוֹף דַּעְתּוֹ. שֶׁהוּא אוֹמֵר עַל טָמֵא טָהוֹר וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים, עַל טָהוֹר טָמֵא וּמַרְאֶה לוֹ פָּנִים. תָּנָא: לֹא רַבִּי מֵאִיר שְׁמוֹ אֶלָּא רַבִּי נְהוֹרַאי שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ רַבִּי מֵאִיר? שֶׁהוּא מֵאִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה. וְלֹא נְהוֹרַאי שְׁמוֹ אֶלָּא רַבִּי נְחֶמְיָה שְׁמוֹ, וְאָמְרִי לַהּ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ שְׁמוֹ, וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נְהוֹרַאי? שֶׁמַּנְהִיר עֵינֵי חֲכָמִים בַּהֲלָכָה. אָמַר רַבִּי: הַאי דִּמְחַדַּדְנָא מֵחַבְרַאי דַּחֲזִיתֵיהּ לְרַבִּי מֵאִיר מֵאֲחוֹרֵיהּ, וְאִילּוּ חֲזִיתֵיהּ מִקַּמֵּיהּ הֲוָה מְחַדַּדְנָא טְפֵי — דִּכְתִיב: ״וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ״. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: תַּלְמִיד הָיָה לוֹ לְרַבִּי מֵאִיר וְסוֹמְכוֹס שְׁמוֹ, שֶׁהָיָה אוֹמֵר עַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טוּמְאָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה טַעֲמֵי טוּמְאָה, וְעַל כׇּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁל טׇהֳרָה אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנֶה טַעֲמֵי טׇהֳרָה. תָּנָא: תַּלְמִיד וָתִיק הָיָה בְּיַבְנֶה שֶׁהָיָה מְטַהֵר אֶת הַשֶּׁרֶץ בְּמֵאָה וַחֲמִשִּׁים טְעָמִים. אָמַר רָבִינָא, אֲנִי אָדוּן וַאֲטַהֲרֶנּוּ: וּמָה נָחָשׁ שֶׁמֵּמִית וּמַרְבֶּה טוּמְאָה — טָהוֹר, שֶׁרֶץ שֶׁאֵין מֵמִית וּמַרְבֶּה טוּמְאָה — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן! וְלָא הִיא — מַעֲשֶׂה קוֹץ בְּעָלְמָא קָעָבֵיד. אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁלֹשׁ שָׁנִים נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ. יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן, וַהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל. וְכִי מֵאַחַר שֶׁאֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים, מִפְּנֵי מָה זָכוּ בֵּית הִלֵּל לִקְבּוֹעַ הֲלָכָה כְּמוֹתָן? מִפְּנֵי שֶׁנּוֹחִין וַעֲלוּבִין הָיוּ, וְשׁוֹנִין דִּבְרֵיהֶן וְדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמַּקְדִּימִין דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי לְדִבְרֵיהֶן. כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: מִי שֶׁהָיָה רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, בֵּית שַׁמַּאי פּוֹסְלִין וּבֵית הִלֵּל מַכְשִׁירִין. אָמְרוּ בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לֹא כָּךְ הָיָה מַעֲשֶׂה, שֶׁהָלְכוּ זִקְנֵי בֵּית שַׁמַּאי וְזִקְנֵי בֵּית הִלֵּל לְבַקֵּר אֶת רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן הַחוֹרָנִית וּמְצָאוּהוּ יוֹשֵׁב רֹאשׁוֹ וְרוּבּוֹ בַּסּוּכָּה וְשֻׁלְחָנוֹ בְּתוֹךְ הַבַּיִת. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי: אִי מִשָּׁם רְאָיָה?! אַף הֵן אָמְרוּ לוֹ: אִם כָּךְ הָיִיתָ נוֹהֵג, לֹא קִיַּימְתָּ מִצְוַת סוּכָּה מִיָּמֶיךָ. לְלַמֶּדְךָ שֶׁכׇּל הַמַּשְׁפִּיל עַצְמוֹ — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַגְבִּיהוֹ, וְכׇל הַמַּגְבִּיהַּ עַצְמוֹ — הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁפִּילוֹ. כׇּל הַמְחַזֵּר עַל הַגְּדוּלָּה — גְּדוּלָּה בּוֹרַחַת מִמֶּנּוּ, וְכׇל הַבּוֹרֵחַ מִן הַגְּדוּלָּה — גְּדוּלָּה מְחַזֶּרֶת אַחֲרָיו, וְכׇל הַדּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה — שָׁעָה דּוֹחַקְתּוֹ, וְכׇל הַנִּדְחֶה מִפְּנֵי שָׁעָה — שָׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁתֵּי שָׁנִים וּמֶחֱצָה נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. הַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁנִּבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁלֹּא נִבְרָא. נִמְנוּ וְגָמְרוּ: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא יוֹתֵר מִשֶּׁנִּבְרָא, עַכְשָׁיו שֶׁנִּבְרָא — יְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשָׂיו. וְאָמְרִי לַהּ: יְמַשְׁמֵשׁ בְּמַעֲשָׂיו. מַתְנִי׳ הַקּוֹרָה שֶׁאָמְרוּ רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ. וְאָרִיחַ, חֲצִי לְבֵנָה שֶׁל שְׁלֹשָׁה טְפָחִים. דַּיָּיהּ לַקּוֹרָה שֶׁתְּהֵא רְחָבָה טֶפַח כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ לְרׇחְבּוֹ. רְחָבָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ וּבְרִיאָה כְּדֵי לְקַבֵּל אָרִיחַ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: רְחָבָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בְּרִיאָה. הָיְתָה שֶׁל קַשׁ וְשֶׁל קָנִים — רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא שֶׁל מַתֶּכֶת. עֲקוּמָּה — רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא פְּשׁוּטָה, עֲגוּלָּה — רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת. כֹּל שֶׁיֵּשׁ בְּהֶיקֵּיפוֹ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים יֵשׁ בּוֹ רוֹחַב טֶפַח.

37 פסחים פתח ↗

רָבָא רָמֵי: כְּתִיב ״כִּי גָדֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ״, וּכְתִיב ״כִּי גָדֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ״. הָא כֵּיצַד? כָּאן בְּעוֹשִׂין לִשְׁמָהּ, וְכָאן בְּעוֹשִׂין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ. וְכִדְרַב יְהוּדָה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: לְעוֹלָם יַעֲסוֹק אָדָם בְּתוֹרָה וּמִצְוֹת אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ.

37 שבת פתח ↗

אָמַר רַב יְהוּדָה בְּרֵיהּ דְּרַב שְׁמוּאֵל בַּר שִׁילַת מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: בִּקְּשׁוּ חֲכָמִים לִגְנוֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת מִפְּנֵי שֶׁדְּבָרָיו סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה. וּמִפְּנֵי מָה לֹא גְּנָזוּהוּ? — מִפְּנֵי שֶׁתְּחִילָּתוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה וְסוֹפוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה. תְּחִילָּתוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, דִּכְתִיב: ״מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכׇל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמוֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ״ — וְאָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הוּא דְּאֵין לוֹ. קוֹדֶם שֶׁמֶשׁ — יֵשׁ לוֹ. סוֹפוֹ דִּבְרֵי תוֹרָה, דִּכְתִיב: ״סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם״. מַאי ״כִּי זֶה כׇּל הָאָדָם״? — אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלְעָזָר: כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה. רַבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא אָמַר: שָׁקוּל זֶה כְּנֶגֶד כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר, וְאָמְרִי לַהּ שִׁמְעוֹן בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר: לֹא נִבְרָא כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אֶלָּא לִצְווֹת לָזֶה.

38 רש"י על קהלת פתח ↗

יֵשׁ דָּבָר. בָּא לְיָדְךָ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁיֹּאמַר לְךָ הָאוֹמֵר עָלָיו: "רְאֵה זֶה, דָּבָר חָדָשׁ הוּא", וְאֵינוֹ חָדָשׁ, שֶׁכְּבָר הָיָה בָעוֹלָמִים שֶׁעָבְרוּ לְפָנֵינוּ, אֶלָּא שֶׁ"אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים", לְכַךְ דּוֹמֶה לִהְיוֹת חָדָשׁ:

40 תוספות על יבמות פתח ↗

רבי יהושע היא דאמר אין משגיחין בבת קול - וא"ת ומ"ש דלא קי"ל כבת קול דר"א אלא אמרינן בכל דוכתי דשמותי הוא ואין הלכה כמותו וכבת קול דב"ה קי"ל דהלכה כב"ה וי"ל משום דבת קול דר"א לא יצאה אלא לכבודו שאמר מן השמים יוכיחו כדאמר התם א"נ בההיא בת קול שהיתה כנגד רבים דרבנן הוו רובא דודאי אין הלכה אבל כבת קול דב"ה קי"ל משום דהוו ב"ה רובא אלא דב"ש מחדדי טפי וא"ת ודלמא רבי יהושע נמי דוקא התם קאמר דאין משגיחין כדפירשנו אבל בעלמא לא וי"ל מדנקט ר' יהושע האי לישנא ואמר לא בשמים היא ש"מ דבכל דוכתא אית ליה דאין משגיחין:

41 עירובין פתח ↗

43 שולחן ערוך, חושן משפט פתח ↗

טעה בשיקול הדעת כגון דבר שהוא מחלוקת תנאים או אמוראים ולא נפסקה הלכה כא' מהם בפי' ועשה כאחד מהם ולא ידע שכבר פשט המעשה בכל העולם כדברי האחד אם היה זה דיין מומחה ונטל רשות מריש גלותא או שלא נטל רשות אבל קבלו אותו בעלי דינים עליהם הואיל והוא מומחה חוזר הדין ואם אי אפשר להחזיר פטור מלשלם: הגה וג' הדיוטות דינם כיחיד מומחה וע"ל ס"ס ג' כיצד נטילת רשות מן המלך מהני ולא יאמר האדם אפסוק כמי שארצה בדבר שיש בו מחלוקת ואם עושה כן הרי זה דין שקר אלא אם הוא חכם גדול ויודע להכריע בראיות הרשות בידו ואי לאו בר הכי הוא לא יוציא ממון מספק דכל היכא דאיכא ספיקא דדינא אין מוציאין ממון מיד המוחזק טור ואם הוא בהוראות איסור והיתר והוא דבר איסור דאורייתא ילך לחומרא ואי דבר דרבנן ילך אחר המיקל ודוקא אם ב' החולקים הן שוין אבל אין סומכין על דברי קטן נגד דברי גדול ממנו בחכמה ובמנין אפי' בשעת הדחק אא"כ היה ג"כ הפסד מרובה וכן אם היה יחיד נגד רבים הולכים אחר רבים בכל מקום רשב"א סי' ר"ג ואפי' אין הרבים מסכימים מטעם אחד אלא כל אחד יש לו טעם בפני עצמו הואיל והם מסכימים לענין הדין מיקרי רבים ואזלינן בתרייהו מהרי"ק שורש מ"א ואם היה מנהג בעיר להקל מפני שחכם אחד הורה להם כך הולכין אחר דעתו ואם חכם אחר בא לאסור מה שהם מתירין נהוג בו איסור תשו' הרשב"א סי' רכ"ג כל מקום שדברי הראשונים כתובים על ספר והם מפורסמים והפוסקים האחרונים חולקים עליהם כמו שלפעמים הפוסקים חולקים על הגאונים הולכים אחר האחרונים דהלכה כבתראי מאביי ורבא ואילך מהרי"ק שורש פ"ד אבל אם נמצא לפעמים תשובת גאון ולא עלה זכרונו על ספר ונמצאו אחרים חולקים עליו אין צריכים לפסוק כדברי האחרונים שאפשר שלא ידעו דברי הגאון ואי הוי שמיע להו הדרי בהו מהרי"ק שורש צ"ו:

48 ברכות פתח ↗

אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: בִּתִּי, שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת בָּרָאתִי בָּרָקִיעַ, וְעַל כׇּל מַזָּל וּמַזָּל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים חַיִל, וְעַל כׇּל חַיִל וְחַיִל בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים לִגְיוֹן, וְעַל כׇּל לִגְיוֹן וְלִגְיוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים רַהֲטוֹן, וְעַל כׇּל רַהֲטוֹן וְרַהֲטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים קְרָטוֹן, וְעַל כׇּל קְרָטוֹן וּקְרָטוֹן בָּרָאתִי לוֹ שְׁלֹשִׁים גַּסְטְרָא, וְעַל כׇּל גַּסְטְרָא וְגַסְטְרָא תָּלִיתִי בּוֹ שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה אַלְפֵי רִבּוֹא כּוֹכָבִים כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה. וְכוּלָּן לֹא בָּרָאתִי אֶלָּא בִּשְׁבִילֵךְ, וְאַתְּ אָמַרְתְּ ״עֲזַבְתַּנִי״ וּ״שְׁכַחְתַּנִי״?! ״הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עוּלָהּ״, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּלוּם אֶשְׁכַּח עוֹלוֹת אֵילִים וּפִטְרֵי רְחָמִים שֶׁהִקְרַבְתְּ לְפָנַי בַּמִּדְבָּר?! אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹאִיל וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא לֹא תִּשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל? אָמַר לָהּ: ״גַּם אֵלֶּה תִשְׁכַּחְנָה״.

51 אבות דרבי נתן פתח ↗

והוי מתאבק בעפר רגליהם כיצד בזמן שת״ח נכנס לעיר אל תאמר איני צריך לו אלא לך אצלו ואל תשב עמו לא על גבי המטה ולא על הכסא ולא על הספסל אלא שב לפניו על הארץ וכל דבר שיצא מפיו קבלהו עליך באימה ביראה ברתת ובזיע כדרך שקבלו אבותינו מהר סיני באימה ביראה ברתת ובזיע. דבר אחר הוי מתאבק בעפר רגליהם זה רבי אליעזר ושותה בצמא את דבריהם זה רבי עקיבא. מה היה תחלתו של רבי עקיבא. אמרו בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום. פעם אחת היה עומד על פי הבאר אמר מי חקק אבן זו אמרו לא המים שתדיר נופלים עליה בכל יום אמרו לו עקיבא אי אתה קורא אבנים שחקו מים. מיד היה רבי עקיבא דן קל וחומר בעצמו מה רך פסל את הקשה דברי תורה שקשה כברזל על אחת כמה וכמה שיחקקו את לבי שהוא בשר ודם. מיד חזר ללמוד תורה. הלך הוא ובנו וישבו אצל מלמדי תינוקות א״ל רבי למדני תורה אחז רבי עקיבא בראש הלוח ובנו בראש הלוח כתב לו אלף בית ולמדה אלף תיו ולמדה תורת כהנים ולמדה. היה לומד והולך עד שלמד כל התורה כולה הלך וישב לפני רבי אליעזר ולפני ר׳ יהושע אמר להם רבותי פתחו לי טעם משנה כיון שאמר לו הלכה אחת הלך וישב לו בינו לבין עצמו אמר אלף זו למה נכתבה בית זו למה נכתבה דבר זה למה נאמר חזר ושאלן והעמידן בדברים. רבי שמעון בן אלעזר אומר אמשול לך משל למה הדבר דומה לסתת שהיה מסתת בהרים פעם אחת נטל קרדומו בידו והלך וישב על ההר והיה מכה ממנו צרורות דקות ובאו בני אדם ואמרו לו מה אתה עושה. אמר להם הרי אני עוקר ומטילו בתוך הירדן אמרו לו אי אתה יכול לעקור את כל ההר היה מסתת והולך עד שהגיע אצל סלע גדול נכנס תחתיו סתרו ועקרו והטילו אל הירדן ואמר לו אין זה מקומך אלא מקום זה. כך עשה להם רבי עקיבא לרבי אליעזר ורבי יהושע. אמר לו רבי טרפון עקיבא עליך הכתוב אומר איוב כח מבכי נהרות חבש ותעלומה יוציא אור דברים המסותרים מבני אדם הוציאם רבי עקיבא לאורה. בכל יום ויום היה מביא חבילה של עצים חציה מוכר ומתפרנס וחציה מתקשט בה עמדו עליו שכניו ואמרו לו עקיבא אבדתנו בעשן מכור אותן לנו וטול שמן בדמיהן ושנה לאור הנר אמר להם הרבה ספוקים אני מסתפק בהן אחד שאני שונה בהן ואחד שאני מתחמם כנגדן ואחד שאני יכול לישן בהם עתיד רבי עקיבא לחייב את כל העניים בדין שאם אומר להם מפני מה לא למדתם והם אמרו מפני שעניים היינו אומרים להם והלא רבי עקיבא עני ביתר ומדולדל היה והם אמרו מפני טפינו אומרים להם והלא רבי עקיבא היו לו בנים ובנות אלא אומרים להם מפני שזכתה רחל אשתו. בן מ׳ שנה הלך ללמוד תורה סוף שלש עשרה שנה לימד תורה ברבים אמרו לא נפטר מן העולם עד שהיו לו שולחנות של כסף ושל זהב ועד שעלה למטתו בסולמות של זהב. היתה אשתו יוצאה בקרדמין ובעיר של זהב אמרו לו תלמידיו רבי ביישתנו ממה שעשית לה אמר להם הרבה צער נצטערה עמי בתורה:

52 ילקוט שמעוני על נ"ך פתח ↗

הנפש החוטאת היא תמות, שאלו לחכמה חוטא מהו ענשו א"ל חטאים תרדף רעה, שאלו לנבואה חוטא מהו ענשו, א"ל הנפש החוטאת היא תמות, שאלו לתורה חוטא מהו ענשו א"ל יביא אשם ויתכפר לו. שאלו להקב"ה חוטא מהו ענשו מהו ענשו א"ל יביא אשם ויתכפר לו. שאלו להקב"ה חוטא מהו ענשו א"ל יעשה תשובה ויתכפר לו הה"ד טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. חבול ישוב גזלה ישלם אע"פ שגולה ישלם רשע ברמז קס"ה. והוליד בן פריץ, בעא מיניה חמא אבוה דר' יוסף מרבא בר נתן מנא הא מילתא דאמור רבנן מי שנתחייב שתי מיתות בית דין נדון בחמורה דכתיב והוליד בן פריץ שופך דם ועשה אח מאחד מאלה והוא את כל אלה לא עשה כי גם אל ההרים אכל ואת אשת רעהו טמא וגו' ואל הגלולים נשא עיניו זו עבודת אלילים בסקילה, וכתיב מות יומת דמיו בו והוא בסקלילה. דרש ר' אחא מאי דכתיב על ההרים לא אכל שלא אכל בזכות אבותיו, ועיניו לא נשא אל גלולי בית ישראל שלא הלך בקומה זקופה, את אשת רעהו לא טמא שלא ירד לאומנות של חברו, ואל אשה נדה לא יקרב שלא נהנה מקופה של צדקה, וכתיב צדיק הוא חיה יחיה, כשהיה ר"ג מגיע לפסוק זה היה בוכה אמר מאן דעבד לכלהו הוא דחיי הא חד מנייהו לא, א"ל ר"ע אלא מעתה אל תטמאו בכל אלה בכלהו אין בחד מינייהו לא, אלא באחת מכל אלה הכי נמי באחת מכל אלה. כי לא אחפוץ במות המת כתוב ברמז צ':

53 סוטה פתח ↗

אָמַר רַב הַמְנוּנָא: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָאָדָם עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בִּמְלֹאות שִׂפְקוֹ יֵצֶר לוֹ וְגוֹ׳״.

57 ילקוט שמעוני על נ"ך פתח ↗

מי הקדימני ואשלם. מי הוא שהקדים כבוד לאביו למול בנו ולא נתתי לו בן. מי הקדימני ואשלם זה רווק הדר במדינה ונותן שכר סופרים ומשנים, אמר הקב"ה עלי לשלם גמולו וליתן לו שכרו. א"ר ירמיה בן אלעזר עתידה בת קול להיות מפוצצת בראש ההרים ואומרת כל מי שפעל עם אל יבא ויטול שכרו, ורוח הקדש צווחת מי הקדימני ואשלם מי קלס לפני עד שלא נתתי לו נשמה, מי מל לבנו עד שלא נתתי לו בן, מי עשה ציצית עד שלא נתתי, מי הפריש תרומה ומעשר עד שלא נתתי לו גורן, מי הפריש בכורות ומעשרות וקרבנות עד שלא נתתי לו צאן: לא אחריש בדיו ודבר גבורות וחין ערכו. אמר הקב"ה כאשר דבר אברהם והוא שותק לנו, אמר הקב"ה לאו לא אחריש בדיו לאברהם בלבד שתקתי למה שוא שתק לי, אמרתי לו כי ביצחק יקרא לך זרע ואח"כ אמרתי לו קח נא את בנך ושתק לי, אף אני אחריש לו אע"פ שאמר דברים קשים שנאמר ודבר גבורות אלא חין ערכו ערב לי, ומה גבורות דבר דכתיב ויגש אברהם ויאמר האף תספה, אמר אברהם שלא יאמרו עו"א כך הוא אומנותו להיות מאבד את הדורות במדת אכזריות, דור אנוש, דור המבול, דור הפלגה, אמר הקב"ה אני מעביר לפניך כל הדורות ואם לא עשיתי כהוגן למדני שנאמר בלעדי אחזה אתה הורני: גאוה אפיקי מגנים סגור חותם צר. א"ר חנינא כל המפיק מגן בשעת גאוה סוגרים וחותמים צרות בעדו שנאמר גאוה אפיקי מגנים וגו', מאי משמע דהאי אפיקי לישנא דעבורי הוא, דכתיב אחי בגדו כמו נחל כאפיק נחלים יעבורו, ור' יוחנן אמר כל שאינו מפיק איתמר, מאי משמע דהאי אפיק לישנא דגלוי הוא, דכתיב ויראו אפיקי ים יגלו מוסדות תבל, מכדי קראי משתמעי כמר ומשתמעי כמר במאי פליגי, בדרב ששת דרב ששת מסר שינתיה לשמעיה, מר אית ליה דרב ששת ומר לית ליה דרב ששת. רבי יוסי בן דורמסקית אמר לויתן דג טהור הוא שנאמר גאוה אפיקי מגנים, גאוה זה לויתן, אפיקי מגנים אלו קשקשים הקבועים בו תחתיו, חדודי חרס אלו סנפירים הפורח בהם: עטישותיו תהל אור. ששה דברים יפים לחולה וכו' כתוב בישעיה ברמז תמ"ב. מופת הרביעי מיום שנבראו שמים וארץ לא נמצא אדם עוטש וחיה מחליו אלא בכל מקום שהיה הולך אם בדרך אם בשוק נפשו יוצאת, עד שבא יעקב אבינו ובקש רחמים על זה, אמר לפניו רבש"ע אל תקח נפשי עד שאצוה את בני, ונעתר לו שנאמר ויאמר ליוסף הנה אביך חולה ושמעו כל מלכי ארץ ותמהו, לפיכך חייב אדם להודות כשמתעטש שנהפך מן מות לחיים שנאמר עטישותיו תהל אור: ירתיח כסיר מצולה. אלו מצרים שנאמר נצבו כמו נד נוזלים, צרור עומד אינו לא מכניס ולא מוציא כך היתה נפשם של מצריים צרורה בהם אין מוציאים ולא מכניסים מתעלפים מריח המים שנאמר ירתיח כסיר מצולה, וישראל נעשה להם בשמים שנאמר ים ישים כמרקחה, ואומר עורי צפון ובואי תימן וגו': את כל גבוה יראה הוא מלך על כל בני שחץ. וכי השפלים אין הקב"ה רואה והא כתיב עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ ומהו את כל גבוה יראה, אמר ר' ברכיה אלו הגאותנים שרוחם גסה עליהם ומגביהים עצמם ועושים עצמם אלוהות, מה הקב"ה עושה להם, מראה אותם לבריות ועושה אותם שחץ בעולם שנאמר הוא מלך על כל בני שחץ, כגון נבוכדנאצר שעשה אותו שחץ שנאמר ומן בני אנשא טריד, וכן סנחריב ויהי בלילה ההוא ויצא מלאך ה' ויך במחנה אשור, אמר הקב"ה אם יסתר איש במסתרים ואני לא אראנו, א"ר בנימין בר לוי אם ילך אדם ויגע בתורה וישב לו אני מראה מעשיו לבריות, וכן אם יטמין אדם עצמו לעשות עבירה אני מראה מעשיו לבריות שנאמר ואני לא אראנו נאם ה' הלא את השמים ואת הארץ אני מלא, א"ר חמא בר חנינא אני ממלא ממנו העליונים והתחתונים ומראהו שחץ לבריות לפיכך הקב"ה אמר למשה ראה נתתיך אלקים לפרעה לך ופרע ממנו והבא עליו עשר מכות:

57 משנה תורה, הלכות תשובה פתח ↗

שֶׁמָּא תֹּאמַר וַהֲלֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יוֹדֵעַ כָּל מַה שֶּׁיִּהְיֶה וְקֹדֶם שֶׁיִּהְיֶה יֵדַע שֶׁזֶּה יִהְיֶה צַדִּיק אוֹ רָשָׁע אוֹ לֹא יֵדַע. אִם יֵדַע שֶׁהוּא יִהְיֶה צַדִּיק אִי אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא יִהְיֶה צַדִּיק וְאִם תֹּאמַר שֶׁיֵּדַע שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה רָשָׁע הֲרֵי לֹא יֵדַע הַדָּבָר עַל בֻּרְיוֹ. דַּע שֶׁתְּשׁוּבַת שְׁאֵלָה זוֹ אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּה וּרְחָבָה מִנִּי יָם וְכַמָּה עִקָּרִים גְּדוֹלִים וַהֲרָרִים רָמִים תְּלוּיִים בָּהּ אֲבָל צָרִיךְ אַתָּה לֵידַע וּלְהָבִין בְּדָבָר זֶה שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק שֵׁנִי מֵהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מִדֵּעָה שֶׁהִיא חוּץ מִמֶּנּוּ כִּבְנֵי אָדָם שֶׁהֵם וְדַעְתָּם שְׁנַיִם. אֶלָּא הוּא יִתְעַלֶּה שְׁמוֹ וְדַעְתּוֹ אֶחָד וְאֵין דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם יְכוֹלָה לְהַשִּׂיג דָּבָר זֶה עַל בֻּרְיוֹ. וּכְשֵׁם שֶׁאֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג וְלִמְצֹא אֲמִתַּת הַבּוֹרֵא שֶׁנֶּאֱמַר שמות לג כ "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי" כָּךְ אֵין כֹּחַ בָּאָדָם לְהַשִּׂיג וְלִמְצֹא דַּעְתּוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא. הוּא שֶׁהַנָּבִיא אָמַר ישעיה נה ח "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְרָכָי". וְכֵיוָן שֶׁכֵּן הוּא אֵין בָּנוּ כֹּחַ לֵידַע הֵיאַךְ יֵדַע הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַבְּרוּאִים וְהַמַּעֲשִׂים אֲבָל נֵדַע בְּלֹא סָפֵק שֶׁמַּעֲשֵׂה הָאָדָם בְּיַד הָאָדָם וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשְׁכוֹ וְלֹא גּוֹזֵר עָלָיו לַעֲשׂוֹת כָּךְ. וְלֹא מִפְּנֵי קַבָּלַת הַדָּת בִּלְבַד נוֹדַע דָּבָר זֶה אֶלָּא בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת מִדִּבְרֵי הַחָכְמָה. וּמִפְּנֵי זֶה נֶאֱמַר בַּנְּבוּאָה שֶׁדָּנִין אֶת הָאָדָם עַל מַעֲשָׂיו כְּפִי מַעֲשָׂיו אִם טוֹב וְאִם רַע וְזֶה הוּא הָעִקָּר שֶׁכָּל דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה תְּלוּיִין בּוֹ:

58 פסחים פתח ↗

חוּץ מִן הַמַּיִם. וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מַיִם. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא אֲמַרַן, אֶלָּא חַמִּימֵי לְגוֹ קָרִירֵי, וְקָרִירֵי לְגוֹ חַמִּימֵי. אֲבָל חַמִּימֵי לְגוֹ חַמִּימֵי, וְקָרִירֵי לְגוֹ קָרִירֵי — לָא. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אַרְבָּעָה דְּבָרִים הָעוֹשֶׂה אוֹתָן דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ וּמִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ. אֵלּוּ הֵן: הַנִּפְנֶה בֵּין דֶּקֶל לְכוֹתֶל, וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁנֵי דְקָלִים, וְהַשּׁוֹתֶה מַיִם שְׁאוּלִין, וְהָעוֹבֵר עַל מַיִם שְׁפוּכִין, וַאֲפִילּוּ שְׁפָכַתּוּ אִשְׁתּוֹ בְּפָנָיו. הַנִּפְנֶה בֵּין דֶּקֶל לְכוֹתֶל — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, אֲבָל אִית לֵיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת — לֵית לַן בַּהּ. וְכִי לֵית לֵיהּ אַרְבַּע אַמּוֹת, לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא, אֲבָל אִיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא — לֵית לַן בַּהּ. וְהָעוֹבֵר בֵּין שְׁנֵי דְקָלִים — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא פַּסְקִינְהוּ רְשׁוּת הָרַבִּים, אֲבָל פַּסְקִינְהוּ רְשׁוּת הָרַבִּים — לֵית לַן בַּהּ. הַשּׁוֹתֶה מַיִם שְׁאוּלִין — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּשַׁיְילִינְהוּ קָטָן, אֲבָל גָּדוֹל — לֵית לַן בַּהּ. וַאֲפִילּוּ שַׁיְילִינְהוּ קָטָן נָמֵי — לָא אֲמַרַן אֶלָּא בַּשָּׂדֶה, דְּלָא שְׁכִיחִי, אֲבָל בָּעִיר, דִּשְׁכִיחִי — לֵית לַן בָּהּ. וַאֲפִילּוּ בַּשָּׂדֶה נָמֵי — לָא אֲמַרַן אֶלָּא מַיָּא, אֲבָל חַמְרָא וְשִׁיכְרָא — לֵית לַן בַּהּ. וְהָעוֹבֵר עַל מַיִם שְׁפוּכִין — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא אַפְסְקִינְהוּ בְּעַפְרָא וְלָא תַּף בְּהוּ רוּקָּא, אֲבָל אַפְסְקִינְהוּ אוֹ תַּף בְּהוּ רוּקָּא — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא עֲבַר עֲלַיְיהוּ שִׁימְשָׁא וְלָא עֲבַר עֲלַיְיהוּ שִׁיתִּין נִיגְרֵי, אֲבָל עֲבַר עֲלַיְיהוּ שִׁימְשָׁא וַעֲבַר עֲלַיְיהוּ שִׁיתִּין נִיגְרֵי — לֵית לַן בַּהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא רְכִיב חֲמָרָא וְלָא סָיֵים מְסָנֵי, אֲבָל רְכִיב חֲמָרָא וְסָיֵים מְסָנֵי — לֵית לַן בַּהּ. וְהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּלֵיכָּא לְמֵיחַשׁ לִכְשָׁפִים, אֲבָל הֵיכָא דְּאִיכָּא לְמֵיחַשׁ לִכְשָׁפִים, אַף עַל גַּב דְּאִיכָּא כׇּל הָנֵי — חָיְישִׁינַן. וְהָהוּא גַּבְרָא דִּרְכִיב חֲמָרָא וְסָיֵים מְסָנֵי, וּגְמוּד מְסָאנֵיהּ וּצְווֹ כַּרְעֵיהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: שְׁלֹשָׁה אֵין מְמַצְּעִין וְלֹא מִתְמַצְּעִין. וְאֵלּוּ הֵן: הַכֶּלֶב וְהַדֶּקֶל וְהָאִשָּׁה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַחֲזִיר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף הַנָּחָשׁ. וְאִי מְמַצְּעִין מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? אָמַר רַב פָּפָּא: נִפְתַּח בְּ״אֵל״ וְנַפְסֵיק בְּ״אֵל״. אִי נָמֵי, נִפְתַּח בְּ״לֹא״ וְנַפְסֵיק בְּ״לֹא״. הָנֵי בֵּי תְרֵי דְּמַצַּעָא לְהוּ אִשָּׁה נִדָּה, אִם תְּחִלַּת נִדָּתָהּ הִיא — הוֹרֶגֶת אֶחָד מֵהֶן, אִם סוֹף נִדָּתָהּ הִיא — מְרִיבָה עוֹשָׂה בֵּינֵיהֶן. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? נִפְתַּח בְּ״אֵל״ וְנַפְסֵיק בְּ״אֵל״. הָנֵי תְּרֵי נְשֵׁי דְּיָתְבָן בְּפָרָשַׁת דְּרָכִים, חֲדָא בְּהַאי גִּיסָא דִּשְׁבִילָא, וַחֲדָא בְּאִידַּךְ גִּיסָא, וּמְכַוְּונָן אַפַּיְיהוּ לַהֲדָדֵי — וַדַּאי בִּכְשָׁפִים עֲסִיקָן. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? אִי אִיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא — לֵיזִיל בַּהּ. וְאִי לֵיכָּא דִּירְכָּא אַחֲרִינָא, אִי אִיכָּא אִינִישׁ אַחֲרִינָא בַּהֲדֵיהּ — נִינְקְטוֹ לִידַיְיהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי וְנִיחַלְּפוּ. וְאִי לֵיכָּא אִינִישׁ אַחֲרִינָא, נֵימָא הָכִי: ״אָגְרַת אָזְלַת אָסְיָא בְּלוּסְיָא, מִתְקַטְלָא בְּחֵיק קָבָל״. הַאי מַאן דְּפָגַע בְּאִיתְּתָא בְּעִידָּנָא דְּסָלְקָא מִטְּבִילַת מִצְוָה, אִי אִיהוּ קָדֵים וּמְשַׁמֵּשׁ — אָחֲדָא לֵיהּ לְדִידֵיהּ רוּחַ זְנוּנִים. אִי אִיהִי קָדְמָה וּמְשַׁמְּשָׁה — אָחֲדָא לַהּ לְדִידַהּ רוּחַ זְנוּנִים. מַאי תַּקַּנְתֵּיהּ? לֵימָא הָכִי: ״שׁוֹפֵךְ בּוּז עַל נְדִיבִים וַיַּתְעֵם בְּתוֹהוּ לֹא דָרֶךְ״. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, מַאי דִּכְתִיב: ״גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע כִּי אַתָּה עִמָּדִי״ — זֶה הַיָּשֵׁן בְּצֵל דֶּקֶל יְחִידִי, וּבְצֵל לְבָנָה. וּבְצֵל דֶּקֶל יְחִידִי — לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא נָפֵיל טוּלָּא דְחַבְרֵיהּ עִילָּוֵיהּ, אֲבָל נָפֵל טוּלָּא דְחַבְרֵיהּ עִילָּוֵיהּ — לֵית לַן בַּהּ. אֶלָּא הָא דְּתַנְיָא: הַיָּשֵׁן בְּצֵל דֶּקֶל יְחִידִי בֶּחָצֵר, וְהַיָּשֵׁן בְּצֵל לְבָנָה — דָּמוֹ בְּרֹאשׁוֹ, הֵיכִי דָמֵי? אִי לֵימָא דְּלָא נָפֵל טוּלָּא דְּחַבְרֵיהּ עִילָּוֵיהּ, אֲפִילּוּ בַּשָּׂדֶה נָמֵי! אֶלָּא לָאו שְׁמַע מִינַּהּ: בְּחָצֵר אַף עַל גַּב דְּנָפֵיל טוּלָּא דְּחַבְרֵיהּ עִילָּוֵיהּ. שְׁמַע מִינַּהּ. וּבְצִילָּהּ שֶׁל לְבָנָה — לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּמַעְרְבָה, אֲבָל בְּמַדִּינְחֲתָא — לֵית לַן בַּהּ. הַאי מַאן דְּמִפְּנֵי אַגִּירְדָּא דְּדִיקְלָא — אָחֲדָא לֵיהּ לְדִידֵיהּ רוּחַ פַּלְגָא. וְהַאי מַאן דְּמַצְלֵי רֵישֵׁיהּ אַגִּירְדָּא דְּדִיקְלָא — אָחֲדָא לֵיהּ רוּחַ צְרָדָא. הַאי מַאן דְּפָסְעִי אַדִּיקְלָא, אִי מִיקְּטַל — קְטִיל, אִי אִיעֲקַר — מִיעֲקַר וּמָיֵית. הָנֵי מִילֵּי דְּלָא מַנַּח כַּרְעֵיהּ עִילָּוֵיהּ, אֲבָל מַנַּח כַּרְעֵיהּ — עִילָּוֵיהּ לֵית לַן בַּהּ. חֲמִשָּׁה טוּלֵּי הָוֵי: טוּלָּא דְּדִיקְלָא יְחִידָא, טוּלָּא דְכִנָּדָא, טוּלָּא דְפִרְחָא, טוּלָּא דְזַרְדְּתָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אַף טוּלָּא דְאַרְבָּא, וְטוּלָּא דַעֲרַבְתָּא. כְּלָלָא דְּמִילְּתָא: כֹּל דִּנְפִישׁ עַנְפֵיהּ — קְשֵׁי טוּלֵּיהּ, וְכֹל דִּקְשֵׁי סִילְוֵיהּ — קְשֵׁי טוּלֵּיהּ, לְבַר מִכְּרוּ מְשָׁא, אַף עַל גַּב דִּקְשֵׁי סִילְוֵיהּ — לָא קְשֵׁי טוּלֵּיהּ, דַּאֲמַרָה לֵהּ שֵׁידָא לִבְרַהּ: פִּירְחִי נַפְשָׁיךְ מִכְּרוּ מְשָׁא, דְּאִיהוּ הוּא דְּקָטֵיל לַאֲבוּךְ, וְקָטֵיל לְדִידֵיהּ. אָמַר רַב אָשֵׁי: חֲזֵינָא לְרַב כָּהֲנָא דְּפָרֵישׁ מִכּוּלְּהוּ טוּלֵּי. בֵּי פִרְחֵי — רוּחֵי. דְּבֵי זַרְדְּתָא — שֵׁידָא. דְּבֵי אִיגָּרֵי — רִישְׁפֵּי. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לִקְמִיעָא. דְּבֵי פִרְחֵי — בְּרִיָּה שֶׁאֵין לָהּ עֵינַיִם. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ — לְגַזּוֹזֵי לַהּ. זִימְנָא חֲדָא הֲוָה אָזֵיל צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְאִפְּנוֹיֵי לְבֵי פִרְחֵי, שְׁמַע דְּקָא אָתָא עִילָּוֵיהּ, וְגַזִּי לַהּ. כִּי אָזְלָא, חַבְּקַיהּ לְדִיקְלָא — צְוַוח דִּיקְלָא וּפְקַעָה הִיא. פִּרְחָא דְּבֵי זַרְדְּתָא — שֵׁידֵי. הָא זַרְדְּתָא דִּסְמִיכָה לְמָתָא — לָא פָּחֲתָא מִשִּׁיתִּין שֵׁידֵי. לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְמִיכְתַּב לַהּ קְמִיעָא. הָהוּא בַּר קַשָּׁא דְּמָתָא דְּאָזֵיל וְקָאֵי גַּבֵּי זַרְדְּתָא, דַּהֲוָה סְמִיךְ לְמָתָא, עַלּוּ בֵּיהּ שִׁיתִּין שֵׁידֵי וְאִיסְתַּכַּן. אֲתָא לְהָהוּא מֵרַבָּנַן דְּלָא יְדַע דְּזַרְדְּתָא דְּשִׁיתִּין שֵׁידֵי הִיא, כְּתַב לַהּ קְמִיעַ לַחֲדָא שֵׁידָא. שְׁמַע דְּתָלוּ חִינְגָּא בְּגַוֵּויהּ, וְקָא מְשָׁרוּ הָכִי: סוּדָרֵיהּ דְּמָר כִּי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן, בָּדֵיקְנָא בֵּיהּ בְּמָר דְּלָא יָדַע ״בָּרוּךְ״. אֲתָא הָהוּא מֵרַבָּנַן דִּידַע דְּזַרְדְּתָא שִׁיתִּין שֵׁידֵי הֲוָה, כְּתַב לַהּ קְמִיעָא דְּשִׁיתִּין שֵׁידֵי, שְׁמַע דְּקָא אָמְרוּ: פַּנּוּ מָנַיְיכוּ מֵהָכָא. קֶטֶב מְרִירִי — תְּרֵי קִטְבֵי הָווּ. חַד מִקַּמֵּי טִיהֲרָא, וְחַד מִבָּתַר טִיהֲרָא. דְּמִקַּמֵּי טִיהֲרָא — ״קֶטֶב מְרִירִי״ שְׁמוֹ, וּמִיחֲזֵי בֵּי כַדָּא דְּכַמְכָּא וְהָדַר בֵּיהּ בַּחְשָׁא. דְּבָתַר טִיהֲרָא — ״קֶטֶב יָשׁוּד צׇהֳרָיִם״ שְׁמוֹ, וּמִיחֲזֵי בֵּי קַרְנָא דְּעִיזָּא, וְהָדַר בֵּיהּ כְּנָפְיָא. אַבָּיֵי הֲוָה שָׁקֵיל וְאָזֵיל, וְאָזֵיל רַב פָּפָּא מִיַּמִּינֵיהּ וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ מִשְּׂמָאלֵיהּ. חַזְיֵיהּ לְהָהוּא קֶטֶב מְרִירִי דְּקָא אָתֵי לְאַפֵּיהּ דִּשְׂמָאלֵיהּ. אַהְדְּרֵא לְרַב פָּפָּא לִשְׂמָאלֵיהּ, וּלְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְיַמִּינֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא: אֲנָא מַאי שְׁנָא דְּלָא חָשֵׁשׁ לִי? אֲמַר לֵיהּ: אַתְּ שַׁעְתָּא קָיְימָא לָךְ. מֵחַד בְּתַמּוּז עַד שִׁיתְּסַר בֵּיהּ — וַדַּאי שְׁכִיחִי. מִכָּאן וְאֵילָךְ — סָפֵק שְׁכִיחִי, סָפֵק לָא שְׁכִיחִי. וּמִשְׁתַּכְחִי בְּטוּלֵּי דְּחַצְבָּא דְּלָא חֲצַב גַּרְמִידָא, וּבְטוּלֵּי דְּצַפְרָא וּפַנְיָא דְּלָא הָוֵי גַּרְמִידָא, וְעִיקָּר בְּטוּלֵּי דְּבֵית הַכִּסֵּא. אָמַר רַב יוֹסֵף: הָנֵי תְּלָת מִילֵּי יָהֵיב אַרְבּוֹנָא לִנְהוֹרָא: מַן דְּסָרֵיק רֵישֵׁיהּ יַבִּשׁ, וּמַן דְּשָׁתֵי טִיף טִיף, וּמַן דְּסָיֵים מְסָנֵי אַדְּמִייתִנְיָה כַּרְעָא. תְּלַאי בְּבֵיתָא קְשֵׁי לְעַנְיוּתָא. כִּדְאָמְרִי אִינָשֵׁי: תְּלָא סִילְתָּא — תְּלָא מְזוֹנֵיהּ. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא רִיפְתָּא, אֲבָל בִּישְׂרָא וְכַוְורֵי — לֵית לַן בַּהּ, אוֹרְחֵיהּ הִיא. פָּארֵי בְּבֵיתָא — קְשֵׁי לְעַנְיוּתָא. נִשְׁוָרָא בְּבֵיתָא — קְשֵׁי לְעַנְיוּתָא. בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת וּבְלֵילֵי רְבִיעִית — שָׁרוּ מַזִּיקִין עִילָּוֵיהּ. אִיסָּרָא דִמְזוֹנֵי ״נְקִיד״ שְׁמֵיהּ. אִיסָּרָא דְעַנְיוּתָא ״נָבָל״ שְׁמֵיהּ. צָעָא אַפּוּמָּא דְחַצְבָּא — קְשֵׁי לְעַנְיוּתָא. מַאן דְּשָׁתֵי מַיָּא בְּצָעֵי — קְשֵׁי לִבְרוּקְתִּי. דְּאָכֵיל תַּחְלֵי וְלָא מָשֵׁי יְדֵיהּ — מְפַחֵיד תְּלָתִין יוֹמִין.

60 תלמוד ירושלמי ראש השנה פתח ↗

רִבִּי חֲנַנְיָה חַבְרֵהוֹן דְּרַבָּנִן בָּעֵי. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. וְלֹא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ. מַה טָעֲמָא. אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. לָמָּה. שֶׁשָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן. דָּרַשׁ רִבִּי יִשֹשָכָר דִּכְפַר מֶנְדִּי. כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי. אִם זַךְ וְיָשָׁר הָיִיתָה אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַל קוּם עִמּוֹ. בְּנוֹהֵג שְׁבָּעוֹלָם זֶה מְבַקֵּשׁ לְנַצֵּח זַרְזִירוֹ וְזֶה מְבַקֵּשׁ לְנַצֵּחַ זַרְזִירוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא וּמֶלֶךְ אַל קוּם עִמּוֹ. לֹא בָעֵי תָקוּם עַל דִּידֵּיהּ. כִּי לֹא לָנֶצַח יָרִיב. לֹא לִנְצוֹחַ יָרִיב.

65 קידושין פתח ↗

כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע וּבָרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין. וְאִם אַתֶּם עוֹסְקִים בַּתּוֹרָה – אֵין אַתֶּם נִמְסָרִים בְּיָדוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת״,

65 עבודה זרה פתח ↗

לוֹמַר, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁמְּקַיְּימִין אוֹתָן אֵין מְקַבְּלִין עֲלֵיהֶם שָׂכָר. וְלָא? וְהָתַנְיָא: הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁהוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם״, כֹּהֲנִים לְוִיִּם וְיִשְׂרְאֵלִים לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ״הָאָדָם״, הָא לָמַדְתָּ שֶׁאֲפִילּוּ גּוֹי וְעוֹסֵק בַּתּוֹרָה הֲרֵי הוּא כְּכֹהֵן גָּדוֹל. אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, שֶׁאֵין מְקַבְּלִין עֲלֵיהֶם שָׂכָר כִּמְצוֶּּוה וְעוֹשֶׂה, אֶלָּא כְּמִי שֶׁאֵינוֹ מְצוֶּּוה וְעוֹשֶׂה, דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גָּדוֹל הַמְצוֶּּוה וְעוֹשֶׂה יוֹתֵר מִשֶּׁאֵינוֹ מְצוֶּּוה וְעוֹשֶׂה. אֶלָּא כָּךְ אוֹמְרִים הַגּוֹיִם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיבְּלוּהָ הֵיכָן קִיְּימוּהָ? אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי מֵעִיד בָּהֶם שֶׁקִּיְּימוּ אֶת הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ. אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּלוּם יֵשׁ אָב שֶׁמֵּעִיד עַל בְּנוֹ? דִּכְתִיב: ״בְּנִי בְּכוֹרִי יִשְׂרָאֵל״. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שָׁמַיִם וָאָרֶץ יָעִידוּ בָּהֶם שֶׁקִּיְּימוּ אֶת הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ. אוֹמְרִים לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שָׁמַיִם וָאָרֶץ נוֹגְעִין בְּעֵדוּתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אִם לֹא בְרִיתִי יוֹמָם וָלָיְלָה חֻקּוֹת שָׁמַיִם וָאָרֶץ לֹא שָׂמְתִּי״, דְּאָמַר וְאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: מַאי דִּכְתִיב: ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם הַשִּׁשִּׁי״? מְלַמֵּד שֶׁהִתְנָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם מַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית, וְאָמַר: אִם יִשְׂרָאֵל מְקַבְּלִין אֶת תּוֹרָתִי מוּטָב, וְאִם לָאו — אֲנִי אַחֲזִיר אֶתְכֶם לְתוֹהוּ וָבוֹהוּ. וְהַיְינוּ דְּאָמַר חִזְקִיָּה, מַאי דִּכְתִיב: ״מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה״? אִם יָרְאָה לָמָּה שָׁקְטָה, וְאִם שָׁקְטָה לָמָּה יָרְאָה? אֶלָּא בַּתְּחִלָּה יָרְאָה, וּלְבַסּוֹף שָׁקְטָה. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מִכֶּם יָבֹאוּ וְיָעִידוּ בָּהֶן בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיְּימוּ אֶת הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, יָבֹא נִמְרוֹד וְיָעִיד בְּאַבְרָהָם שֶׁלֹּא עָבַד עֲבוֹדָה זָרָה, יָבֹא לָבָן וְיָעִיד בְּיַעֲקֹב שֶׁלֹּא נֶחְשַׁד עַל הַגָּזֵל, תָּבֹא אֵשֶׁת פּוֹטִיפֶרַע וְתָעִיד בְּיוֹסֵף שֶׁלֹּא נֶחְשַׁד עַל הָעֲבֵירָה. יָבֹא נְבוּכַדְנֶצַּר וְיָעִיד בַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה שֶׁלֹּא הִשְׁתַּחֲווּ לַצֶּלֶם, יָבֹא דָּרְיָוֶשׁ וְיָעִיד בְּדָנִיֵּאל שֶׁלֹּא בִּיטֵּל אֶת הַתְּפִלָּה, יָבֹא בִּלְדַּד הַשּׁוּחִי וְצוֹפַר הַנַּעֲמָתִי וֶאֱלִיפַז הַתֵּימָנִי וֶאֱלִיהוּ בֶּן בַּרַכְאֵל הַבּוּזִי וְיָעִידוּ בָּהֶם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁקִּיְּימוּ אֶת כָּל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יִתְּנוּ עֵדֵיהֶם וְיִצְדָּקוּ״. אָמְרוּ לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, תְּנֶהָ לָנוּ מֵרֹאשׁ וְנַעֲשֶׂנָּה. אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: שׁוֹטִים שֶׁבָּעוֹלָם! מִי שֶׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת יֹאכַל בְּשַׁבָּת, מִי שֶׁלֹּא טָרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת מֵהֵיכָן יֹאכַל בְּשַׁבָּת? אֶלָּא אַף עַל פִּי כֵן, מִצְוָה קַלָּה יֵשׁ לִי וְסוּכָּה שְׁמָהּ, לְכוּ וַעֲשׂוּ אוֹתָהּ. וּמִי מָצֵית אָמְרַתְּ הָכִי? וְהָא אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב ״אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם״, הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָם, הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם וְלֹא הַיּוֹם לִיטּוֹל שָׂכָר. אֶלָּא, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו. וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ ״מִצְוָה קַלָּה״? מִשּׁוּם דְּלֵית בַּיהּ חֶסְרוֹן כִּיס. מִיָּד כׇּל אֶחָד וְאֶחָד נוֹטֵל וְהוֹלֵךְ וְעוֹשֶׂה סוּכָּה בְּרֹאשׁ גַּגּוֹ, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַקְדִּיר עֲלֵיהֶם חַמָּה בִּתְקוּפַת תַּמּוּז, וְכׇל אֶחָד וְאֶחָד מְבַעֵט בְּסוּכָּתוֹ וְיוֹצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְנַתְּקָה אֶת מוֹסְרוֹתֵימוֹ וְנַשְׁלִיכָה מִמֶּנּוּ עֲבֹתֵימוֹ״. מַקְדִּיר? וְהָא אָמְרַתְּ: אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו! מִשּׁוּם דְּיִשְׂרָאֵל נָמֵי זִימְנֵי

66 יומא פתח ↗

״הַמַּאֲכִילְךָ מָן בַּמִּדְבָּר ... לְמַעַן עַנּוֹתְךָ״? רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי, חַד אָמַר: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ, וְחַד אָמַר: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְאוֹכֵל לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְאוֹכֵל.

69 תוספות על כתובות פתח ↗

הכל בידי שמים חוץ מצינים פחים - והא דאמרי' שבת דף לב. לעולם אל יעמוד אדם במקום סכנה אלמא יכול לשמור עצמו מן הפורענות וכן קיר נטוי דאסור לעבור תחתיו התם מן הפשיעה יכול לשמור עצמו דהא ודאי שבידו להמית עצמו אבל כשמביאין עליו מן השמים באונס אי אפשר לו לשמור אבל צינים פחים לעולם אל יבואו עליו באונס אם רוצה ליזהר וא"ת והא דרשינן ב"מ דף קז: והסיר ה' ממך כל חולי זה צינה אלמא דבידי שמים הוא וי"ל דהיינו שיחם הקב"ה עולמו או יתן לו מלבושים ולא יצטרך ליזהר וא"ת והא פחים בידי שמים הוא כדאמרי' בבראשית רבה בפרשה ט"ו א"ל אנטונינוס לרבי צלי עלי א"ל רחמנא שיזבך מצינתא א"ל דא צלותא היא יתיר חד כסו וצינתא אזלא א"ל תשתזב משרבא א"ל הא כדו צלותא דכתיב אין נסתר מחמתו וי"ל דקרא כתיב בעוברי דרכים או במלחמה כדרך שהמלכים עושים דבדרך אין אדם יכול ליזהר מן החום אבל אם רוצה לישב בביתו יכול להזהר שישב בבית של אבנים או יכנס במרתף ויש מפרשים דצינים פחים חדא מילתא היא כלומר צינים שהם פחים לאדם לשון פח ומוקש ואינו כן דבפ"ק דמסכת ע"ז דף ג: ושם מייתי לה אהא דכתיב ותעשה אדם כדגי הים מה דגים שבים כיון שקדרה עליהן חמה מיד מתים אף בני אדם כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים והא דאמר ברכות דף לג: הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים אין ענינו לכאן דהתם קאי על הולד במעי אמו נדה טז: שגוזרין אם יהא עני או עשיר גבור או חלש טפש או חכם אבל צדיק ורשע לא והכא מיירי במאורעות הבאות על האדם:

70 בראשית רבה פתח ↗

אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר וגו' בראשית טו, א, תהלים יח, לא: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחוֹסִים בּוֹ, אִם דְּרָכָיו תְּמִימִים, הוּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, רַב אָמַר לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְווֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶן אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְכִי מָה אִיכְפַּת לֵיהּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הַצַּוָּאר אוֹ מִי שֶׁשּׁוֹחֵט מִן הָעֹרֶף, הֱוֵי לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְווֹת אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶם אֶת הַבְּרִיּוֹת. דָּבָר אַחֵר, הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר נחמיה ט, ח: וּמָצָאתָ אֶת לְבָבוֹ נֶאֱמָן לְפָנֶיךָ. אִמְרַת ה' צְרוּפָה, שֶׁצֵּרְפוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ. מָגֵן הוּא לְכֹל הַחוֹסִים בּוֹ, בראשית טו, א: אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ. דָּבָר אַחֵר, אַחַר הַדְבָרִים וגו', כְּתִיב משלי יד, טז: חָכָם יָרֵא וְסָר מֵרָע וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ. חָכָם יָרֵא, אַל תִּירָא אַבְרָם. משלי ג, ז: אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ יְרָא אֶת ה' וְסוּר מֵרָע. אַל תְּהִי חָכָם בְּעֵינֶיךָ, בַּמֶּה שֶׁאַתְּ רוֹאֶה בְּעֵינֶיךָ, תֹּאמַר שֶׁאֲנִי מוֹלִיד, תֹּאמַר שֶׁאֵין אֲנִי מוֹלִיד, יְרָא אֶת ה', אַל תִּירָא אַבְרָם. רַבִּי אָבִין בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא פָּתַח משלי יא, יח: רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר וגו'. רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר, זֶה נִמְרוֹד שֶׁהָיוּ פְּעֻלּוֹתָיו עַל שָׁקֶר. משלי יא, ח: וְזֹרֵעַ צְדָקָה, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית יח, יט: וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט. משלי יא, יח: שֶׂכֶר אֱמֶת, אַל תִּירָא אַבְרָם וגו'. דָּבָר אַחֵר, אַל תִּירָא אַבְרָם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה מא, ח ט: וְאַתָּה יִשְׂרָאֵל עַבְדִּי יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּיךָ מִקְצוֹת הָאָרֶץ, מִמֶּסְפּוֹטַמְיָא וּמֵחַבְרוֹתֶיהָ. וּמֵאֲצִילֶיהָ קְרָאתִיךָ, מִמְּפֻלָּשִׁין שֶׁבָּהּ. קְרָאתִיךָ, זִמַּנְתִּיךָ. בְּחַרְתִּיךָ וְלֹא מְאַסְתִּיךָ, בְּחַרְתִּיךָ, בְּאַבְרָם. וְלֹא מְאַסְתִּיךָ בְּאַבְרָהָם. ישעיה מא, י: אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ, אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא בְּשָׁעָה שֶׁאָמַר יִצְחָק לְיַעֲקֹב בראשית כז, כא: גְּשָׁה נָא וַאֲמֻשְׁךָ בְּנִי, נִשְׁפְּכוּ מַיִם עַל שׁוֹקָיו וְהָיָה לִבּוֹ רָפֶה כְּשַׁעֲוָה, וְזִמֵּן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁנֵי מַלְאָכִים, אֶחָד מִימִינוֹ וְאֶחָד מִשְּׂמֹאלוֹ, וְהָיוּ אוֹחֲזִין אוֹתוֹ בְּמַרְפֵּקוֹ כְּדֵי שֶׁלֹא יִפֹּל, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ, לֹא תִשְׁוָע. ישעיה מא, י: אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ וגו', ישעיה מא, יא: הֵן יֵבשׁוּ וְיִכָּלְמוּ וגו' אֵלּוּ שֶׁהֵם שׂוֹטְנִים בָּךְ. ישעיה מא, יא: יִהְיוּ כְאַיִן וְיֹאבְדוּ אַנְשֵׁי רִיבֶךָ, אֵלּוּ שֶׁהֵן עוֹשִׂין עִמְּךָ מְרִיבָה. ישעיה מא, יב: תְּבַקְּשֵׁם וְלֹא תִמְצָאֵם, אֵלּוּ שֶׁהֵן עוֹשִׂין עִמְּךָ מַצּוּת. ישעיה מא, יג: כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ הָאוֹמֵר לְךָ אַל תִּירָא, שֶׁנֶּאֱמַר: אַל תִּירָא אַבְרָם. אָנֹכִי מָגֵן לָךְ בראשית טו, א, רַבִּי לֵוִי אָמַר תַּרְתֵּין, וְרַבָּנָן אָמְרֵי חָדָא. רַבִּי לֵוִי אָמַר לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר תֹּאמַר אוֹתָן אֻכְלוּסִין שֶׁהָרַגְתִּי שֶׁהָיָה בָּהֶם צַדִּיק אֶחָד וִירֵא שָׁמַיִם אֶחָד, מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹבֵר לִפְנֵי פַּרְדֵּסוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, רָאָה חֲבִילָה שֶׁל קוֹצִים וְיָרַד וּנְטָלָהּ, וְהֵצִיץ הַמֶּלֶךְ וְרָאָה אוֹתוֹ, הִתְחִיל מִטַּמֵּן מִפָּנָיו, אָמַר לוֹ מִפְּנֵי מַה אַתָּה מִטַּמֵּן, כַּמָּה פּוֹעֲלִים הָיִיתִי צָרִיךְ שֶׁיָּקשׁוּ אוֹתָהּ עַכְשָׁיו שֶׁקָּשַׁשְׁתָּ אוֹתָהּ בּוֹא וְטֹל שָׂכָר. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אוֹתָן אֻכְלוּסִין שֶׁהָרַגְתָּ קוֹצִים כְּסוּחִים הָיוּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה לג, יב: וְהָיוּ עַמִּים מִשְׂרְפוֹת שִׂיד קוֹצִים כְּסוּחִים. רַבִּי לֵוִי אָמַר אוֹחָרִי, לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר תֹּאמַר אוֹתָן הַמְּלָכִים שֶׁהָרַגְתִּי שֶׁבְּנֵיהֶם מְכַנְסִין אֻכְלוּסִין וּבָאִים וְעוֹשִׂים עִמִּי מִלְחָמָה, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּירָא אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, מָה הַמָּגֵן הַזֶּה אֲפִלּוּ כָּל הַחֲרָבוֹת בָּאוֹת עָלֶיהָ הִיא עוֹמֶדֶת כְּנֶגְדָן, כָּךְ אַתְּ אֲפִלּוּ כָּל עוֹבְדֵי כוֹכָבִים מִתְכַּנְסִין עָלֶיךָ נִלְחַם אֲנִי כְּנֶגְדָּן. וְרַבָּנָן אָמְרֵי חָדָא, לְפִי שֶׁהָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם מִתְפַּחֵד וְאוֹמֵר יָרַדְתִּי לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְנִצַּלְתִּי, יָרַדְתִּי לְמִלְחֶמֶת הַמְלָכִים וְנִצַּלְתִּי, תֹּאמַר שֶׁנִּתְקַבַּלְתִּי שְׂכָרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֵין לִי כְּלוּם לֶעָתִיד לָבוֹא, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּירָא אָנֹכִי מָגֵן לָךְ, וְכָל מַה שֶּׁעָשִׂיתִי עִמְּךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה חִנָּם עָשִׂיתִי עִמָּךְ, אֲבָל שְׂכָרְךָ מְתֻקָּן לֶעָתִיד לָבוֹא. שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר תהלים לא, כ: מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי הוּנָא תַּרְוֵיהוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָא, רַבִּי יוּדָן אָמַר בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אַחֲרֵי, סָמוּךְ. אַחַר, מוּפְלָג. וְרַב הוּנָא אָמַר בְּכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר אַחַר, סָמוּךְ. אַחֲרֵי, מוּפְלָג. אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אַחַר הִרְהוּרֵי דְבָרִים שֶׁהָיוּ שָׁם, מִי הִרְהֵר אַבְרָהָם הִרְהֵר, אָמַר לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רִבּוֹן הָעוֹלָמִים כָּרַתָּ בְּרִית עִם נֹחַ שֶׁאֵינְךָ מְכַלֶּה אֶת בָּנָיו, עָמַדְתִּי וְסִגַּלְתִּי מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, וְדָחֲתָה בְּרִיתִי לִבְרִיתוֹ, תֹּאמַר שֶׁאַחֵר עוֹמֵד וּמְסַגֵּל מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים יוֹתֵר מִמֶּנִּי וְתִדְחֶה בְּרִיתוֹ לִבְרִיתִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִנֹּחַ לֹא הֶעֱמַדְתִּי מָגִנִּים שֶׁל צַדִּיקִים, אֲבָל מִמְּךָ אֲנִי מַעֲמִיד מָגִנִּים שֶׁל צַדִּיקִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיִּהְיוּ בָנֶיךָ בָּאִים לִידֵי עֲבֵרוֹת וּמַעֲשִׂים רָעִים, אֲנִי רוֹאֶה צַדִּיק אֶחָד שֶׁבָּהֶם וּמַכְרִיעוֹ עֲלֵיהֶם, שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר לְמִדַּת הַדִּין דַּי אֲנִי נוֹטְלוֹ וּמְכַפֵּר עֲלֵיהֶם. הָיָה דְּבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר בראשית טו, א, עֲשָׂרָה לְשׁוֹנוֹת נִקְרֵאת, נְבוּאָה, חָזוֹן, הֲטָפָה, דִּבּוּר, אֲמִירָה, צִוּוּי, מַשָּׂא, מָשָׁל, מְלִיצָה, חִידָה. וְאֵיזוֹ הִיא קָשָׁה שֶׁבְּכֻלָּן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אָמַר חָזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה כא, ב: חָזוּת קָשָׁה הֻגַּד לִי. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר דִּבּוּר, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מב, ל: דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדוֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת. רַבָּנָן אָמְרֵי מַשָּׂא, כְּמַשְׁמָעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים לח, ה: כְּמַשָּׂא כָבֵד יִכְבְּדוּ מִמֶּנִּי. גָּדוֹל כֹּחוֹ שֶׁל אַבְרָם שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ בְּדִבּוּר וּבֶחָזוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: הָיָה דְבַר ה' אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה. אַל תִּירָא אַבְרָם בראשית טו, א, מִמִּי נִתְיָרֵא, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר מִשֵּׁם נִתְיָרֵא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה מא, ה: רָאוּ אִיִּים וְיִרָאוּ קְצוֹת הָאָרֶץ יֶחֱרָדוּ וגו', מָה אִיִּים הַלָּלוּ מְסֻיָּמִים בַּיָּם, כָּךְ הָיוּ אַבְרָהָם וְשֵׁם מְסֻיָּמִים בָּעוֹלָם. וְיִרָאוּ, זֶה נִתְיָירֵא מִזֶּה וְזֶה נִתְיָירֵא מִזֶּה, זֶה נִתְיָירֵא מִזֶּה לוֹמַר שֶׁמָּא תֹּאמַר שֵׁם שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עָלַי שֶׁהָרַגְתִּי אֶת בָּנָיו, וְזֶה נִתְיָרֵא מִזֶּה לוֹמַר שֶׁמָּא תֹּאמַר אַבְרָהָם שֶׁיֵּשׁ בְּלִבּוֹ עָלַי שֶׁהֶעֱמַדְתִּי רְשָׁעִים. קְצוֹת הָאָרֶץ, זֶה שָׁרוּי בְּקִצּוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְזֶה שָׁרוּי בְּקִצּוֹ שֶׁל עוֹלָם. ישעיה מא, ה: קָרְבוּ וַיֶּאֱתָיוּן, זֶה קָרַב אֵצֶל זֶה וְזֶה קָרַב אֵצֶל זֶה. ישעיה מא, ו: אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעֲזֹרוּ, זֶה עוֹזֵר לָזֶה בִּבְרָכוֹת, וְזֶה עוֹזֵר לָזֶה בְּמַתָּנוֹת, זֶה עוֹזֵר לָזֶה בִּבְרָכוֹת, בראשית יד, יט: וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן וגו', וְזֶה עוֹזֵר לָזֶה בְּמַתָּנוֹת בראשית יד, כ: וַיִּתֵּן לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל. ישעיה מא, ז: וַיְחַזֵּק חָרָשׁ, זֶה שֵׁם שֶׁעָשָׂה אֶת הַתֵּבָה, ישעיה מא, ז: אֶת צֹרֵף, זֶה אַבְרָהָם שֶׁצְּרָפוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּכִבְשַׁן הָאֵשׁ. ישעיה מא, ז: מַחֲלִיק פַּטִּישׁ אֶת הוֹלֶם פָּעַם, שֶׁהֶחֱלִיק פַּטִּישׁוֹ וְהָלַם אֶת כָּל בָּאֵי עוֹלָם בְּדֶרֶךְ אַחַת לַמָּקוֹם, ישעיה מא, ז: אֹמֵר לַדֶּבֶק טוֹב הוּא, אֵלּוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן אוֹמְרִין מוּטָב לְהִדָּבֵק בֵּאלוֹהַּ שֶׁל אַבְרָהָם וְלֹא נִדָּבֵק בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁל נִמְרוֹד, ישעיה מא, ז: וַיְחַזְּקֵהוּ בְמַסְמְרִים, הֶחֱזִיק אַבְרָהָם אֶת שֵׁם בְּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, ישעיה מא, ז: וְלֹא יִמּוֹט, אַבְרָהָם. וַיֹּאמֶר אַבְרָם ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֶּן לִי בראשית טו, ב, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן שְׁלשָׁה הֵן שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם שְׁאַל, וְאֵלּוּ הֵן, שְׁלֹמֹה וְאָחָז וּמֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. שְׁלֹמֹה דִּכְתִיב מלכים א ג, ה: בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים שְׁאַל מָה אֶתֶּן לָךְ. אָחָז דִּכְתִיב ישעיה ז, יא: שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם ה'. מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ דִּכְתִיב בֵּיהּ תהלים ב, ח: שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל אוֹמֵר אָנוּ מְבִיאִים עוֹד שְׁנַיִם מִן הַהַגָּדָה, אַבְרָהָם וְיַעֲקֹב, אַבְרָהָם דִּכְתִיב בֵּיהּ: ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֶּן לִי, אֵינוֹ אוֹמֵר מַה תִּתֶּן לִי אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ שְׁאַל. יַעֲקֹב דִּכְתִיב בראשית כח, כב: וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנוּ לָךְ, אֵינוֹ אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא שֶׁאָמַר לוֹ שְׁאַל. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אַיְּבוּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד, אַבְרָהָם וְדָוִד, אַבְרָהָם כְּתִיב בֵּיהּ ה' אֱלֹהִים מַה תִּתֶּן לִי, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם עָתִיד אֲנִי לְהַעֲמִיד בָּנִים וּלְהַכְעִיסְךָ, מוּטָב לִי וַאֲנִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי. דָּוִד אָמַר תהלים קלט, כג: חָקְרֵנִי אֵל וְדַע לְבָבִי, דַּע הַפּוֹרְשִׁים מִמֶּנִּי, תהלים קלט, כד: וּרְאֵה אִם דֶּרֶךְ עֹצֶב בִּי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אִם עָתִיד אֲנִי לְהַעֲמִיד בָּנִים לְהַעֲצִיבְךָ, מוּטָב לִי וּנְחֵנִי בְּדֶרֶךְ עוֹלָם. בראשית טו, ב: וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי, רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר בֶּן מֶשֶׁק בֵּיתִי, זֶה לוֹט, שֶׁנַּפְשׁוֹ שׁוֹקֶקֶת עָלָיו לְיוֹרְשֵׁנִי. הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר, שֶׁבִּשְׁבִילוֹ רָדַפְתִּי מְלָכִים עַד דַּמֶּשֶׂק וַעֲזָרַנִי הָאֵל. רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם בַּר קַפָּרָא אָמַר בֶּן מֶשֶׁק בֵּיתִי, בַּר בֵּיתִי הוּא אֱלִיעֶזֶר, שֶׁעַל יָדוֹ רָדַפְתִּי מְלָכִים עַד דַּמֶּשֶׂק, וֶאֱלִיעֶזֶר הָיָה שְׁמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית יד, יד: וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת, מִנְיַן אֱלִיעֶזֶר הֲוָה שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלשׁ מֵאוֹת. וַיֹּאמֶר אַבְרָם הֵן לִי לֹא נָתַתָּ זָרַע בראשית טו, ג, אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק הַמַּזָּל דּוֹחְקֵנִי וְאוֹמֵר לִי אַבְרָם אֵין אַתְּ מוֹלִיד. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵן כִּדְבָרֶיךָ, אַבְרָם לֹא מוֹלִיד אַבְרָהָם מוֹלִיד. בראשית יז, טו: שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא שְׁמָהּ שָׂרָי, שָׂרַי לֹא תֵלֵד, שָׂרָה תֵּלֵד. וְהִנֵּה דְּבַר ה' אֵלָיו לֵאמֹר לֹא יִירָשְׁךָ בראשית טו, ד, רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא, ה' אֵלָיו, דְּבַר ה' אֵלָיו, וְהִנֵּה דְּבַר ה' אֵלָיו, מַלְאָךְ אַחַר מַלְאָךְ. דִּבּוּר אַחַר דִּבּוּר. אֲנִי וּשְׁלשָׁה מַלְאָכִים נִגְלִים עָלֶיךָ וְאוֹמְרִים לְךָ, לוֹט לוּטָא לָא יָרֵית לְאַבְרָם. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא, כְּתִיב: וְהִנֵּה דְבַר ה' אֵלָיו, וְהִנֵּה ה' בָּא וְדִבּוּר עִמּוֹ. וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה בראשית טו, ה, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי וְכִי מִחוּץ לָעוֹלָם הוֹצִיאוֹ, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, אֶלָּא אַחְוֵי לֵיהּ שׁוֹקְקֵי שְׁמַיָא, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר משלי ח, כו: עַד לֹא עָשָׂה אֶרֶץ וְחוּצוֹת, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן הֶעֱלָה אוֹתוֹ לְמַעְלָה מִכִּפַּת הַרָקִיעַ, הוּא דְּאָמַר לֵיהּ בראשית טו, ה: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה, אֵין הַבָּטָה אֶלָּא מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה. רַבָּנָן אָמְרֵי נָבִיא אַתְּ וְאֵין אַתְּ אַסְטְרוֹלוֹגוֹס, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית כ, יז: וְעַתָּה הָשֵׁב אֵשֶׁת הָאִישׁ כִּי נָבִיא הוּא. בִּימֵי יִרְמְיָהוּ בִּקְּשׁוּ יִשְׂרָאֵל לָבוֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ, וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ירמיה י, ב: כֹּה אָמַר ה' אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ וגו', כְּבָר אַבְרָהָם אֲבִיכֶם בִּקֵּשׁ לָבוֹא לִידֵי מִדָּה זוֹ וְלֹא הִנַּחְתִּי אוֹתוֹ. וְאָמַר רַבִּי לֵוִי עַד דְּסַנְדְּלָא בְּרַגְלִיךְ דְּרִיס כּוּבָא, וְכָל מִי שֶׁהוּא נָתוּן לְמַטָּה מֵהֶם הוּא מִתְיָרֵא מֵהֶם, אֲבָל אַתְּ שֶׁאַתְּ נָתוּן לְמַעְלָה מֵהֶם דָּיְישֵׁם. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר שְׁלשָׁה דְבָרִים מְבַטְּלִים גְּזֵרוֹת רָעוֹת, וְאֵלּוּ הֵם, תְּפִלָּה וּצְדָקָה וּתְשׁוּבָה, וּשְׁלָשְׁתָּן נֶאֶמְרוּ בְּפָסוּק אֶחָד, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דברי הימים ב ז, יד: וְיִכָּנְעוּ עַמִּי אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עֲלֵיהֶם וְיִתְפַּלְּלוּ, זוֹ תְּפִלָּה. דברי הימים ב ז, יד: וִיבַקְּשׁוּ פָנַי, הֲרֵי צְדָקָה, כְּמָא דְאַתְּ אָמַר תהלים יז, טו: אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ. דברי הימים ב ז, יד: וְיָשֻׁבוּ מִדַּרְכֵיהֶם הָרָעִים, זוֹ תְּשׁוּבָה, וְאַחַר כָּךְ דברי הימים ב ז, יד וְאֶסְלַח לְחַטָּאתָם וְאֶרְפָּא אֶת אַרְצָם. רַבִּי הוּנָא בַּר רַב יוֹסֵף אָמַר אַף שִׁנּוּי שֵׁם וּמַעֲשֶׂה טוֹב, שִׁנּוּי הַשֵּׁם, מֵאַבְרָהָם בראשית יז, ה: וְלֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת שִׁמְךָ אַבְרָם. מַעֲשֶׂה טוֹב, מֵאַנְשֵׁי נִינְוֵה, שֶׁנֶּאֱמַר יונה ג, י: וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם כִּי שָׁבוּ וגו'. וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף שִׁנּוּי מָקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית יב, א: וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ. רַבִּי מוּנָא אָמַר אַף הַתַּעֲנִית, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים כ, ב: יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה וגו'. רָבָא בַּר מַחְסֵיָא וְרַבִּי חָמָא בֶּן גּוּרְיוֹן בְּשֵׁם רַב אָמַר יָפָה תַּעֲנִית לַחֲלוֹם כָּאֵשׁ בִּנְעֹרֶת. אָמַר רַב יוֹסֵף וּבוֹ בַּיּוֹם, וַאֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת. וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִים וגו' בראשית טו, ז, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וְרַבָּנָן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אָמַר מִיכָאֵל יָרַד וְהִצִּילוֹ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִצִּילוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: אֲנִי ה' אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאוּר כַּשְׂדִּים, וְאֵימָתַי יָרַד מִיכָאֵל, בַּחֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה. וַיֹּאמַר ה' אֱלֹהִים בַּמָּה אֵדַע בראשית טו, ח, רַבִּי חִיָּא בְּרַבִּי חֲנִינָא אָמַר לֹא כְקוֹרֵא תִּגָּר אֶלָּא אָמַר לוֹ בְּאֵיזוֹ זְכוּת, אָמַר לוֹ בַּכַּפָּרוֹת שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְפָנֶיךָ. בראשית טו, ט: וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, הֶרְאָה לוֹ שְׁלשָׁה מִינֵי פָּרִים וּשְׁלשָׁה מִינֵי שְׂעִירִים וּשְׁלשָׁה מִינֵי אֵילִים. שְׁלשָׁה מִינֵי פָּרִים, פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים, וּפַר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְווֹת, וְעֶגְלָה עֲרוּפָה. וּשְׁלשָׁה מִינֵי שְׂעִירִים, שְׂעִירֵי רְגָלִים, שְׂעִירֵי רָאשֵׁי חֳדָשִׁים, וּשְׂעִירָה שֶׁל יָחִיד. וּשְׁלשָׁה מִינֵי אֵילִים, אָשָׁם וַדַּאי, וְאָשָׁם תָּלוּי, וְכִבְשָׂה שֶׁל יָחִיד. בראשית טו, ח: וְתֹר וְגוֹזָל, תּוֹר וּבַר יוֹנָה. בראשית טו, י: וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי וְרַבָּנָן, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר כָּל הַכַּפָּרוֹת הֶרְאָה לוֹ וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה לֹא הֶרְאָה לוֹ. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אַף עֲשִׂירִית הָאֵיפָה הֶרְאָה לוֹ, נֶאֱמַר כָּאן וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ויקרא ב, ח: וְהֵבֵאתָ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מֵאֵלֶּה לַה': וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁמַּבְדִּילִים בְּעוֹלַת הָעוֹף וְאֵין מַבְדִּילִים בְּחַטַּאת הָעוֹף. דָּבָר אַחֵר, קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת, זוֹ בָּבֶל, שֶׁהֶעֱמִידָה שְׁלשָׁה מְלָכִים, נְבוּכַדְנֶצַר וֶאֱוִיל מְרוֹדַךְ וּבֵלְשַׁצַּר. וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת, זוֹ מָדַי, שֶׁהָיְתָה מַעֲמִידָה שְׁלשָׁה מְלָכִים, כּוֹרֶשׁ וְדָרְיָוֶשׁ וַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ, זוֹ יָוָן, רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹחָנָן, רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר כָּל הָרוּחוֹת כָּבְשׁוּ בְּנֵי יָוָן וְרוּחַ מִזְרָחִית לֹא כָבָשׁוּ, אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹחָנָן וְהָכְתִיב דניאל ח, ד: רָאִיתִי אֶת הָאַיִל מְנַגֵּחַ יָמָּה וְצָפוֹנָה וָנֶגְבָּה וְכָל חַיּוֹת לֹא יַעַמְדוּ לְפָנָיו וְאֵין מַצִּיל מִיָּדוֹ וְעָשָׂה כִרְצֹנוֹ וְהִגְדִּיל, הוּא דַעְתֵּיהּ דְּרַבִּי אֶלְעָזָר דְּלָא אֲמַר מִזְרָחִית. וְתֹר וְגוֹזָל, זוֹ מַלְכוּת אֱדוֹם, תּוֹר הוּא אֶלָּא שֶׁגַּזְלָן הוּא. דָּבָר אַחֵר, וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שָׂרֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים הֶרְאָה לוֹ. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שָׂרֵי יִשְׂרָאֵל הֶרְאָה לוֹ, עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה קָתֶדְרִין דְּדֵין לָקֳבֵל קָתֶדְרִין דְּדֵין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי נְחֶמְיָה שֶׁשָּׁם הָיוּ סַנְהֶדְּרֵי גְדוֹלָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל יוֹשֶׁבֶת וְחוֹתֶמֶת דִּינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר, רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל מִי שֶׁהוּא מַעֲמִיד פָּנִים בַּגַּל, הַגַּל שׁוֹטְפוֹ, וְכָל מִי שֶׁאֵינוֹ מַעֲמִיד פָּנִים בַּגַּל, אֵין הַגַּל שׁוֹטְפוֹ. וַיֵּרֶד הָעַיִט עַל הַפְּגָרִים בראשית טו, יא, אָמַר רַבִּי אַסֵי נְסַב אַבְרָהָם מַכִּישָׁה וַהֲוָה מָכֵישׁ לְהוֹן וְלֹא הָיוּ מִכַּתְּשִׁין, אַף עַל פִּי כֵן וַיַּשֵּׁב אַבְרָם בִּתְשׁוּבָה. אָמַר רַבִּי עֲזַרְיָה לִכְשֶׁיֵּעָשׂוּ בָנֶיךָ פְּגָרִים בְּלֹא גִּידִים וַעֲצָמוֹת, זְכוּתְךָ עוֹמֶדֶת לָהֶן. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא בראשית טו, יב, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר תְּחִלַּת מַפָּלָה שֵׁנָה, דָּמִיךְ לֵיהּ וְלָא לָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא, דָּמִיךְ לֵיהּ וְלָא עָבֵיד עֲבוֹדָה. רַב אָמַר שְׁלשָׁה תַּרְדֵּמוֹת הֵן, תַּרְדֵּמַת שֵׁנָה, וְתַרְדֵּמַת נְבוּאָה, וְתַרְדֵּמַת מַרְמִיטָה. תַּרְדֵּמַת שֵׁנָה בראשית ב, כא: וַיַּפֵּל ה' אֱלֹהִים תַּרְדֵּמָה עַל הָאָדָם וַיִּישָׁן. תַּרְדֵּמַת נְבוּאָה: וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם, וְתַרְדֵּמַת מַרְמִיטָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א כו, יב: וְאֵין רֹאֶה וְאֵין יוֹדֵעַ וְאֵין מֵקִיץ כִּי כֻלָּם יְשֵׁנִים כִּי תַּרְדֵּמַת ה' נָפְלָה עֲלֵיהֶם. וְרַבָּנָן אָמְרֵי אַף תַּרְדֵּמָה שֶׁל שְׁטוּת, דִּכְתִיב ישעיה כט, י: כִּי נָסַךְ ה' עֲלֵיכֶם רוּחַ תַּרְדֵּמָה וגו'. רַבִּי חֲנִינָה בַּר יִצְחָק אָמַר שָׁלשׁ נוֹבְלוֹת הֵן, נוֹבְלוֹת מִיתָה, שֵׁנָה. נוֹבְלוֹת נְבוּאָה, חֲלוֹם. נוֹבְלוֹת הָעוֹלָם הַבָּא, שַׁבָּת. רַבִּי אָבִין מוֹסִיף תַּרְתֵּין, נוֹבְלוֹת אוֹרָה שֶׁל מַעְלָה, גַּלְגַּל חַמָּה. נוֹבְלוֹת חָכְמָה שֶׁל מַעְלָה, תּוֹרָה. בראשית טו, יב: וְהִנֵּה אֵימָה חֲשֵׁכָה גְדֹלָה נֹפֶלֶת עָלָיו. אֵימָה, זוֹ בָּבֶל, דִּכְתִיב דניאל ג, יט: בֵּאדַיִן נְבוּכַדְנֶצַּר הִתְמְלִי חֱמָא. חֲשֵׁכָה, זוֹ מָדַי, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְתַעֲנִית. גְּדֹלָה, זוֹ יָוָן. רַבִּי סִימוֹן וְרַבָּנָן, רַבִּי סִימוֹן אָמַר מֵאָה וְעֶשְׂרִים דּוּכָסִים, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אִפַּרְכוּן, מֵאָה וְעֶשְׂרִים אִסְטְרַטְלִיטִין. וְרַבָּנָן אָמְרֵי מִשִּׁשִׁים שִׁשִּׁים, דִּכְתִיב דברים ח, טו: נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב. נָחָשׁ, זוֹ בָּבֶל. שָׂרָף, זוֹ מָדַי. עַקְרָב, זֶה יָוָן. מָה עַקְרָב זוֹ יוֹלֶדֶת לְשִׁשִּׁים שִׁשִּׁים, כָּךְ הֶעֱמִידָה מַלְכוּת יָוָן מִשִּׁשִּׁים שִׁשִּׁים. נֹפֶלֶת עָלָיו, זוֹ אֱדוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר ירמיה מט, כא: מִקּוֹל נִפְלָם רָעֲשָׁה הָאָרֶץ. וְיֵשׁ שֶׁמַּחְלִיפִין, נוֹפֶלֶת עָלָיו, זוֹ בָּבֶל, דִּכְתִיב בָּהּ ישעיה כא, ט: נָפְלָה נָפְלָה בָּבֶל. גְּדֹלָה, זוֹ מָדַי, דִּכְתִיב אסתר ג, א: אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה גִּדַּל הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. חֲשֵׁכָה, זוֹ יָוָן, שֶׁהֶחֱשִׁיכָה עֵינֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּגְזֵרוֹתֶיהָ, שֶׁהָיְתָה אוֹמֶרֶת לְיִשְׂרָאֵל כִּתְבוּ עַל קֶרֶן הַשּׁוֹר שֶׁאֵין לָכֶם חֵלֶק בֵּאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. אֵימָה, זוֹ אֱדוֹם, דִּכְתִיב דניאל ז, ז: וַאֲרוּ חֵיוָה רְבִיעָאָה דְּחִילָה וְאֵימְתָנִי וְתַקִּיפָא יַתִּירָה. וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בראשית טו, יג, יָדֹעַ שֶׁאֲנִי מְפַזְּרָן, תֵּדַע שֶׁאֲנִי מְכַנְסָן. יָדֹעַ שֶׁאֲנִי מְמַשְׁכְּנָן, תֵּדַע שֶׁאֲנִי פּוֹרְקָן. יָדֹעַ שֶׁאֲנִי מְשַׁעְבְּדָן, תֵּדַע שֶׁאֲנִי גּוֹאֲלָן. כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, מִשֶּׁיֵּרָאֶה לְךָ זָרַע. אָמַר רַבִּי יוּדָן גֵּרוּת בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, עַבְדּוּת עִנּוּי לְאַסְפַּטְיָא שֶׁלָּהֶם. וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי בראשית טו, יד, הָיָה לוֹ לוֹמַר גַּם, מַאי וְגַם, אֶלָּא, גַּם, הוּא מִצְרַיִם, וְגַם, לְרַבּוֹת אַרְבָּעָה גָּלֻיּוֹת. אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי, רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בַּר זִמְרָא בִּשְׁתֵּי אוֹתִיּוֹת הַלָּלוּ הִבְטִיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהוּא גּוֹאֵל אֶת בָּנָיו, וְשֶׁאִם יַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה גּוֹאֲלָן בְּשִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, דְּאָמַר רַבִּי יוּדָן דברים ד, לד: מִלָּבוֹא לָקַחַת לוֹ גּוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי, עַד מוֹרָאִים גְּדוֹלִים, אַתָּה מוֹצֵא שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם שִׁבְעִים וַחֲמִשָּׁה הֵם, אֱמֹר לוֹ צֵא מֵהֶם גּוֹי שֵׁנִי שֶׁאֵינוֹ מִן הַמִּנְיָן. רַבִּי אָבִין אָמַר בִּשְׁמוֹ גְּאָלָן, שֶׁשְּׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שִׁבְעִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת. וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָדוֹל בראשית טו, יד, אָמַר רַבִּי אַחָא אַחַר כֵּן אֵין כְּתִיב כָּאן אֶלָּא אַחֲרֵי, מִשֶּׁאָבִיא עֲלֵיהֶם עֶשֶׂר מַכּוֹת וּלְאַחַר כָּךְ יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל, אָמַר לוֹ אַף אֲנִי בְּשִׁעְבּוּד, אָמַר לוֹ בראשית טו, טו: וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל אֲבֹתֶיךָ בְּשָׁלוֹם וגו', אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ שְׁלשָׁה הֵם שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, אַבְרָהָם הָיָה שָׁוֶה לוֹ, דָּוִד שָׁוֶה לוֹ, גִּדְעוֹן לֹא שָׁוֶה לוֹ, לָמָּה שופטים ח, כז: וַיַּעַשׂ אוֹתוֹ גִּדְעוֹן לְאֵפוֹד, לַעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה בראשית טו, יז, אֲמִיטְתָא הֲוָת. בראשית טו, יז: וְהִנֵּה תַּנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד, שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אַרְבָּעָה דְּבָרִים הֶרְאָה לוֹ, גֵּיהִנֹּם, וּמַלְכֻיּוֹת, וּמַתַּן תּוֹרָה, וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, אָמַר לוֹ, כָּל זְמַן שֶׁבָּנֶיךָ עֲסוּקִים בִּשְׁתַּיִם, הֵם נִצּוֹלִים מִשְׁתַּיִם. פֵּרְשׁוּ מִשְׁתַּיִם, הֵם נִדּוֹנִין בִּשְׁתַּיִם. אָמַר לוֹ בַּמֶּה אַתָּה רוֹצֶה שֶׁיֵּרָדוּ בָנֶיךָ, בַּגֵּיהִנֹּם אוֹ בַּמַּלְכֻיּוֹת, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר אַבְרָהָם בֵּרַר לוֹ אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת. רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אִידֵי וְרַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא אָמְרוּ אַבְרָהָם בֵּרַר גֵּיהִנֹּם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בֵּרַר לוֹ אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דברים לב, ל: אִם לֹא כִּי צוּרָם מְכָרָם, זֶה אַבְרָהָם. דברים לב, ל: וַה' הִסְגִּירָם, מְלַמֵּד שֶׁהִסְכִּים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִדְבָרָיו. רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא אָמַר כָּךְ הָיָה אָבִינוּ אַבְרָהָם יוֹשֵׁב וְתָמֵהַּ כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם, אָמַר בַּמָּה אֶבְרֹר, בְּגֵיהִנֹּם אוֹ בְמַלְכֻיּוֹת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַבְרָהָם קְטַע הָדֵין מוֹנִיטָא מִן כַּדּוּ, בראשית טו, יח: בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר, מַהוּ לֵאמֹר, בָּאנוּ לְמַחֲלֹקֶת רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא וְרַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אִידֵי וְרַבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָא, רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא אָמַר, אַבְרָהָם בֵּרַר לוֹ אֶת הַמַּלְכֻיּוֹת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב תהלים סו, יב: הִרְכַּבְתָּ אֱנוֹשׁ לְרֹאשֵׁנוּ בָּאנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר אַף קְרִיעַת יַם סוּף הֶרְאָה לוֹ, דִּכְתִיב: אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר תהלים קלו, יג: לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים. בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר בראשית טו, יח, רַבִּי יוּדָן וְרַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וְרַבִּי עֲקִיבָא, חַד אָמַר הָעוֹלָם הַזֶּה גִּלָּה לוֹ אֲבָל הָעוֹלָם הַבָּא לֹא גִּלָּה לוֹ, וְאוֹחָרָנָא אָמַר אֶחָד הָעוֹלָם הַזֶּה וְאֶחָד הָעוֹלָם הַבָּא גִּלָּה לוֹ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, חַד אָמַר עַד הַיּוֹם הַזֶּה גִּלָּה לוֹ, וְאוֹחָרָנָא אָמַר עַד הַיּוֹם הַהוּא גִּלָּה לוֹ. בראשית טו, יח: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי וגו', רַב הוּנָא וְרַבִּי דּוֹסְתָּאי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אַף מַאֲמָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי, אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת. רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אָמַר תהלים קז, ב: יֹאמְרוּ גְאוּלֵי ה', אֲשֶׁר הוּא גוֹאֲלָם לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא אֲשֶׁר גְּאָלָם. אָמַר רַבִּי אָבוּן כִּי פּוֹדֶה ה' אֶת יַעֲקֹב אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא ירמיה לא, י: כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב. רַבָּנָן אָמְרֵי זכריה י, ח: אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם. כִּי אֶפְדֵם אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא כִּי פְדִיתִים. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ ישעיה ד, ה: וַיִּבְרָא ה' עַל כָּל מְכוֹן הַר צִיוֹן, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וּבָרָא, כְּבָר הִיא בְּרוּאָה וּמְתֻקֶּנֶת. רַבִּי דוֹסְתָּאי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַזְכִּיר כָּאן הַחִוִּי, לְפִיכָךְ הוּא מֵבִיא רְפָאִים תַּחְתֵּיהֶם. רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי אַבָּא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן כָּךְ עָלָה בְּדַעְתּוֹ שֶׁל מָקוֹם לְהַנְחִיל לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל אֶרֶץ עֲשָׂרָה עֲמָמִים, אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וְאֶת הַקַּדְמֹנִי, וְלֹא נָתַן לָהֶם אֶלָּא שִׁבְעָה, אֶת הַחִתִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הָרְפָאִים וְאֶת הָאֱמֹרִי וְאֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְאֶת הַיְבוּסִי, הֲרֵי שִׁבְעָה, וְלָמָּה נָתַן לָהֶם שִׁבְעָה פרושן לעיל, וְאֵיזֶה הֵם הַשְּׁלשָׁה שֶׁלֹא נִתַּן לָהֶם, רַבִּי אוֹמֵר עֲרָבְיָה שַׁלְמָיָה נְוָטְיָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי אוֹמֵר דַּרְמוּסְקוֹס וְאַסְיָא וְאַסְפַּמְיָא. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אָמַר אַסְיָא וּתְרַקֵי וְקַרְטָגִינָה. רַבָּנָן אַמְרֵי אֱדוֹם וּמוֹאָב וְרֵאשִׁית בְּנֵי עַמּוֹן, הֵם הַשְּׁלשָׁה שֶׁלֹא נִתַּן לָהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֱדוֹם שֶׁנֶּאֱמַר דברים ב, ה: כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר, וּבְמוֹאָב כְּתִיב דברים ב, ט: אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, קְנִזִּי הוּא מֵעֵשָׂו, קֵינִי וְקַדְמוֹנִי הוּא מֵעַמּוֹן וּמוֹאָב, אֲבָל לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ יַחְזְרוּ וְיִהְיוּ לְיִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְקַיֵּם מַאֲמָרוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֲבָל עַכְשָׁו שִׁבְעָה נָתַן לָהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ז, א: שִׁבְעָה גּוֹיִם רַבִּים וַעֲצוּמִים מִמֶּךָּ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק חֲזִירְתָּא רָעֲיָא בַּעֲשָׂרָה וְאִמַרְתָּא וְלָא בְחַד, כָּל אִילֵין אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם דְּיָהֵב לֵיהּ, אֶת הַקֵּינִי וְאֶת הַקְּנִזִּי וגו', וַעֲדַיִן בראשית טז, א: וְשָׂרַי אֵשֶׁת אַבְרָם לֹא יָלְדָה לוֹ.

1 וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל גֹּשׁוּ הֵנָּה וְגוֹ' יְהוֹשֻׁעָ ג' :

2 בַּמִּדְרָשׁ בְּרֵאשִׁית רַבָּה פָּרָשָׁה ה'. רַב הוּנָא אָמַר זְקָפָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. אָמַר רַב אָחָא בַּר חֲנִינָא סְמָכָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. רַבָּנָן אָמְרֵי צִמְצְמָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. אָמַר לָהֶן יְהוֹשֻׁעַ מִמַּה שֶּׁהֶחֱזִיקוּ אֶתְכֶם שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁשְּׁכִינָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בֵּינֵיכֶם. הַדָּא הוּא דִּכְתִיב שָׁם וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם עַד כָּאן:

3 טֶרֶם נַתְחִיל לְהָפִיחַ רוּחַ פְּנִימִי בְּהַמַּאֲמָר. גַּם אִם לֹא כִּוְּנוּ לְזֶה רַק שֶׁהָרוּחַ אוּלַי בַּמִּישׁוֹר יְנַשֵּׁב. נַבִּיעַ נָא בִּמְעַט אֹמֶר וּדְבָרִים בִּכְלַל תְּכוּנַת דַּרְכֵי בְּנֵי הָאָדָם כִּי נִפְרָדִים הֵמָּה: יֵשׁ אֲשֶׁר תְּכוּנָתוֹ טוֹבָה. מִדּוֹתָיו בְּטִבְעוֹ רְצוּיוֹת. וְיֵשׁ לְהֵפֶךְ. כֵּן גַּם בְּאָדָם פְּרָטִי לִפְעָמִים כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ בַּל יֵלְכוּ בְּמִצְעָד שָׁוֶה. אֵיזֶה מֵהֶם יִצְעֲדוּ בְּאֵין מוֹשֵׁךְ וּמְנַהֵל בְּאֹרַח נְכוֹחָה. וְאֵיזֶה מֵהֶם יֵלְכוּ דֶּרֶךְ עֲקַלְקַלּוֹת. יִפְרְצוּ לְהַשְׁחִית אִם לֹא יַעַצְרֵם הָאָדָם בְּכֹחַ תְּבוּנָתוֹ:

4 אַל יֹאמַר הָאָדָם אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֵין לְשַׁנּוֹת וְהוּא יִתְבָּרַךְ הִטְבִּיעַ בִּי כֹּחַ הָרָע וְאֵיךְ אֲקַוֶּה לְעָקְרוֹ מִשֹּׁרֶשׁ. לֹא כֵן הַדָּבָר. כֹּחוֹת הָאָדָם בְּנֵי כְּבִישָׁה גַּם חִלּוּף הֵמָּה. כַּאֲשֶׁר עֵינֵינוּ רוֹאוֹת בְּטִבְעֵי בַּעֲלֵי חַיִּים. אֲשֶׁר הָאָדָם רַב חֵילוֹ לְכָבְשָׁם בְּמַאֲסַר רְצוֹנוֹ לְבַל יִרְעוּ וּבַל יַשְׁחִיתוּ. גַּם לַעֲשׂוֹתָם בְּנֵי תַּרְבּוּת לַהֲפֹךְ טִבְעָם וְלַעֲקֹר מִשֹּׁרֶשׁ רֹעַ תְּכוּנָתָם. כֵּן הָאָדָם בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לְאֵל יָדוֹ לִכְבֹּשׁ טִבְעוֹ הָרָע לְבַל יֵצֵא לִפְעֻלָּה אָדָם. וְגַם לְשַׁנּוֹת טִבְעוֹ לְטוֹב עַל יְדֵי הַלִּמּוּד וְהַהֶרְגֵּל. עַיֵּן חֶשְׁבּוֹן הַנֶּפֶשׁ. וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אָבוֹת פ"ד אֵיזֶהוּ גִּבּוֹר הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ שֶׁנֶּאֱמַר מִשְׁלֵי י"ט טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלּוֹכֵד עִיר. כִּי גֶּדֶר הַגְּבוּרָה הוּא. לְהִתְקוֹמֵם עַל שֶׁכְּנֶגְדּוֹ בְּחָזְקָה וּבְאֹמֶץ יָד לְכָבְשׁוֹ. וְגֶדֶר לְכִידַת עִיר. הוּא בִּהְיוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר סָרִים לְמִשְׁמַעַת לוֹכְדָם בְּאַהֲבָה וְחִבָּה. בַּל יִכְבַּד עֲלֵיהֶם לְמַלְּאוֹת פְּקֻדָּתוֹ. וּבְגִילָה וְרִנָּה יָשִׂישׂוּ לְהָקִים מְזִמָּתוֹ. לָזֹאת הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. הוּא רַק גִּבּוֹר לְהִתְחַזֵּק לִהְיוֹת עוֹצֵר תַּאֲוָתוֹ. זֶהוּ בְּחִינַת אֶרֶךְ אַף. שֶׁהוּא בַּעַל אַף אַךְ עוֹצְרוֹ לְבַל יִפְרֹץ. וּמִזֶּה לְאַט לְאַט יָבוֹא לִבְחִינַת מוֹשֵׁל בְּרוּחוֹ. שֶׁיִּהְיֶה רוּחַ תַּאֲוָתוֹ מָסוּר בְּיַד שִׂכְלוֹ הַיָּשָׁר לֶאֱהֹב אֶת הַצֶּדֶק בַּל יַחְפֹּץ הֶפְכוֹ. וְזֶה כָּל הָאָדָם לְשָׁרֵשׁ מִלְּבָבוֹ כָּל תְּכוּנָה וּמִדָּה רָעָה. כִּי כָּל עוֹד לֹא נִקָּה מֵחֶלְאָתָם. אַף כִּי יִתְגַּבֵּר עַל יִצְרוֹ פְּעָמִים רַבּוֹת. יִפֹּל בְּרִשְׁתָּם. עַיֵּן שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה חֵלֶק א' שַׁעַר ג'. וְזֶה הָיָה מַעֲלַת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם שֶׁתִּקֵּן כָּל כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ הַנִּלְוִים עִם גּוּפוֹ. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל מִדְרַשׁ רַבָּה סֵדֶר לֵךְ לְךָ פָּרָשָׁה מ"ו אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאַבְרָהָם אֵין בְּךָ פְּסֹלֶת אֶלָּא הָעָרְלָה הַעֲבֵר אוֹתָהּ וּבַטֵּל הַמּוּם. הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָּמִים. עַיֵּן שָׁם. וּכְמַאֲמָרָם שָׁם פָּרָשָׁה י"א כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית צְרִיכִין עֲשִׂיָּה כְּגוֹן הַחַרְדָּל צָרִיךְ לְמָתוֹק כוּ' אֲפִלּוּ אָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן . וְכִדְאִיתָא בְּתָנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ פֶּרֶק כ"ה לְפִיכָךְ הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב לוֹמַר מָתַי יַגִּיעוּ מַעֲשַׂי לְמַעֲשֵׂי אֲבוֹתַי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב. וּבָזֶה יְבֹאַר הַמִּדְרָשׁ שָׁם עַל הַפָּסוּק הוֹשֵׁעַ ט' כְּבִכּוּרָה בִּתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם. אָמַר רַבִּי יוּדָן מַה הַתְּאֵנָה הַזֹּאת אֵין לָהּ פְּסֹלֶת אֶלָּא עֻקְצָהּ בִּלְבַד הַעֲבֵר אוֹתָהּ וּבַטֵּל הַמּוּם. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְאַבְרָהָם אֵין בְּךָ פְּסֹלֶת וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:

5 וְעַל פִּי מַאֲמַר הַמִּדְרָשׁ שָׁם פָּרָשָׁה א' שִׁשָּׁה דְּבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם. יֵשׁ מֵהֶם שֶׁנִּבְרְאוּ וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת כוּ'. הָאָבוֹת כוּ' עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. הָאָבוֹת מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר הוֹשֵׁעַ ט' כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר סֵיפָא דִּקְרָא כְּבִכּוּרָה בִּתְאֵנָה הַנִּזְכָּר לְעֵיל. וְיֵשׁ לְבָאֵר הַדָּבָר. כִּי נוֹדַע שֶׁבַּמַּעֲשֶׂה. הַסִּבָּה קוֹדֶמֶת לְהַמְסוֹבֵב. וְהַמְסוֹבֵב הוּא הַתַּכְלִית הוֹלֵךְ לְרַגְלֵי הַסִּבּוֹת הַקּוֹדְמוֹת לוֹ. אָכֵן בְּמַחֲשָׁבָה הַדָּבָר לְהֵפֶךְ. הַתַּכְלִית קוֹדֵם. וּלְפִיהוּ לְהַצִּיבוֹ עַל מְכוֹנוֹ יְסֻדְּרוּ הֲכָנוֹת הַסִּבּוֹת לְמֶרְכַּז הַמְסוֹבֵב. וְהִנֵּה בְּרִיאַת הַתֵּבֵל הָאָרֶץ וְכָל אֲשֶׁר עָלֶיהָ. עַיֵּן בַּמְחַבְּרִים מַה שֶּׁדִּבְּרוּ בָּזֶה תַּכְלִית אָדָם הַשָּׁלֵם יְרָא אֶת ה' וְשׁוֹמֵר מִצְו‍ֹתָיו. כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שַׁבָּת לא: מַאי כִּי זֶה כָּל הָאָדָם קֹהֶלֶת י"ב אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּשְׁבִיל זֶה עַיֵּן שָׁם. וּלְפִי מַאֲמַר הַתָּנָא דְּבֵי אֵלִיָּהוּ הַמּוּבָא לְעֵיל נִרְאֶה בַּעֲלִיל כִּי מֶרְכַּז הַבְּרִיאָה בַּעֲבוּר הָאָדָם הַמְעֻלֶּה. הַמַּשְׁלִים חִיּוּבוֹ לַעֲלוֹת בְּמַדְרֵגַת הָאָבוֹת:

6 זֶהוּ מַאֲמַר הַמִּדְרָשׁ הָאָבוֹת עָלוּ בְּמַחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת הַיְנוּ הַתַּכְלִית בִּבְרִיאַת הָעוֹלָם בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרַךְ הַקּוֹדֶמֶת לְהַסִּבָּה הִיא בְּרִיאַת הַתֵּבֵל הִיא מַדְרֵגַת בְּחִינַת הָאָבוֹת:

7 וְזֶהוּ מַאֲמַר הַמִּדְרָשׁ הַנִּזְכָּר לְעֵיל כְּבִכּוּרָה בִּתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם. הַיְנוּ שֶׁהָאָדָם נִבְרָא לְתַכְלִית זוֹ. וְכָל אָדָם בְּיָדוֹ וּבְכֹחוֹ לְתַקֵּן כָּל כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ הַמְשֻׁתָּפִים עִם חָמְרוֹ. לְבַד הַחֵלֶק שֶׁנִּצְטַוָּה אַבְרָהָם לְכָרְתוֹ:

8 אָכֵן בְּמַצַּב תִּקּוּן הַיֵּצֶר. גַּם בְּחִינַת כְּבִישַׁת יִצְרוֹ. בַּל יַרְפֶּה יָדוֹ מֵהַחֲזִיק בָּהּ. כִּי אַף שֶׁנֶּעֱקַר הָרָע מִקִּרְבּוֹ. עוֹד מַעְיָן נִרְפָּשׁ טָמוּן בְּחִבוֹ לְהָקִיר מֵימָיו. עַל יְדֵי סִבָּה גְּדוֹלָה הַמְעוֹרְרַתָּם לְהִתְגַּלּוֹת מִמַּחֲבוֹאָם לְהִתְפַּשֵּׁט לָצֵאת הַחוּצָה לְהַשְׁחִית. כְּמוֹ הָאִישׁ אֲשֶׁר הִרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ בְּמִדַּת הַסַּבְלָנוּת לְבַל יִקְצֹף מְאוּמָה עַל כָּל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה נֶגֶד רְצוֹנוֹ וְתוֹעַלְתּוֹ. בְּכָל זֹאת אֵינֶנּוּ בָּטוּחַ בְּדָבָר גָּדוֹל אֲשֶׁר כְּנֶטֶל הַחוֹל יִכְבַּד עָלָיו לְסָבְלוֹ. אִם לֹא יַחְתֹּר בְּעִמְקֵי גְּדֻלַּת הָעִנְיָן לְהָרוּם בִּנְיָנוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר קָנָה בַּעֲמָלוֹ. וְאָז נִצְרָךְ לִגְבוּרָה יְתֵרָה לִכְבֹּשׁ תַּאֲוָתוֹ אֲשֶׁר לֹא הֻסְכַּן בָּהּ. כִּי כְּבָר נֶעֱזַב וְנֶעֱקַר מִקִּרְבּוֹ הֶרְגֵּל הַכְּבִישָׁה בַּמִּדָּה הַלָּזוֹ אֲשֶׁר קָנָה מִלְּפָנִים בְּעֵת הֱיוֹתָהּ אֶצְלוֹ בִּבְחִינַת כְּבִישָׁה. יַעַן לֹא הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ זְמַן כַּבִּיר מֵעֵת זָכָה לָהּ בִּבְחִינַת תִּקּוּן. וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כַּזֹּאת יַגִּיעַ לְמִדַּת הַגְּבוּרָה. אֲשֶׁר בִּלְתִּי הַהֶרְגֵּל קָשֶׁה לִקְנוֹתָהּ:

9 לְזֹאת מַה טּוֹב לָאָדָם אֲשֶׁר מִדּוֹתָיו יְשָׁרִים. לְהַעֲלוֹתָם בְּמַדְרֵגָה נִשְׂגָּבָה בִּבְחִינַת הַכְּבִישָׁה. לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לַהֲפֹךְ מִדּוֹתָיו בְּחָזְקָה. לְהָאִיר נֵר לְפָנָיו לִימֵי הָרָעָה עֵת הַנִּסָּיוֹן אֲשֶׁר יְרוֹפְפוּ חַס וְשָׁלוֹם עַמּוּדָיו הַטּוֹבִים. וּמַה כָּבֵד לְהָאָדָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדַּת הַגְּבוּרָה לִסְבֹּל עֹל וָצַעַר תְּמִידִי. לְזֹאת יְחַפֵּשׂ הָאָדָם עֵצָה וְתַחְבּוּלָה. אֵיךְ לְתַקֵּן מִדּוֹת וְכֹחוֹת נַפְשׁוֹ אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה. אֲשֶׁר לְכָל הַפָּחוֹת הַשְׁחָתַת מִדּוֹתָיו מֵרָחוֹק יַעֲמֹדוּ. וְלֹא יִצְטָרֵךְ לְמִדַּת הַגְּבוּרָה כִּי אִם לְעִתִּים רְחוֹקוֹת בְּעֵת הַנִּסָּיוֹן לְפִי מַצָּבוֹ וְעִנְיָנוֹ וּתְכוּנַת נַפְשׁוֹ:

10 הוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּאָבוֹת פֶּרֶק ד' וּבוֹרֵחַ מִן הָעֲבֵרָה וְכוּ'. כִּי כָּל אָדָם וְאָדָם מִדּוֹתָיו מִשְׁתַּנּוֹת. וְכָל אֶחָד יִזָּהֵר מְאֹד בְּנַפְשׁוֹ לַחְתֹּר אַחַר אֵיזֶה מִדָּה הָעֲלוּלָה בְּיוֹתֵר לְקַלְקְלוֹ. לַהֲבִיאָהּ מְעַט בִּבְחִינַת תִּקּוּן עַד אֲשֶׁר תִּהְיֶה דַּרְכָּהּ רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ. יְסוֹד בְּחִינַת הַתִּקּוּן הוּא. בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר יוֹמָא פה:. וּכְמַאֲמַר הַכָּתוּב שְׁמוּאֵל־ב' כ"ד נִפְּלָה נָא בְּיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָיו וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה:

11 וְזֶה לְשׁוֹן הָרַמְבַּ"ם בִּשְׁמוֹנָה פְּרָקָיו פֶּרֶק ו' אָמְרוּ הַפִּילוֹסוֹפִים שֶׁהַמּוֹשֵׁל בְּנַפְשׁוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁעוֹשֶׂה הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים וְהַחֲשׁוּבִים. הוּא עוֹשֶׂה אוֹתָם וְהוּא מִתְאַוֶה אֶל הַפְּעֻלּוֹת הָרָעוֹת וְנִכְסָף אֲלֵיהֶם. וְיִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ כו'. וְיַעַשׂ הַטּוֹבוֹת וְהוּא מִצְטַעֵר בַּעֲשִׂיָּתָם וְנִזּוֹק. אֲבָל הֶחָסִיד. הוּא נִמְשָׁךְ בִּפְעֻלָּתוֹ אַחַר מַה שֶּׁיְּעִירוּהוּ תַּאֲוָתוֹ וּתְכוּנָתוֹ. וְיַעֲשֶׂה הַטּוֹבוֹת וְהוּא מִתְאַוֶּה וְנִכְסָף אֲלֵיהֶם. וּבְהַסְכָּמָה מִן הַפִּילוֹסוֹפִים. שֶׁהֶחָסִיד יוֹתֵר חָשׁוּב וְיוֹתֵר שָׁלֵם מִן הַמּוֹשֵׁל בְּנַפְשׁוֹ. אֲבָל אָמְרוּ שֶׁהַמּוֹשֵׁל בְּנַפְשׁוֹ כְּחָסִיד בְּעִנְיָנִים רַבִּים וְכוּ'. וּכְבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם כַּיּוֹצֵא בָּזֶה מִשְׁלֵי כ"א נֶפֶשׁ רָשָׁע אִוְּתָה רַע. וְאָמַר בְּשִׂמְחַת הֶחָסִיד בַּמַּעֲשֶׂה הַטּוֹב. וְהַצַּעַר מִי שֶׁאֵינוֹ צַדִּיק בַּעֲשִׂיָּתוֹ. זֶה הַמַּאֲמָר שָׁם שִׂמְחָה לַצַּדִּיק עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וּמָחֲתָה לְפוֹעֲלֵי אָוֶן. זֶה הַנִּרְאֶה מִדִּבְרֵי הַנְּבִיאִים נָאוֹת לְמַה שֶּׁזְּכָרוּהוּ הַפִּילוֹסוֹפִים. וְכַאֲשֶׁר חָקַרְנוּ דִּבְרֵי הַחֲכָמִים בְּזֶה הָעִנְיָן. נִמְצָא לָהֶם שֶׁהַמִּתְאַוֶּה לַעֲבֵרוֹת וְנִכְסָף אֲלֵיהֶם הוּא יוֹתֵר חָשׁוּב וְיוֹתֵר שָׁלֵם מֵאֲשֶׁר לֹא יִתְאַוֶּה אֲלֵיהֶם וְלֹא יִצְטַעֵר בְּהַנָּחָתָן וְכוּ'. וְיוֹתֵר מִזֶּה שֶׁהֵם צִוּוּ לִהְיוֹת הָאָדָם מִתְאַוֶּה לַעֲבֵרוֹת. עַד שֶׁהִזְהִירוּ מִלּוֹמַר שֶׁאֲנִי בְּטִבְעִי לֹא אֶתְאַוֶּה לְזֹאת הָעֲבֵרָה וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אָסְרָה הַתּוֹרָה. וְהוּא אָמְרָם. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא יֹאמַר אָדָם אִי אֶפְשִׁי לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב וְכוּ' אֶלָּא אֶפְשִׁי וּמָה אֶעֱשֶׂה אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם גָּזַר עָלַי. וּלְפִי הַמּוּבָן מִפְּשׁוּטֵי שְׁנֵי הַמַּאֲמָרִים רְצוֹנוֹ לוֹמַר מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל וּמַאֲמַר הַפִּילוֹסוֹפִים בִּתְחִלַּת הַמַּחֲשָׁבָה הֵן סוֹתְרִין זֶה אֶת זֶה. וְאֵין הָעִנְיָן כֵּן. אֲבָל שְׁנֵיהֶם אֱמֶת וְאֵין מַחֲלֹקֶת בֵּינֵיהֶם כְּלָל. וְהוּא שֶׁהָרָעוֹת אֲשֶׁר הֵן אֵצֶל הַפִּילוֹסוֹפִים רָעוֹת. אֲשֶׁר אָמְרוּ שֶׁמִּי שֶׁלֹּא יִתְאַוֶּה אֲלֵיהֶן יוֹתֵר חָשׁוּב מִן הַמִּתְאַוֶּה אֲלֵיהֶן וְיִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ מֵהֶן. הֵם הָעִנְיָנִים הַמְפֻרְסָמִים אֵצֶל כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם רָעוֹת. כִּשְׁפִיכַת דָּמִים וּגְנֵבָה וּגְזֵלָה וְאוֹנָאָה. וּלְהַזִּיק לְמִי שֶׁלֹּא הֵרַע לוֹ. וְלִגְמֹל רַע לַמֵּטִיב לוֹ. וּלְבַזּוֹת אָב וָאֵם. וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ. וְהֵם הַמִּצְו‍ֹת שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם חֲכָמֵינוּ זַ"ל יוֹמָא סז: שֶׁאִלּוּ לֹא נִכְתְּבוּ רְאוּיִים הֵם לִיכָּתֵב. וְיִקְרְאוּ אוֹתָן כוּ' מִצְו‍ֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת. וְאֵין סָפֵק אֲשֶׁר הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תִּשְׁתּוֹקֵק לְדָבָר מֵהֶם וְתִכְסֹף אֵלָיו. שֶׁהִיא חֲסֵרָה. וְשֶׁהַנֶּפֶשׁ הַחֲשׁוּבָה לֹא תִּתְאַוֶּה לְאֶחָד מֵאֵלּוּ הָרָעוֹת כְּלָל. וְלֹא תִּצְטַעֵר בְּהִמָּנְעָהּ מֵהֶם. אֲבָל הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ עֲלֵיהֶם הַחֲכָמִים שֶׁהַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ מֵהֶם הוּא יוֹתֵר חָשׁוּב וּגְמוּלוֹ יוֹתֵר גָּדוֹל. הֵם הַתּוֹרוֹת הַשִּׁמְעִיּוֹת. רְצוֹנוֹ לוֹמַר הַמִּצְו‍ֹת אֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ עַל הַר סִינַי. וְלוּלֵא הַקַּבָּלָה אֵין הַשֵּׂכֶל מְחַיְּבָם. וְזֶה אֱמֶת. שֶׁאִלְמָלֵא הַתּוֹרָה לֹא הָיוּ רָעוֹת כְּלָל. וּמִפְּנֵי זֶה אָמְרוּ. שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם שֶׁיָּנִיחַ נַפְשׁוֹ אוֹהֶבֶת אוֹתָן. וְלֹא יִהְיֶה מוֹנֵעַ מֵהֶם אֶלָּא הַתּוֹרָה. וּבְחֹן חָכְמָתָם עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם וּבַמֶּה הִמְשִׁילוּ. שֶׁהֵם לֹא אָמְרוּ אַל יֹאמַר אָדָם אִי אֶפְשִׁי לַהֲרֹג נֶפֶשׁ. אִי אֶפְשִׁי לִגְנֹב. אִי אֶפְשִׁי לְכַזֵּב וְכוּ'. אֲבָל הֵבִיאוּ דְּבָרִים שִׁמְעִיִּים כֻּלָּם. בָּשָׂר בְּחָלָב וּלְבִישַׁת שַׁעַטְנֵז וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ:

12 וְאֵין דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם סוֹתְרִים לְמַה שֶּׁכָּתַבְנוּ. שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לְתַקֵּן כָּל כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ. כִּי שְׁנֵי מִינֵי תִּקּוּן הֵם. הָאֶחָד שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מְהַפֵּךְ כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ וּמִדּוֹתָיו לְטוֹב. עַד אֲשֶׁר כֹּחַ הָרָע תֵּעָקֵר מִמֶּנּוּ וּבַל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא בְּקִרְבּוֹ כְּלָל. וְלַבְּחִינָה הַלָּזוֹ לֹא יַסְפִּיק לְגֶבֶר לְתַקֵּן רְצוֹנוֹ בִּכְלָל. לִכְסֹף לְטוֹב וְלִשְׂנֹא אֶת הָרָע. רַק צָרִיךְ הָאָדָם לְחַפֵּשׂ דַּרְכֵי הַתִּקּוּן לְכָל מִדָּה וּלְכָל כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ בִּפְרָט. זֶהוּ בַּמִּצְו‍ֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת אֲשֶׁר בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ כְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם זַ"ל הַנִּזְכָּר לְעֵיל. הַשֵּׁנִי. הוּא תִּקּוּן רָצוֹן הַכְּלָלִי. לֶאֱהֹב לִשְׁמֹר מוֹצָא פִּי ה' יִתְבָּרַךְ בַּמִּצְו‍ֹת הַשִּׁמְעִיּוֹת. וּלְחַפֵּשׂ לְהַקְטִין כֹּחַ הַתַּאֲוָה בְּכָל פְּרָט. עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט גֶּדֶר הָאֶפְשִׁי לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב. אוֹ הָאִי אֶפְשִׁי לֶאֱכֹל בָּשָׂר בְּחָלָב. לֹא יְחֻלַּק רַק בְּצוּרִיִּי וְלֹא בְּחָמְרִי. בְּשֵׂכֶל וְלֹא בְּחוּשׁ:

13 וְהַיּוֹתֵר כָּבֵד בִּבְחִינַת הַתִּקּוּן. הוּא בִּדְבַר הַמִּדּוֹת. כִּי זֶה כְּלָל גָּדוֹל בַּמִּדּוֹת. שֶׁרֹב מִדּוֹת הַטּוֹבוֹת. הֵמָּה רַק בַּמֶּה שֶׁנּוֹגֵעַ לְהָאָדָם בְּעַצְמוֹ. אָכֵן בַּמֶּה שֶׁנּוֹגֵעַ לַחֲבֵרוֹ. הַחוֹב לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל עֹז בְּהִפּוּכָהּ. כְּמוֹ לִבְרֹחַ מִן הַכָּבוֹד הִיא מִדָּה יְקָרָה. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל אָבוֹת פֶּרֶק ד' כִּי תַּאֲוַת הַכָּבוֹד תּוֹצִיא אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם. אָכֵן בַּמֶּה שֶׁנּוֹגֵעַ לַחֲבֵרוֹ. אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שָׁם אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד הַמְכַבֵּד אֶת הַבְּרִיּוֹת. הַפְּרִישׁוּת אֲשֶׁר הִיא מַעֲלָה נִשְׂגָּבָה לִבְנֵי עֲלִיָּה. הִיא רַק בִּבְחִינַת הָאָדָם לְעַצְמוֹ. אֲבָל בַּמֶּה שֶׁנּוֹגֵעַ לְתוֹעֶלֶת וַהֲנָאַת חֲבֵרוֹ. הַחוֹב פְּרוּשָׂה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ הֵפֶךְ הַפְּרִישׁוּת. לָצֵאת בַּשְּׁוָקִים וּבִרְחוֹבוֹת קִרְיָה. לְחַפֵּשׂ לְמַלְּאוֹת טוֹבַת חֲבֵרוֹ. וּמִכָּל שֶׁכֵּן טוֹבַת רַבִּים. הוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִדְרָשׁ רַבָּה דְּבָרִים פָּרָשָׁה י"א מַהוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים. אָמַר רַבִּי אַבִּין מֵחֶצְיוֹ וּלְמַטָּה אִישׁ. מֵחֶצְיוֹ וּלְמַעְלָה אֱלֹהִים. כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ. אִם כִּי הָיָה אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ פָּרוּשׁ מִכָּל מַחֲמַדֵּי תֵּבֵל. בְּכָל זֹאת חֶצְיוֹ הָיָה בְּחִינַת אִישׁ. בַּמֶּה שֶׁנּוֹגֵעַ לְיִשְׂרָאֵל הַתְּלוּיִים עָלָיו. וְכֵן כַּיּוֹצֵא בְּרֹב הַמִּדּוֹת. וּבִפְרָט בַּעֲנָוָה הַגְּדוֹלָה מִכָּל הַמִּדּוֹת. הַחוֹב לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן. כְּמַאֲמָרָם זַ"ל סוֹטָה דַּף ה' אָמַר רַב אָחָא בַּר יַעֲקֹב. לֹא מִינֵהּ וְלֹא מִקְּצָתֵהּ. וְכַאֲשֶׁר בֵּאֵר הָרַמְבַּ"ם זַ"ל הַמִּשְׁנָה שָׁם מְאֹד מְאֹד הֱוֵי שְׁפַל רוּחַ וְכוּ'. חָלִילָה חָלִילָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּדָּה הַלָּזוֹ עַל חֲבֵרוֹ. לְהַפְחִיתוֹ מִמַּעֲלָתוֹ חַס וְשָׁלוֹם.

14 הוּא מַאֲמַר הַתּוֹסֶפְתָּא בְּרָכוֹת פֶּרֶק ד' אַף שָׁאוּל לֹא זָכָה לְמַלְכוּת אֶלָּא מִפְּנֵי הָעֲנָוָה. שֶׁנֶּאֱמַר שְׁמוּאֵל־א' ט', ה' פֶּן יֶחְדַּל אָבִי מִן הָאֲתוֹנוֹת וְדָאַג לָנוּ. שָׁקַל עַבְדּוֹ בּוֹ. אֲבָל שְׁמוּאֵל אֵינוֹ כֵן אֶלָּא שָׁם י', ב' נָטַשׁ אָבִיךָ אֶת דְּבַר הָאֲתוֹנוֹת וְדָאַג לָכֶם לֵאמֹר מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי. כִּי שָׁאוּל עַל עַצְמוֹ הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמִדַּת הָעֲנָוָה לְהַשְׁווֹת הָעֶבֶד לוֹ לְעַצְמוֹ. אֲבָל שְׁמוּאֵל שֶׁהָיָה אַחֵר. וְאֵין מָקוֹם לַעֲנָוָה כְּלָל. אֵיךְ יִשְׁקֹל הָעֶבֶד כְּשָׁאוּל וְלַזֹּאת אָמַר כִּי יְסוֹד הַדְּאָגָה "מָה אֶעֱשֶׂה לִבְנִי". הַגָּדוֹל בְּעֶרְכּוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהָעֶבֶד:

15 לְזֹאת צָרִיךְ הָאָדָם לַעֲמֹל לַעֲשׂוֹת קְנִיָּה בְּנַפְשׁוֹ בְּכָל דָּבָר וְהִפּוּכוֹ, וּלְהַרְגִּיל אֶת נַפְשׁוֹ, אֲשֶׁר בְּעֵת כִּי יִדְרֹשׁ דָּבָר הַנּוֹגֵעַ לְעַצְמוֹ, יִתְעוֹרְרוּ בְּקִרְבּוֹ מִדּוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת, וְהַהֵפֶךְ יִהְיֶה שָׁכוּחַ מִנַּפְשׁוֹ, אֲבָל בְּעֵת אֲשֶׁר יִדְרֹשׁ לְטוֹבַת חֲבֵרוֹ, תִּתְעוֹרֵר בְּקִרְבּוֹ הַמִּדָּה בְּהִפּוּכָהּ. וִיסוֹד הַמִּדָּה תִּשָּׁכַח לִשְׁעָתָהּ מִנַּפְשׁוֹ:

16 אַל יִפֹּל לֵב הָאָדָם וְאַל יִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה הַלָּזֶה, הֲלֹא אֲנַחְנוּ רוֹאִים תָּמִיד בִּתְכוּנַת נֶפֶשׁ הָאָדָם דָּבָר וְהִפּוּכוֹ, וְהָאָדָם מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּטִבְעוֹ בְּאֵין מוֹשֵׁךְ וּמְנַהֵל כָּל דָּבָר בְּעִנְיָנוֹ וּבִשְׁעָתוֹ, כְּמוֹ הַזִּכָּרוֹן וְהַשִּׁכְחָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם. כֵּן גַּם בְּכֹחַ הָאָדָם לְהַרְחִיב כֹּחוֹת מִדּוֹת נַפְשׁוֹ. וּלְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם בְּטִבְעוֹ דָּבָר וְהִפּוּכוֹ, הוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִדְרַשׁ רַבָּה בְּרֵאשִׁית פָּרָשָׁה י"ד אִם אֲנִי בּוֹרְאוֹ מִן הָעֶלְיוֹנִים כוּ' מִן הַתַּחְתּוֹנִים כוּ' אֶלָּא הֲרֵינִי בּוֹרְאוֹ מֵאֵלּוּ וּמֵאֵלּוּ כִּי הָאָדָם נִבְרָא בַּתְּכוּנָה הַלָּזוֹ, שֶׁיִּהְיֶה בְּכֹחוֹ לְתַקֵּן כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, לִהְיוֹת בַּמֶּה שֶׁנּוֹגֵעַ לְעַצְמוֹ, מֻכְתָּר בְּכָל הַמִּדּוֹת וְהַמַּעֲלוֹת דּוֹמֶה לְעֶלְיוֹנִים, פָּרוּשׁ מִכָּל מַחֲמַדֵּי הַתֵּבֵל, וּבַמֶּה שֶׁנּוֹגֵעַ לַאֲחֵרִים לִהְיוֹת דּוֹמֶה לַתַּחְתּוֹנִים, אִישׁ מַרְגִּישׁ וְיוֹדֵעַ בְּכָל מַחֲמַדֵּי הַתֵּבֵל, לְחַזֵּק יְדֵי רַבִּים וְלִהְיוֹת דַּעְתּוֹ מְעֹרֶבֶת עִמָּהֶם, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל כְּתֻבּוֹת י"ז לְעוֹלָם תְּהֵא דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת:

17 וּבִכְלָל לְהָאָדָם בִּימֵי עֲלוּמָיו, בְּטֶרֶם נִסָּה לִסְבֹּל עֹל, כָּבֵד לְפָנָיו בְּחִינַת כְּבִישַׁת הַמִּדּוֹת, וּלְעֻמַּת זֶה נָקֵל לְפָנָיו לִמּוּד תִּקּוּן הַמִּדּוֹת, כְּמַאֲמָרָם אָבוֹת פֶּרֶק ד' הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דּוֹמֶה לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ, וּבִימֵי הָעֲמִידָה וְהַזִּקְנָה, אֲשֶׁר כָּבֵד לְהָאָדָם לִמּוּד תִּקּוּן הַמִּדּוֹת, כְּמַאֲמָרָם שָׁם וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דּוֹמֶה לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק, וּבְיוֹתֵר לִבּוֹ בַּל עִמּוֹ מִטִּרְדוֹת הַזְּמַן, אָכֵן הַכְּבִישָׁה לֹא תּהְיֶה עָלָיו לְמַעֲמָסָה כָּל כָּךְ, בִּהְיוֹתוֹ מֻרְגָּל לִסְבֹּל עֹל לְבַקָּשַׁת טַרְפּוֹ וְהִצְטָרְכֻיּוֹתָיו וּמַאֲוַיָּיו:

18 אִי לָזֹאת עַבְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בִּימֵי הַבַּחֲרוּת, בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַמִּדּוֹת לַעֲבֹד בְּחֵפֶץ וְשִׂמְחָה, וּבִימֵי הַזִּקְנָה בִּבְחִינַת כְּבִישַׁת הַמִּדּוֹת בְּלִי חֵפֶץ וְרָצוֹן, וְכַאֲשֶׁר יֻרְגַּל הָאָדָם בִּימֵי עֲלוּמָיו לְתַקֵּן מִדּוֹתָיו, לְעֵזֶר וּלְהוֹעִיל לוֹ לִימֵי הַזִּקְנָה אֲשֶׁר סִבּוֹת מוֹצְאוֹת לְמַרְבֶּה לְחַדֵּשׁ רֹעַ מִדּוֹתָיו כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, לְפַנּוֹת לְפָנָיו הַדֶּרֶךְ לִכְבִישַׁת הַמִּדּוֹת, הוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב מִשְׁלֵי כ"ב חָנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ, הַמֻּכְשָׁר לְפָנָיו, לְהָסִיר מִמֶּנּוּ אִוַּלְתּוֹ, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב אִוֶּלֶת קְשׁוּרָה וְכו', לְמַעַן לֹא תִּהְיֶה הָאִוֶּלֶת לְמָסָךְ מַבְדִּיל, וְלַהֲבִיאוֹ לִבְחִינַת תִּקּוּן הַמִּדּוֹת, וּבְזֹאת גַּם כִּי יַזְקִין הַגַּם שֶׁלֹּא תִּהְיֶה אֶצְלוֹ בְּתוֹרַת קְנִיָּה כְּמוֹ שֶׁהָיְתָה בְּעֵת חִנּוּכוֹ, אָכֵן לְכָל הַפָּחוֹת לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה. וּבְקֹהֶלֶת י"ב וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶךָ בִּימֵי בַּחוּרוֹתֶיךָ עַד אֲשֶׁר לֹא יָבוֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שַׁבָּת קנא: אֵלּוּ יְמֵי הַזִּקְנָה וְיַגִּיעוּ שָׁנִים אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵין לִי בָּהֵם חֵפֶץ:

19 אוּלַי נוּכַל לְהַעֲמִיס הַדָּבָר בְּדִבְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל שַׁבָּת סג: אָמַר רַב הוּנָא מַאי דִּכְתִיב קֹהֶלֶת י"א שְׂמַח בַּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בַּחוּרוֹתֶיךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ וְדַע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בְּמִשְׁפָּט, עַד כָּאן עַד וְדַע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה וְגוֹ' דִּבְרֵי יֵצֶר הָרָע, מִכָּאן וָאֵילָךְ דִּבְרֵי יֵצֶר טוֹב, כִּי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אָמְרוּ בְּרָכוֹת כ"ד בְּכָל לְבָבְךָ בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רַע:

20 וְיֵשׁ לְבָאֵר הַדָּבָר, כִּי הַמְּחַבְּרִים יְכַנּוּ אֶת הַשֵּׂכֶל בְּשֵׁם יֵצֶר טוֹב, וְיֶתֶר כֹּחוֹת נַפְשׁוֹת הָאָדָם בְּשֵׁם יֵצֶר הָרָע עַיֵּן חוֹבַת הַלְּבָבוֹת שַׁעַר עֲבוֹדַת אֱלֹהִים בִּשְׁאֵלוֹת וּתְשׁוּבוֹת הַשֵּׂכֶל עִם הַנֶּפֶשׁ, בֵּאוּר הַדָּבָר, כִּי הַשֵּׂכֶל לְכָל תַּכְלִית הוּא חוֹקֵר, לֹא יָשִׂים עֵין בִּינָתוֹ בְּקָרוֹב אֶל מַרְאֵה הַדָּבָר כִּי תַּאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, וְלֹא אֶל הֶרְגֵּשׁוֹ כִּי מָתוֹק הוּא לַחֵךְ, רַק מֵרָחוֹק הוּא צוֹפֶה אֶל תַּכְלִיתוֹ, אִם יָשָׁר הוּא אָז מֵרֵאשִׁיתוֹ יִשְׁפֹּט הַשֵּׂכֶל עָלָיו לְהַחֲזִיק בּוֹ, וְכֹחוֹת נֶפֶשׁ הָאָדָם, זֶה דַּרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ לַחֲזֹוֹת מִקָּרוֹב, וְאֶת אֲשֶׁר יִנְעַם לְהַחוּשִׁים יַקְרִיבוּ אֶל נַפְשָׁם, אַף כִּי מָרָה תִּהְיֶה בָּאַחֲרוֹנָה, וְכַאֲשֶׁר כָּל מַעֲשֵׂה הָאָדָם יָבִיא הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט, אִם טוֹב וְאִם רַע, עַל כֵּן שׁוֹפֵט שֵׂכֶל הַיָּשָׁר לִשְׁמֹר כָּל מוֹצָא פִּי ה' זֶהוּ יֵצֶר טוֹב, אָכֵן כֹּחוֹת נֶפֶשׁ הָאָדָם, יִמְשְׁכוּ בְּרִשְׁתָּם אֶת הֶעָרֵב לִשְׁעָתוֹ, גַּם לְהַמְרוֹת נֶגֶד ה', זֶהוּ יֵצֶר הָרָע, וּכְשֶׁהָאָדָם בְּמַצַּב כְּבִישַׁת הַמִּדּוֹת וְתַאֲו‍ֹת כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ עַל יְדֵי הַשֵּׂכֶל הַמַּכְבִּישָׁם, נִקְרָא עוֹבֵד ה' בְּיֵצֶר טוֹב הוּא הַשֵּׂכֶל. וּכְשֶׁהוּא בְּמַצָּב תִּקּוּן הַמִּדּוֹת וְתַאֲו‍ֹת כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, עַד אֲשֶׁר לֹא יַחְפְּצוּ רַק אֶת אֲשֶׁר ה' דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּם, נִקְרָא עוֹבֵד ה' בְּיֵצֶר הָרָע, הֵם כֹּחוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת אֲשֶׁר עַצְמוּתָם לְרֹעַ, וְהָאָדָם תִּקְּנָם לְמֶתֶק מְרִירוּתָם לְהָפְכָם לְטוֹב, זֶהוּ בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר רַע, בִּכְבִישַׁת הַמִּדּוֹת וּבְתִקּוּן הַמִּדּוֹת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:

21 וְהָאָדָם בְּבַחֲרוּתוֹ הַיְסוֹד לְחַפֵּשׂ בְּחִינַת תִּקּוּן הַמִּדּוֹת, עַד שֶׁיִּהְיוּ כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ נִמְשָׁכִים רַק אֶל הַצֶּדֶק וְהַיָּשָׁר, וְאָז הוּא בְּשִׂמְחָה, כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב קֹהֶלֶת י"א שְׂמַח בַּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וְגוֹ' וַהֲלֹךְ בְּדַרְכֵי לִבֶּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ, זֶהוּ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּכֹּחוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת אֲשֶׁר דַּרְכָּם לַחֲזוֹת בְּקָרוֹב, וְהוּא מַאֲמָרָם זַ"ל, עַד כָּאן דִּבְרֵי יֵצֶר הָרָע, הַיְנוּ עִנְיַן מַצַּב הָאָדָם בְּעֵת בַּחֲרוּתוֹ, לִרְאוֹת שֶׁיִּהְיוּ מִדּוֹתָיו מְתֻקָּנוֹת וּפְעֻלּוֹתָיו עַל פִּי כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם יֵצֶר הָרָע, מִכָּאן וָאֵילָךְ יְמֵי הָעֲמִידָה, אֲשֶׁר אָז הַיְסוֹד לַהֲלֹךְ לְרוּחַ הַשֵּׂכֶל הַצּוֹפֶה לְמֵרָחוֹק, וְלִכְבֹּשׁ כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, וְלֵידַע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֶנּוּ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט, הֵמָּה דִּבְרֵי יֵצֶר טוֹב בְּחִינַת הַשֵּׂכֶל:

22 אָכֵן בְּנֵי עֲלִיָּה, הֵמָּה אֲשֶׁר גַּם בִּימֵי הָעֲמִידָה וְהַזִּקְנָה רַב חֵילָם לְתַקֵּן מִדּוֹתֵיהֶם וּתְכוּנַת נַפְשׁוֹתָם, עַד אֲשֶׁר תָּקֵל לָהֶם גַּם עֹל הַזְּמַנִּי אֲשֶׁר עַל פִּי רֹב גֹּדֶל הַכְּבֵדוּת מֵחֶסְרוֹן תִּקּוּן הַמִּדּוֹת וּתְכוּנַת הַנֶּפֶשׁ לְחַיֵּי הַגּוּף וְחַיֵּי הַנֶּפֶשׁ, וְאָז אִם לִפְעָמִים לְעִתִּים רְחוֹקוֹת יָבוֹאוּ לְהֶכְרֵחַ בְּחִינַת כְּבִישַׁת הַיֵּצֶר יִכְבַּד הַדָּבָר לִפְנֵיהֶם, יַעַן חָלְפוּ עִדָן עִדָנִים אֲשֶׁר לֹא הִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:

23 וּבָזֶה יְבֹאַר מַאֲמַר חֲזַ"ל מִדְרַשׁ רַבָּה בְּרֵאשִׁית פָּרָשָׁה נ"ט וְה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל וְכוּ' בַּכֹּל שֶׁהִשְׁלִיטוֹ בְּיִצְרוֹ וְכוּ', וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ וְכוּ' הַמּוֹשֵׁל בְּכָל אֲשֶׁר לוֹ, שֶׁהָיָה שַׁלִּיט בְּיִצְרוֹ כְּמוֹתוֹ, הַדָּבָר מַפְלִיא לֵאמֹר שֶׁהָיְתָה לֶאֱלִיעֶזֶר הַמַּדְרֵגָה אֲשֶׁר בָּאָה לְאַבְרָהָם בִּבְחִינַת בְּרָכָה, וּלְפִי הַנִּזְכָּר לְעֵיל יֵשׁ לְפָרֵשׁ שֶׁמַּדְרֵגַת אֱלִיעֶזֶר הָיְתָה בְּחִינַת גִּבּוֹר כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, כִּי אָמַר שָׁם בַּמִּדְרָשׁ לְהַלָּן, וַיֹּאמֶר אֵלָיו הָעֶבֶד, הַדָּא הוּא דִּכְתִיב הוֹשֵׁעַ י"ב כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב, כְּנַעַן זֶה אֱלִיעֶזֶר, בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמַשְׁקִיל אֶת בִּתּוֹ רְאוּיָה הִיא אוֹ אֵינָהּ רְאוּיָה, לַעֲשֹׁק אָהֵב לַעֲשֹׁק אֲהוּבוֹ שֶׁל עוֹלָם זֶה יִצְחָק, אָמַר אוּלַי לֹא תֹּאבֶה הַנַּעֲרָה וְכוּ' וְאֶתֵּן לוֹ אֶת בִּתִּי כוּ', כִּי מִי שֶׁזָּכָה לְמַעֲלַת תִּקּוּן הַיֵּצֶר, אֵין בְּיָדוֹ כְּלָל עִנְיְנֵי הַיֵּצֶר וְהַשְׁחָתַת הַמִּדוֹת וְאֵינוֹ אוֹהֲבֵם. אָכֵן מִי שֶׁלֹּא בָּא רַק לִבְחִינַת כְּבִישַׁת הַיֵּצֶר, תַּאֲוַת יִצְרוֹ בְּיָדוֹ הִיא וְאוֹהֲבָהּ, אֶלָּא שֶׁכּוֹבְשָׁהּ:

24 גַּם מִי שֶׁלֹּא בָּא לִבְחִינַת תִּקּוּן הַמִּדּוֹת, הַגַּם שֶׁיְּפַלֵּס דַּרְכּוֹ כְּמַאֲמַר הַכָּתוּב מִשְׁלֵי ד' פַּלֵּס מַעְגַּל רַגְלֶיךָ וְכָל דְּרָכֶיךָ יִכּוֹנוּ, בְּכָל זֹאת הַטָּעוּת כָּרוּךְ בַּעֲקֵבָיו לִמְאֹד, כִּי תַּאֲוַת כֹּחוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת מַטִּילוֹת אַרְסָן בְּכֹחַ הַשֵּׂכֶל לְעַוֵּר עֵינֵי פִּקְּחִים:

25 זֶהוּ מַאֲמַר הַמִּדְרָשׁ, בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב וּמַשְׁקִיל אֶת בִּתּוֹ רְאוּיָה הִיא אוֹ אֵינָהּ רְאוּיָה, כִּי בְּוַדַּאי אֱלִיעֶזֶר שֶׁהָיָה שַׁלִּיט בְּיִצְרוֹ, לֹא יָשִׂים פָּנָיו לְדַבֵּר דִּבּוּר קַל טֶרֶם יִתְיַשֵּׁב וְיִשְׁקֹל בְּדַעְתּוֹ אִם כָּשֵׁר הַדָּבָר, אָכֵן מֹאזְנַיִם שֶׁלּוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה הֵמָּה, יַעַן לֹא הָיָה רַק שַׁלִּיט בְּיִצְרוֹ, וְהַשֶּׁקֶר, הוּא הַמִּרְמָה, בְּלִי חֵפֶץ תְּעַטְּרֵהוּ, וְהָאֱמֶת עֵדֶן מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד. נִמְצָא לְפִי זֶה. הַגַּם שֶׁבְּכַמּוּת הָיָה אֱלִיעֶזֶר שַׁלִּיט בְּיִצְרוֹ כְּמוֹ אַבְרָהָם, אָכֵן בְּאֵיכוּת גָּדְלָה בְּחִינַת שְׁלִיטַת הַיֵּצֶר שֶׁל אַבְרָהָם לְמַעְלָה הַרְבֵּה, יַעַן הָיָה בִּבְחִינַת תִּקּוּן הַיֵּצֶר, וְהַכְּבִישָׁה, הִיא הַשְּׁלִיטָה, יִקְרֶה לְפָנָיו לִמְאֹד לְמוֹצְאָהּ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל וּבָאָה לוֹ בִּבְחִינַת בְּרָכָה:

26 וְהִנֵּה שְׁנֵי מִינֵי תִּקּוּן הַיֵּצֶר הֵמָּה, הָאֶחָד, לְתַקֵּן כֹּחוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת אֲשֶׁר לֹא יִכְסְפוּ רַק הַטּוֹב הַנִּדְרָשׁ עַל פִּי שֵׂכֶל הַיָּשָׁר אֲשֶׁר לֹא נִשְׁחַת וְנֶאֱסַר תַּחַת כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, אֲשֶׁר עַל פִּי הָרֹב נְטִיָּתָם לְרֹעַ, וְהַשֵּׁנִי, לְהַעֲלוֹתָם לְמַדְרֵגָה נִשָּׂאָה הַגָּבֹהַּ לְמַעְלָה מֵאֵת אֲשֶׁר יַקִּיף שֵׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי. וְכִמְעַט כָּל יְסוֹד מִדַּת הָעֲנָוָה הַגְּדוֹלָה מִכֻּלָּן, לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה־זָרָה כ: הִיא בְּחִינָה לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל הָאֱנוֹשִׁי . כִּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֵעִיד עָלָיו הַכָּתוּב בַּמִּדְבָּר י"ב כִּי הָיָה עָנָו מִכָּל הָאָדָם וְכוּ' וְהוּא עֲנָוָה שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ כְּסִגְנוֹן הַכָּתוּב, וְהוּא הָיָה גָּדוֹל וְנַעֲלֶה עַל כָּל בְּנֵי דּוֹרוֹ. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל נִדָּה ל: וַאֲפִלּוּ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ צַדִּיק אַתָּה הֱיֵה בְּעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע עַיֵּן שָׁם, הַכֹּל דָּבָר שֶׁאֵין הַשֵּׂכֶל מְחַיְּבוֹ. וּמֵאַיִן תִּוָּלֵד כָּל אֵלֶּה הֲלֹא כָּל כֹּחַ קְנִיַּת הַמַּדְרֵגוֹת וְהַמַּעֲלוֹת תָּלוּי בְּשֵׂכֶל הָאָדָם, יִתְרוֹנוֹ עַל בַּעֲלֵי הַחַיִּים אֲשֶׁר אֵין לָמוֹ לְהַעֲלוֹתָם מַעֲלָה מֵאֲשֶׁר הָטְבְּעוּ, וְאֵיךְ יַעֲלֶה לְמַעְלָה מִשִּׂכְלוֹ:

27 אָכֵן נוֹדַע, כִּי שְׁנֵי מִינֵי דִּבּוּר וּמַחֲשָׁבָה הֵמָּה, שִׂכְלִי וְהִתְפַּעֲלִי. בַּשִּׂכְלִי יִשְׁתַּוּוּ כָּל בְּנֵי הָאָדָם, לֹא כֵן הַהִתְפַּעֲלִי אֵין אָדָם דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. גַּם בְּמַצָּב וּתְכוּנָה אַחַת יִפָּרְדוּ, מִסִּבַּת מֶזֶג טִבְעָם הַשּׁוֹנֶה אִם מִלֵּדָה וְהַקְּנִיָּה מֵאֲחֵרִים בְּהִתְעָרְבוֹ עִמָּהֶם, אוֹ הַהֶרְגֵּל וְהַלִּמּוּד לְיַשֵּׁר כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ. לָזֹאת גַּם בָּאָדָם הַפְּרָטִי מִפְּאַת הִשְׁתַּנּוּת מִזְגּוֹ, גַּם הִתְפַּעֲלִיּוּתוֹ לֹא תִּשְׁוֶה בְּכָל עֵת. וְכָל זֶה הוּא רַק הִשְׁתַּנּוּת דִּמְיוֹנִית בְּהַהִתְפַּעֲלוּת. לֹא אֲמִתִּית, רַק בְּהַסִּבָּה הַהִשְׁתַּנּוּת אֲמִתִּית, וּמִכָּל שֶׁכֵּן כַּאֲשֶׁר הַמֶּזֶג יִהְיֶה שָׁוֶה בִּשְׁנֵי הָעִתִּים, רַק הָעִנְיָן, הַמְעוֹרֵר אֶת הַהִתְפַּעֲלוּת יִשְׁתַּנֶּה, אֲבָל הַשֵּׂכֶל יִשְׁוֶה בְּכָל עֵת, אֵינֶנּוּ תָּלוּי בְּמֶזֶג וְלֹא בְּעִנְיָן וְדָבָר, לְזֹאת כַּאֲשֶׁר לֹא יִשְׁתַּוּוּ שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם בְּדָבָר שִׂכְלִי, אִם שֶׁגַּם זֹאת נוֹלַד לָרֹב מִשִּׁנּוּי הַמֶּזֶג וְעִנְיָן מְעוֹרֵר, נֹאמַר שֶׁהָאֶחָד טָעָה, לֹא כֵן בַּהִתְפַּעֲלוּת, שְׁנֵיהֶם כֵּנִים וּנְכוֹחִים בְּהִתְפַּעֲלוּת, לְפִי קִשּׁוּר הַמְסוֹבֵב בְּסִבָּתוֹ, כִּי זֶה גֶּדֶר אֲמִתַּת הַמְסוֹבֵב בִּהְיוֹת הוֹלֵךְ בְּמִישׁוֹר לְרַגְלֵי סִבָּתוֹ. כֵּן גַּם בְּאָדָם פְּרָטִי, אִם לֹא יִשְׁתַּוֶּה שִׂכְלוֹ בְּאֵיזֶה עִנְיָן בִּשְׁנֵי עִתִּים, נֹאמַר שֶׁבְּוַדַּאי בְּפַעַם אַחַת טָעָה עַל פִּי הֶקֵּשׁ הַסְּתִירָה וְהַחִלּוּף, לֹא כֵן בַּהִתְפַּעֲלוּת, אֵין סְתִירָה בָּהּ בִּבְחִינַת עַצְמוּתָהּ, כִּי שְׁנֵיהֶם אֲמִתִּים, רַק בִּבְחִינַת סִבָּתָם מֵהַמֶּזֶג אוֹ שִׁנּוּי בְּסִבַּת דָּבָר הַמְעוֹרֵר:

28 לְפִי זֶה, הַשֵּׂכֶל בְּחִינָה קַיֶּמֶת, לֹא תִּפֹּל תַּחַת הַתְּמוּרָה וְהַחִלּוּף. וְכַאֲשֶׁר יִמְצָא הָאָדָם מוֹפֵת אוֹ רְאָיָה לְפִי דַּרְכֵי הַחָכְמָה לְמִינֵיהֶם לְשַׁנּוֹת דְּבַר שֵׂכֶל, נִקְרָא שִׁנּוּי רַק בְּדִמְיוֹן וְלֹא בְּשֵׂכֶל, כִּי הָאֶחָד טָעוּת וְדָבָר בָּטֵל. לֹא כֵן הַהִתְפַּעֲלוּת, הִיא רַק בְּחִינָה לִשְׁעָתָהּ לְפִי עִנְיָנָהּ:

29 אוּלַי הוּא בִּכְלַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שַׁבָּת י' רָבָא חֲזִי לְרַב הַמְנוּנָא דְּקָא מַאֲרִיךְ בִּצְלוֹתָא, אָמַר מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם תּוֹרָה וְעוֹסְקִין בְּחַיֵּי שָׁעָה. כִּי גֶּדֶר הַתּוֹרָה הוּא, בַּשֵּׂכֶל הַמֻּפְשָׁט מִכָּל רָצוֹן וְהִתְפַּעֲלוּת הַנֶּפֶשׁ. כַּמְבֹאָר בַּהַקְדָּמָה לְסֵפֶר הַתְּבוּנָה אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי לָאוֹר בִּשְׁנַת תרכ"ב, אֲבָל הַתְּפִלָּה, יְסוֹדָהּ הִתְפַּעֲלוּת הַנֶּפֶשׁ לִשְׁעָתָהּ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל תַּעֲנִית ב' וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם, אֵיזוֹ עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בַּלֵּב הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ תְּפִלָּה, לְזֹאת, הַתְּפִלָּה, הִיא חַיֵּי שָׁעָה, וְהַתּוֹרָה חַיֵּי עוֹלָם בְּחִינָה נִצֶּבֶת:

30 הֶעָרָה

31 וּבְכָל זֹאת, הָאָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא אָדָם, אִם כִּי בְּיָדוֹ וְכֹחוֹ לְהַפְשִׁיט שִׂכְלוֹ מֵהִתְפַּעֲלוּת כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, עַד אֲשֶׁר יִהְיוּ כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ הוֹזִים שׁוֹכְבִים בְּלִי הִתְעוֹרְרוּת, לְמַעַן לֹא יִפְרְצוּ בַּכֹּחַ הַשִּׂכְלִי לְהַטּוֹתוֹ , בְּכָל זֹאת אָדָם הוּא, וְכֹחוֹת נַפְשׁוֹ בְּקִרְבּוֹ הֵמָּה, אֵין בְּיָדוֹ לְהַפְרִישָׁם מִשִּׂכְלוֹ. לְזֹאת אֵין בְּיַד הָאָדָם לָבוֹא אֶל שֵׂכֶל אֲמִתִּי הַמֻּפְרָשׁ וּמֻבְדָּל לְגַמְרֵי מִכֹּחוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת, וְהַתּוֹרָה נְתוּנָה לִבְנֵי אָדָם לִשְׁפֹּט בָּהּ עַל פִּי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, בְּטָהֳרַת הָאֶפְשָׁרִית, עַיֵּן בְּכוֹרוֹת י"ז, ב' דְּרַחֲמָנָא אָמַר עֲבֵיד וּבְכָל הֵיכִי דְּמָצִית לְמֶעְבַּד נִיחָא לֵיהּ, וְעַל פִּי רִבּוּי הָרְאָיוֹת וּמִשְׁקָלָם יִתְבָּרְרוּ הַדְּבָרִים, וּלְאֵיזֶה צַד אֲשֶׁר יִפֹּל עֶרֶךְ הָרְאָיוֹת, אִם מִצַּד הָרִבּוּי אוֹ מִצַּד הַמִּשְׁקָל, שָׁם תִּהְיֶה הַהַכְרָעָה וְכֵן יָקוּם הַדָּבָר:

32 מִצַּד רִבּוּי הָרְאָיוֹת שָׁוִים כָּל בְּנֵי אָדָם בְּשִׂכְלָם, אִם רַק לֵב מֵבִין לָמּוֹ לְהָבִין הָרְאָיוֹת בְּמַתְכֻּנְתָּם. אָכֵן מִצַּד הַמִּשְׁקָל שׁוֹנִים רוּחַ בְּנֵי אָדָם זֶה מִזֶּה, הוּא הוּא שִׁקּוּל הַדַּעַת, אֲשֶׁר דַּעְתָּם שֶׁל בְּנֵי אָדָם נִפְרֶדֶת לְמַרְבֶּה:

33 וּבִדְבַר מִשְׁקַל הָרְאָיוֹת הָיְתָה הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל. כִּי כָּל אֶחָד מֵהַצְּדָדִים יָדְעוּ כָּל הָרְאָיוֹת הַנִּדְרָשׁוֹת לִדְבַר מַחְלָקְתָּם, בָּאֵר הֵיטֵב. וּמִזֶּה נוֹלְדָה בֵּינֵיהֶם מַחֲלֹקֶת כְּלָלִית עַל הַמַּחֲלֹקֶת בְּעִנְיַן מִשְׁקַל הָרְאָיוֹת, אִם לֵילֵךְ אַחַר הַכַּמּוּת אוֹ אַחַר הָאֵיכוּת. זֶהוּ מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל עֵרוּבִין י"ג: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר שְׁמוּאֵל, שָׁלֹשׁ שָׁנִים נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, הַלָּלוּ אוֹמְרִים הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ וְהַלָּלוּ אוֹמְרִים הֲלָכָה כְּמוֹתֵנוּ וְכוּ'. כִּי סְבָרַת בֵּית שַׁמַּאי הָיְתָה לֵילֵךְ אַחַר הָאֵיכוּת, וְהֵם הָיוּ מְחַדְּדִים טְפֵי, לְפִיכָךְ אָמְרוּ שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתָן, וּסְבָרַת בֵּית הִלֵּל הָיְתָה לֵילֵךְ אַחַר הַכַּמּוּת, וְהֵם הָיוּ הָרֹב:

34 לֹא לְמַעַן הַחֲזִיק דַּעְתָּם נֶחְלְקוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים, כִּי אִם לְמַעַן הַצֶּדֶק וְהָאֱמֶת בְּטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה בְּלִי נְגִיעַת הַדַּעַת כְּלָל. לֹא בִּבְחִינַת כַּוָּנַת הַדַּעַת, רַק בִּבְחִינַת מִקְרֶה נִהְיְתָה הַדָּבָר, אֲשֶׁר בֵּית שַׁמַּאי סָבְרוּ כִּי לָהֶם הַיִּתְרוֹן, וּבֵית הִלֵּל סָבְרוּ לְהֵפֶךְ:

35 וְיַעַן שֶׁיָּצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה שֶׁהֲלָכָה כְּבֵית הִלֵּל, אַלְמָא כַּמּוּת עָדִיף, לַזֹּאת פָּסְקוּ הַפּוֹסְקִים דְּמִנְיָן עָדִיף מֵחָכְמָה עַיֵּן בַּשַּׁ"ךְ יוֹרֶה דֵּעָה סִימָן רמ"ב בְּהַנְהָגַת הוֹרָאַת אִסּוּר וְהֶתֵּר, עַיֵּן שָׁם:

36 וְאוּלַי לָזֶה יָצְאָה הַבַּת קוֹל וְאָמְרָה, אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵם, וְלֹא דָּבָר חָדָשׁ הוֹדִיעָה הַבַּת קוֹל כִּי גַּם דֵּעָה הַנִּדְחֵית בִּכְלַל תּוֹרָה הִיא, כִּי הַתּוֹרָה לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא, וּבְוַדַּאי מְסוּרָה הָיְתָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי וְלֹא שְׁכָחוּהָ, אֶלָּא שֶׁיְּסוֹד הַבַּת קוֹל הָיְתָה, לְמַעַן לֹא יִפֹּל לֵב הָעָם, בִּרְאוֹתָם כִּי זֶה שָׁלֹשׁ שָׁנִים שֶׁבֵּית שַׁמַּאי מַחֲזִיקִים לֵאמֹר הֲלָכָה כְּדִבְרֵיהֶם כִּי לָהֶם הַיִּתְרוֹן, וּבֵית הִלֵּל לְהֵפֶךְ, פֶּן וְאוּלַי חַס וְשָׁלוֹם נָטוּ אֲשׁוּרֵיהֶם מְעַט מִטָּהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה, וּבָאוּ חַס וְשָׁלוֹם לִקְצָת נְגִיעַת הַדַּעַת. אֲשֶׁר לֹא בִּכְמוֹ אֵלֶּה בָּחַר ה' לִמְסֹר תּוֹרָתוֹ, לְהִקָּרֵא תּוֹרַת ה' גַּם בַּדֵּעָה הַנִּדְחֵית. לָזֹאת הוֹדִיעָה הַבַּת קוֹל, כִּי מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם רְצוּיִים, וּבִבְחִינַת מִקְרֶה הָיָה הַדָּבָר, שֶׁהֶחֱזִיקָה כָּל אַחַת מֵהַחֲבוּרוֹת בְּכָל עֹז, כִּי לְדַעְתָּם הַיִּתְרוֹן. וְלָזֹאת גַּם דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי הַנִּדְחֵית דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵן, וְהַהוֹגֶה בְּדִבְרֵיהֶם הוֹגֶה בְּתוֹרַת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ:

37 הַהוֹדָעָה הַלָּזוֹ פְּרָטִית הִיא, כִּי הַחֲבוּרוֹת כַּוָּנָתָם רְצוּיָה. אֵין בָּזֶה מִשּׁוּם לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא, אֲשֶׁר אֵינֶנָּה רַק בִּכְלָלִי, כְּמוֹ חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ וְכַיּוֹצֵא שֶׁהֻזְכַּר בַּגְּמָרָא תְּמוּרָה ט"ז אוּלַי הוּא בִּכְלַל מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל מִדְרַשׁ רַבָּה קֹהֶלֶת פָּרָשָׁה א' אָמְרוּ הֲרֵי כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה שֶׁבָּא לֵאמֹר מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, יָכוֹל אַף בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה חָזְרוּ וְאָמְרוּ לֹא אָמַר בְּכָל עָמָל אֶלָּא בַּעֲמָלוֹ, בַּעֲמָלוֹ שֶׁל עַצְמוֹ אֵינוֹ עָמָל, אֲבָל עָמֵל הוּא בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה כוּ'. אָמַר רַבִּי יוּדָן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ אֵין לוֹ, לְמַעְלָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ יֵשׁ לוֹ עַיֵּן שַׁבָּת ל':, כִּי אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל פְּסָחִים נ': רָבָא רָמִי, כְּתִיב תְּהִלִּים נ"ז כִּי גָּדוֹל עַד שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וּכְתִיב שָׁם ק"ח כִּי גָּדוֹל מֵעַל שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, הָא כֵּיצַד, כָּאן בָּעוֹשִׂין לִשְׁמָהּ וְכָאן בָּעוֹשִׂין שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, וְכִדְרַב יְהוּדָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב לְעוֹלָם יַעֲסֹק אָדָם בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְו‍ֹת אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ כוּ'. נִמְצָא לְפִי זֶה יֵשׁ לְכַנּוֹת הָעֵסֶק לִשְׁמָהּ, לְמַעְלָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ, וְהָעֵסֶק שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, לְמַטָּה מִן הַשֶּׁמֶשׁ. וּכְשֶׁהָאָדָם מוֹצֵא דְּבַר תּוֹרָה אֲשֶׁר נִתְקַבְּלָה לַהֲלָכָה, לֹא שֶׁלּוֹ הִיא, רַק הִתְגַּלּוּת דָּבָר אֲשֶׁר הָיָה נֶעְלָם עַד כֹּה, אָכֵן אִם לֹא נִתְקַבְּלָה לַהֲלָכָה, וּבְכָל זֹאת תּוֹרַת ה' הִיא וְהַהוֹגֶה בִּדְבָרָיו מְקַבֵּל שָׂכָר, שֶׁלּוֹ הִיא, כִּי הוּא בֶּעָמָל הוֹלִיד דָּבָר חָדָשׁ בַּתּוֹרָה מַה שֶּׁלֹּא הָיְתָה מִקֹּדֶם וּבִתְנַאי שֶׁיִּהְיֶה בְּטָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה בְּלִי נְגִיעַת הַדַּעַת, אֲשֶׁר זֶהוּ הַיְסוֹד שֶׁל לִשְׁמָהּ. זֶהוּ, מַה יִּתְרוֹן נִצְחִי בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁלּוֹ, הוּא הַדָּבָר שֶׁלֹּא נִתְקַבְּלָה לַהֲלָכָה, שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, אֲבָל לְמַעְלָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁמָהּ, יִתְרוֹן נִצְחִי הוּא, שֶׁהוֹלִיד דָּבָר בַּתּוֹרָה:

38 וְאוּלַי הוּא בִּכְלַל הַכָּתוּב קֹהֶלֶת א' וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ עַיֵּן פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י שָׁם. כִּי כָּל מַה שֶּׁמַּמְצִיא הָאָדָם בַּשֵּׂכֶל, בַּמֶּה שֶׁלֹּא נִקְרָא תּוֹרַת כוּ', לֹא חִדְּשָׁהּ בְּשִׂכְלִי הִיא, רַק בַּחוּשִׁי, כִּי הִיא רַק הִתְגַּלּוּת הַנֶּעְלָם בְּאֹפֶן הַהַרְכָּבָה. כֵּן גַּם בְּתוֹרַת ה' אֲשֶׁר נִתְקַבְּלָה לַהֲלָכָה הִיא הִיא הַתּוֹרָה, וְהָאָדָם הַמַּמְצִיאָהּ אֵינוֹ אֶלָּא מְגַלֶּה הַדָּבָר, וּמַה הוּא הֶחָדָשׁ הַשִּׂכְלִי, דְּבַר תּוֹרָה אֲשֶׁר לֹא נִתְקַבְּלָה לַהֲלָכָה, וְעַל יְדֵי הָאָדָם הַמַּמְצִיאָהּ נַעֲשֵׂית דְּבַר תּוֹרָה, זֶהוּ אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, כִּי גַּם בַּתּוֹרָה אֲשֶׁר נִתְקַבְּלָה לַהֲלָכָה. אִם שֶׁיֵּשׁ לָהּ יֶתֶר שְׂאֵת מֵהַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא נִתְקַבְּלָה לַהֲלָכָה בְּכָל זֹאת. חָדָשׁ לֹא נִקְרְאָה. וְגַם אֲשֶׁר לֹא נִתְקַבְּלָה לַהֲלָכָה, אִם הַלִּמּוּד יִהְיֶה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ, כִּי אֵין לָהּ בְּחִינַת תּוֹרָה, אֲבָל לְמַעְלָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ לִשְׁמָהּ יֵשׁ וְיֵשׁ חָדָשׁ, הֵמָּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר לֹא הָיוּ בְּגֶדֶר הַתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי עֲמַל הָאָדָם. אֲשֶׁר הוֹלִידָם בְּטָהֳרַת מַחֲשַׁבְתּוֹ, בָּאוּ בְּחַדְרֵי הַתּוֹרָה:

39 הוּא מַאֲמַר הַכָּתוּב תְּהִלִּים א' בְּתוֹרַת ה' חֶפְצוֹ וּבְתוֹרָתוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה כוּ'. כִּי חֵפֶץ וְתַחְבּוּלוֹת הָאָדָם, הוּא לְטַהֵר הַשֵּׂכֶל, לְהַפְשִׁיטוֹ מִכֹּחוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת לָבוֹא לִבְחִינַת שֵׂכֶל אֲמִתִּי, הִיא תּוֹרַת ה', וְעִם כָּל זֶה אָדָם הוּא, וּבְתוֹרָתוֹ שֶׁל עַצְמוֹ יֶהְגֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה. וִיבֹאַר תֵּבַת "וּבְתוֹרָתוֹ" עַל אַשְׁרֵי הָאִישׁ וְכוּ' הָאָמוּר קֹדֶם:

40 וְהוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּרָכוֹת ה' מִדַּת בָּשָׂר וָדָם אָדָם מוֹכֵר חֵפֶץ לַחֲבֵרוֹ מוֹכֵר עָצֵב וְלוֹקֵחַ שָׂמֵחַ, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵינוֹ כֵן, נָתַן לָהֶם תּוֹרָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׂמַח כוּ', כִּי הַנְּתִינָה הִיא מֵעֵין גֶּדֶר הַמְּכִירָה, שֶׁכִּמְעַט נִפְרְדָה מִבַּעֲלֶיהָ, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נָתַן הַתּוֹרָה לִבְנֵי אָדָם לִשְׁפֹּט בָּהּ עַל פִּי שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי, לֹא כַּאֲשֶׁר הָיְתָה בְּאָמְנָה אִתּוֹ , עַיֵּן דְּרָשַׁת הָרַ"ן דְּרוּשׁ ז' עַל הָא דְּמַאן נוֹכַח רַבָּה בַּר נַחְמָנִי, בָּבָא מְצִיעָא דַּף פ"ו:

41 וּבָזֶה יִתְבָּאֵר עִנְיַן בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל, וּבַל נִשְׁתּוֹמֵם עַל הַמַּרְאֶה, אֵיךְ נוֹלַד הַדָּבָר וּמַה סִּבָּתָהּ, מַדּוּעַ תַּלְמִידֵי בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל יַסְכִּימוּ לָרֹב כָּל חֲבוּרָה לְדֵעָה אַחַת, וּמָה עִנְיַן חֲבוּרָה לָזֶה, כִּי סִבַּת מַחְלָקְתָּם הָיְתָה מִשִּׁנּוּי מֶזֶג כֹּחוֹת נַפְשָׁם, אֲשֶׁר אֵין בְּיַד הָאָדָם לְהַפְרִישָׁם מִשִּׂכְלוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְאֵין לְכָל חוֹקֵר בְּתוֹרַת ה', אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת, לְאַחַר הַיְכֹלֶת, וּשְׁמִירַת עֶרְכּוֹ לְבַל יִפָּרֵץ גְּבוּלוֹ, וּבְטָהֳרַת שִׂכְלוֹ לְפִי כֹּחַ הָאֱנוֹשִׁי אֲשֶׁר עַל פִּי רֹב, בְּנֵי הַחֲבוּרָה כֹּחוֹת נַפְשָׁם יִצְעֲדוּ בְּמִצְעָד שָׁוֶה, וְהוּא מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל אֵלּוּ וָאֵלּוּ דִּבְרֵי אֱלֹהִים חַיִּים הֵם, כִּי אֵין סְתִירָה בַּכֹּחוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, וְאִם כִּי כֹּחוֹת נֶפֶשׁ הָאָדָם יִשְׁתַּנּוּ בְּכָל עֵת, לֹא יִפֹּל שִׁנּוּי בְּדַעַת שֵׂכֶל הָאָדָם הַמְטַהֵר שִׂכְלוֹ בַּדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר מִצַּד כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, כִּי שִׁנּוּי בְּכֹחוֹת הַנֶּפשׁ יָבוֹא מִפְּאַת הִתְעוֹרְרוּת עִנְיָן אוֹ רַעְיוֹן מָה:

42 וְזֹאת תּוֹרַת הָאָדָם וְחוֹבָתוֹ, לַחְתֹּר בְּכָל עֹז לִהְיוֹת כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ נָחִים וּשְׁקֵטִים בְּעֵת עִיּוּנוֹ בְּדָבָר שִׂכְלִי, וּבְמַצַּב שְׁקִיטַת הַכֹּחוֹת כִּמְעַט שָׁוִים הֵמָּה בְּכָל עֵת, וּבִפְרָט לָאָדָם הַשָּׁלֵם הַשּׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ מֵהִתְעוֹרְרוּת חֲזָקוֹת אֲשֶׁר יְשָׁרְשׁוּ בְּנַפְשׁוֹ כֹּחוֹת עֲלוּלִים לְהִתְחַלֵּף תָּמִיד:

43 וְעַל פִּי זֶה נִרְאֶה מַה שֶּׁאָמְרוּ עֵרוּבִין ז' כִּי לֹא עָבְדִינַן כְּחֻמְרֵי דְּבֵי תְּרֵי הֵיכָא דְּסָתְרֵי אַהֲדָדֵי, כְּגוֹן שִׁדְרָה וְגֻלְגֹּלֶת כוּ', אֲבָל הֵיכָא דְּלֹא סָתְרֵי אַהֲדָדֵי עָבְדִינַן, עַיֵּן שָׁם. וְכֵן גַּם בִּתְרֵי קוֹלֵי, הַיְנוּ דַּוְקָא אִם יֵשׁ לְצָרֵף דַּעְתּוֹ אִם הוּא רָאוּי לְכָךְ לְהַכְרִיעַ בַּדָבָר, אֲבָל בְּלִי זֶה הִיא סְתִירָה גְּמוּרָה, לַעֲשׂוֹת לִפְעָמִים כְּבֵית שַׁמַּאי וְלִפְעָמִים כְּבֵית הִלֵּל, כֵּיוָן שֶׁיְּסוֹד מַחְלָקְתָּם נוֹבֵעַ מִסִּבָּה אַחַת, כִּי גַּם מַה שֶּׁאָמְרוּ שָׁם, הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי עוֹשֶׂה כְּדִבְרֵי בֵּית הִלֵּל עוֹשֶׂה, הַיְנוּ דַּוְקָא אִם בְּיָדוֹ לְהַכְרִיעַ, כַּמְבֹאָר בְּחֹשֶׁן מִשְׁפָּט סִימָן כ"ה סָעִיף ב' בַּהַגָּהָ"ה, וְאַל יֹאמַר הָאָדָם אֶפְסֹק כְּמִי שֶׁאֶרְצֶה בְּדָבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַחֲלֹקֶת כוּ' עַיֵּן שָׁם. מַה נּוֹרָא הַחִזָּיוֹן הַזֶּה לַמַּעֲמִיק בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ הַפּוֹסְקִים זַ"ל, לַחְתֹּר וּלְחַפֵּשׂ סִבַּת מַחְלָקְתָּם, וְאֶת אֲשֶׁר מִמְּקוֹר שִׁנּוּי מַצַּב כֹּחוֹת נַפְשׁוֹתָם יָצְאוּ, לְהַכְנִיסָם בִּבְרִית יַחַד בַּל יִפָּרֵדוּ, לַעֲשׂוֹת כְּקוּלֵי דְּבֵי תֵּי, גַּם אִם לֹא יִסְתְּרוּ אַהֲדָדֵי בְּעַצְמוּתָם, אִם לֹא תִּמָּצֵא לוֹ הַכְרָעָה אוֹ צֵרוּף דֵּעוֹת אֲחֵרוֹת. עַד כָּאן הֶעָרָה:

44 הַשֵּׂכֶל יְגַלֶּה תַּעֲלוּמוֹת חָכְמָה סִתְרֵי צְפוּנִים, יְעוֹרֵר הַדַּעַת וְהַמְזִמָּה לַחֲקֹר וְלִשְׁאֹל, וִיבָרֵר דְּבָרִים הַמְסֻפָּקִים. הַהִתְפַּעֲלוּת, יְסוּדָתָהּ לְפַתֵּחַ טִמְטוּם הַלֵּב, לִשְׁפֹּךְ בָּהּ מֵי תְּבוּנָתוֹ, אֶת אֲשֶׁר נוֹדַע לְהָאָדָם, אָכֵן בְּקִרְבּוֹ לֹא בָּאָה, בָּזֹאת, כַּאֲשֶׁר לִמּוּד הַיְשָׁרַת דַּרְכֵי הַמִּדּוֹת וְטָהֳרַת כֹּחוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת, נִפְרָדִים הֵמָּה מִלִּמּוּד כָּל תּוֹרָה וְחָכְמָה, יַעַן בָּהֶם הַיְדִיעָה וְאָדָם הַיּוֹדְעָם שְׁנֵי דְּבָרִים הֵמָּה, וְהַיְדִיעוֹת הֵמָּה רַק צְפוּנוֹת בְּקֶרֶב הָאָדָם, וּבָזֶה קָנָה הָאָדָם שְׁלֵמוּתוֹ לְהַנְהִיג דְּרָכָיו עַל פִּי יְדִיעוֹתָיו הַנְּכוֹחוֹת וְהַיְשָׁרוֹת. לֹא כֵן בִּדְבַר הַיְשָׁרַת דַּרְכֵי הַמִּדּוֹת וְטָהֳרַת כֹּחוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת, אֲשֶׁר לֹא עַל פִּי יְדִיעָתָם בִּלְבַד יִחְיֶה הָאָדָם, לְנַהֵל מַעֲשָׂיו בַּמִּישׁוֹר דַּרְכֵי לִמּוּדֵיהֶם, אִם לֹא קִנְּנוּ הַיְדִיעוֹת בִּלְבָבוֹ. וּקְשׁוּרִים וּצְמוּדִים בְּהָאָדָם יִהְיוּ לַאֲחָדִים. זֶה מִשְׁפַּט לְקִיחָתָם עַל יְדֵי תּוֹרַת הַהִתְפַּעֲלוּת, אֲשֶׁר זֶה דַּרְכָּהּ וְחֵילָהּ לְהַנִּיחַ בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָדָם, וְגַם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתָהּ, לֹא תַּעֲלֶה בַּתֹּהוּ וְתֹאבַד, כִּי אִם תַּשְׁאִיר אַחֲרֶיהָ אֵיזֶה עוֹלְלוֹת נִסְפָּחִים אֶל הָאָדָם. וְהָיָה בִּרְבוֹת עֵסֶק הַהִתְפַּעֲלוּת, וּבִפְרָט בַּסֵּדֶר הַמֻּכְשָׁר לְפִי תְּכוּנַת הָאָדָם וּמַצָּבוֹ, כֵּן גַּם הָעוֹלְלוֹת יִתְרַבּוּ וְיִתְחַזְּקוּ לְהָפִיק מֶזֶג הָאָדָם לְטוֹב:

45 וּבָזֶה יֵשׁ לְבָאֵר הַכָּתוּב מִשְׁלֵי ב' בְּנִי אִם תִּקַּח אֲמָרַי וּמִצְו‍ֹתַי תִּצְפֹּן אִתְּךָ כוּ'. כִּי נוֹדַע שֶׁתּוֹרַת ה' יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי סוּגִים כּוֹלְלִים: הָאֶחָד, הֵמָּה מִצְו‍ֹתָיו חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וְהַשֵּׁנִי, יֶתֶר הַתּוֹרָה, אֲשֶׁר יְסוֹדָהּ לִדְלוֹת מִמַּעֲמַקֵּי צְפוּנִים יֹשֶׁר דַּרְכֵי הַמִּדּוֹת וְטָהֳרַת כֹּחוֹת הַנַּפְשִׁיּוֹת, עַד אֲשֶׁר לֹא יִכְסְפוּ רַק הַטּוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם. זֶהוּ, אִם תִּקַּח אֲמָרַי, הֵמָּה סוּג הַשֵּׁנִי אֲשֶׁר יְסוֹדָם שֶׁיִּקְנֶה הָאָדָם דַּרְכֵי לִמּוּדֵיהֶם בְּדֶרֶךְ קִנְיָן, שֶׁיִּהְיֶה הוּא וְהֵם דָּבָר אֶחָד, וּמִצְו‍ֹתַי תִּצְפֹּן אִתְּךָ, הֵמָּה סוּג הָאֶחָד, אֲשֶׁר הֵמָּה רַק בְּדֶרֶךְ יְדִיעָה לְהַצְפִּינָם בְּקִרְבּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:

46 הַשֵּׂכֶל, זֶה כֹּחוֹ וּמַעֲלָתוֹ לְהִתְפַּשֵּׁט עַל כָּל גְּדוֹתָיו לְהִתְהַלֵּךְ בְּרַחֲבָה, לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּר עַל כָּל צִדֵּי צְדָדִים. לֹא כֵן הַהִתְפַּעֲלוּת, זֶה דַּרְכָּם לְקַוֵּץ כָּל כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ, אֶל הַדָּבָר אֲשֶׁר עָלָיו יוֹרֶה זִקֵּי הַהִתְפַּעֲלוּת, עַד אֲשֶׁר כִּמְעַט כָּל יֶתֶר כֹּחוֹת נַפְשׁוֹ שְׁכוּחִים וְנִכְבִּים לִשְׁעָתוֹ, לְפִי עֶרֶךְ חֹזֶק הַהִתְפַּעֲלוּת:

47 כֵּן גַּם בִּפְנִימִיּוּת נֶפֶשׁ הָאָדָם וּמַחֲבוֹאֶיהָ, אֲשֶׁר הַכֹּחוֹת הַמֻּשְׁרָשִׁים בָּהּ, הֵמָּה הַצִּירִים הַחֲזָקִים אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם תִּסּוֹב דֶּלֶת מַעֲשֵׂי הָאָדָם וּמַאֲוַיָּיו כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ לְעֵיל, גַּם שָׁמָּה תָּנוּחַ כֹּחַ הַהִתְפַּעֲלוּת אִם שֶׁכִּמְעַט אֵינוֹ נִכָּר וְאֵינוֹ נִרְגָּשׁ, לְהַגְבִּיר כֹּחַ אֶחָד, עַד אֲשֶׁר יֶתֶר הַכֹּחוֹת נִדְּחִים מִלְּפָנָיו, וְכִמְעַט נִכְבִּים הֵמָּה עַד לְעֵת מְצוֹא, בְּבוֹא עֲלֵיהֶם רוּחַ הִתְעוֹרְרוּת לַהֲקִיצָם שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ, אָז יִרְאוּ וְנוֹדְעוּ. לָזֹאת, אֵין לְהִתְפַּלֵּא עַל הַמִּתְגָּאֶה עַל בְּנֵי גִּילוֹ, עִם גֹּדֶל חֶסְרוֹנוֹתָיו וּקְטַנּוּת עֶרְכּוֹ, אֵיךְ נִהְיְתָה, כִּי מֵאַהֲבַת הָאָדָם שִׁבְחוֹ, הִיא הִיא הִתְפַּעֲלוּתוֹ, לְהַגְבִּיר כֹּחַ שִׁבְחוֹ, לִדְחוֹת כֹּחַ חֶסְרוֹנוֹתָיו וּלְכַבּוֹתָם כַּלִּיל מֵהֶרְגֵּשׁ נַפְשׁוֹ. גַּם תַּאֲוַת הַיִּתְרוֹן עַל זוּלָתוֹ, מְקָרֵב אֶל נַפְשׁוֹ בְּהִתְפַּעֲלוּתוֹ אֶת חֶסְרוֹן חֲבֵרוֹ, וְנִגְבַּר כֹּחוֹ לְהַדְעִיךְ כֹּחַ הֶרְגֵּשׁ מַעֲלַת חֲבֵרוֹ, וּמִמֵּילָא הַהֶרְגֵּשׁ בְּנַפְשׁוֹ, רַק שֶׁבַח עַצְמוֹ וְחֶסְרוֹן זוּלָתוֹ. וּבָזֶה הַגַּאֲוַה מְלֵאָה כָּל בָּתֵּי נַפְשׁוֹ בְּלִי הֶרְגֵּשׁ. כֵּן הָאָדָם, רַב חֵילוֹ לְהַגְדִּיל הִתְפַּעֲלוּת בְּנַפְשׁוֹ עַל חֶסְרוֹנוֹתָיו, עַד אֲשֶׁר יִדָּחוּ מִלִּפְנֵיהֶם כֹּחַ שִׁבְחוֹ וִיכַבּוּ אֶת הַהֶרְגֵּשׁ בְּנַפְשׁוֹ, וְכָל אֲשֶׁר תּוֹסִיף הַהִתְפַּעֲלוּת תֵּת כֹּחַ בְּחֶסְרוֹנוֹתָיו, כֵּן לְעֻמַּת זֶה שָׁכֹחַ יִשְׁכַּח מִמֶּנּוּ הֶרְגֵּשׁ מַעֲלוֹתָיו. זֹאת תּוֹרַת דַּרְכֵי קְנִיַּת הָעֲנָוָה וְזֶה מִשְׁפָּטָהּ בִּכְלָל:

48 וּבָזֶה יִתְבָּאֵר מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל בְּרָכוֹת לב: הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עֻלָּהּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלוּם אֶשְׁכַּח עוֹלוֹת אֵילִים וּפִטְרֵי רְחָמִים שֶׁהִקְרַבְתָּ לְפָנַי בַּמִּדְבָּר, אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הוֹאִיל וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנִי כִּסֵּא כְּבוֹדֶךָ, שֶׁמָּא לֹא תִּשְׁכַּח לִי מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, אָמַר לָהּ גַּם אֵלֶּה תִשָּׁכַחְנָה כוּ' עַיֵּן שָׁם. כִּי יָדוּעַ, שֶׁמִּדּוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, בְּשִׂכְלִי וְלֹא בְּדִמְיוֹנִי, בְּאֵיכוּת וְלֹא בְּכַמּוּת, וּכְשֶׁהָאָדָם אוֹחֵז דַּרְכֵי הַצֶּדֶק לְפַקֵּחַ וּלְהִתְעַמֵּל שֶׁיִּשְׁכַּח מַעֲלוֹתָיו, גַּם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כִּבְיָכוֹל גּוֹמֵל חַסְדּוֹ לִשְׁכֹּחַ חֶסְרוֹנוֹתָיו. אָכֵן צִדְקַת מַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים נִזְכָּרִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, מִפְּנֵי שֶׁהָאָדָם זוֹכֵר פְּחִיתוּתוֹ. זֶהוּ לְפִי הַדְּרָשׁ הֲתִשְׁכַּח אִשָּׁה עֻלָּהּ, כַּאֲשֶׁר תִּשְׁכַּח כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל עוֹלוֹת אֵילִים שֶׁהִקְרִיבָה בַּמִּדְבָּר, הַנּוֹבֵעַ מִתִּגְבֹּרֶת הַהִתְפַּעֲלוּת לִזְכֹּר מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל, גַּם אֵלֶּה תִּשָּׁכַחְנָה, כִּבְיָכוֹל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שׁוֹכֵחַ מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל וְזוֹכֵר הָעוֹלוֹת, זֶהוּ אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא כְּלוּם אֶשְׁכַּח עוֹלוֹת אֵילִים וּפִטְרֵי רְחָמִים וְכוּ':

49 כֵּן גַּם בְּכָל דַּרְכֵי תִּקּוּן הַמִּדּוֹת, אִם יִשְׁתַּמֵּשׁ הָאָדָם בְּתוֹרַת לִמּוּד הַהִתְפַּעֲלוּת אֲשֶׁר יַשְׁאִירוּ בְּרָכָה בְּקִרְבּוֹ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, לְהַשְׁרִישׁ הִתְפַּעֲלוּת צְפוּנוֹת בִּלְבָבוֹ וְיֶעֶבְתוּ הַרְבֵּה מֵרִבּוּי הַלִּמּוּד וְהָעֵסֶק בְּסֵדֶר נָכוֹן לְפִי תְּכוּנָתוֹ, עַד אֲשֶׁר יִתְאַחֲדוּ בְּהָאָדָם וְיִתְקְעוּ יָתֵד נֶאֱמָן לְטֶבַע קַיָּם עַל יְדֵי רִבּוּי הַהֶרְגֵּל בְּהִתְנַהֲגוּתָם בְּפֹעַל, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת דֵּעוֹת, אָז אֵין עָרֹךְ לְגֶדֶר עֲלִיָּתָם הַגָּבֹהּ לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, כִּשְׁאָר תְּכוּנַת טִבְעֵי מִזְגֵי הָאָדָם, אֲשֶׁר לֹא יַקִּיפָם הַשֵּׂכֶל, וּבָזֶה רוּחַ הָאָדָם עוֹלָה לְמַעְלָה. כֵּן תֵּרֵד חַס וְשָׁלוֹם לְמַטָּה, עַד אֲשֶׁר לֹא תַּרְגִּישׁ בְּרָעָתָהּ, מֵרִבּוּי הִתְפַּעֲלוּת הַתַּאֲוָה, אֲשֶׁר תַּשְׁאִיר שָׁרְשָׁהּ לְעַוֵּת נֶפֶשׁ מִטָּהֳרָה. לָזֹאת, כַּאֲשֶׁר יִתֵּן הָאָדָם אֶל לִבּוֹ לַחְפֹּץ חַיִּים חַיֵּי הַשֵּׂכֶל, כִּי כָּל חַי מַרְגִּישׁ, זֹאת יַעֲשֶׂה, יִלְמֹד מַאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל הַמְדַבְּרִים מִכִּשְׁרוֹן הַמִּדּוֹת וְחַיֵּי הַנִּצְחִי, וְיַחֲזֹר עֲלֵיהֶם כַּמָּה פְּעָמִים לְהִתְפַּעֵל בִּשְׁעָתָם:

50 אַל יִפֹּל לִבּוֹ בִּרְאוֹתוֹ כִּי לֹא נִשְׁאַר שׁוּם רֹשֶׁם בִּלְבָבוֹ, וְיֵדַע נֶאֱמָנָה, כִּי הִתְפַּעֲלוּתוֹ לֹא עָלְתָה בַּתֹּהוּ, רַק הִנִּיחָה בְּרָכָה בִּלְתִּי נִרְגֶּשֶׁת לְחוּשֵׁי בָּשָׂר, עַד אֲשֶׁר יִרְבּוּ, וְאָז יַכּוּ שֹׁרֶשׁ לְהוֹצִיא פְּרִי צֶדֶק, וְכַאֲשֶׁר רְסִיסֵי מַיִם, אִם יֵרְדוּ טִיף טִיף עַל הָאֶבֶן יָמִים וְשָׁנִים הַרְבֵּה, יִשְׁחֲקוּהָ, אִם שֶׁבַּטִּפָּה הָרִאשׁוֹנָה לֹא הָיָה נִרְאֶה וְנִרְגָּשׁ, כֵּן מַאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל עַל לֵב הָאֶבֶן, יַהֲפֹךְ בָּם לְמַרְבֶּה, וִיפַלְּחוּ לְבָבוֹ:

51 אוּלַי הוּא מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן פֶּרֶק ו' וְזֶה לְשׁוֹנָם: מֶה הָיְתָה תְּחִלָּתוֹ שֶׁל רַבִּי עֲקִיבָא, אָמְרוּ בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה הָיָה וְלֹא שָׁנָה כְּלוּם, פַּעַם אַחַת הָיָה עוֹמֵד עַל פִּי הַבְּאֵר, אָמַר מִי חָקַק אֶבֶן זוֹ, אָמְרוּ לוֹ הַמַּיִם שֶׁתָּדִיר נוֹפְלִים עָלֶיהָ בְּכָל יוֹם, אָמְרוּ לוֹ, עֲקִיבָא, אִי אַתָּה קוֹרֵא אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם. מִיָּד הָיָה דָּן רַבִּי עֲקִיבָא קַל וָחֹמֶר בְּעַצְמוֹ, מָה רַךְ פָּסַל אֶת הַקָּשֶׁה, דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁקָּשָׁה כַּבַּרְזֶל, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיַּחְקְקוּ אֶת לִבִּי שֶׁהוּא בָּשָׂר וָדָם, מִיָּד חָזַר לִלְמֹד תּוֹרָה כוּ' עַיֵּן שָׁם. כִּי רַבִּי עֲקִיבָא בִּרְאוֹתוֹ בִּתְחִלַּת לִמּוּדוֹ, שֶׁאֵינוֹ מוֹצֵא הֶרְגֵּשׁ בְּנַפְשׁוֹ, וְיַכֵּהוּ לְבָבוֹ לֵאמֹר: לַשָּׁוְא יִתְעַמֵּל כִּי אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה, לַתֹּהוּ וָהֶבֶל יִכְלֶה כֹּחוֹ חַס וְחָלִילָה. אָכֵן בִּרְאוֹתוֹ, כִּי אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם, אִם כִּי לֹא נִרְגַּשׁ בִּתְחִלָּה, אָזַר עֹז וּגְבוּרָה לְחַזֵּק אֶת נַפְשׁוֹ, כִּי טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ:

52 מַה יָּחִיל לֵב הָאָדָם, פַּלָּצוּת תֹּאחֲזֶנּוּ, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ, פֶּן חַס וְשָׁלוֹם נִתְּקוּ מוֹרְשֵׁי לְבָבוֹ וְנִתְבַּטֵּל הֶרְגֵּשׁוֹ, אַף גַּם בְּדָבָר אֶחָד, אֲשֶׁר יִוָּדַע לְמַעְלָה, כִּי הוּא בְּגֶדֶר אֵינוֹ עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה כִּי בְּנַפְשׁוֹ הוּא חַס וְשָׁלוֹם, וּכְמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל יַלְקוּט יְחֶזְקֵאל י"ח שָׁאֲלוּ לַנְּבוּאָה חוֹטֵא מַה הוּא עָנְשׁוֹ, אָמְרָה לָהֶם הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת הִיא תָּמוּת וְכוּ', שָׁאֲלוּ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, חוֹטֵא מַה עָנְשׁוֹ, אָמַר לָהֶם, יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיִתְכַּפֵּר לוֹ כוּ' עַיֵּן שָׁם. וּכְאָמְרָם זַ"ל נִדָּה ע: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר יְחֶזְקֵאל י"ח, כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר שְׁמוּאֵל־א' ב', כִּי חָפֵץ ה' לַהֲמִיתָם, כָּאן בְּעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה כָּאן בְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה. וּבִפְרָט טְרוּדֵי הַזְּמַן עֲמוּסֵי הַתְּלָאָה, הָעֲלוּלִים מְאֹד לַעֲבֵרוֹת נִשָּׂאוֹת וּבַל יַרְגִּישׁוּ מְאוּמָה, וּבִפְרָט בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, קִנְאָה, שִׂנְאָה, לָשׁוֹן הָרָע, הַלְבָּנַת פָּנִים וּמִרְמַת הָעֵסֶק עַל כֻּלָּנָה, אֲשֶׁר לְבַקֵּשׁ אֹמֶץ הַחַיִּים, מֵהַיָּאוֹת וְהַיָּשָׁר לַעֲשׂוֹת כְּנֶגְדָּם מִצְו‍ֹת וּדְבָרִים טוֹבִים אֲשֶׁר יַכְרִיעוּ בְּמִשְׁקָלָם, וּמַה יַּעֲשֶׂה קְשֵׁה יוֹם. אַחַת הִיא מְלָאכָה קַלָּה, אֵינֶנָּה דּוֹרֶשֶׁת דַּעַת צְלוּלָה וְלֹא זְמַן אָרֹךְ, לַחֲזֹר עַל מוּסְרֵי הַחֲכָמִים כַּמָּה פְּעָמִים, עַד אֲשֶׁר תִּתְעוֹרֵר הִתְפַּעֲלוּת בְּנַפְשׁוֹ לִשְׁעָתָהּ, וְאִם גַּם לֹא תִּתֵּן פִּרְיָהּ בָּרִאשׁוֹנָה לְהֵיטִיב דַּרְכֵי גֶּבֶר, בְּכָל זֹאת בְּסֵפֶר הַחַיִּים יֵחָשֵׁב, בִּהְיוֹתוֹ חַי מַרְגִּישׁ, וּלְכָל אֲשֶׁר יְחֻבַּר אֶל הַחַיִּים יֵשׁ בִּטָּחוֹן, וּבִכְלָל עוֹשֵׂי תְּשׁוּבָה יִמָּנֶה:

53 וּבָזֶה יֵשׁ לְבָאֵר הַכָּתוּב יְחֶזְקֵאל ל"ג בְּאָמְרִי לָרָשָׁע מוֹת תָּמוּת וְלֹא דִּבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ הוּא רָשָׁע בַּעֲו‍ֹנוֹ יָמוּת וְגוֹ', וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ לָשׁוּב מִמֶּנָּה וְלֹא שָׁב מִדַּרְכּוֹ הוּא בַּעֲו‍ֹנוֹ יָמוּת וְגוֹ', וְאַתָּה בֶּן אָדָם אֱמֹר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֵּן אֲמַרְתֶּם לֵאמֹר כִּי פְּשָׁעֵינוּ וְחַטְּאֹתֵינוּ עָלֵינוּ וּבָם אֲנַחְנוּ נְמֵקִים וְאֵיךְ נִחְיֶה. אֱמֹר אֲלֵיהֶם חַי אֲנִי וְגוֹ' אִם אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הָרָשָׁע כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים כוּ', כִּי פֻּרְעָנִיּוּת בָּאָה עַל הָאָדָם עַל יְדֵי שְׁתֵּי בְּחִינוֹת. הָאַחַת אִם נִתְמַלְּאָה סְאָתוֹ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל סוֹטָה ט' אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נִפְרָע מִן הָאָדָם עַד שֶׁתִּתְמַלֵּא סְאָתוֹ עַיֵּן שָׁם, וְאָז נִקְרָא רָשָׁע לִפְנֵי הַמָּקוֹם כְּמוֹ שֶׁבֵּאֵר הָרַ"ן בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה טז:, עַל הָא דִּשְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִים כוּ', רְשָׁעִים כוּ', דְּהַיְנוּ רְשָׁעִים בְּדִין זֶה, עַיֵּן שָׁם, הַשֵּׁנִי אִם יֵשׁ לוֹ חֵטְא, אֲשֶׁר הוּא בְּדִין שָׁמַיִם בִּבְחִינַת אֵין עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, בִּבְחִינַת שִׂכְלִי לְפִי הַקִּשּׁוּר הַמְסוֹבָבִים בְּסִבָּתָם:

54 כִּי כָּל הַדְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ נוֹפְלִים תַּחַת שְׁנֵי סוּגִים כּוֹלְלִים: הָאֶחָד בְּחִינָה הַטִּבְעִית, אֲשֶׁר הִיא בְּחִינָה הַשִּׂכְלִית, כָּל מְסוֹבֵב נוֹלַד מִסִּבָּתוֹ, וְהַסִּבָּה מִסִּבָּה אַחֶרֶת, עַד בּוֹא הַדָּבָר לַבְּחִינָה. הַשֵּׁנִי וְהוּא מְסוֹבֵב הַבָּא בִּלְתִּי סִבָּה קוֹדֶמֶת רַק כֵּן גָּזְרָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן גַּם בְּחִינָה הַנִּסִּיִּית, אֲשֶׁר הִיא לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי:

55 כֵּן גַּם הַיְדִיעוֹת שְׁנֵי מִינִים הֵמָּה. הָאֶחָד יְדִיעָה מֻחְלֶטֶת שֶׁאֵינֶנָּה נוֹפֶלֶת תַּחַת הַשִּׁנּוּי וְהַתְּמוּרָה. הַשֵּׁנִי יְדִיעָה שִׂכְלִית לְפִי קִשּׁוּר הַדְּבָרִים, מִסִּבָּה לִמְסוֹבֵב, וְהַמְסוֹבֵב נַעֲשֶׂה סִבָּה לִמְסוֹבֵב אַחֵר, וְכֹה יִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר עַד בּוֹא אֶל הַמְסוֹבֵב הָאַחֲרוֹן. הַיְדִיעָה הַזֹּאת נוֹפֶלֶת תַּחַת הַתְּמוּרָה, כִּי לִפְעָמִים תֵּצֵא דָּבָר מִבְּלִי סִבָּה, אַף אִם סִבָּתָהּ מְנַגֶּדְתָּהּ הַנִּקְרֵאת בְּחִינָה נִסִּיִּית. הַיְדִיעָה הָאַחַת אֵינֶנָּה בְּגֶדֶר אֱנוֹשִׁי, אִם לֹא עַל יְדֵי בְּחִינַת הַנְּבוּאָה. גַּם בַּיְדִיעָה הַשֵּׁנִית, קָצְרָה יָד אֱנוֹשׁ לָבוֹא עַד תַּכְלִיתָהּ, מִפְּאַת חֶסְרוֹן יְדִיעָתוֹ. מִכָּל עִנְיְנֵי הַסִּבּוֹת הַנּוֹגְעִים אֶל הַדָּבָר הַמְעֻתָּד לָצֵאת לַפֹּעַל, לָזֹאת רָזָה בִּינַת אֱנוֹשׁ לָבוֹא בִּידִיעָה שִׂכְלִית לִשְׁלֵמוּתָהּ:

56 כֵּן בִּבְחִירַת אֱנוֹשׁ, בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ יִתְהַלֵּךְ אִם לְטוֹב אוֹ לְרַע, יֶשְׁנָן שְׁתֵּי בְּחִינוֹת: הָאַחַת בְּחִירָה שִׂכְלִית בְּקִשּׁוּר הַמְסוֹבֵב בְסִבָּה, לְרַע, לְפֶתַח הַתַּאֲוָה כְּפִי אֲשֶׁר תַּטֵּהוּ דַּרְכָּהּ לְהָלְאָה אִם יְמַלֵּא חֶפְצָהּ, לְטוֹב לְפִי תַּהֲלוּכוֹת דַּרְכֵי לִמּוּד תּוֹרַת ה' וְחָכְמַת מוּסָרוֹ לְהִתְנַהֵג בִּדְרָכָיו. הַשְּׁנִיָּה בְּחִינָה פְּשׁוּטָה מֵרַע לְטוֹב וּלְהֵפֶךְ חַס וְשָׁלוֹם, כִּי בְּכָל עֵת וּזְמַן הָאָדָם עוֹמֵד בִּבְחִירָתוֹ בְּאֵין מוֹנֵעַ. גַּם הַיְדִיעָה בִּבְחִירַת הָאָדָם נֶחֱלֶקֶת לִשְׁנֵי מִינִים:

57 הָאַחַת יְדִיעָה מֻחְלֶטֵת, אֲשֶׁר אֵין לְהַעֲלוֹת עַל הַדַּעַת, אֵיךְ לֹא תִּהְיֶה סְתִירָה לְהַבְּחִירָה, כַּאֲשֶׁר בֵּאֵר הָרַמְבַּ"ם בְּפֶרֶק ה' מֵהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה. הַשְּׁנִיָּה יְדִיעָה שִׂכְלִית, לְפִי הַנְהָגַת הָאָדָם, טִבְעוֹ וְעִנְיָנוֹ, לְפִי קִשּׁוּר הַמְסוֹבָבִים בְּסִבָּתָם אֶל נָכוֹן, אֲשֶׁר בְּהַיְדִיעָה הַלָּזוֹ מַנְהִיג הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת עוֹלָמוֹ לְטוֹב דַּוְקָא, לֹא לְרֹעַ, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ, כַּמְבֹאָר בִּירוּשַׁלְמִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק א', אֲבָל לְטוֹבָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן בְּהַקָּפָה, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל יַלְקוּט אִיּוֹב מ"א מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם כוּ', מִי מָל לִפְנֵי עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ בֵּן, מִי עָשָׂה צִיצִית עַד שֶׁלֹּא נָתַתִּי לוֹ טַלִּית כוּ', עַיֵּן שָׁם:

58 וּבָזֶה יֵשׁ לְבָאֵר הַכָּתוּב דְּבָרִים י"א אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ כוּ', בְּהַקָּפָה, לְמַעַן תִּשְׁמְעוּ וְתַעֲשׂוּ הַטּוֹב בְּבִרְכָתִי, וְהַקְלָלָה אִם לֹא תִּשְׁמְעוּ וְגוֹ', לֹא מִקֹּדֶם. גַּם יֵשׁ לְבָאֵר מַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זַ"ל פְּסָחִים קי"א הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב, הוֹדוּ לְמִי שֶׁגּוֹבֶה חוֹבָתוֹ שֶׁל אָדָם בְּטוֹבָתוֹ, עָשִׁיר בְּשׁוֹרוֹ עָנִי בְּשֵׂיוֹ כוּ', כִּי בִּרְכַּת הָאָדָם בִּגְלַל שְׁנֵי דְּבָרִים: הָאַחַת, עֲבוּר הַטּוֹב שֶׁעָשָׂה וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא שִׁלֵּם שְׂכָרוֹ, אֲשֶׁר לֹא נִקְרָא בְּהַשְׁקָפָה בִּלְתִּי מְדֻיֶּקֶת טוֹבַת ה', רַק שֶׁל הָאָדָם הִיא, כְּשָׂכִיר אֲשֶׁר יְקַוֶּה פָּעֳלוֹ, וּמַה הִיא הַטּוֹבָה הַפְּשׁוּטָה וְנִגְלֵית, הִיא הַבְּחִינָה הַשְּׁנִיָּה, מַה שֶּׁנּוֹתֵן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִקֹּדֶם, לְמַעַן יַעֲשֶׂה הָאָדָם הַטּוֹב בְּבִרְכָתוֹ. וְכַאֲשֶׁר הָאָדָם נֶעֱנָשׁ בְּמָמוֹנוֹ, אֲשֶׁר קָנָה בִּשְׂכַר עֲמַל כִּשְׁרוֹן מַעֲשָׂיו, דִּין וּמִשְׁפָּט נָכוֹן הוּא לִגְבּוֹת חוֹבָתוֹ בָּזֶה, וּמַה הוּא הַחֶסֶד הָאֲמִתִּי, שֶׁגּוֹבֶה חוֹבָתוֹ שֶׁל אָדָם בְּטוֹבָתוֹ, בְּהַמָּמוֹן שֶׁבָּא לוֹ מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, בִּבְחִינַת טוֹבָה, לְמַעַן יַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר וְהַצֶּדֶק, וְהָאָדָם סִלֵּף דַּרְכּוֹ, וְלֹא נִתְקַיְּמָה מַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, וְאָז בְּדִין שֶׁיִּטֹּל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מָמוֹנוֹ, כִּי לֹא עַל מְנָת כֵּן נָתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַמָּמוֹן לְהָאָדָם, גַּם לֹא יְנֻכֶּה לְהָאָדָם מֵחוֹבָתוֹ. וְיֵשׁ לְהוֹדוֹת לַה' עַל הַחֶסֶד הַלָּזֶה, אֲשֶׁר גַּם בְּלָקְחוֹ מֵהָאָדָם הַמָּמוֹן שֶׁבָּא לוֹ מִטּוֹבָתוֹ יִתְבָּרַךְ, גּוֹבֶה חוֹבָתוֹ בָּהֶם:

59 בַּמֶּה יִבָּדְלוּ הַהַקָּפוֹת הָרְאוּיוֹת לָתֵת לִבְנֵי אָדָם מֵאֵת ה' יִתְבָּרַךְ, אִם לֹא בִּבְחִינַת יְדִיעָה שִׂכְלִית, מִי הוּא הַבָּטוּחַ, אֲשֶׁר מֵהַיָּאוּת לִמְסֹר לוֹ הַקָּפָה, אִם שֶׁלִּפְעָמִים נִשְׁתַּנֶּה הַדָּבָר כַּנִּזְכָּר לְעֵיל, כִּי בִּבְחִינַת יְדִיעָה מֻחְלֶטֶת, אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַנְהִיג עוֹלָמוֹ הַתָּלוּי בִּבְחִירַת אֱנוֹשׁ, וְדָבָר אֵין לָהּ עִם יְדִיעָה מֻחְלֶטֶת:

60 וּבָזֶה צָדְקוּ דִּבְרֵי הַיְרוּשַׁלְמִי רֹאשׁ הַשָּׁנָה פֶּרֶק א' שְׁלֹשָׁה פִּנְקָסִין הֵם כוּ', שֶׁל בֵּינוֹנִים כְּבָר נִתַּן לָהֶם עֲשָׂרָה יְמֵי תְּשׁוּבָה שֶׁל בֵּין רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אִם עָשׂוּ תְּשׁוּבָה נִכְתָּבִין עִם הַצַּדִּיקִים וְאִם לָאו נִכְתָּבִים עִם הָרְשְׁעִים כוּ', רַבִּי חֲנַנְיָא חַבְרוֹן דְּרַבָּנָן בָּעֵי, וְאֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד, וְלֹא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אֵין הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ, הַמַּאֲמָר אֲשֶׁר הִזְכַּרְנוּ לְעֵיל עַיֵּן שָׁם. אֲשֶׁר מְאֹד הַדָּבָר מַפְלִיא לֵאמֹר, שֶׁהַיְרוּשַׁלְמִי יִשְׁאַל בִּדְבַר יְדִיעָה וּבְחִירָה, אֲשֶׁר נִלְאֶה שֵׂכֶל אֱנוֹשִׁי בִּכְלָל לַחְתֹּר אַחֲרָיו כְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם הַנִּזְכָּר לְעֵיל. וִיבָאֲרָהּ עַל עִנְיָן פְּרָטִי, אָכֵן שְׁאֵלַת הַיְרוּשַׁלְמִי הִיא עַל יְדִיעָה הַשִּׂכְלִית אֲשֶׁר עַל פִּיהָ מַנְהִיג הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת עוֹלָמוֹ:

61 כֵּן גַּם עִנְיַן עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה וְאֵינָם עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, הוּא עַל פִּי בְּחִינַת יְדִיעָה שִׂכְלִית, אִם הָאָדָם עַל פִּי יְדִיעָה הַשִּׂכְלִית מֻכְשָׁר לִתְשׁוּבָה, אֲזַי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מַאֲרִיךְ אַפּוֹ וּמַמְתִּין עַל תְּשׁוּבָתוֹ וָחַי, וְאִם עַל פִּי יְדִיעָה שִׂכְלִית אֵינוֹ מֻכְשָׁר לִתְשׁוּבָה, אִם כִּי מִכָּל מָקוֹם בִּבְחִירָתוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, אֲזַי חַס וְחָלִילָה חָפֵץ לַהֲמִיתוֹ, אִם לֹא יִהְיֶה לְהָאָדָם זְכוּת מַכְרִיעַ לְחַיִּים. וּמַה הוּא הַיְסוֹד שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם מֻכְשָׁר לִתְשׁוּבָה, הוּא הַהֶרְגֵּשׁ שֶׁיִּהְיֶה חַי מַרְגִּישׁ בְּחֶסְרוֹנוֹ, וְאָז הַתִּקְוָה שֶׁיִּתְעוֹרֵר לִתְשׁוּבָה, אֲבָל אִם אֵין הֶרְגֵּשׁ, הַתְּשׁוּבָה מֵאַיִן תִּוָּלֵד, אָכֵן זֶהוּ דַּוְקָא כְּשֶׁנִּכְבָּה לְגַמְרֵי הַהֶרְגֵּשׁ מִנַּפְשׁוֹ, עַד אֲשֶׁר לֹא יִתְפַּעֵל מִתּוֹכָחָה וְהִתְעוֹרְרוּת זוּלָתוֹ, כִּי אָז אֵינוֹ בְּגֶדֶר עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה כְּלָל, כֵּיוָן שֶׁגַּם אַחֵר אֵין בְּכֹחוֹ לְעוֹרְרוֹ מִתַּרְדֵּמַת אִוַּלְתּוֹ:

62 וּבָזֶה יֵשׁ לְבָאֵר אֲשֶׁר נִרְמַז בַּכָּתוּב, יִשּׁוּב הַגְּמָרָא כָּאן בָּעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה יְחֶזְקֵאל י"ח כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת וֶהְשִׁיבוּ, הָיוּ מֻכְשָׁרִים לִתְשׁוּבָה. וְלַמֶּרְכָּז הַלָּזוֹ וִחְיוּ כִּי אֵין תְּשׁוּבָה לְאַחַר מִיתָה, כָּאן בְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה שְׁמוּאֵל־א' ב' וְלֹא שָׁמְעוּ לְקוֹל אֲבִיהֶם כִּי חָפֵץ ה' לַהֲמִיתָם, כֵּיוָן שֶׁלֹּא הִתְעוֹרְרוּ לְקוֹל תּוֹכַחַת עֵלִי, אֲשֶׁר הָיָה גְּדוֹל הַדּוֹר, מִמֵּילָא לֹא הָיוּ בְּגֶדֶר עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה:

63 זֶהוּ בְּאָמְרִי לָרָשָׁע כוּ' וְלֹא דִּבַּרְתָּ לְהַזְהִיר רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ, וְאָז הוּא עֲדַיִן בְּגֶדֶר עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, כִּי אוּלַי יִתְעוֹרֵר מִתּוֹכָחָה, וְלֹא יָמוּת, רַק אִם נִתְמַלְּאָה סְאָתוֹ אֲשֶׁר נִקְרָא רָשָׁע, אֲזַי הוּא רָשָׁע בַּעֲו‍ֹנוֹ יָמוּת כוּ', וְאַתָּה כִּי הִזְהַרְתָּ רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ לָשׁוּב מִמֶּנָּה וְלֹא שָׁב מִדַּרְכּוֹ, לֹא נִתְפַּעֵל מִתּוֹכַחְתְּךָ, כִּי אִם הָיָה נִתְפַּעֵל וּמַרְגִּישׁ בְּחֶסְרוֹנוֹ הָיָה נִקְרָא שָׁב מִדַּרְכּוֹ, כִּי מִלְּפָנִים לֹא הִרְגִּישׁ בְּרָעָתוֹ, וְלָזֹאת הוּא בְּגֶדֶר אֵין עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, אֲזַי הוּא בַּעֲו‍ֹנוֹ יָמוּת, הַגַּם שֶׁלֹּא נִתְמַלְּאָה סְאָתוֹ, וְלֹא נִקְרָא רָשָׁע, כִּי הוּא מִשְׁפָּט כְּלָלִי לְמִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ עָו‍ֹן וְאֵינוֹ בִּבְחִינַת עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה, בְּכָל זֹאת יָמוּת מִסִּבַּת עֲו‍ֹנוֹ, יַעַן עַל פִּי יְדִיעָה שִׂכְלִית לֹא יָבוֹא לִתְשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ מִתְעוֹרֵר גַּם מִתּוֹכָחָה. וּמַה הִיא רְפוּאָתוֹ, הִיא, הִתְחַדְּשׁוּת הַהֶרְגֵּשׁ לְעוֹרֵר הַדְּאָגָה וְהַיָּגוֹן וְיִכָּנֵס בְּגֶדֶר עוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיִחְיֶה:

64 זֶהוּ, וְאַתָּה בֶּן אָדָם אֱמֹר אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל בְּדֶרֶךְ סִבָּה וּמְסוֹבֵב כֵּן אֲמַרְתֶּם לֵאמֹר, כִּי פְּשָׁעֵינוּ וְחַטֹּאתֵינוּ עָלֵינוּ, וּבָם אֲנַחְנוּ נְמֵקִים, וְאֵיךְ נִחְיֶה, בְּזֹאת הֵמָּה בְּגֶדֶר עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה כֵּיוָן שֶׁהֵן מַרְגִּישִׁים וְדוֹאֲגִים, לְזֹאת הִיא הַסִּבָּה לְהַמְסוֹבֵב הַלָּזֶה, אֲשֶׁר אֱמֹר אֲלֵיהֶם וְגוֹ' כִּי אִם בְּשׁוּב רָשָׁע מִדַּרְכּוֹ וְחָיָה. וְאִם כִּי עֲדַיִן הוּא רַק הַתְחָלַת הַהִתְעוֹרְרוּת לִתְשׁוּבָה מִכָּל־מָקוֹם נִקְרְאוּ עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כֵּיוָן שֶׁהֵמָּה מֻכְשָׁרִים בְּסִבַּת הֶרְגֵּשָׁם, שֶׁיָּבוֹאוּ לְאַט לְאַט לִבְחִינַת עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה כַּהֹגֶן, זֶהוּ שׁוּבוּ שׁוּבוּ מִדַּרְכֵיכֶם הָרָעִים וְכוּ':

65 הַיּוֹצֵא מִכְּלַל דְּבָרֵינוּ, כִּי הַמַּדְרֵגוֹת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. שָׁלֹשׁ הֵן בְּמִסְפָּר: הָאֶחָד הוּא הַפֶּתַח וְהַהַתְחָלָה, הוּא הַהֶרְגֵּשׁ, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם לוֹמֵד מַאַמְרֵי חֲכָמֵינוּ זַ"ל וּמוּסְרֵי הַחֲכָמִים, לַחֲזֹר עֲלֵיהֶם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים, עַד אֲשֶׁר יִתְפַּעֵל, וְיַרְגִּישׁ בְּנַפְשׁוֹ חֶסְרוֹנוֹ, וּמִזֶּה יָבוֹא לַמַּדְרֵגָה הַשְּׁנִיָּה הִיא כְּבִישַׁת הַיֵּצֶר. וְהַשְּׁלִישִׁית הִיא תִּקּוּן הַיֵּצֶר, שֶׁיִּהְיֶה הָאָדָם עָלֵז וְשָׂשׂ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְהַתַּבְלִין לְהַיֵּצֶר, לְבַל יִהְיֶה שָׂטָן לְכָל שְׁלֹשֶׁת הַמַּדְרֵגוֹת, הִיא הַתּוֹרָה, כְּמַאֲמָרָם זַ"ל קִדּוּשִׁין ל: בָּרָאתִי יֵצֶר הָרָע בָּרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין, אֲשֶׁר אוּלַי לָזֶה נִגְדְּרָה הַתּוֹרָה בְּשָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת: הָאַחַת, חוֹמָה בָּבָא בַּתְרָא ז:, חוֹמָה זוֹ תּוֹרָה הַיְנוּ לָאָדָם הַשָּׁלֵם בְּמַעֲלָתוֹ בְּמַדְרֵגַת תִּקּוּן הַיֵּצֶר, הַתּוֹרָה חוֹמָה לוֹ מִסָּבִיב, לְהָגֵן עָלָיו מִסִּבּוֹת גְּדוֹלוֹת מִחוּצָה, לְבַל יָרֵעוּ וּבַל יַשְׁחִיתוּ נַפְשׁוֹ הַזַּכָּה. הַשְּׁנִיָּה רְפוּאָה קִדּוּשִׁין ל', וְשַׂמְתֶּם סַם תַּם כוּ', מָשָׁל לְאָדָם שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ מַכָּה גְּדוֹלָה וְהִנִּיחַ לוֹ רְטִיָּה עַל גַּבֵּי מַכָּתוֹ כוּ', כָּךְ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אָמַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל בָּרָאתִי לָהֶם יֵצֶר הָרָע וּבָרָאתִי לוֹ תּוֹרָה תַּבְלִין כוּ' עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ לְמִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת כּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ, אֲשֶׁר הוּא חוֹלֶה אַמִּיץ, כִּי תִּגְבֹּרֶת יִצְרוֹ בְּקִרְבּוֹ, הַתּוֹרָה בְּעֶזְרָתוֹ לַעֲמֹד נֶגֶד יִצְרוֹ. הַשְּׁלִישִׁית חַיִּים עֲבוֹדָה־זָרָה ג', אַף בְּנֵי אָדָם כֵּיוָן שֶׁפּוֹרְשִׁין מִן הַתּוֹרָה מִיָּד מֵתִים, הַיְנוּ לְמִי שֶׁהוּא בְּמַדְרֵגַת הַהֶרְגֵּשׁ, הַתּוֹרָה שׁוֹמְרַתּוּ לְבַל יְאַבֵּד הֶרְגֵּשׁוֹ, וְיִהְיֶה חַס וְשָׁלוֹם כְּמֵת שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ:

66 הוּא מַאֲמַר הַמִּדְרָשׁ אֲשֶׁר הִצַּגְנוּ בְּפֶתַח דְּבָרֵינוּ, כִּי כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִדְבָּר, אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל יוֹמָא עד: מִפְּנֵי מָה לֹא הָיָה יוֹרֵד הַמָּן פַּעַם אַחַת בְּשָׁנָה כוּ', וְאַף כָּךְ יִשְׂרָאֵל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה בָּנִים הָיָה דּוֹאֵג וְאוֹמֵר שֶׁמָּא לְמָחָר אֵין הַמָּן יוֹרֵד וְנִמְצְאוּ בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם מֵתִים בָּרָעָב, וְנִמְצְאוּ כָּל יִשְׂרָאֵל מְכַוְּנִים אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, עַיֵּן שָׁם. וְכַאֲשֶׁר כִּמְעַט כָּל בְּנֵי אָדָם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה, לְזֹאת, כַּאֲשֶׁר הָיְתָה סִבָּה נוֹרָאָה לִשְׁמִירַת מַדְרֵגַת בַּעֲלֵי הַהֶרְגֵּשׁ, אֲזַי גַּם בַּעֲלֵי הַכְּבִישָׁה וְהַתִּקּוּן עָמְדוּ בְּמַצָּבָם בֶּטַח. אֲבָל כְּשֶׁהִתְחִילוּ לִיכָּנֵס לָאָרֶץ אֲשֶׁר זֶה יִפְנֶה לְכַרְמוֹ וְזֶה לְזֵיתוֹ, הַחֲשָׁשָׁא קְרוֹבָה, פֶּן יְרַקֵּד חַס וְחָלִילָה הַשָּׂטָן בֵּינֵיהֶם לְהַפְרִיעָם מֵעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ:

67 לְזֹאת הֶרְאָם הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, כִּי הָאָרוֹן הוּא הַמָּגֵן לְכָל הַמַּדְרֵגוֹת. רַב הוּנָא אָמַר זְקָפָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן, וְהָאָרוֹן חוֹמָה לָהֶם. הוּא לְמַדְרֵגַת תִּקּוּן הַיֵּצֶר. אָמַר רַב אָחָא בַּר חֲנִינָא סְמָכָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. וְהָאָרוֹן תּוֹמְכָם לְכוֹבְשֵׁי הַיֵּצֶר לְבַל יִפְּלוּ תַּחְתָּיו. רַבָּנָן אָמְרֵי צִמְצְמָן בֵּין שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן. וְהָאָרוֹן הוּא קִיּוּמָהּ שֶׁל מַדְרֵגַת הַהֶרְגֵּשׁ, לְמַעַן לֹא תֹּאבַד הֶרְגֵּשָׁם, וְיִתְבַּטֵּל קִיּוּמָם לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אִם חַס וְשָׁלוֹם אֵין הֶרְגֵּשׁ הַפֶּתַח וְהַהַתְחָלָה הָעֲבוֹדָה מֵאַיִן תָּבוֹא:

68 וְכַאֲשֶׁר שְׁתֵּי בְּחִינוֹת בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, הָאַחַת לְעָבְדוֹ בְּלִי הִתְבּוֹנְנוּת שִׂכְלִית, רַק בִּתְמִימוּת, לִשְׁמֹר דְּבַר ה' וְלַהֲלֹךְ בִּדְרָכָיו, כִּשְׁרוֹן הַמִּדּוֹת וְאַהֲבַת חֶסֶד, וְעַל פִּי בְּחִינָה הַלָּזוֹ, אֵין מָקוֹם לִגְדֹּר מַצַּב מַדְרֵגַת הָאָדָם בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי עַל יְדֵי רוּחַ קַל, מְהֵרָה תָּעוּף חַס וְחָלִילָה כָּל טוּב דְּרָכָיו, כִּי מִי יַעַצְרֵם. הַשֵּׁנִית הִיא הָעִקָּרִית, בְּהִתְבּוֹנְנוּת שִׂכְלִית, לְפִי דַּרְכֵי תַּהֲלוּכוֹת הָעֲבוֹדָה וּמַצַּב תְּכוּנַת הָאָדָם, לִקְבֹּעַ לְהָעֲבוֹדָה יָתֵד נֶאֱמָן אֲשֶׁר כָּל רוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יָזִיזוּ אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ, וּמִי יוֹדֵעַ אִם הִשְׁלִים הָאָדָם דַּרְכֵי שִׂכְלוֹ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲשֶׁר עַל פִּי יְדִיעָה שִׂכְלִית תְּגַדֵּר מַצַּב יְדִיעָתוֹ, הֲלֹא ה' יִתְבָּרַךְ:

69 גַּם בְּהַנְהָגַת הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת עוֹלָמוֹ, שְׁתֵּי בְּחִינוֹת. הָאַחַת מַהֲלָךְ הַטִּבְעִי מִקִּשּׁוּר הַמְסוֹבֵב בְּסִבָּה, אֲשֶׁר הָאָדָם עָלוּל לִטְעוֹת וְלֵאמֹר, שֶׁכֹּחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ עָשָׂה לוֹ אֶת הַחַיִל. וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא נוֹתֵן לְהָאָדָם כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חַיִל, וּמַזְמִין לוֹ הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר יוֹצִיאוּ הַמְסוֹבְבִים לְפָעֳלָם. הַשֵּׁנִית דָּבָר הַנִּסִּי, מְסוֹבֵב בְּלִי סִבָּה, וְעַיִן בְּעַיִן יִרְאֶה הָאָדָם, כִּי יַד ה' עָשְׂתָה זֹאת. הַבְּחִינָה הַלָּזוֹ נִקְרֵאת שְׁכִינָה בָּאָרֶץ עַיֵּן דִּבְרֵי הָרַמְבַּ"ם עַל אוֹדוֹת שֹׁרֶשׁ שָׁכֵן בְּסִפְרוֹ מוֹרֶה נְבוּכִים. וְכָל זֶה בַּסִּבָּה הַחוּשִׁית , אֲבָל בַּשִּׂכְלִי נַהֲפֹךְ הַדָּבָר, עֶשֶׂר יָדוֹת בַּסִּבָּה הַשִּׂכְלִית, לַנִּסִּי מִבַּטִּבְעִי, כִּי מַדּוּעַ יְשַׁדֵּד הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא הַנְהָגָתוֹ הַסְּדוּרָה, אִם לֹא תִּהְיֶה סִבָּה גְּדוֹלָה שִׂכְלִית, אֲשֶׁר בַּעֲבוּרָהּ יַעֲלֶה הָאָדָם הַגְבֵּהַּ לְמַעְלָה מֵהַנְהָגָה הַטִּבְעִית, אֲשֶׁר לְפִי מִדָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, נִרְאֶה בַּעֲלִיל, כִּי יְסוֹד הַסִּבָּה הִיא, בִּהְיוֹת הָאָדָם מַשְׁלִים שִׂכְלוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וּבְשֵׂכֶל יְנַהֵל דְּרָכָיו, כֵּן גַּם הוּא יִתְבָּרַךְ מִתְנַהֵג עִמּוֹ בַּבְּחִינָה אֲשֶׁר יְסוֹדָהּ סִבָּה שִׂכְלִית:

70 הִיא מַעֲלַת אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אֲשֶׁר עֲבוֹדָתוֹ לֹא הָיְתָה רַק מִשִּׂכְלוֹ, כִּי לֹא הָיְתָה לוֹ סִבָּה אַחֶרֶת לֹא מֵהוֹרָיו וְלֹא מִמְּסוֹבָבָיו, לְזֹאת הֶעֱלָהוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְמַעְלָה מִכִּפַּת הָרָקִיעַ מִדְרַשׁ רַבָּה בְּרֵאשִׁית מ"ד, הַכִּנּוּי לְדַרְכֵי הַטְּבָעִים:

71 לְזֹאת כַּאֲשֶׁר הֶחֱזִיק אוֹתָם הָאָרוֹן בִּבְחִינוֹת מִתְחַלְּפוֹת, נוֹדַע, כִּי כָּל אֶחָד הִשְׁלִים בְּחִינָתוֹ בְּגֶדֶר הַשִּׂכְלִי. עַל כֵּן אָמַר לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ, מִמַּה שֶּׁהֶחֱזִיקוּ שְׁנֵי בַּדֵּי הָאָרוֹן אֶתְכֶם, אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁשְּׁכִינָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בֵּינֵיכֶם. לְהַנְהִיג אֶתְכֶם בַּדֶּרֶךְ הַנִּסִּית, מְסוֹבָב מִסִּבָּה שִׂכְלִית, בִּהְיוֹתְכֶם עוֹבְדֵי ה' יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת שִׂכְלִי, כַּנִּזְכָּר לְעֵיל:

4 סוכה פתח ↗

רַע כׇּל הַיּוֹם״. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: יִצְרוֹ שֶׁל אָדָם מִתְגַּבֵּר עָלָיו בְּכׇל יוֹם וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ״, וְאִלְמָלֵא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעוֹזֵר לוֹ — אֵינוֹ יָכוֹל לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״ה׳ לֹא יַעַזְבֶנּוּ בְיָדוֹ וְלֹא יַרְשִׁיעֶנּוּ בְּהִשָּׁפְטוֹ״. תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אִם פָּגַע בְּךָ מְנֻוּוֹל זֶה — מׇשְׁכֵהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. אִם אֶבֶן הוּא — נִימּוֹחַ, אִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ. אִם אֶבֶן הוּא נִימּוֹחַ, דִּכְתִיב: ״הוֹי כׇּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״, וּכְתִיב: ״אֲבָנִים שָׁחֲקוּ מַיִם״. אִם בַּרְזֶל הוּא מִתְפּוֹצֵץ, דִּכְתִיב: ״הֲלׂא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה׳ וּכְפַטִּישׁ יְפוֹצֵץ סָלַע״. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: יֵצֶר הָרָע מְסִיתוֹ לָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וּמֵעִיד עָלָיו לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מְפַנֵּק מִנּוֹעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנוֹן״ — שֶׁכֵּן בְּאַטְבַּ״‎ח שֶׁל רַבִּי חִיָּיא, קוֹרִין לְסָהֲדָה מָנוֹן. רַב הוּנָא רָמֵי כְּתִיב: ״כִּי רוּחַ זְנוּנִים הִתְעָה״. וּכְתִיב: ״בְּקִרְבָּם״! בַּתְּחִלָּה הִתְעָם, וּלְבַסּוֹף בְּקִרְבָּם. אָמַר רָבָא: בַּתְּחִלָּה קְרָאוֹ ״הֵלֶךְ״, וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ ״אוֹרֵחַ״, וּלְבַסּוֹף קְרָאוֹ ״אִישׁ״, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּבֹא הֵלֶךְ לְאִישׁ הֶעָשִׁיר וַיַּחְמוֹל לָקַחַת מִצֹּאנוֹ וּמִבְּקָרוֹ לַעֲשׂוֹת לָאוֹרֵחַ״, וּכְתִיב: ״וַיִּקַּח אֶת כִּבְשַׂת הָאִישׁ הָרָשׁ וַיַּעֲשֶׂהָ לָאִישׁ הַבָּא אֵלָיו״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֵבֶר קָטָן יֵשׁ לוֹ לָאָדָם, מַרְעִיבוֹ — שָׂבֵעַ, מַשְׂבִּיעוֹ — רָעֵב, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כְּמַרְעִיתָם וַיִּשְׂבָּעוּ וְגוֹ׳״. אָמַר רַב חָנָא בַּר אַחָא, אָמְרִי בֵּי רַב: אַרְבָּעָה מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבְּרָאָם, וְאֵלּוּ הֵן: גָּלוּת, כַּשְׂדִּים, וְיִשְׁמְעֵאלִים, וְיֵצֶר הָרָע. גָּלוּת, דִּכְתִיב: ״וְעַתָּה מַה לִּי פֹה נְאֻם ה׳ כִּי לֻקַּח עַמִּי חִנָּם וְגוֹ׳״. כַּשְׂדִּים, דִּכְתִיב: ״הֵן אֶרֶץ כַּשְׂדִּים זֶה הָעָם לֹא הָיָה״. יִשְׁמְעֵאלִים, דִּכְתִיב: ״יִשְׁלָיוּ אֹהָלִים לְשׁוֹדְדִים וּבַטּוּחוֹת לְמַרְגִּיזֵי אֵל לַאֲשֶׁר הֵבִיא אֱלוֹהַּ בְּיָדוֹ״. יֵצֶר הָרָע, דִּכְתִיב: ״וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אִלְמָלֵא שָׁלֹשׁ מִקְרָאוֹת הַלָּלוּ, נִתְמוֹטְטוּ רַגְלֵיהֶם שֶׁל שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. חַד, דִּכְתִיב: ״וַאֲשֶׁר הֲרֵעֹתִי״. וְחַד, דִּכְתִיב: ״הִנֵּה כַחוֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם וְגוֹ׳״. וְאִידַּךְ: ״וַהֲסִרֹתִי אֶת לֵב הָאֶבֶן מִבְּשַׂרְכֶם וְנָתַתִּי לָכֶם לֵב בָּשָׂר״. רַב פָּפָּא אָמַר, אַף מֵהַאי נָמֵי: ״וְאֶת רוּחִי אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וְגוֹ׳״. ״וַיַּרְאֵנִי ה׳ אַרְבָּעָה חָרָשִׁים״, מַאן נִינְהוּ אַרְבָּעָה חָרָשִׁים? אָמַר רַב חָנָא בַּר בִּיזְנָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: מָשִׁיחַ בֶּן דָּוִד, וּמָשִׁיחַ בֶּן יוֹסֵף, וְאֵלִיָּהוּ, וְכֹהֵן צֶדֶק. מֵתִיב רַב שֵׁשֶׁת: אִי הָכִי, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר אֵלַי אֵלֶּה הַקְּרָנוֹת אֲשֶׁר זֵרוּ אֶת יְהוּדָה״, הָנֵי לְשׁוּבָה אָתוּ! אֲמַר לֵיהּ, שְׁפֵיל לְסֵיפֵיהּ דִּקְרָא: ״וְיָבוֹאוּ אֵלֶּה לְהַחֲרִיד אוֹתָם לְיַדּוֹת אֶת קַרְנוֹת הַגּוֹיִם הַנּוֹשְׂאִים קֶרֶן אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה לְזָרוֹתָהּ וְגוֹ׳״. אֲמַר לֵיהּ: בַּהֲדֵי חָנָא בְּאַגָּדְתָּא לְמָה לִי. ״וְהָיָה זֶה שָׁלוֹם אַשּׁוּר כִּי יָבֹא בְאַרְצֵנוּ וְכִי יִדְרוֹךְ בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רוֹעִים וּשְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם״. מַאן נִינְהוּ ״שִׁבְעָה רוֹעִים״? דָּוִד בָּאֶמְצַע, אָדָם שֵׁת וּמְתוּשֶׁלַח מִימִינוֹ, אַבְרָהָם יַעֲקֹב וּמֹשֶׁה בִּשְׂמֹאלוֹ. וּמַאן נִינְהוּ ״שְׁמֹנָה נְסִיכֵי אָדָם״? יִשַׁי, וְשָׁאוּל, וּשְׁמוּאֵל, עָמוֹס, וּצְפַנְיָה, צִדְקִיָּה, וּמָשִׁיחַ, וְאֵלִיָּהוּ. אַרְבָּעָה סוּלָּמוֹת כּוּ׳. תָּנָא: גּוֹבְהָהּ שֶׁל מְנוֹרָה חֲמִשִּׁים אַמָּה, וְאַרְבָּעָה יְלָדִים שֶׁל פִּרְחֵי כְּהוּנָּה, וּבִידֵיהֶם כַּדֵּי שֶׁמֶן שֶׁל מֵאָה וְעֶשְׂרִים לוֹג. אִיבַּעְיָא לְהוּ: מֵאָה וְעֶשְׂרִים לוֹג כּוּלְּהוּ, אוֹ דִּלְמָא לְכׇל חַד וְחַד? תָּא שְׁמַע: וּבִידֵיהֶם כַּדֵּי שֶׁמֶן שֶׁל שְׁלֹשִׁים שְׁלֹשִׁים לוֹג, שֶׁהֵם כּוּלָּם מֵאָה וְעֶשְׂרִים לוֹג. תָּנָא: וְהֵן מְשׁוּבָּחִין הָיוּ יוֹתֵר מִבְּנָהּ שֶׁל מָרְתָּא בַּת בַּיְיתּוֹס. אָמְרוּ עַל בְּנָהּ שֶׁל מָרְתָּא בַּת בַּיְיתּוֹס שֶׁהָיָה נוֹטֵל שְׁתֵּי יְרֵיכוֹת שֶׁל שׁוֹר הַגָּדוֹל שֶׁלָּקוּחַ בְּאֶלֶף זוּז, וּמְהַלֵּךְ עָקֵב בְּצַד גּוּדָל. וְלֹא הֱנִיחוּהוּ אֶחָיו הַכֹּהֲנִים לַעֲשׂוֹת כֵּן, מִשּׁוּם: ״בְּרׇב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ״. מַאי מְשׁוּבָּחִים? אִילֵּימָא מִשּׁוּם יוּקְרָא — הָנֵי יַקִּירִי טְפֵי! אֶלָּא: הָתָם כֶּבֶשׁ, וּמְרוּבָּע, וְלָא זְקִיף. הָכָא סוּלָּמוֹת, וּזְקִיף טוּבָא. וְלֹא הָיָה חָצֵר בִּירוּשָׁלַיִם. תָּנָא:

4 חשבון הנפש פתח ↗

כי הנה הדבר ידוע שהצמאון והשביעה היתרה, יכולין להפוך רוחות הנפש הבהמית מצער לעונג ומעונג לצער, כמש"ה נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק, וכן ההרגל הארוך משקיע אף הרוחות הללו ומוליד תאוות מלומדות אפילו לדברים שנפשו של אדם קצה בהם בתחלה, ואח"כ הוא מרגיש אליה רעב עצום בחסרונן כמו שמצינו בתאוות הי"ש והטיטון, כ"ש לדברים של מה בכך, כ"ש לדברים ערבים מצד עצמם: ד"מ מי שמתחיל לרדוף אחר איזו הנאה גופנית והוא מוצא שיכולין לקנותה בכסף, אינו זז מלעמול ומלהרויח עד כדי דמיה, וכשהוא מתגלגל לרדוף אחר איזו הנאה אחרת מחר, ועוד אחרת למחרתו, ועוד אחרת, ועוד אחרת ועוד אחרת וכו', והוא מוצא שהכל נקנה בכסף, אזי פשוט הדבר שע"י הרגלו לחזור אחר הממונות מיום ליום, יכול הוא להשתקע במדת הכילות, דהיינו להעשות רודף אחר הבצע שלא בשביל שום הנאה במחירה, אלא חי כחמור למשאוי ההון בלבד, ולהיפוך מחנכין התינוקות בשכר הפרוטות לקבל עליהם טורח מיני מלאכות הגוף והנפש בקטנותן, עד שאותה מלאכה שאינה צריכה לגופה אצלן, נעשית הרגל להם, והן רצין אחריה אפילו בהיסח הדעת מן הכוונה לקבל פרס, ועד שבאים בשנים להכיר בטובת מי שחנכם בדברים יקרים אלו ע"י שוחד של ענינים טפלים ושפלים, ואמרו חז"ל מתוך שלא לשמה וכו':

13 דברים רבה פתח ↗

הֲלָכָה, אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה כֵּיצַד הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת, כָּךְ שָׁנוּ חֲכָמִים, הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ, אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא טָעָה בְּשָׁלשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת חוֹזֵר בִּתְחִלַּת מָגֵן. רַב הוּנָא אָמַר אִם טָעָה בְּשָׁלשׁ בְּרָכוֹת אֶמְצָעִיּוֹת חוֹזֵר לְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ. רַב אָמַר אִם טָעָה בְּשָׁלשׁ אַחֲרוֹנוֹת חוֹזֵר לִתְחִלַּת מוֹדִים. דָּבָר אַחֵר, הָעוֹבֵר לִפְנֵי הַתֵּבָה וְטָעָה יַעֲבֹר אַחֵר תַּחְתָּיו, וּמִנַּיִן הוּא מַתְחִיל, מִתְּחִלַּת הַבְּרָכָה שֶׁטָּעָה. וּמֵהֵיכָן לָמְדוּ, מֵאֲבוֹת הָעוֹלָם, לָמָּה, שֶׁלֹא הָיָה אֶחָד מַתְחִיל אֶלָּא מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק חֲבֵרוֹ, כֵּיצַד, אַבְרָהָם בֵּרַךְ אֶת יִצְחָק, מִנַּיִן, דִּכְתִיב בראשית כה, ה: וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת כָּל אֲשֶׁר לוֹ לְיִצְחָק, וּמַה נָתַן לוֹ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּכוֹרָה נָתַן לוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בראשית כה, לג: וַיִּמְכֹּר אֶת בְּכֹרָתוֹ לְיַעֲקֹב. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר בְּרָכָה נָתַן לוֹ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר בראשית כז, כח: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים. עָמַד יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב, אָמַר, מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק אַבָּא מִשָּׁם אֲנִי מַתְחִיל, אַבָּא הִפְסִיק בְּוַיִתֵּן, אַף אֲנִי מַתְחִיל בִּוְיִתֶּן, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר: וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים. וּבַמֶּה חָתַם יִצְחָק בִּקְרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית כח, א: וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, עָמַד יַעֲקֹב לְבָרֵךְ אֶת הַשְּׁבָטִים, אָמַר, אֵינִי פּוֹתֵחַ אֶלָּא בִּקְרִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מט, א: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶל בָּנָיו, וּבַמֶּה חָתַם, בְּזֹאת, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מט, כח: וְזֹאת אֲשֶׁר דִּבֶּר לָהֶם אֲבִיהֶם, עָמַד משֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, אָמַר, אֵינִי פּוֹתֵחַ אֶלָּא בְּזֹאת, מִנַּיִן, מִמַּה שֶּׁקָּרִינוּ בָּעִנְיָן דברים לג, א: וְזֹאת הַבְּרָכָה. דָּבָר אַחֵר, וְזֹאת הַבְּרָכָה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב תהלים כד, ג: מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה', רַבָּנָן אָמְרֵי מְדַבֵּר בְּמשֶׁה, מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יט, ג: וּמשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וגו', תהלים כד, ג: וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ זֶה משֶׁה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ג, ה: כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. תהלים כד, ד: נְקִי כַפַּיִם זֶה משֶׁה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר טז, טו: לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וגו', תהלים כד, ד: וּבַר לֵבָב זֶה משֶׁה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק אֲפִלּוּ הֶדְיוֹט אִם אוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ כָּזֶה, גְּנַאי הוּא לוֹ, וּמשֶׁה אָמַר שמות לב, יא: לָמָּה ה' יֶחֱרֶה אַפְּךָ בְּעַמֶּךָ, אֶלָּא לִבּוֹ בָּרוּר עָלָיו שֶׁאֵינוֹ תּוֹבֵעַ צֹרֶךְ עַצְמוֹ אֶלָּא לְצָרְכָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. תהלים כד, ד: אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, זוֹ נַפְשׁוֹ שֶׁל מִצְרִי, שֶׁלֹא נְטָלָהּ עַל חִנָּם אֶלָּא כַּדִּין עָשָׂה. תהלים כד, ד: וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה זֶה משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות ב, כא: וַיּוֹאֶל משֶׁה לָשֶׁבֶת אֶת הָאִישׁ. תהלים כד, ה: יִשָֹּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' זֶה משֶׁה. אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא אַל תְּהִי קוֹרֵא בוֹ אֶלָּא יַשִֹּׂיא בְּרָכָה לַאֲחֵרִים. וְזֹאת הַבְּרָכָה, זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב משלי לא, כט: רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה, מַהוּ וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה, מְדַבֵּר בְּמשֶׁה, עַל שֶׁנִּתְעַלָּה יוֹתֵר מִן הַכֹּל. כֵּיצַד, אָדָם הָרִאשׁוֹן אוֹמֵר לְמשֶׁה אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁנִּבְרֵאתִי בְּצַלְּמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית א, כז: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, אוֹמֵר לוֹ משֶׁה, אֲנִי נִתְעַלֵּיתִי יוֹתֵר מִמְּךָ, אַתָּה כָּבוֹד שֶׁנִּתַּן לְךָ נִטַּל מִמְּךָ, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים מט, יג: וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין, אֲבָל אֲנִי זִיו הַפָּנִים שֶׁנָּתַן לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עִמִּי הוּא, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לד, ז: לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה. דָּבָר אַחֵר, נֹחַ אָמַר לְמשֶׁה אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁנִּצַּלְתִּי מִדּוֹר הַמַּבּוּל, אָמַר לוֹ משֶׁה אֲנִי נִתְעַלֵּיתִי יוֹתֵר מִמְּךָ, אַתָּה הִצַּלְתָּ אֶת עַצְמְךָ וְלֹא הָיָה בְךָ כֹּחַ לְהַצִּיל אֶת דּוֹרְךָ, אֲבָל אֲנִי הִצַּלְתִּי אֶת עַצְמִי וְהִצַּלְתִּי אֶת דּוֹרִי כְּשֶׁנִּתְחַיְּבוּ כְּלָיָה בָּעֵגֶל, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לב, יד: וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לִשְׁתֵּי סְפִינוֹת שֶׁהָיוּ בַּיָּם וְהָיוּ בְּתוֹכָן שְׁנֵי קַבַּרְנִיטִים, אֶחָד הִצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְלֹא הִצִּיל אֶת סְפִינָתוֹ, וְאֶחָד הִצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת סְפִינָתוֹ, לְמִי מְקַלְּסִין לֹא לְאוֹתוֹ שֶׁהִצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת סְפִינָתוֹ, כָּךְ נֹחַ לֹא הִצִּיל אֶלָּא אֶת עַצְמוֹ, אֲבָל משֶׁה הִצִּיל אֶת עַצְמוֹ וְאֶת דּוֹרוֹ, הֱוֵי וְאַתְּ עָלִית עַל כֻּלָּנָה. דָּבָר אַחֵר, אַבְרָהָם אוֹמֵר לְמשֶׁה אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁהָיִיתִי זָן לָעוֹבְרִים וְשָׁבִים, אוֹמֵר לוֹ משֶׁה אֲנִי נִתְעַלֵּיתִי יוֹתֵר מִמְּךָ, אַתָּה הָיִיתָ זָן בְּנֵי אָדָם עֲרֵלִים, וַאֲנִי הָיִיתִי זָן בְּנֵי אָדָם מְהוּלִים, וְלֹא עוֹד אֶלָּא אַתְּ הָיִיתָ זָן בַּיִּשּׁוּב, וַאֲנִי הָיִיתִי זָן בַּמִּדְבָּר. יִצְחָק אָמַר לְמשֶׁה אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁפָּשַׁטְתִּי אֶת צַוָּארִי עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ וְרָאִיתִי אֶת פְּנֵי הַשְּׁכִינָה, אָמַר לוֹ משֶׁה אֲנִי נִתְעַלֵּיתִי יוֹתֵר מִמְּךָ, שֶׁאַתָּה רָאִיתָ פְּנֵי הַשְּׁכִינָה וְכָהוּ עֵינֶיךָ, מִנַּיִן, דִּכְתִיב בראשית כז, א: וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת, מַהוּ מֵרְאֹת, מֵרְאוֹת בַּשְּׁכִינָה, אֲבָל אֲנִי הָיִיתִי מְדַבֵּר עִם הַשְּׁכִינָה פָּנִים בְּפָנִים וְלֹא כָהוּ עֵינָי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לד, כט: וּמשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו. יַעֲקֹב אָמַר לְמשֶׁה אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ שֶׁנִּפְגַּשְׁתִּי עִם הַמַּלְאָךְ וְנִצַּחְתִּי אוֹתוֹ, אָמַר לוֹ משֶׁה אַתָּה נִפְגַּשְׁתָּ עִם הַמַּלְאָךְ בַּפִּירְבּוֹרִין שֶׁלָּךְ, וַאֲנִי עוֹלֶה אֶצְלָן בַּפִּירְבּוֹרִין שֶׁלָּהֶן וְהֵן מִתְיָרְאִין מִמֶּנִּי, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים סח, יג: מַלְכֵי צְבָאוֹת יִדֹּדוּן יִדֹּדוּן וגו', לְפִיכָךְ אָמַר שְׁלֹמֹה: רַבּוֹת בָּנוֹת עָשׂוּ חָיִל וגו', אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹאִיל וְנִתְעַלָּה מִן הַכֹּל הוּא יְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְזֹאת הַבְּרָכָה. דָּבָר אַחֵר, וְזֹאת הַבְּרָכָה, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כֵּיוָן שֶׁבָּא משֶׁה לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, בָּאָה הַתּוֹרָה וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְבָרֵךְ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְזֹאת הַבְּרָכָה, זוֹ הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ דברים ד, מד: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. דברים לג, א: אֲשֶׁר בֵּרַךְ משֶׁה זֶה משֶׁה, דברים ד, מד: אִישׁ הָאֱלֹהִים זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר שמות טו, ג: ה' אִישׁ מִלְחָמָה. וְכָל כָּךְ לָמָּה, לְקַיֵּם מַה שֶּׁנֶּאֱמַר קהלת ד, יב: וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. דָּבָר אַחֵר, וְזֹאת הַבְּרָכָה, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא, אִם אֱלֹהִים לָמָּה אִישׁ, וְאִם אִישׁ לָמָּה אֱלֹהִים, אֶלָּא, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הֻשְׁלַךְ לַיְאוֹר שֶׁל מִצְרַיִם אִישׁ, וּבְשָׁעָה שֶׁנֶּהְפַּךְ לְדָם הָאֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, בְּשָׁעָה שֶׁבָּרַח מִלִּפְנֵי פַּרְעֹה אִישׁ, וּבְשָׁעָה שֶׁשִּׁקְּעוֹ אֱלֹהִים. דָּבָר אַחֵר, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה לָרָקִיעַ אִישׁ, וּמַהוּ אִישׁ, לִפְנֵי הַמַּלְאָכִים שֶׁכֻּלָּן אֵשׁ. וּבְשָׁעָה שֶׁיָּרַד מִן הָרָקִיעַ אֱלֹהִים, מִנַּיִן, שֶׁכָּתוּב שמות לד, ל: וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו. דָּבָר אַחֵר, בְּשָׁעָה שֶׁעָלָה לָרָקִיעַ אֱלֹהִים, כְּשֵׁם שֶׁאֵין הַמַּלְאָכִים אוֹכְלִין וְשׁוֹתִין, אַף הוּא לֹא אוֹכֵל וְלֹא שׁוֹתֶה, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר שמות לד, כח: וַיְהִי שָׁם עִם ה' וגו'. דָּבָר אַחֵר, מַהוּ אִישׁ הָאֱלֹהִים, אָמַר רַב אָבִין מֵחֶצְיוֹ וּלְמַטָּה אִישׁ, מֵחֶצְיוֹ וּלְמַעְלָה הָאֱלֹהִים. מַהוּ דברים לג, א: לִפְנֵי מוֹתוֹ, רַבָּנָן אָמְרֵי מֶה עָשָׂה משֶׁה, נָטַל אֶת מַלְאַךְ הַמָּוֶת וְהִשְּׁלִיכוֹ לְפָנָיו, וְהָיָה מְבָרֵךְ הַשְּׁבָטִים, כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי בִּרְכָתוֹ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר, הָלַךְ מַלְאַךְ הַמָּוֶת אֵצֶל משֶׁה וְאָמַר לוֹ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שְׁלָחַנִּי אֶצְלְךָ שֶׁאַתָּה מִסְתַּלֵּק בַּיּוֹם הַזֶּה, אָמַר לוֹ משֶׁה לֵךְ מִכָּאן שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ לְקַלֵּס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִנַּיִן, שֶׁכָּתוּב תהלים קיח, יז: לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ. אָמַר לוֹ, משֶׁה, מָה אַתָּה מִתְגָּאֶה, יֵשׁ לוֹ מִי שֶׁיְקַלְּסוּהוּ, הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ בְּכָל שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים יט, ב: הַשָּׁמַיִם מְסַפְּרִים כְּבוֹד אֵל. אָמַר לוֹ משֶׁה, וַאֲנִי מְשַׁתֵּק אוֹתָן וּמְקַלֵּס אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לב, א: הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וגו'. בָּא אֶצְלוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה, מֶה עָשָׂה משֶׁה, הִזְכִּיר עָלָיו שֵׁם הַמְפֹרָשׁ וּבָרַח, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לב, ג: כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא. כֵּיוָן שֶׁבָּא אֶצְלוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית, אָמַר, הוֹאִיל וּמִן הַשֵּׁם הוּא, צָרִיךְ אֲנִי לְצַדֵּק עָלַי אֶת הַדִּין, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לב, ד: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ. אָמַר רַבִּי יִצְחָק הָיְתָה נַפְשׁוֹ שֶׁל משֶׁה מִתְקַשָּׁה לָצֵאת וְהָיָה משֶׁה מֵסִיחַ עִם נַפְשׁוֹ וְאָמַר נַפְשִׁי תֹּאמַר שֶׁבִּקֵּשׁ מַלְאַךְ הַמָּוֶת לִשְׁלֹט עָלַיִךְ, אָמְרָה לוֹ לֹא יַעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֵּן תהלים קטז, ח: כִּי חִלַּצְתָּ נַפְשִׁי מִמָּוֶת, וְתֹאמַר שֶׁרָאִית אוֹתָן בּוֹכִין וּבָכִית עִמָּהֶן, אָמְרָה לוֹ תהלים קטז, ח: אֶת עֵינִי מִן דִּמְעָה. אָמַר לָהּ וְתֹאמַר שֶׁבִּקְשׁוּ לִדְחוֹת אוֹתָךְ לַגֵּיהִנֹּם, אָמְרָה לוֹ דברים קטז, ח: אֶת רַגְלִי מִדֶּחִי. אָמַר לָהּ וּלְהֵיכָן אַתְּ עֲתִידָה לַהֲלֹךְ, אָמְרָה לוֹ תהלים קטז, ט: אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים. כֵּיוָן שֶׁשָּׁמַע משֶׁה כָּךְ נָתַן לָהּ רְשׁוּת, אָמַר לָהּ תהלים קטז, ז: שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי וגו'. אָמַר רַבִּי אָבִין כֵּיוָן שֶׁנִּסְתַּלֵּק, הַתַּחְתּוֹנִים הָיוּ מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים דברים לג, ד: תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ משֶׁה, וְהָעֶלְיוֹנִים מְקַלְּסִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים דברים לג, כא: צִדְקַת ה' עָשָׂה וגו', וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַלֵּס אוֹתוֹ דברים לד, י: וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה. וְזֹאת הַבְּרָכָה, הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁעָלָה לִקְרוֹת בַּתּוֹרָה אֵין מֻתָּר לוֹ לִקְרוֹת עַד שֶׁלֹא יְבָרֵךְ, תְּחִלָּה מְבָרֵךְ וְאַחַר כָּךְ קוֹרֵא, וּמשֶׁה בְּשָׁעָה שֶׁזָּכָה לְקַבֵּל הַתּוֹרָה, תְּחִלָּה בֵּרַךְ וְאַחַר כָּךְ קָרָא. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אֵיזוֹ הִיא הַבְּרָכָה שֶׁבֵּרַךְ משֶׁה בַּתּוֹרָה תְּחִלָּה, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר בָּחַר בַּתּוֹרָה הַזֹּאת וְקִדְשָׁהּ וְרָצָה בְּעוֹשֶׂיהָ. וְלֹא אָמַר בַּעֲמֵלֶיהָ, וְלֹא אָמַר בְּהוֹגֶיהָ, אֶלָּא בְּעוֹשֶׂיהָ, בְּאֵלּוּ שֶׁהֵן עוֹשִׂין אֶת דִּבְרֵי תוֹרָה. בְּעוֹשֶׂיהָ, אָדָם אוֹמֵר לָמַדְתִּי חָכְמָה וְלֹא לָמַדְתִּי תּוֹרָה מָה אֶעֱשֶׂה אֲנִי שָׁם, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל חַיֵּיכֶם כָּל הַחָכְמָה וְכָל הַתּוֹרָה דָּבָר אֶחָד קַל הוּא, כָּל מִי שֶׁמִּתְיָרֵא אוֹתִי וְעוֹשֶׂה דִבְרֵי תוֹרָה, כָּל הַחָכְמָה וְכָל הַתּוֹרָה בְּלִבּוֹ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים קיא, י: רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה' שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם. תהלים יט, י: יִרְאַת ה' טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד. איוב כח, כח: יִרְאַת ה' הִיא חָכְמָה וגו'. וְלָמָּה זָכָה משֶׁה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִתְעַסֵּק עִמּוֹ, אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לְמִצְרַיִם וְהִגִּיעַ גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כָּל יִשְׂרָאֵל הָיוּ עֲסוּקִים בְּכֶסֶף וְזָהָב, וּמשֶׁה הָיָה מְסַבֵּב אֶת הָעִיר וְיָגֵעַ שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת לִמְצוֹא אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף, שֶׁלֹא הָיוּ יְכוֹלִים לָצֵאת מִמִּצְרַיִם חוּץ מִיּוֹסֵף, לָמָּה, שֶׁכָּךְ נִשְׁבַּע לָהֶן בִּשְׁבוּעָה לִפְנֵי מוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית נ, כה: וַיַּשְׁבַּע יוֹסֵף אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר וגו', מִשֶּׁנִּתְיַגַּע הַרְבֵּה פָּגְעָה בּוֹ סְגוּלָה, וְרָאֲתָה משֶׁה שֶׁהוּא עָיֵף מִן הַיְגִיעָה, אָמְרָה לוֹ אֲדוֹנִי משֶׁה לָמָּה אַתָּה עָיֵף, אָמַר לָהּ שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת סִבַּבְתִּי אֶת הָעִיר לִמְצוֹא אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְאֵין אֲנִי מוֹצֵא אוֹתוֹ, אָמְרָה לוֹ בֹּא עִמִּי וְאַרְאֲךָ הֵיכָן הוּא, הוֹלִיכָה אוֹתוֹ לַנַּחַל, אָמְרָה לוֹ בַּמָּקוֹם הַזֶּה עָשׂוּ אָרוֹן שֶׁל חֲמֵשׁ מֵאוֹת כִּכָּרִים וְהִשְׁלִיכוּהוּ בְּתוֹךְ הַנַּחַל הַחַרְטֻמִּים וְהָאַשָּׁפִים, וְכֵן אָמְרוּ לְפַרְעֹה, רְצוֹנְךָ שֶׁלֹא תֵּצֵא אֻמָּה זוֹ מִכָּאן לְעוֹלָם, הָעֲצָמוֹת שֶׁל יוֹסֵף אִם לֹא יִמְצְאוּ אוֹתָן עַד עוֹלָם אֵינָם יְכוֹלִים לָצֵאת, מִיָּד עָמַד משֶׁה עַל שְׂפַת הַנַּחַל וְאָמַר, יוֹסֵף יוֹסֵף אַתָּה יָדַעְתָּ הֵיאַךְ נִשְׁבַּעְתָּ לְיִשְׂרָאֵל, בראשית נ, כה: פָּקֹד יִפְקֹד אֱלֹהִים אֶתְכֶם, תֵּן כָּבוֹד לֵאלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְאַל תְּעַכֵּב גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, מַעֲשִׂים טוֹבִים יֵשׁ לְךָ, בַּקֵּשׁ רַחֲמִים לִפְנֵי בּוֹרְאֲךָ וַעֲלֵה מִן הַתְּהוֹמוֹת. מִיָּד הִתְחִיל אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף מְפַעְפֵּעַ וְעוֹלֶה מִן הַתְּהוֹמוֹת כְּקָנֶה אֶחָד, לָקַח אוֹתוֹ וְשָׂם אוֹתוֹ עַל כְּתֵפוֹ וְהָיָה סוֹבֵל אוֹתוֹ, וְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו, וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ סוֹבְלִים אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב שֶׁנָּטְלוּ מִמִּצְרַיִם, וּמשֶׁה סוֹבֵל אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, אַתָּה אוֹמֵר שֶׁדָּבָר קָטָן עָשִׂיתָ, חַיֶּיךָ הַחֶסֶד הַזֶּה שֶׁעָשִׂיתָ גָּדוֹל הוּא, וְלֹא הִשְׁגַּחְתָּ לְכֶסֶף וּלְזָהָב, אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה עִמְּךָ הַחֶסֶד הַזֶּה וְאֶתְעַסֵּק עִמָּךְ. בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּיעוּ יְמֵי משֶׁה לִפָּטֵר מִן הָעוֹלָם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דברים לא, יד: הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַחַר כָּל הַיְגִיעָה הַזּוֹ אַתָּה אוֹמֵר לִי הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ, תהלים קיח, יז: לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ. אָמַר לוֹ אִי אַתָּה יָכוֹל קהלת יב, יג: כִּי זֶה כָּל הָאָדָם, אָמַר משֶׁה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם דָּבָר אֶחָד אֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לִפְנֵי מוֹתִי, שֶׁאֶכָּנֵס וְיִבָּקְעוּ כָּל הַשְּׁעָרִים שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּתְהוֹמוֹת וְיִרְאוּ שֶׁאֵין זוּלָתֶךָ, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ד, לט: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ וגו' אֵין עוֹד, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַתָּה אָמַרְתָּ וְאֵין עוֹד, אַף אֲנִי אוֹמֵר דברים לד, י יב: וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה וגו' לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים וגו' וּלְכֹל הַמּוֹרָא הַגָּדוֹל אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל. הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, אָמַר רַבִּי אַיְבוּ אָמַר משֶׁה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בְּדָבָר שֶׁקִּלַּסְתִּיךָ בְּתוֹךְ שִׁשִּׁים רִבּוֹא מְקַדְּשֵׁי שְׁמֶךָ, בּוֹ קָנַסְתָּ עָלַי מִיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת, כָּל מִדּוֹתֶיךָ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, מִדָּה רָעָה כְּנֶגֶד מִדָּה טוֹבָה, מִדָּה חֲסֵרָה כְּנֶגֶד מִדָּה שְׁלֵמָה, מִדָּה צָרָה כְּנֶגֶד מִדָּה רְחָבָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אַף זוֹ מִדָּה טוֹבָה הִיא שֶׁאָמַרְתִּי לְךָ הֵן, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כג, כ: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ, משלי יא, לא: הֵן צַדִּיק בָּאָרֶץ יְשֻׁלָּם, מלאכי ג, כג: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֶת אֵלִיָּה הַנָּבִיא. וּכְשֵׁם שֶׁעִילִיתָ אוֹתִי עַל שִׁשִּׁים רִבּוֹא, כָּךְ אֲנִי מַעֲלֶה אוֹתְךָ לֶעָתִיד לָבוֹא בְּתוֹךְ חֲמִשִּׁים וַחֲמִשָּׁה רִבּוֹא צַדִּיקִים גְּמוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר הֵן, הֵן בְּגִימַטְרִיָּא הָכֵי הֲוֵי, ה' חֲמִשָּׁה נ' חֲמִשִּׁים. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, עֶשֶׂר מִיתוֹת כְּתוּבוֹת עָלָיו עַל משֶׁה, וְאֵלּוּ הֵן: הֵן קָרְבוּ יָמֶיךָ לָמוּת: דברים לב, נ: וּמֻת בָּהָר: דברים ד, כב: כִּי אָנֹכִי מֵת: דברים לא, כט: כִּי יָדַעְתִּי אַחֲרֵי מוֹתִי: דברים ד, כז: וְאַף כִּי אַחֲרֵי מוֹתִי: דברים לג, א: לִפְנֵי מוֹתוֹ, דברים לד, ז: בֶּן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה בְּמֹתוֹ: דברים לד, ה: וַיָּמָת שָׁם משֶׁה עֶבֶד ה': יהושע א, א: וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת משֶׁה: יהושע א, ב: משֶׁה עַבְדִּי מֵת. מְלַמֵּד שֶׁעַד עֲשָׂרָה פְּעָמִים נִגְזַר עָלָיו שֶׁלֹא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַעֲדַיִן לֹא נִתְחַתֵּם גְּזַר הַדִּין הַקָּשֶׁה עַד שֶׁנִּגְלָה עָלָיו בֵּית דִּין הַגָּדוֹל, אָמַר לוֹ, גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנַי שֶׁלֹא תַעֲבֹר, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ג, כז: כִּי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן, וְדָבָר זֶה הָיָה קַל בְּעֵינָיו שֶׁל משֶׁה, שֶׁאָמַר, יִשְׂרָאֵל חָטְאוּ חֲטָאוֹת גְּדוֹלוֹת כַּמָּה פְּעָמִים, וְכֵיוָן שֶׁבִּקַּשְׁתִּי עֲלֵיהֶם רַחֲמִים מִיָּד קִבֵּל מִמֶּנִּי, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ט, יד: הֶרֶף מִמֶּנִי וְאַשְׁמִידֵם, מַה כְּתִיב תַּמָּן שמות לב, יד: וַיִּנָּחֶם ה' עַל הָרָעָה. במדבר יד, יב: אַכֶּנּוּ בַדֶּבֶר וְאוֹרִשֶׁנוּ, מַה כְּתִיב תַּמָּן במדבר יד, כ: וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי וגו', אֲנִי שֶׁלֹא חָטָאתִי מִנְּעוּרַי לֹא כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁאֶתְפַּלֵּל עַל עַצְמִי שֶׁיְקַבֵּל מִמֶּנִּי, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁקַּל הַדָּבָר בְּעֵינָיו שֶׁל משֶׁה וְאֵינוֹ עוֹמֵד בִּתְפִלָּה, מִיָּד קָפַץ עָלָיו וְנִשְׁבַּע בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל שֶׁלֹא יִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר כ, יב: לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה, אֵין לָכֵן אֶלָּא שְׁבוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר שמואל א ג, יד: וְלָכֵן נִשְׁבַּעְתִּי לְבֵית עֵלִי. וְכֵיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה שֶׁנֶּחְתַּם עָלָיו גְּזַר דִּין, גָּזַר עָלָיו תַּעֲנִית וְעָג עוּגָה קְטַנָּה וְעָמַד בְּתוֹכָהּ, וְאָמַר, אֵינִי זָז מִכָּאן עַד שֶׁתְּבַטֵּל אוֹתָהּ גְּזֵרָה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה מֶה עָשָׂה משֶׁה, לָבַשׁ שַׂק וְנִתְעַטֵּף שַׂק וְנִתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר וְעָמַד בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, עַד שֶׁנִּזְדַּעְזְעוּ שָׁמַיִם וָאָרֶץ וְסִדְּרֵי בְּרֵאשִׁית, וְאָמְרוּ שֶׁמָּא הִגִּיעַ צִבְיוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ, יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה, עֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ צִבְיוֹנוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְחַדֵּשׁ אֶת עוֹלָמוֹ, אֶלָּא איוב יב, י: אֲשֶׁר בְּיָדוֹ נֶפֶשׁ כָּל חָי וְרוּחַ כָּל בְּשַׂר אִישׁ, וְאֵין אִישׁ אֶלָּא משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יב, ג: וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאֹד מִכָּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. מֶה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, הִכְרִיז בְּכָל שַׁעַר וְשַׁעַר שֶׁל רָקִיעַ וְרָקִיעַ בְּכָל בֵּית דִּין וּבֵין דִּין שֶׁלֹא יְקַבְּלוּ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל משֶׁה וְלֹא יַעֲלוּ אוֹתָהּ לְפָנָיו, מִפְּנֵי שֶׁנֶּחְתַּם עָלָיו גְּזַר דִּין, אוֹתוֹ מַלְאָךְ שֶׁמְמֻנֶּה עַל הַכְרָזָה אכזריאל שְׁמוֹ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּבֶהָלָה וְאָמַר לָהֶם לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת רְדוּ בְּבֶהָלָה וְנַעֲלוּ כָּל שַׁעֲרֵי רָקִיעַ וְרָקִיעַ, שֶׁגָּבַר קוֹל הַתְּפִלָּה כְּלַפֵּי מַעְלָה וּבִקְּשׁוּ לַעֲלוֹת הָרָקִיעַ מִפְּנֵי קוֹל תְּפִלָּתוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתוֹ דּוֹמָה לְחֶרֶב שֶׁהוּא קוֹרֵעַ וְחוֹתֵךְ וְאֵינוֹ מְעַכֵּב, שֶׁהָיְתָה תְּפִלָּתוֹ מֵעֵין שֵׁם הַמְפֹרָשׁ שֶׁלָּמַד מִן זגזגאל רַב סוֹפֵר שֶׁל בְּנֵי מָרוֹם, עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הוּא אוֹמֵר יחזקאל ג, יב: וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְקוֹמוֹ. וְאֵין רַעַשׁ אֶלָּא זִיעַ, וְאֵין גָּדוֹל אֶלָּא משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יא, ג: גַּם הָאִישׁ משֶׁה גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּעֵינֵי עַבְדֵּי פַרְעֹה וּבְעֵינֵי הָעָם, מַהוּ בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְקוֹמוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁרָאוּ גַּלְגַּלֵּי מֶרְכָּבָה וְשַׂרְפֵי לֶהָבָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא תְּקַבְּלוּ תְּפִלָּתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְלֹא נָשָׂא לוֹ פָּנִים וְלֹא נָתַן לוֹ חַיִּים, וְלֹא הִכְנִיסוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אָמְרוּ בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְקוֹמוֹ, שֶׁאֵין לְפָנָיו מַשֹּׂוֹא פָנִים לֹא לְקָטָן וְלֹא לְגָדוֹל. וּמִנַּיִן שֶׁהִתְפַּלֵּל משֶׁה בְּאוֹתוֹ הַפֶּרֶק חֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר פְּעָמִים, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ג, כג: וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר, וָאֶתְחַנַּן בְּגִימַטְרִיָּא הָכֵי הֲוֵי. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ יְגִיעִי וְצַעֲרִי שֶׁנִּצְטַעַרְתִּי עַל יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁיִּהְיוּ מַאֲמִינִים לִשְׁמֶךָ, כַּמָּה צַעַר נִצְטַעַרְתִּי עֲלֵיהֶם בַּמִּצְוֹת עַד שֶׁקָּבַעְתִּי לָהֶן תּוֹרָה וּמִצְוֹת, אָמַרְתִּי כְּשֶׁרָאִיתִי בְּצָרָתָן כָּךְ אֶרְאֶה בְּטוֹבָתָן, וְעַכְשָׁו שֶׁהִגִּיעַ טוֹבָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, אַתָּה אוֹמֵר לִי לֹא תַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה, הֲרֵי אַתָּה עוֹשֶׂה תּוֹרָתְךָ פְּלַסְתֵּר, דִּכְתִיב דברים כד, טו: בְּיוֹמוֹ תִּתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נוֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא, זוֹ הִיא שִׁלּוּם עֲבוֹדָה שֶׁל אַרְבָּעִים שָׁנָה שֶׁעָמַלְתִּי עַד שֶׁיִּהְיוּ עַם קָדוֹשׁ וְנֶאֱמָן, שֶׁנֶּאֱמַר הושע יב, א: וִיהוּדָה עֹד רָד עִם אֵל וְעִם קְדוֹשִׁים נֶאֱמָן. מַלְאָךְ סמא''ל הָרָשָׁע רֹאשׁ כָּל הַשְֹּׂטָנִים הוּא, בְּכָל שָׁעָה הָיָה מְסַפֵּר מִיתָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְאוֹמֵר מָתַי יַגִּיעַ הַקֵּץ אוֹ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ יָמוּת משֶׁה שֶׁאֵרֵד וֶאֱטֹל נִשְׁמָתוֹ הֵימֶנּוּ, וְעָלָיו אָמַר דָּוִד תהלים לז, לב: צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ לַהֲמִיתוֹ, אֵין לְךָ רָשָׁע בְּכָל הַשְֹּׂטָנִים כֻּלָּן כְּסמא''ל, וְאֵין לְךָ צַדִּיק בְּכָל הַנְּבִיאִים כְּמשֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים לד, י: וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים, מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְאָדָם שֶׁנִּזְדַּמֵּן לִסְעוּדַת חָתָן וְכַלָּה, וְהָיָה אוֹתוֹ הָאִישׁ מְצַפֶּה וְאוֹמֵר מָתַי יַגִּיעַ שִׂמְחָתָם וְאֶשְׂמְחָה בָהּ, כָּךְ הָיָה סמא''ל הָרָשָׁע מְצַפֶּה נִשְׁמָתוֹ שֶׁל משֶׁה וְאוֹמֵר מָתַי יִהְיֶה מִיכָאֵל בּוֹכֶה וַאֲנִי מְמַלֵּא פִּי שְׂחוֹק, עַד שֶׁאָמַר לוֹ מִיכָאֵל מָה רָשָׁע אֲנִי בּוֹכֶה וְאַתָּה מְשַׂחֵק מיכה ז, ח: אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קַמְתִּי כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ ה' אוֹר לִי, כִּי נָפַלְתִּי מִפְּטִירָתוֹ שֶׁל משֶׁה קַמְתִּי מִפַּרְנָסָתוֹ שֶׁל יְהוֹשֻׁעַ בְּשָׁעָה שֶׁהִפִּיל ל''א מְלָכִים. כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ בְּחֻרְבַּן בַּיִת רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן, ה' אוֹר לִי לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ, עַד כָּאן עָלְתָה לְמשֶׁה שָׁעָה אֶחָת, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אֵין אַתָּה מַכְנִיס אוֹתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הַנִּיחַ אוֹתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה וְאֶחְיֶה וְלֹא אָמוּת. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, אִם לֹא אֲמִיתְךָ בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵיאַךְ אֲחַיְךָ לָעוֹלָם הַבָּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה תּוֹרָתִי פְּלַסְתֵּר, שֶׁכָּתוּב בְּתוֹרָתִי עַל יָדֶךָ דברים לב, לט: וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל. אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם אֵין אַתָּה מַכְנִיס אוֹתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַנִּיחַ אוֹתִי כְּחַיּוֹת הַשָֹּׂדֶה שֶׁהֵן אוֹכְלִין עֲשָׂבִים וְשׁוֹתִין מַיִם וְחַיִּין וְרוֹאִין אֶת הָעוֹלָם, כָּךְ תְּהֵא נַפְשִׁי כְּאַחַת מֵהֶן. אָמַר לוֹ דברים ג, כו: רַב לָךְ. אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם וְאִם לָאו, הַנִּיחַ אוֹתִי בָּעוֹלָם הַזֶּה כָּעוֹף הַזֶּה שֶׁהוּא פּוֹרֵחַ בְּכָל אַרְבַּע רוּחוֹת הָעוֹלָם וּמְלַקֵּט מְזוֹנוֹ בְּכָל יוֹם, וּלְעֵת הָעֶרֶב חוֹזֵר לְקִנּוֹ, כָּךְ תְּהֵא נַפְשִׁי כְּאַחַת מֵהֶן. אָמַר לוֹ, רַב לָךְ, מַהוּ רַב לָךְ, אָמַר לוֹ רַב לָךְ אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ. כֵּיוָן שֶׁרָאָה משֶׁה שֶׁאֵין בְּרִיָה יְכוֹלָה לְהַצִּילוֹ מִדֶּרֶךְ הַמָּוֶת, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר דברים לב, ד: הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. מֶה עָשָׂה משֶׁה נָטַל אֶת הַמְגִלָּה וְכָתַב עָלֶיהָ שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, וְסֵפֶר הַשִּׁיר עֲדַיִן לֹא מִלֵּא לִכְתֹּב עַד שֶׁהִגִּיעַ הָרֶגַע שֶׁבּוֹ יָמוּת משֶׁה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגַבְרִיאֵל, גַּבְרִיאֵל, צֵא וְהָבֵא נִשְׁמָתוֹ שֶׁל משֶׁה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מִי שֶׁהוּא שָׁקוּל כְּנֶגֶד שִׁשִּׁים רִבּוֹא אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לִרְאוֹת בְּמוֹתוֹ, וּמִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶצֶף. וְאַחַר כָּךְ אָמַר לוֹ לְמִיכָאֵל, צֵא וְהָבֵא נִשְׁמָתוֹ שֶׁל משֶׁה, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי הָיִיתִי לוֹ רַב וְהוּא הָיָה לִי לְתַלְמִיד, וְלֹא יָכוֹל אֲנִי לִרְאוֹת בְּמוֹתוֹ. וְאַחַר כָּךְ אָמַר לְסמא''ל הָרָשָׁע, צֵא וְהָבֵא נְשָׁמָה שֶׁל משֶׁה, מִיָּד לָבַשׁ כַּעַס וְחָגַר חַרְבּוֹ וְנִתְעַטֵּף אַכְזָרִיּוּת וְהָלַךְ לִקְרָאתוֹ שֶׁל משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתוֹ שֶׁהוּא יוֹשֵׁב וְכוֹתֵב שֵׁם הַמְפֹרָשׁ, וְזֹהַר מַרְאֵהוּ דּוֹמֶה לַשֶּׁמֶשׁ וְהוּא דּוֹמֶה לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, הָיָה מִתְיָרֵא סמא''ל מִן משֶׁה, אָמַר וַדַּאי שֶׁאֵין הַמַּלְאָכִים יְכוֹלִין לִטֹּל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְטֶרֶם שֶׁהֶרְאָה סמא''ל אֶת עַצְמוֹ לְמשֶׁה, הָיָה משֶׁה יוֹדֵעַ שֶׁבָּא סמא''ל, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה סמא''ל אֶת משֶׁה אֲחָזַתּוּ רְעָדָה וְחִיל כַּיּוֹלֵדָה, וְלֹא מָצָא פִּתְחוֹן פֶּה לְדַבֵּר עִם משֶׁה, עַד שֶׁאָמַר משֶׁה לְסמא''ל ישעיה מח, כב: אֵין שָׁלוֹם אָמַר ה' לָרְשָׁעִים, מַה תַּעֲשֶׂה בְּכָאן, אָמַר לוֹ לִטֹּל נִשְׁמָתְךָ בָּאתִי, אָמַר לוֹ מִי שִׁגְרְךָ, אָמַר לוֹ מִי שֶׁבָּרָא אֶת כָּל הַבְּרִיּוֹת. אָמַר לוֹ, אֵין אַתָּה נוֹטֵל נִשְׁמָתִי. אָמַר לוֹ כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם נִשְׁמָתָן מְסוּרִין לְיָדִי, אָמַר לוֹ, יֵשׁ בִּי כֹּחַ מִכָּל בָּאֵי הָעוֹלָם. אָמַר לוֹ, מַה כֹּחֲךָ, אָמַר לוֹ אֲנִי בֶּן עַמְרָם שֶׁיָּצָאתִי מִמְּעֵי אִמִּי מָהוּל, וְלֹא נִצְרַכְתִּי לְמָהֳלֵנִי, וּבוֹ בַּיּוֹם שֶׁנּוֹלַדְתִּי מָצָאתִי פִּתְחוֹן פֶּה, וְהָלַכְתִּי בְרַגְלַי, וְדִבַּרְתִּי עִם אָבִי וְאִמִּי, וַאֲפִלּוּ חָלָב לֹא יָנַקְתִּי, וּכְשֶׁהָיִיתִי בֶּן שְׁלשָׁה חֳדָשִׁים הִתְנַבֵּאתִי וְאָמַרְתִּי שֶׁעָתִיד אֲנִי לְקַבֵּל תּוֹרָה מִתּוֹךְ לַהֲבֵי אֵשׁ. וּכְשֶׁהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּחוּץ נִכְנַסְתִּי לְפַלְטְרִין שֶׁל מֶלֶךְ וְנָטַלְתִּי כֶּתֶר מֵעַל רֹאשׁוֹ, וּכְשֶׁהָיִיתִי בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה עָשִׂיתִי אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים בְּמִצְרַיִם, וְהוֹצֵאתִי שִׁשִּׁים רִבּוֹא לְעֵינֵי כָּל מִצְרַיִם, וְקָרַעְתִּי אֶת הַיָּם לִשְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים, וְהָפַכְתִּי מֵי מָרָה לְמָתוֹק, וְעָלִיתִי וְדָרַכְתִּי דֶּרֶךְ בַּשָּׁמַיִם, וְהָיִיתִי תּוֹפֵס בְּמִלְחַמְתָּן שֶׁל מַלְאָכִים, וְקִבַּלְתִּי תּוֹרָה שֶׁל אֵשׁ, וְדַרְתִּי תַּחַת כִּסֵּא אֵשׁ, וְסֻכָּתִי תַּחַת עַמּוּד אֵשׁ, וְדִבַּרְתִּי עִמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים, וְנָצַחְתִּי בְּפָמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה, וְגִלִּיתִי רָזֵיהֶם לִבְנֵי אָדָם, וְקִבַּלְתִּי תּוֹרָה מִימִינוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְלִמַּדְתִּי אוֹתָהּ לְיִשְׂרָאֵל, וְעָשִׂיתִי מִלְחָמָה עִם סִיחוֹן וְעִם עוֹג שְׁנֵי גִּבּוֹרֵי עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁבִּשְׁעַת הַמַּבּוּל לֹא הִגִּיעוּ מַיִם לְקַרְסֻלֵּיהֶן מִפְּנֵי גָּבְהָן, וְהֶעֱמַדְתִּי חַמָּה וּלְבָנָה בְּרוּם עוֹלָם, וְהִכִּיתִים בַּמַּטֶּה שֶׁבְּיָדִי וַהֲרַגְתִּים. מִי יֵשׁ בְּבָאֵי עוֹלָם שֶׁיָּכוֹל לַעֲשׂוֹת כֵּן, לֵךְ רָשָׁע מִכָּאן אֵין לְךָ לוֹמַר כֵּן, לֵךְ בְּרַח מִלְּפָנַי, אֵינִי נוֹתֵן נִשְׁמָתִי לְךָ. מִיָּד חָזַר סמא''ל וְהֵשִׁיב דָּבָר לִפְנֵי הַגְּבוּרָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ לִסמא''ל, בּוֹא וְהָבֵא נִשְׁמָתוֹ שֶׁל משֶׁה, מִיָּד שָׁלַף חַרְבּוֹ מִתַּעֲרוֹ וְעָמַד עַל משֶׁה, מִיָּד קָצַף עָלָיו משֶׁה וְנָטַל אֶת הַמַּטֶּה בְּיָדוֹ שֶׁחָקוּק בּוֹ שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ וּפָגַע בּוֹ בִּסמא''ל בְּכָל כֹּחוֹ, עַד שֶׁנָּס מִלְּפָנָיו, וְרָץ אַחֲרָיו בַּשֵּׁם הַמְפֹרָשׁ וְנָטַל קֶרֶן הוֹדוֹ מִבֵּין עֵינָיו וְעִוֵּר אֶת עֵינָיו, עַד כָּאן עָלְתָה לְמשֶׁה. סוֹף רֶגַע יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה, הִגִּיעַ סוֹף מִיתָתֶךָ. אָמַר משֶׁה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם זְכֹר אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּגְלֵיתָ עָלַי בַּסְנֶה וְאָמַרְתָּ לִי שמות ג, י: לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל פַּרְעֹה וְהוֹצֵא אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, זְכֹר אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁהָיִיתִי עוֹמֵד עַל הַר סִינַי אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ אַל תִּמְסְרֵנִי בְּיַד מַלְאַךְ הַמָּוֶת. יָצְתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה לוֹ אַל תִּתְיָרֵא, אֲנִי בְּעַצְמִי מְטַפֵּל בְּךָ וּבִקְבוּרָתֶךָ. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה עָמַד משֶׁה וְקִדֵּשׁ עַצְמוֹ כַּשְֹּׂרָפִים וְיָרַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשְּׁמֵי שָׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים לִטֹּל נִשְׁמָתוֹ שֶׁל משֶׁה, וּשְׁלשָׁה מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת עִמּוֹ, מִיכָאֵל וְגַבְרִיאֵל וְזגזגאל, מִיכָאֵל הִצִּיעַ מִטָּתוֹ שֶׁל משֶׁה, וְגַבְרִיאֵל פֵּרַס בֶּגֶד שֶׁל בּוּץ מְרַאֲשׁוֹתָיו, וְזגזגאל מַרְגְּלוֹתָיו, מִיכָאֵל מִצַּד אֶחָד וְגַבְרִיאֵל מִצַּד אֶחָד, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה, משֶׁה הַשְׁקֵף עֵינֶיךָ זֶה עַל גַּב זֶה, וְהִשְׁקִיף עֵינָיו זֶה עַל גַּב זֶה, אָמַר לוֹ הַנַּח יָדְךָ עַל הֶחָזֶה, וְהִנִּיחַ יָדוֹ עַל הֶחָזֶה, אָמַר לוֹ הַקֵּף רַגְלֶיךָ זֶה עַל גַּב זֶה, הִקִּיף רַגְלָיו זֶה עַל גַּב זֶה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַנְּשָׁמָה מִתּוֹךְ גּוּפוֹ, אָמַר לָהּ בִּתִּי מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה קְצַבְתִּיךְ הֱיוֹתֵךְ בְּגוּפוֹ שֶׁל משֶׁה, עַכְשָׁו הִגִּיעַ קִצֵּךְ לָצֵאת, צְאִי אַל תְּאַחֲרִי. אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יוֹדַעַת אֲנִי שֶׁאַתָּה אֱלֹהַּ כָּל הָרוּחוֹת וְכָל הַנְּפָשׁוֹת, נֶפֶשׁ הַחַיִּים וְהַמֵּתִים מְסוּרִין בְּיָדֶךָ, וְאַתָּה בְּרָאתַנִי וְאַתָּה יְצַרְתַּנִי וְאַתָּה נְתַתַּנִי בְּגוּפוֹ שֶׁל משֶׁה מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְעַכְשָׁו יֵשׁ גּוּף טָהוֹר בָּעוֹלָם יוֹתֵר מִגּוּפוֹ שֶׁל משֶׁה, שֶׁלֹא נִרְאָה בּוֹ רוּחַ סְרוּחָה מֵעוֹלָם, וְלֹא רִמָּה וְתוֹלֵעָה, לָכֵן אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתוֹ וְאֵינִי רוֹצָה לָצֵאת מִמֶּנּוּ. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נְשָׁמָה, צְאִי אַל תְּאַחֲרִי וַאֲנִי מַעֲלֶה אוֹתָךְ לִשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם הָעֶלְיוֹנִים, וַאֲנִי מוֹשִׁיבֵךְ תַּחַת כִּסֵּא כְבוֹדִי אֵצֶל כְּרוּבִים וּשְׂרָפִים וּגְדוּדִים. אָמְרָה לְפָנָיו, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מֵאֵצֶל שְׁכִינָתְךָ מִמָּרוֹם יָרְדוּ שְׁנֵי מַלְאָכִים עֻזָּה וַעֻזָּאֵל וְחָמְדוּ בְּנוֹת אֲרָצוֹת וְהִשְׁחִיתוּ דַּרְכָּם עַל הָאָרֶץ עַד שֶׁתָּלִיתָ אוֹתָם בֵּין הָאָרֶץ לָרָקִיעַ, אֲבָל בֶּן עַמְרָם מִיּוֹם שֶׁנִּגְלֵיתָ אֵלָיו בַּסְּנֶה לֹא בָּא לְאִשְׁתּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר במדבר יב, א: וַתְּדַבֵּר מִרְיָם וְאַהֲרֹן בְּמשֶׁה עַל אֹדוֹת הָאִשָּׁה הַכֻּשִּׁית אֲשֶׁר לָקָח כִּי אִשָּׁה כֻשִּׁית לָקָח, בְּבַקָּשָׁה מִמְּךָ תַּנִּיחֵנִי בְּגוּפוֹ שֶׁל משֶׁה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נְשָׁקוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְנָטַל נִשְׁמָתוֹ בִּנְשִׁיקַת פֶּה, וְהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בּוֹכֶה תהלים צד, טז: מִי יָקוּם לִי עִם מְרֵעִים מִי יִתְיַצֵּב לִי עִם פֹּעֲלֵי אָוֶן, וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ אוֹמֵר דברים לד, י: וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה. שָׁמַיִם בּוֹכִין וְאוֹמְרִים מיכה ז, ב: אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ. אֶרֶץ בּוֹכָה וְאוֹמֶרֶת מיכה ז, ב: וְיָשָׁר בָּאָדָם אָיִן. וּכְשֶׁבִּקֵּשׁ יְהוֹשֻׁעַ רַבּוֹ וְלֹא מְצָאוֹ הָיָה בּוֹכֶה וְאוֹמֵר תהלים יב, ב: הוֹשִׁיעָה ה' כִּי גָּמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם, וּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת אוֹמְרִים דברים לג, כא: צִדְקַת ה' עָשָׂה, וְיִשְׂרָאֵל הָיוּ אוֹמְרִים דברים לג, כא: וּמִשְׁפָּטָיו עִם יִשְׂרָאֵל. אֵלּוּ וָאֵלּוּ הָיוּ אוֹמְרִים ישעיה נז, ב: יָבוֹא שָׁלוֹם יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם הֹלֵךְ נְכֹחוֹ, משלי י, ז: זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה וְנִשְׁמָתוֹ לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן, תהלים פט, נג: בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.

16 כתובות פתח ↗

כַּלָּה כְּמוֹת שֶׁהִיא. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: ״כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה״. אָמְרוּ לָהֶן בֵּית שַׁמַּאי לְבֵית הִלֵּל: הֲרֵי שֶׁהָיְתָה חִיגֶּרֶת אוֹ סוֹמָא, אוֹמְרִים לָהּ: ״כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה״? וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ״מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק״! אָמְרוּ לָהֶם בֵּית הִלֵּל לְבֵית שַׁמַּאי: לְדִבְרֵיכֶם, מִי שֶׁלָּקַח מִקָּח רַע מִן הַשּׁוּק, יְשַׁבְּחֶנּוּ בְּעֵינָיו, אוֹ יְגַנֶּנּוּ בְּעֵינָיו? הֱוֵי אוֹמֵר: יְשַׁבְּחֶנּוּ בְּעֵינָיו. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים: לְעוֹלָם תְּהֵא דַּעְתּוֹ שֶׁל אָדָם מְעוֹרֶבֶת עִם הַבְּרִיּוֹת. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: הָכִי מְשָׁרוּ קַמֵּי כַּלְּתָא בְּמַעְרְבָא: ״לֹא כָּחָל וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִּירְכּוּס וְיַעֲלַת חֵן״. כִּי סָמְכוּ רַבָּנַן לְרַבִּי זֵירָא, שָׁרוּ לֵיהּ הָכִי: ״לָא כָּחָל וְלֹא שָׂרָק וְלֹא פִּירְכּוּס וְיַעֲלַת חֵן״. כִּי סְמַכוּ רַבָּנַן לְרַבִּי אַמֵּי וּלְרַבִּי אַסִּי שָׁרוּ לְהוּ הָכִי: ״כֹּל מִן דֵּין וְכֹל מִן דֵּין סְמוּכוּ לַנָא, לָא תִּסְמֻכוּ לַנָא לָא מִן סַרְמִיסִין וְלָא מִן סַרְמִיטִין״, וְאָמְרִי לַהּ: ״לָא מִן חֲמִיסִין וְלָא מִן טוּרְמִיסִין״. רַבִּי אֲבָהוּ כִּי הֲוָה אָתֵי מִמְּתִיבְתָּא לְבֵי קֵיסָר, נָפְקָן אַמְהָתָא דְּבֵי קֵיסָר לְאַפֵּיהּ וּמְשָׁרְיָן לֵיהּ הָכִי: ״רַבָּא דְעַמֵּיהּ וּמְדַבְּרָנָא דְאוּמְּתֵיהּ, בּוּצִינָא דִנְהוֹרָא, בְּרִיךְ מֵתְיָיךְ לִשְׁלָם״. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יְהוּדָה בַּר אִילְעַאי שֶׁהָיָה נוֹטֵל בַּד שֶׁל הֲדַס, וּמְרַקֵּד לִפְנֵי הַכַּלָּה, וְאוֹמֵר: ״כַּלָּה נָאָה וַחֲסוּדָה״. רַב שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק מְרַקֵּד אַתְּלָת. אָמַר רַבִּי זֵירָא: קָא מַכְסֵיף לַן סָבָא: כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ, אִיפְּסִיק עַמּוּדָא דְנוּרָא בֵּין דִּידֵיהּ לְכוּלֵּי עָלְמָא, וּגְמִירִי דְּלָא אִפְּסִיק עַמּוּדָא דְנוּרָא אֶלָּא אִי לְחַד בְּדָרָא, אִי לִתְרֵי בְּדָרָא. אָמַר רַבִּי זֵירָא: אַהַנְיָיה לֵיהּ שׁוֹטִיתֵיהּ לְסָבָא. וְאָמְרִי לַהּ: שְׁטוּתֵיהּ לְסָבָא. וְאָמְרִי לַהּ: שִׁיטְתֵיהּ לְסָבָא. רַב אַחָא מַרְכֵּיב לַהּ אַכַּתְפֵּיהּ וּמְרַקֵּד. אָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן: אֲנַן מַהוּ לְמִיעְבַּד הָכִי? אֲמַר לְהוּ: אִי דָּמְיָין עֲלַיְיכוּ כִּכְשׁוּרָא — לְחַיֵּי, וְאִי לָא — לָא. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: מוּתָּר לְהִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי כַלָּה כׇּל שִׁבְעָה, כְּדֵי לְחַבְּבָהּ עַל בַּעְלָהּ. וְלֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ. תָּנוּ רַבָּנַן: מַעֲבִירִין אֶת הַמֵּת מִלִּפְנֵי כַלָּה. וְזֶה וָזֶה מִלִּפְנֵי מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל. אָמְרוּ עָלָיו עַל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ שֶׁעָבַר מִלִּפְנֵי כַּלָּה, וְשִׁבְּחוּהוּ חֲכָמִים. שִׁבְּחוּהוּ — מִכְּלָל דְּשַׁפִּיר עֲבַד? וְהָא אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר נָשִׂיא שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ — כְּבוֹדוֹ מָחוּל, מֶלֶךְ שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ — אֵין כְּבוֹדוֹ מָחוּל. דְּאָמַר מָר: ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״, שֶׁתְּהֵא אֵימָתוֹ עָלֶיךָ! פָּרָשַׁת דְּרָכִים הֲוַאי. תָּנוּ רַבָּנַן: מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי אִלְעַאי שֶׁהָיָה מְבַטֵּל תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת הַמֵּת וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — כְּשֶׁאֵין עִמּוֹ כׇּל צָרְכּוֹ. אֲבָל יֵשׁ עִמּוֹ כׇּל צָרְכּוֹ — אֵין מְבַטְּלִין. וְכַמָּה כׇּל צָרְכּוֹ? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אִינִי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב: תְּרֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי, וְשִׁיתָּא אַלְפֵי שִׁיפּוּרֵי. וְאָמְרִי לַהּ: תְּלֵיסַר אַלְפֵי גַּבְרֵי, וּמִינַּיְיהוּ שִׁיתָּא אַלְפֵי שִׁיפּוּרֵי. עוּלָּא אָמַר: כְּגוֹן דְּחָיְיצִי גַּבְרֵי מֵאֲבוּלָּא וְעַד סִיכְרָא. רַב שֵׁשֶׁת, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: נְטִילָתָהּ — כִּנְתִינָתָהּ, מָה נְתִינָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא, אַף נְטִילָתָהּ בְּשִׁשִּׁים רִבּוֹא. וְהָנֵי מִילֵּי לְמַאן דְּקָרֵי וְתָנֵי, אֲבָל לְמַאן דְּמַתְנֵי, לֵית לֵיהּ שִׁיעוּרָא. וְאִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁיָּצְתָה בְּהִינוּמָא וְכוּ׳. מַאי הִינּוּמָא? סוּרְחַב בַּר פָּפָּא מִשְּׁמֵיהּ דִּזְעֵירִי אָמַר: תַּנּוּרָא דְאַסָּא. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: קָרִיתָא דִּמְנַמְנְמָא בָּהּ כַּלְּתָא. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר וְכוּ׳. תָּנָא בִּיהוּדָה רְאָיָה, בְּבָבֶל מַאי? אָמַר רַב: דַּרְדּוֹגֵי דְמִשְׁחָא אַרֵישָׁא דְרַבָּנַן. אֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי: מִשְׁחָא דַחֲפִיפוּתָא קָאָמַר מָר? אֲמַר לֵיהּ: יַתְמָא, לָא עֲבַדָא לָךְ אִמָּךְ דַּרְדּוֹגֵי מִשְׁחָא אַרֵישָׁא דְּרַבָּנַן בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה? כִּי הָא דְּהָהוּא מֵרַבָּנַן דְּאִיעֲסַק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי רַבָּה בַּר עוּלָּא, וְאָמְרִי לַהּ, רַבָּה בַּר עוּלָּא אִיעֲסַק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי הָהוּא מֵרַבָּנַן, וְדַרְדֵּיג מִשְׁחָא אַרֵישָׁא דְרַבָּנַן בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה. אַרְמַלְתָּא מַאי? תָּאנֵי רַב יוֹסֵף: אַרְמַלְתָּא לֵית לַהּ כִּיסָנֵי. וּמוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ כּוּ׳. וְלִיתְנֵי: מוֹדֶה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ שָׂדֶה זוֹ שֶׁלְּךָ הָיְתָה, וּלְקַחְתִּיהָ מִמְּךָ? מִשּׁוּם דְּקָא בָעֵי לְמִיתְנֵי סֵיפָא: אִם יֵשׁ עֵדִים שֶׁהִיא שֶׁלּוֹ, וְהוּא אוֹמֵר: ״לְקַחְתִּיהָ מִמֶּנּוּ״ — אֵינוֹ נֶאֱמָן. הֵיכִי דָּמֵי? אִי דְּאַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה — אַמַּאי לָא מְהֵימַן?! וְאִי דְּלָא אַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה — פְּשִׁיטָא דְּלָא מְהֵימַן! אִי הָכִי, גַּבֵּי אָבִיו נָמֵי: אִי דְּאַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה — אַמַּאי לָא מְהֵימַן?! וְאִי דְּלָא אַכְלַהּ שְׁנֵי חֲזָקָה — פְּשִׁיטָא דְּלָא מְהֵימַן! בִּשְׁלָמָא גַּבֵּי אָבִיו מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ, כְּגוֹן שֶׁאֲכָלָהּ שְׁתַּיִם בְּחַיֵּי הָאָב, וְאַחַת בְּחַיֵּי בְנוֹ, וְכִדְרַב הוּנָא. דְּאָמַר רַב הוּנָא: אֵין מַחֲזִיקִין בְּנִכְסֵי קָטָן, אֲפִילּוּ הִגְדִּיל. וְרַב הוּנָא מַתְנִיתִין אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן? אִיבָּעֵית אֵימָא: רַב הוּנָא דִּיּוּקָא דְמַתְנִיתִין קָאָמַר. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: אֲפִילּוּ הִגְדִּיל קָא מַשְׁמַע לַן. וְלִיתְנְיַיהּ בְּדִידֵיהּ, וְלוֹקְמַהּ כְּגוֹן שֶׁאֲכָלָהּ שְׁתַּיִם בְּפָנָיו וְאַחַת שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וּכְגוֹן שֶׁבָּרַח. בָּרַח מֵחֲמַת מַאי? אִי דְּבָרַח מֵחֲמַת נְפָשׁוֹת — פְּשִׁיטָא דְּלָא מְהֵימַן, דְּלָא מָצֵי מְמַחֵי. וְאִי דְּבָרַח מֵחֲמַת מָמוֹן, אִיבְּעִי לֵיהּ לְמַחוֹיֵי. דְּקַיְימָא לַן: מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו — הָוְיָא מֶחָאָה. דִּתְנַן, שָׁלֹשׁ אֲרָצוֹת לַחֲזָקָה: יְהוּדָה, וְעֵבֶר הַיַּרְדֵּן, וְהַגָּלִיל. הָיָה בִּיהוּדָה וְהֶחֱזִיק בַּגָּלִיל, בַּגָּלִיל וְהֶחֱזִיק בִּיהוּדָה — אֵינָהּ חֲזָקָה, עַד שֶׁיְּהֵא עִמּוֹ בִּמְדִינָה. וְהָוֵינַן בַּהּ: מַאי קָסָבַר? אִי קָסָבַר מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה — אֲפִילּוּ בִּיהוּדָה וְגָלִיל נָמֵי. וְאִי קָסָבַר מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו לָא הָוְיָא מֶחָאָה — אֲפִילּוּ יְהוּדָה וִיהוּדָה נָמֵי לָא! אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר מֶמֶל: לְעוֹלָם קָסָבַר מֶחָאָה שֶׁלֹּא בְּפָנָיו הָוְיָא מֶחָאָה, וּמַתְנִיתִין בִּשְׁעַת חֵירוּם שָׁנוּ. וּמַאי שְׁנָא יְהוּדָה וְגָלִיל דְּנָקֵט?

19 ברכות פתח ↗

כֹּל לְנַטּוֹרִינְהוּ טְפֵי עֲדִיף. וְהֵיכָא מַנַּח לְהוּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: בֵּין כַּר לְכֶסֶת, שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ. וְהָא תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מַנִּיחָן בְּכוֹבַע, תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו! דְּמַפֵּיק לֵיהּ לְמוּרְשָׁא דְכוֹבַע לְבַר. בַּר קַפָּרָא צָיַיר לְהוּ בְּכִילְּתָא, וּמַפִּיק לְמוּרְשְׁהוֹן לְבַר. רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידֵּי מַנַּח לְהוּ אַשַּׁרְשִׁיפָא, וּפָרֵיס סוּדָרָא עִילָּוַיְיהוּ. אָמַר רַב הַמְנוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יוֹסֵף: זִימְנָא חֲדָא הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרָבָא, וַאֲמַר לִי: זִיל אַיְיתִי לִי תְּפִילִּין. וְאַשְׁכַּחְתִּינְהוּ בֵּין כַּר לְכֶסֶת, שֶׁלֹּא כְּנֶגֶד רֹאשׁוֹ. וַהֲוָה יָדַעְנָא דְּיוֹם טְבִילָה הֲוָה, וּלְאַגְמוֹרַן הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה הוּא דַּעֲבַד. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב יוֹסֵף בְּרֵיהּ דְּרַב נְחוּנְיָא מֵרַב יְהוּדָה: שְׁנַיִם שֶׁיְּשֵׁנִים בְּמִטָּה אַחַת, מַהוּ שֶׁזֶּה יַחֲזִיר פָּנָיו וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, וְזֶה יַחֲזִיר פָּנָיו וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע? אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל: וַאֲפִילּוּ אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ. מַתְקִיף לַהּ רַב יוֹסֵף: אִשְׁתּוֹ וְלָא מִיבַּעְיָא אַחֵר?! אַדְּרַבָּה, אִשְׁתּוֹ כְּגוּפוֹ, אַחֵר לָאו כְּגוּפוֹ. מֵיתִיבִי: שְׁנַיִם שֶׁיְּשֵׁנִים בְּמִטָּה אַחַת — זֶה מַחֲזִיר פָּנָיו וְקוֹרֵא, וְזֶה מַחֲזִיר פָּנָיו וְקוֹרֵא. וְתַנְיָא אַחֲרִיתִי: הַיָּשֵׁן בַּמִּטָּה, וּבָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ בְּצִדּוֹ, הֲרֵי זֶה לֹא יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה טַלִּית מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן. וְאִם הָיוּ בָּנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ קְטַנִּים — מוּתָּר. בִּשְׁלָמָא לְרַב יוֹסֵף לָא קַשְׁיָא, הָא אִשְׁתּוֹ, וְהָא בְּאַחֵר. אֶלָּא לִשְׁמוּאֵל קַשְׁיָא? אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל: לְרַב יוֹסֵף מִי נִיחָא? וְהָתַנְיָא הָיָה יָשֵׁן בַּמִּטָּה, וּבָנָיו וּבְנֵי בֵיתוֹ בַּמִּטָּה — לֹא יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע אֶלָּא אִם כֵּן הָיְתָה טַלִּיתוֹ מַפְסֶקֶת בֵּינֵיהֶן. אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר — אִשְׁתּוֹ לְרַב יוֹסֵף תַּנָּאֵי הִיא, לְדִידִי נָמֵי תַּנָּאֵי הִיא. אָמַר מָר: זֶה מַחֲזִיר פָּנָיו וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע. וְהָא אִיכָּא עֲגָבוֹת! מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: עֲגָבוֹת אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם עֶרְוָה. לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הוּנָא: הָאִשָּׁה יוֹשֶׁבֶת, וְקוֹצָה לָהּ חַלָּתָהּ עֲרוּמָּה, מִפְּנֵי שֶׁיְּכוֹלָה לְכַסּוֹת פָּנֶיהָ בְּקַרְקַע, אֲבָל לֹא הָאִישׁ. תַּרְגְּמַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: כְּגוֹן שֶׁהָיוּ פָּנֶיהָ טוּחוֹת בַּקַּרְקַע. אָמַר מָר: אִם הָיוּ בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ קְטַנִּים, מוּתָּר: וְעַד כַּמָּה? אָמַר רַב חִסְדָּא: תִּינוֹקֶת בַּת שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד, וְתִינוֹק בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד. אִיכָּא דְאָמְרִי: תִּינוֹקֶת בַּת אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד, וְתִינוֹק בֶּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְיוֹם אֶחָד. אִידֵּי וְאִידֵּי עַד כְּדַי ״שָׁדַיִם נָכֹנוּ וּשְׂעָרֵךְ צִמֵּחַ״. אֲמַר לֵיהּ רַב כָּהֲנָא לְרַב אָשֵׁי: הָתָם אָמַר רָבָא: אַף עַל גַּב דִּתְיוּבְתָּא דִּשְׁמוּאֵל, הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל. הָכָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ כּוּלְּהוּ בַּחֲדָא מְחִתָא מְחִתִינְהוּ? אֶלָּא הֵיכָא דְּאִיתְּמַר — אִיתְּמַר, וְהֵיכָא דְּלָא אִיתְּמַר — לָא אִיתְּמַר. אֲמַר לֵיהּ רַב מָרִי לְרַב פָּפָּא: שֵׂעָר יוֹצֵא בְּבִגְדוֹ מַהוּ? קְרָא עֲלֵיהּ: שֵׂעָר, שֵׂעָר. אָמַר ר׳ יִצְחָק: טֶפַח בָּאִשָּׁה עֶרְוָה. לְמַאי? אִילֵּימָא לְאִסְתַּכּוֹלֵי בַּהּ, וְהָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: לָמָּה מָנָה הַכָּתוּב תַּכְשִׁיטִין שֶׁבַּחוּץ עִם תַּכְשִׁיטִין שֶׁבִּפְנִים — לוֹמַר לָךְ כׇּל הַמִּסְתַּכֵּל בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה שֶׁל אִשָּׁה, כְּאִילּוּ מִסְתַּכֵּל בִּמְקוֹם הַתּוֹרֶף. אֶלָּא בְּאִשְׁתּוֹ וְלִקְרִיאַת שְׁמַע. אָמַר רַב חִסְדָּא: שׁוֹק בָּאִשָּׁה עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״גַּלִּי שׁוֹק עִבְרִי נְהָרוֹת״, וּכְתִיב: ״תִּגָּל עֶרְוָתֵךְ וְגַם תֵּרָאֶה חֶרְפָּתֵךְ״. אָמַר שְׁמוּאֵל: קוֹל בָּאִשָּׁה — עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה״. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: שֵׂעָר בָּאִשָּׁה עֶרְוָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״שַׂעֲרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים״. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי שֶׁתָּלָה תְּפִילָּיו. מֵיתִיבִי: הַתּוֹלֶה תְּפִילָּיו יִתָּלוּ לוֹ חַיָּיו! דּוֹרְשֵׁי חֲמוּרוֹת אָמְרוּ: ״וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד״, זֶה הַתּוֹלֶה תְּפִילָּיו. לָא קַשְׁיָא הָא בִּרְצוּעָה. הָא בִּקְצִיצָה. וְאִיבָּעֵית אֵימָא: לָא שְׁנָא רְצוּעָה וְלָא שְׁנָא קְצִיצָה — אָסוּר. וְכִי תְּלָה רַבִּי — בְּכִיסְתָּא תְּלָה. אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא? מַהוּ דְתֵימָא תִּיבְעֵי הַנָּחָה כְּסֵפֶר תּוֹרָה — קָא מַשְׁמַע לַן. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: אֲנִי רָאִיתִי אֶת רַבִּי שֶׁגִּיהֵק וּפִיהֵק וְנִתְעַטֵּשׁ וְרָק וּמְמַשְׁמֵשׁ בְּבִגְדוֹ, אֲבָל לֹא הָיָה מִתְעַטֵּף. וּכְשֶׁהוּא מְפַהֵק הָיָה מַנִּיחַ יָדוֹ עַל סַנְטֵרוֹ. מֵיתִיבִי: הַמַּשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ — הֲרֵי זֶה מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה. הַמַּגְבִּיהַּ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הֲרֵי זֶה מִנְּבִיאֵי הַשֶּׁקֶר. מְגַהֵק וּמְפַהֵק — הֲרֵי זֶה מִגַּסֵּי הָרוּחַ. הַמִּתְעַטֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ — סִימָן רַע לוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: נִיכָּר שֶׁהוּא מְכוֹעָר. הָרָק בִּתְפִלָּתוֹ — כְּאִילּוּ רָק בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ. בִּשְׁלָמָא מְגַהֵק וּמְפַהֵק לָא קַשְׁיָא: כָּאן לְאוֹנְסוֹ, כָּאן לִרְצוֹנוֹ. אֶלָּא מִתְעַטֵּשׁ אַמִּתְעַטֵּשׁ קַשְׁיָא! מִתְעַטֵּשׁ אַמִּתְעַטֵּשׁ נָמֵי לָא קַשְׁיָא, כָּאן מִלְּמַעְלָה, כָּאן מִלְּמַטָּה. דְּאָמַר רַב זֵירָא: הָא מִילְּתָא אִבַּלְעָא לִי בֵּי רַב הַמְנוּנָא וּתְקִילָא לִי כִּי כּוּלֵּי תַּלְמוּדַאי: הַמִּתְעַטֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ סִימָן יָפֶה לוֹ, כְּשֵׁם שֶׁעוֹשִׂים לוֹ נַחַת רוּחַ מִלְּמַטָּה, כָּךְ עוֹשִׂים לוֹ נַחַת רוּחַ מִלְּמַעְלָה. אֶלָּא רָק אַרָק קַשְׁיָא! רָק אַרָק נָמֵי לָא קַשְׁיָא, אֶפְשָׁר כִּדְרַב יְהוּדָה. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִילָּה וְנִזְדַּמֵּן לוֹ רוֹק — מַבְלִיעוֹ בְּטַלִּיתוֹ. וְאִם טַלִּית נָאֶה הוּא — מַבְלִיעוֹ בַּאֲפַרְקְסוּתוֹ. רָבִינָא הֲוָה קָאֵי אֲחוֹרֵי רַב אָשֵׁי, נִזְדַּמֵּן לוֹ רוֹק, פַּתְקֵיהּ לַאֲחוֹרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּרַב יְהוּדָה מַבְלִיעוֹ בַּאֲפַרְקְסוּתוֹ? אֲמַר לֵיהּ: אֲנָא אֲנִינָא דַּעְתַּאי. הַמַּשְׁמִיעַ קוֹלוֹ בִּתְפִלָּתוֹ הֲרֵי זֶה מִקְּטַנֵּי אֲמָנָה. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ, אֶלָּא שֶׁיָּכוֹל לְכַוֵּון אֶת לִבּוֹ בְּלַחַשׁ, אֲבָל אֵין יָכוֹל לְכַוֵּון אֶת לִבּוֹ בְּלַחַשׁ — מוּתָּר. וְהָנֵי מִילֵּי, בְּיָחִיד, אֲבָל בְּצִיבּוּר — אָתֵי לְמִיטְרַד צִיבּוּרָא. רַבִּי אַבָּא הֲוָה קָא מִשְׁתְּמִיט מִינֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה דַּהֲוָה קָא בָּעֵי לְמִיסַּק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: כׇּל הָעוֹלֶה מִבָּבֶל לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל — עוֹבֵר בַּעֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בָּבֶלָה יוּבָאוּ וְשָׁמָּה יִהְיוּ עַד יוֹם פׇּקְדִי אוֹתָם נְאֻם ה׳״. אָמַר: אֵיזִיל וְאֶשְׁמַע מִינֵּיהּ מִילְּתָא מִבֵּית וַועֲדָא, וַהֲדַר אֶפֹּיק. אֲזַל, אַשְׁכְּחֵיהּ לְתַנָּא דְּקָתָנֵי קַמֵּיהּ דְּרַב יְהוּדָה: הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וְנִתְעַטֵּשׁ — מַמְתִּין עַד שֶׁיִּכְלֶה הָרוּחַ וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל. אִיכָּא דְאָמְרִי: הָיָה עוֹמֵד בִּתְפִלָּה וּבִיקֵּשׁ לְהִתְעַטֵּשׁ — מַרְחִיק לְאַחֲרָיו אַרְבַּע אַמּוֹת, וּמִתְעַטֵּשׁ, וּמַמְתִּין עַד שֶׁיִּכְלֶה הָרוּחַ, וְחוֹזֵר וּמִתְפַּלֵּל, וְאוֹמֵר: ״רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְצַרְתָּנוּ נְקָבִים נְקָבִים חֲלוּלִים חֲלוּלִים, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ חֶרְפָּתֵנוּ וּכְלִימָּתֵנוּ בְּחַיֵּינוּ וּבְאַחֲרִיתֵנוּ רִמָּה וְתוֹלֵעָה״, וּמַתְחִיל מִמָּקוֹם שֶׁפָּסַק. אֲמַר לֵיהּ: אִילּוּ לֹא בָּאתִי אֶלָּא לִשְׁמוֹעַ דָּבָר זֶה — דַּיִּי. תָּנוּ רַבָּנַן: הָיָה יָשֵׁן בְּטַלִּיתוֹ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִפְּנֵי הַצִּנָּה — חוֹצֵץ בְּטַלִּיתוֹ עַל צַוָּארוֹ, וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: עַל לִבּוֹ. וְתַנָּא קַמָּא הֲרֵי לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה! קָסָבַר לִבּוֹ רוֹאֶה אֶת הָעֶרְוָה — מוּתָּר. אָמַר רַב הוּנָא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הָיָה מְהַלֵּךְ בִּמְבוֹאוֹת הַמְטוּנָּפוֹת — מַנִּיחַ יָדוֹ עַל פִּיו וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: הָאֱלֹהִים! אִם אַמְרָהּ לִי רַבִּי יוֹחָנָן בְּפוּמֵּיהּ — לָא צָיֵיתְנָא לֵיהּ. אִיכָּא דְאָמְרִי: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הָיָה מְהַלֵּךְ בִּמְבוֹאוֹת הַמְטוּנָּפוֹת — מַנִּיחַ יָדוֹ עַל פִּיו וְקוֹרֵא קְרִיאַת שְׁמַע. אֲמַר לֵיהּ רַב חִסְדָּא: הָאֱלֹהִים! אִם אַמְרָהּ לִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְּפוּמֵּיהּ — לָא צָיֵיתְנָא לֵיהּ. וּמִי אָמַר רַב הוּנָא הָכִי? וְהָאָמַר רַב הוּנָא: תַּלְמִיד חָכָם אָסוּר לוֹ לַעֲמוֹד בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת לְפִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמוֹד בְּלִי הִרְהוּר תּוֹרָה! לָא קַשְׁיָא, כָּאן — בְּעוֹמֵד, כָּאן — בִּמְהַלֵּךְ. וּמִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָכִי? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בְּכָל מָקוֹם מוּתָּר לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה, חוּץ מִבֵּית הַמֶּרְחָץ וּמִבֵּית הַכִּסֵּא. וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי כָּאן בְּעוֹמֵד כָּאן בִּמְהַלֵּךְ — אִינִי, וְהָא רַבִּי אֲבָהוּ הֲוָה קָא אָזֵיל בָּתְרֵיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן וַהֲוָה קָא קָרֵי קְרִיאַת שְׁמַע. כִּי מְטָא בִּמְבוֹאוֹת הַמְטוּנָּפוֹת אִשְׁתִּיק. אֲמַר לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן: לְהֵיכָן אֶהְדַּר? אֲמַר לֵיהּ: אִם שָׁהִיתָ כְּדֵי לִגְמוֹר אֶת כּוּלָּהּ — חֲזוֹר לָרֹאשׁ! הָכִי קָאָמַר לֵיהּ: לְדִידִי לָא סְבִירָא לִי, לְדִידָךְ דִּסְבִירָא לָךְ, אִם שָׁהִיתָ כְּדֵי לִגְמוֹר אֶת כּוּלָּהּ חֲזוֹר לָרֹאשׁ. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב הוּנָא, תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב הוּנָא: הַמְהַלֵּךְ בִּמְבוֹאוֹת הַמְטוּנָּפוֹת — מַנִּיחַ יָדוֹ עַל פִּיו וְיִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע. תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא: הָיָה מְהַלֵּךְ בִּמְבוֹאוֹת הַמְטוּנָּפוֹת — לֹא יִקְרָא קְרִיאַת שְׁמַע, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאִם הָיָה קוֹרֵא וּבָא — פּוֹסֵק. לֹא פָּסַק — מַאי? אָמַר רַבִּי מְיָאשָׁה בַּר בְּרֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וְגַם אֲנִי נָתַתִּי לָהֶם חֻקִּים לֹא טוֹבִים וּמִשְׁפָּטִים לֹא יִחְיוּ בָּהֶם״. רַב אַסִּי אָמַר: ״הוֹי מוֹשְׁכֵי הֶעָוֹן בְּחַבְלֵי הַשָּׁוְא״. רַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אָמַר מֵהָכָא: ״כִּי דְבַר ה׳ בָּזָה״. וְאִם פָּסַק מַה שְּׂכָרוֹ? אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים״. אָמַר רַב הוּנָא: הָיְתָה טַלִּיתוֹ חֲגוּרָה לוֹ עַל מׇתְנָיו — מוּתָּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הָיְתָה טַלִּיתוֹ שֶׁל בֶּגֶד וְשֶׁל עוֹר וְשֶׁל שַׂק חֲגוּרָה עַל מׇתְנָיו — מוּתָּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע.

26 נדה פתח ↗

וְאֵינוֹ יוֹצֵא מִשָּׁם עַד שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לִי תִּכְרַע כׇּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן״. ״כִּי לִי תִּכְרַע כׇּל בֶּרֶךְ״ — זֶה יוֹם הַמִּיתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְפָנָיו יִכְרְעוּ כׇּל יוֹרְדֵי עָפָר״. ״תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן״ — זֶה יוֹם הַלֵּידָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשׁוֹ וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה״. וּמָה הִיא הַשְּׁבוּעָה שֶׁמַּשְׁבִּיעִין אוֹתוֹ? תְּהִי צַדִּיק וְאַל תְּהִי רָשָׁע, וַאֲפִילּוּ כׇּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ אוֹמְרִים לְךָ ״צַדִּיק אַתָּה״ — הֱיֵה בְּעֵינֶיךָ כְּרָשָׁע. וֶהֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָהוֹר, וּמְשָׁרְתָיו טְהוֹרִים, וּנְשָׁמָה שֶׁנָּתַן בְּךָ טְהוֹרָה הִיא. אִם אַתָּה מְשַׁמְּרָהּ בְּטׇהֳרָה — מוּטָב, וְאִם לָאו — הֲרֵינִי נוֹטְלָהּ מִמְּךָ.

29 שבת פתח ↗

רָבָא חַזְיֵיהּ לְרַב הַמְנוּנָא דְּקָא מַאֲרֵיךְ בִּצְלוֹתֵיהּ. אֲמַר: מַנִּיחִין חַיֵּי עוֹלָם, וְעוֹסְקִים בְּחַיֵּי שָׁעָה. וְהוּא סָבַר זְמַן תְּפִלָּה לְחוּד וּזְמַן תּוֹרָה לְחוּד. רַבִּי יִרְמְיָה הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא וַהֲווֹ עָסְקִי בִּשְׁמַעְתָּא. נְגַהּ לְצַלּוֹיֵי וַהֲוָה קָא מְסַרְהֵב רַבִּי יִרְמְיָה. קָרֵי עֲלֵיהּ רַבִּי זֵירָא: ״מֵסִיר אׇזְנוֹ מִשְּׁמוֹעַ תּוֹרָה גַּם תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה״.

31 שבת פתח ↗

רַב אַמֵּי וְרַב אַסִּי הֲווֹ יָתְבִי וְגָרְסִי בֵּינֵי עַמּוּדֵי. וְכֹל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא הֲווֹ טָפְחִי אַעֵיבְרָא דְּדַשָּׁא וְאָמְרִי: אִי אִיכָּא דְּאִית לֵיהּ דִּינָא, לֵיעוּל וְלֵיתֵי. רַב חִסְדָּא וְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא הֲווֹ יָתְבִי בְּדִינָא כּוּלֵּי יוֹמָא, הֲוָה קָא חָלֵישׁ לִבַּיְיהוּ. תְּנָא לְהוּ רַב חִיָּיא בַּר רַב מִדִּפְתִּי: ״וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב״, וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁמּשֶׁה יוֹשֵׁב וְדָן כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ? תּוֹרָתוֹ מָתַי נַעֲשֵׂית? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ כׇּל דַּיָּין שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִיתּוֹ, אֲפִילּוּ שָׁעָה אַחַת, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִילּוּ נַעֲשָׂה שׁוּתָּף לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. כְּתִיב הָכָא: ״וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״.

31 כתובות פתח ↗

אֲפִילּוּ צַדִּיק גָּמוּר וְלוֹקֵחַ שׁוֹחַד — אֵינוֹ נִפְטָר מִן הָעוֹלָם בְּלֹא טֵירוּף דַּעַת. כִּי אֲתָא רַב דִּימִי אֲמַר: דָּרֵשׁ רַב נַחְמָן בַּר כֹּהֵן, מַאי דִּכְתִיב ״מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה״ — אִם דּוֹמֶה דַּיָּין לְמֶלֶךְ, שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לִכְלוּם — ״יַעֲמִיד אָרֶץ״. וְאִם דּוֹמֶה לְכֹהֵן שֶׁמְּחַזֵּר עַל הַגֳּרָנוֹת — ״יֶהֶרְסֶנָּה״. אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא: הַאי דַּיָּינָא דְּשָׁאֵיל שְׁאֵילְתָא — פָּסוּל לְמֵידַן דִּינָא. וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵית לֵיהּ לְאוֹשׁוֹלֵי, אֲבָל אִית לֵיהּ לְאוֹשׁוֹלֵי — לֵית לַן בַּהּ. אִינִי? וְהָא רָבָא שָׁאֵיל שְׁאֵילְתָא מִדְּבֵי בַּר מָרִיּוֹן אַף עַל גַּב דְּלָא שָׁיְילִי מִינֵּיהּ? הָתָם לְאַחְשׁוֹבִינְהוּ הוּא דְּבָעֵי. אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא דְּשׁוּחְדָּא? כֵּיוָן דְּקַבֵּיל לֵיהּ שׁוּחְדָּא מִינֵּיהּ, אִיקָּרְבָא לֵיהּ דַּעְתֵּיהּ לְגַבֵּיהּ וְהָוֵי כְּגוּפֵיהּ, וְאֵין אָדָם רוֹאֶה חוֹבָה לְעַצְמוֹ. מַאי ״שׁוֹחַד״ — שֶׁהוּא חַד. אָמַר רַב פָּפָּא: לָא לֵידוּן אִינִישׁ דִּינָא לְמַאן דְּרָחֵים לֵיהּ, וְלָא לְמַאן דְּסָנֵי לֵיהּ. דְּרָחֵים לֵיהּ — לָא חָזֵי לֵיהּ חוֹבָה, דְּסָנֵי לֵיהּ — לָא חָזֵי לֵיהּ זְכוּתָא. אָמַר אַבָּיֵי: הַאי צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דִּמְרַחֲמִין לֵיהּ בְּנֵי מָתָא — לָאו מִשּׁוּם דִּמְעַלֵּי טְפֵי, אֶלָּא מִשּׁוּם דְּלָא מוֹכַח לְהוּ בְּמִילֵּי דִּשְׁמַיָּא. אָמַר רָבָא, מֵרֵישׁ הֲוָה אָמֵינָא: הָנֵי בְּנֵי מָחוֹזָא כּוּלְּהוּ רָחֲמוּ לִי. כֵּיוָן דַּהֲוַאי דַּיָּינָא, אָמֵינָא: מִינַּיְיהוּ סָנוּ לִי וּמִינַּיְיהוּ רָחֲמוּ לִי. כֵּיוָן דַּחֲזַאי דְּמַאן דְּמִיחַיַּיב לֵיהּ הָאִידָּנָא קָא זָכֵי לִמְחַר, אָמֵינָא: אִם מִרְחָם — כּוּלְּהוּ רָחֲמוּ לִי, אִי מִסְנוֹ — כּוּלְּהוּ סָנוּ לִי. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וְשׁוֹחַד לֹא תִקָּח״, אֵינוֹ צָרִיךְ לוֹמַר שׁוֹחַד מָמוֹן, אֶלָּא אֲפִילּוּ שׁוֹחַד דְּבָרִים נָמֵי אָסוּר, מִדְּלָא כְּתִיב ״בֶּצַע לֹא תִקָּח״. הֵיכִי דָּמֵי שׁוֹחַד דְּבָרִים? כִּי הָא דִּשְׁמוּאֵל הֲוָה עָבַר בְּמַבָּרָא, אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא יָהֵיב לֵיהּ יְדֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי עֲבִידְתָּיךְ? אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. אֲמַר לֵיהּ: פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. אַמֵּימָר הֲוָה יָתֵיב וְקָא דָאֵין דִּינָא. פְּרַח גַּדְפָּא אַרֵישֵׁיהּ, אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא שַׁקְלֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי עֲבִידְתָּיךְ? אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. אֲמַר לֵיהּ: פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. מָר עוּקְבָא הֲוָה שְׁדֵי רוּקָּא קַמֵּיהּ, אֲתָא הָהוּא גַּבְרָא כַּסְּיֵיהּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי עֲבִידְתָּיךְ? אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. אֲמַר לֵיהּ: פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי הֲוָה רְגִיל אֲרִיסֵיהּ דַּהֲוָה מַיְיתֵי לֵיהּ כׇּל מַעֲלֵי שַׁבְּתָא כַּנְתָּא דְפֵירֵי. יוֹמָא חַד אַיְיתִי לֵיהּ בְּחַמְשָׁה בְּשַׁבְּתָא. אֲמַר לֵיהּ: מַאי שְׁנָא הָאִידָּנָא? אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי, וְאָמֵינָא, אַגַּב אוֹרְחִי אַיְיתֵי לֵיהּ לְמָר. לָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. אוֹתֵיב זוּזָא דְרַבָּנַן וְקָדָיְינִין לֵיהּ. בַּהֲדֵי דְּקָאָזֵיל וְאָתֵי אֲמַר: אִי בָּעֵי — טָעֵין הָכִי, וְאִי בָּעֵי — טָעֵין הָכִי. אָמַר: תִּיפַּח נַפְשָׁם שֶׁל מְקַבְּלֵי שׁוֹחַד! וּמָה אֲנִי שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי, וְאִם נָטַלְתִּי — שֶׁלִּי נָטַלְתִּי, כָּךְ, מְקַבְּלֵי שׁוֹחַד — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בַּר אֱלִישָׁע אַיְיתִי לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא רֵאשִׁית הַגֵּז. אֲמַר לֵיהּ: מֵהֵיכָא אַתְּ? אֲמַר לֵיהּ: מִדּוּךְ פְּלָן. וּמֵהָתָם לְהָכָא לָא הֲוָה כֹּהֵן לְמִיתְּבָא לֵיהּ? אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי, וְאָמֵינָא, אַגַּב אוֹרְחַאי אַיְיתֵי לֵיהּ לְמָר. אֲמַר לֵיהּ: פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא, לָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ. אוֹתֵיב לֵיהּ זוּגָא דְרַבָּנַן וְקָדָיְינִי לֵיהּ. בַּהֲדֵי דְּקָאָזֵיל וְאָתֵי, אֲמַר: אִי בָּעֵי טָעֵין הָכִי, וְאִי בָּעֵי טָעֵין הָכִי. אָמַר: תִּיפַּח נַפְשָׁם שֶׁל מְקַבְּלֵי שׁוֹחַד! וּמָה אֲנִי שֶׁלֹּא נָטַלְתִּי, וְאִם נָטַלְתִּי — שֶׁלִּי נָטַלְתִּי, כָּךְ, מְקַבְּלֵי שׁוֹחַד — עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. רַב עָנָן אַיְיתִי לֵיהּ הַהוּא גַּבְרָא כַּנְתָּא דְגִילְדָּנֵי דְּבֵי גִילֵי. אֲמַר לֵיהּ: מַאי עֲבִידְתָּיךְ? אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא אִית לִי. לָא קַבֵּיל מִינֵּיהּ. אֲמַר לֵיהּ: פְּסִילְנָא לָךְ לְדִינָא. אֲמַר לֵיהּ: דִּינָא דְּמָר לָא בָּעֵינָא, קַבּוֹלֵי לְקַבֵּיל מָר דְּלָא לִמְנְעַן מָר מֵאַקְרוֹבֵי בִּכּוּרִים. דְּתַנְיָא: ״וְאִישׁ בָּא מִבַּעַל שָׁלִישָׁה וַיָּבֵא לְאִישׁ הָאֱלֹהִים לֶחֶם בִּכּוּרִים עֶשְׂרִים לֶחֶם שְׂעוֹרִים וְכַרְמֶל בְּצִקְלוֹנוֹ״. וְכִי אֱלִישָׁע אוֹכֵל בִּכּוּרִים הֲוָה? אֶלָּא לוֹמַר לָךְ: כׇּל הַמֵּבִיא דּוֹרוֹן לְתַלְמִיד חָכָם — כְּאִילּוּ מַקְרִיב בִּכּוּרִים. אֲמַר לֵיהּ: קַבּוֹלֵי לָא בָּעֵינַן דְּאֵיקַבֵּיל, הַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ לִי טַעְמָא, מְקַבֵּילְנָא. שַׁדְּרֵיהּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן, שְׁלַח לֵיהּ: נִידַיְּינֵיהּ מָר לְהַאי גַּבְרָא, דַּאֲנָא עָנָן פְּסִילְנָא לֵיהּ לְדִינָא. אָמַר: מִדִּשְׁלַח לִי הָכִי, שְׁמַע מִינַּהּ קָרִיבֵיהּ הוּא. הֲוָה קָאֵים דִּינָא דְיַתְמֵי קַמֵּיהּ, אֲמַר:

31 משנה תורה, הלכות יסודי התורה פתח ↗

משֶׁה רַבֵּנוּ לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה. שֶׁהַמַּאֲמִין עַל פִּי הָאוֹתוֹת יֵשׁ בְּלִבּוֹ דֹּפִי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיַּעֲשֶׂה הָאוֹת בְּלָט וְכִשּׁוּף. אֶלָּא כָּל הָאוֹתוֹת שֶׁעָשָׂה משֶׁה בַּמִּדְבָּר לְפִי הַצֹּרֶךְ עֲשָׂאָם. לֹא לְהָבִיא רְאָיָה עַל הַנְּבוּאָה. הָיָה צָרִיךְ לְהַשְׁקִיעַ אֶת הַמִּצְרִיִּים קָרַע אֶת הַיָּם וְהִצְלִילָן בְּתוֹכוֹ. צָרַכְנוּ לְמָזוֹן הוֹרִיד לָנוּ אֶת הַמָּן. צָמְאוּ בָּקַע לָהֶן אֶת הָאֶבֶן. כָּפְרוּ בּוֹ עֲדַת קֹרַח בָּלְעָה אוֹתָן הָאָרֶץ. וְכֵן שְׁאָר כָּל הָאוֹתוֹת. וּבַמֶּה הֶאֱמִינוּ בּוֹ. בְּמַעֲמַד הַר סִינַי שֶׁעֵינֵינוּ רָאוּ וְלֹא זָר וְאָזְנֵינוּ שָׁמְעוּ וְלֹא אַחֵר הָאֵשׁ וְהַקּוֹלוֹת וְהַלַּפִּידִים וְהוּא נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל וְהַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו וְאָנוּ שׁוֹמְעִים משֶׁה משֶׁה לֵךְ אֱמֹר לָהֶן כָּךְ וְכָךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר דברים ה ד "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם". וְנֶאֱמַר דברים ה ג "לֹא אֶת אֲבֹתֵינוּ כָּרַת ה' אֶת הַבְּרִית הַזֹּאת". וּמִנַּיִן שֶׁמַּעֲמַד הַר סִינַי לְבַדּוֹ הִיא הָרְאָיָה לִנְבוּאָתוֹ שֶׁהִיא אֱמֶת שֶׁאֵין בּוֹ דֹּפִי שֶׁנֶּאֱמַר שמות יט ט "הִנֵּה אָנֹכִי בָּא אֵלֶיךָ בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּךְ וְגַם בְּךָ יַאֲמִינוּ לְעוֹלָם". מִכְלַל שֶׁקֹּדֶם דָּבָר זֶה לֹא הֶאֱמִינוּ בּוֹ נֶאֱמָנוּת שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת לְעוֹלָם אֶלָּא נֶאֱמָנוּת שֶׁיֵּשׁ אַחֲרֶיהָ הִרְהוּר וּמַחֲשָׁבָה: נִמְצְאוּ אֵלּוּ שֶׁשׁוּלַּח לָהֶן הֵם הָעֵדִים עַל נְבוּאָתוֹ שֶׁהִיא אֱמֶת וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהֶן אוֹת אַחֵר. שֶׁהֵם וְהוּא עֵדִים בַּדָּבָר כִּשְׁנֵי עֵדִים שֶׁרָאוּ דָּבָר אֶחָד בְּיַחַד שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן עֵד לַחֲבֵרוֹ שֶׁהוּא אוֹמֵר אֱמֶת וְאֵין אֶחָד מֵהֶן צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָיָה לַחֲבֵרוֹ. כָּךְ משֶׁה רַבֵּנוּ כָּל יִשְׂרָאֵל עֵדִים לוֹ אַחַר מַעֲמַד הַר סִינַי וְאֵינוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לָהֶם אוֹת. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּתְחִלַּת נְבוּאָתוֹ בְּעֵת שֶׁנָּתַן לוֹ הָאוֹתוֹת לַעֲשׂוֹתָן בְּמִצְרַיִם וְאָמַר לוֹ שמות ג יח "וְשָׁמְעוּ לְקלֶךָ". יָדַע משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהַמַּאֲמִין עַל פִּי הָאוֹתוֹת יֵשׁ בִּלְבָבוֹ דֹּפִי וּמְהַרְהֵר וּמְחַשֵּׁב וְהָיָה נִשְׁמָט מִלֵּילֵךְ וְאָמַר שמות ד א "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי". עַד שֶׁהוֹדִיעוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵלּוּ הָאוֹתוֹת אֵינָן אֶלָּא עַד שֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרַיִם וְאַחַר שֶׁיֵּצְאוּ וְיַעַמְדוּ עַל הָהָר הַזֶּה יִסְתַּלֵּק הִרְהוּר שֶׁמְּהַרְהֲרִין אַחֲרֶיךָ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ כָּאן אוֹת שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁאֲנִי שְׁלַחְתִּיךָ בֶּאֱמֶת מִתְּחִלָּה וְלֹא יִשָּׁאֵר בְּלִבָּם הִרְהוּר. וְהוּא שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר שמות ג יב "וְזֶה לְּךָ הָאוֹת כִּי אָנֹכִי שְׁלַחְתִּיךָ בְּהוֹצִיאֲךָ אֶת הָעָם מִמִּצְרַיִם תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹהִים עַל הָהָר הַזֶּה". נִמְצֵאתָ אוֹמֵר שֶׁכָּל נָבִיא שֶׁיַּעֲמֹד אַחַר משֶׁה רַבֵּנוּ אֵין אָנוּ מַאֲמִינִים בּוֹ מִפְּנֵי הָאוֹת לְבַדּוֹ כְּדֵי שֶׁנֹּאמַר אִם יַעֲשֶׂה אוֹת נִשְׁמַע לוֹ לְכָל מַה שֶּׁיֹּאמַר. אֶלָּא מִפְּנֵי הַמִּצְוָה שֶׁצִּוָּה משֶׁה בַּתּוֹרָה וְאָמַר אִם נָתַן אוֹת דברים יח טו "אֵלָיו תִּשְׁמָעוּן". כְּמוֹ שֶׁצִּוָּנוּ לַחְתֹּךְ הַדָּבָר עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם הֵעִידוּ אֱמֶת אִם שֶׁקֶר. כָּךְ מִצְוָה לִשְׁמֹעַ מִזֶּה הַנָּבִיא אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם הָאוֹת אֱמֶת אוֹ בְּכִשּׁוּף וְלָט: לְפִיכָךְ אִם עָמַד הַנָּבִיא וְעָשָׂה אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים גְּדוֹלִים וּבִקֵּשׁ לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה רַבֵּנוּ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ וְאָנוּ יוֹדְעִין בְּבֵאוּר שֶׁאוֹתָן הָאוֹתוֹת בְּלָט וְכִשּׁוּף הֵן. לְפִי שֶׁנְּבוּאַת משֶׁה רַבֵּנוּ אֵינָהּ עַל פִּי הָאוֹתוֹת כְּדֵי שֶׁנַּעֲרֹךְ אוֹתוֹת זֶה לְאוֹתוֹת זֶה. אֶלָּא בְּעֵינֵינוּ רְאִינוּהָ וּבְאָזְנֵינוּ שְׁמַעֲנוּהָ כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַע הוּא. הָא לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעֵדִים שֶׁהֵעִידוּ לָאָדָם עַל דָּבָר שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו שֶׁאֵינוֹ כְּמוֹ שֶׁרָאָה שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ לָהֶן אֶלָּא יוֹדֵעַ בְּוַדַּאי שֶׁהֵן עֵדֵי שֶׁקֶר. לְפִיכָךְ אָמְרָה תּוֹרָה שֶׁאִם בָּא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת דברים יג ד "לֹא תִּשְׁמַע אֶל דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא". שֶׁהֲרֵי זֶה בָּא אֵלֶיךָ בְּאוֹת וּמוֹפֵת לְהַכְחִישׁ מַה שֶּׁרָאִיתָ בְּעֵינֶיךָ וְהוֹאִיל וְאֵין אָנוּ מַאֲמִינִים בְּמוֹפֵת אֶלָּא מִפְּנֵי הַמִּצְוֹת שֶׁצִּוָּנוּ משֶׁה הֵיאַךְ נְקַבֵּל מֵאוֹת זֶה שֶׁבָּא לְהַכְחִישׁ נְבוּאָתוֹ שֶׁל משֶׁה שֶׁרָאִינוּ וְשֶׁשָּׁמַעְנוּ:

36 בבא מציעא פתח ↗

וְזֶה הוּא תַּנּוּר שֶׁל עַכְנַאי. מַאי עַכְנַאי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שֶׁהִקִּיפוּהוּ דְּבָרִים כְּעַכְנָא זוֹ, וְטִמְּאוּהוּ. תָּנָא: בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם הֵשִׁיב רַבִּי אֱלִיעֶזֶר כׇּל תְּשׁוּבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם, וְלֹא קִיבְּלוּ הֵימֶנּוּ. אָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – חָרוּב זֶה יוֹכִיחַ. נֶעֱקַר חָרוּב מִמְּקוֹמוֹ מֵאָה אַמָּה, וְאָמְרִי לַהּ: אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מִן הֶחָרוּב. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – אַמַּת הַמַּיִם יוֹכִיחוּ. חָזְרוּ אַמַּת הַמַּיִם לַאֲחוֹרֵיהֶם. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְבִיאִין רְאָיָה מֵאַמַּת הַמַּיִם. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – כּוֹתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ יוֹכִיחוּ. הִטּוּ כּוֹתְלֵי בֵּית הַמִּדְרָשׁ לִיפּוֹל. גָּעַר בָּהֶם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, אָמַר לָהֶם: אִם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְנַצְּחִים זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה, אַתֶּם מָה טִיבְכֶם? לֹא נָפְלוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְלֹא זָקְפוּ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וַעֲדַיִן מַטִּין וְעוֹמְדִין. חָזַר וְאָמַר לָהֶם: אִם הֲלָכָה כְּמוֹתִי – מִן הַשָּׁמַיִם יוֹכִיחוּ. יָצָאתָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה: מָה לָכֶם אֵצֶל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, שֶׁהֲלָכָה כְּמוֹתוֹ בְּכׇל מָקוֹם. עָמַד רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ עַל רַגְלָיו וְאָמַר: ״לֹא בַשָּׁמַיִם הִיא!״ מַאי ״לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא״? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: שֶׁכְּבָר נִתְּנָה תּוֹרָה מֵהַר סִינַי, אֵין אָנוּ מַשְׁגִּיחִין בְּבַת קוֹל, שֶׁכְּבָר כָּתַבְתָּ בְּהַר סִינַי בַּתּוֹרָה ״אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת״. אַשְׁכְּחֵיהּ רַבִּי נָתָן לְאֵלִיָּהוּ, אֲמַר לֵיהּ: מַאי עָבֵיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהִיא שַׁעְתָּא? אֲמַר לֵיהּ: קָא חָיֵיךְ וְאָמַר, ״נִצְּחוּנִי בָּנַי! נִצְּחוּנִי בָּנַי!״ אָמְרוּ: אוֹתוֹ הַיּוֹם הֵבִיאוּ כׇּל טְהָרוֹת שֶׁטִּיהֵר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר וּשְׂרָפוּם בָּאֵשׁ. וְנִמְנוּ עָלָיו וּבֵרְכוּהוּ, וְאָמְרוּ: מִי יֵלֵךְ וְיוֹדִיעוֹ? אֲמַר לָהֶם רַבִּי עֲקִיבָא: אֲנִי אֵלֵךְ, שֶׁמָּא יֵלֵךְ אָדָם שֶׁאֵינוֹ הָגוּן וְיוֹדִיעוֹ, וְנִמְצָא מַחְרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. מָה עָשָׂה רַבִּי עֲקִיבָא? לָבַשׁ שְׁחוֹרִים וְנִתְעַטֵּף שְׁחוֹרִים, וְיָשַׁב לְפָנָיו בְּרִיחוּק אַרְבַּע אַמּוֹת. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: עֲקִיבָא, מָה יוֹם מִיָּמִים? אָמַר לוֹ: רַבִּי, כִּמְדוּמֶּה לִי שֶׁחֲבֵירִים בְּדֵילִים מִמֶּךָ. אַף הוּא קָרַע בְּגָדָיו וְחָלַץ מִנְעָלָיו, וְנִשְׁמַט וְיָשַׁב עַל גַּבֵּי קַרְקַע. זָלְגוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת, לָקָה הָעוֹלָם: שְׁלִישׁ בְּזֵיתִים, וּשְׁלִישׁ בְּחִטִּים, וּשְׁלִישׁ בִּשְׂעוֹרִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף בָּצֵק שֶׁבִּידֵי אִשָּׁה טָפַח. תָּנָא: אַף גָּדוֹל הָיָה בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁנָּתַן בּוֹ עֵינָיו רַבִּי אֱלִיעֶזֶר – נִשְׂרַף. וְאַף רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה בָּא בִּסְפִינָה. עָמַד עָלָיו נַחְשׁוֹל לְטַבְּעוֹ. אָמַר: כִּמְדוּמֶּה לִי שֶׁאֵין זֶה אֶלָּא בִּשְׁבִיל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן הוּרְקָנוֹס. עָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁלֹּא לִכְבוֹדִי עָשִׂיתִי, וְלֹא לִכְבוֹד בֵּית אַבָּא עָשִׂיתִי, אֶלָּא לִכְבוֹדְךָ, שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחְלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל. נָח הַיָּם מִזַּעְפּוֹ. אִימָּא שָׁלוֹם, דְּבֵיתְהוּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֲחָתֵיהּ דְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל הֲוַאי. מֵהָהוּא מַעֲשֶׂה וְאֵילָךְ, לָא הֲוָה שָׁבְקָה לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְמִיפַּל עַל אַפֵּיהּ. הָהוּא יוֹמָא רֵישׁ יַרְחָא הֲוָה, וְאִיחַלַּף לַהּ בֵּין מָלֵא לְחָסֵר. אִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲתָא עַנְיָא וְקָאֵי אַבָּבָא, אַפִּיקָא לֵיהּ רִיפְתָּא. אַשְׁכַּחְתֵּיהּ דְּנָפֵל עַל אַנְפֵּיהּ. אֲמַרָה לֵיהּ: קוּם, קטלית לאחי קְטַלְיתֵּהּ לְאָח. אַדְּהָכִי נְפַק שִׁיפּוּרָא מִבֵּית רַבָּן גַּמְלִיאֵל דִּשְׁכֵיב. אֲמַר לַהּ: מְנָא יְדַעְתְּ? אֲמַרָה לֵיהּ: כָּךְ מְקוּבְּלַנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא: כׇּל הַשְּׁעָרִים נִנְעָלִים חוּץ מִשַּׁעֲרֵי אוֹנָאָה. תָּנוּ רַבָּנַן: הַמְאַנֶּה אֶת הַגֵּר, עוֹבֵר בִּשְׁלֹשָׁה לָאוִין. וְהַלּוֹחֲצוֹ, עוֹבֵר בִּשְׁנַיִם. מַאי שְׁנָא מְאַנֶּה, דִּכְתִיבִי שְׁלֹשָׁה לָאוִין: ״וְגֵר לֹא תוֹנֶה״, ״וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתוֹ״, ״וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ״, וְגֵר בִּכְלַל עֲמִיתוֹ הוּא. לוֹחֲצוֹ נָמֵי שְׁלֹשָׁה כְּתִיבִי: ״וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ״, ״וְגֵר לֹא תִלְחָץ״, ״וְלֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנֹשֶׁה״, וְגֵר בַּכְּלָל הוּא! אֶלָּא, אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה בִּשְׁלֹשָׁה. תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל אוֹמֵר: מִפְּנֵי מָה הִזְהִירָה תּוֹרָה בִּשְׁלֹשִׁים וְשִׁשָּׁה מְקוֹמוֹת, וְאָמְרִי לַהּ: בְּאַרְבָּעִים וְשִׁשָּׁה מְקוֹמוֹת, בְּגֵר? מִפְּנֵי שֶׁסּוֹרוֹ רַע. מַאי דִּכְתִיב ״וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם״? תְּנֵינָא, רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: מוּם שֶׁבְּךָ אַל תֹּאמַר לַחֲבֵרֶךָ. וְהַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: דִּזְקִיף לֵיהּ זְקִיפָא בִּדְיוּתְקֵיהּ, לָא נֵימָא לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ זְקֵיף בִּינִיתָא. מַתְנִי׳ אֵין מְעָרְבִין פֵּירוֹת בְּפֵירוֹת, אֲפִילּוּ חֲדָשִׁים בַּחֲדָשִׁים.

37 תמורה פתח ↗

אָמְרוּ לוֹ לִשְׁמוּאֵל: שְׁאַל! אָמַר לָהֶם: ״אֵלֶּה הַמִּצְוֹת״ — שֶׁאֵין הַנָּבִיא רַשַּׁאי לְחַדֵּשׁ דָּבָר מֵעַתָּה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא: אַף חַטָּאת שֶׁמֵּתוּ בְּעָלֶיהָ נִשְׁתַּכְּחָה בִּימֵי אֶבְלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.

37 קוהלת רבה פתח ↗

מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם, אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בִּקְשׁוּ חֲכָמִים לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת מִפְּנֵי שֶׁמָּצְאוּ בוֹ דְּבָרִים מָטִין לְצַד מִינוּת, אָמְרוּ הֲרֵי כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה שֶׁבָּא לוֹמַר מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ, יָכוֹל אַף בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה, חָזְרוּ וְאָמְרוּ לֹא אָמַר בְּכָל עָמָל, אֶלָּא בַּעֲמָלוֹ, בַּעֲמָלוֹ אֵינוֹ עָמֵל אֲבָל עָמֵל הוּא בַּעֲמָלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בְּרַבִּי יִצְחָק בִּקְשׁוּ חֲכָמִים לִגְנֹז סֵפֶר קֹהֶלֶת עַל יְדֵי שֶׁמָּצְאוּ בוֹ דְּבָרִים שֶׁמָּטִין לְצַד מִינוּת, אָמְרוּ כָּל חָכְמָתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה כָּךְ שֶׁאָמַר קהלת יא, ט: שְׂמַח בָּחוּר בְּיַלְדוּתֶךָ וִיטִיבְךָ לִבְּךָ בִּימֵי בְחוּרוֹתֶיךָ וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ, וּמשֶׁה אָמַר במדבר טו, לט: וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, וּשְׁלֹמֹה אָמַר: וְהַלֵּךְ בְּדַרְכֵי לִבְּךָ וּבְמַרְאֵה עֵינֶיךָ, הֻתְּרָה הָרְצוּעָה, לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן, כֵּיוָן שֶׁאָמַר: וְדָע כִּי עַל כָּל אֵלֶּה יְבִיאֲךָ הָאֱלֹהִים בַּמִּשְׁפָּט, אָמְרוּ יָפֶה אָמַר שְׁלֹמֹה. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי חִלְפַיי, עֲמָלוֹ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְאוֹצֵר לוֹ לְמַעְלָה מֵהַשֶּׁמֶשׁ. אָמַר רַבִּי יוּדָן תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ אֵין לוֹ, לְמַעְלָה מִן הַשֶּׁמֶשׁ, יֵשׁ לוֹ. רַבִּי לֵוִי וְרַבָּנָן, רַבִּי לֵוִי אָמַר מַה הֲנָאָה יֵשׁ לַבְּרִיּוֹת אֲשֶׁר מְסַגְּלוֹת בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, דַּיָּן שֶׁאֲנִי מַזְרִיחַ עֲלֵיהֶם אוֹרָה. וְרַבָּנִין אָמְרֵי מַה הֲנָאָה יֵשׁ אֶל הַצַּדִּיקִים שֶׁמְסַגְּלִין בְּמִצְווֹת וּבְמַעֲשִׂים טוֹבִים, דַּיָּן שֶׁאֲנִי עָתִיד לְחַדֵּשׁ פְּנֵיהֶם כְּגַלְגַּל חַמָּה, דִּכְתִיב שופטים ה, לא: וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבוּרָתוֹ. אָמַר רַבִּי יַנַּאי בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם לוֹקֵחַ לִטְרָה שֶׁל בָּשָׂר כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ רוֹאֶה עַד שֶׁיְבַשְּׁלֶנָּה, וַאֲנִי מַשִּׁיב לְךָ רוּחוֹת, וּמַעֲלֶה עֲנָנִים, וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים וּטְלָלִים, וּמְגַדֵּל צְמָחִין וּמְבַשְּׁלָן, וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן בִּפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְנוֹתֵן כָּל צְרָכָיו לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה כְּדֵי מַחְסוֹרָהּ, וְאֵין אַתֶּם מְבִיאִין לִי אֶת הָעֹמֶר. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם מְכַבֵּס כְּסוּתוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים, כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ רוֹאֶה עַד שֶׁיְנַגְּבָהּ, וַאֲנִי מַשִּׁיב לְךָ רוּחוֹת, וּמַעֲלֶה עֲנָנִים, וּמוֹרִיד גְּשָׁמִים וּטְלָלִים, וּמְגַדֵּל צְמָחִים, וּמְכַבְּסָן, וּמְבַשְּׁלָן, וּמְנַגְּבָן, וְעוֹרֵךְ שֻׁלְחָן לִפְנֵי כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְנוֹתֵן כָּל צְרָכָיו לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, וּלְכָל גְּוִיָּה וּגְוִיָּה כְּדֵי מַחְסוֹרָהּ, וְאֵין אַתֶּם מְבִיאִין לִי אֶת הָעֹמֶר. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה, פְּסַנְטוֹרָךְ אֲנָא וְלֵית אַתְּ מַטְעֵם לִי מִתַּבְשִׁילֵי דְּאִידַע מַהוּ צָרִיךְ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, סַנְטוֹרָךְ אֲנָא וְלֵית אַתְּ יָהֵיב לִי מִסַּנְטָרְיוּתִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר כְּתִיב ירמיה ה, כד: וְלֹא אָמְרוּ בִלְבָבָם נִירָא נָא אֶת ה' וגו', הָא חַיָּיבִין מִן כַּדּוּן לֵית אַתּוּן צְרִיכִין לִי, תַּלְמוּד לוֹמַר ירמיה ה, כד: שְׁבֻעֹת חֻקּוֹת קָצִיר יִשְׁמָר לָנוּ, יִשְׁמָר לָנוּ מִשָּׁרָב, יִשְׁמָר לָנוּ, מֵהַטְּלָלִים רָעִים, וְהוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר תהלים סח, י: גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים, אִם גֶּשֶׁם הִיא צְרִיכָה, נְדָבָה. וְאִם טְלָלִים הִיא צְרִיכָה תָּנִיף אֱלֹהִים. תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא כְּתִיב ויקרא כג, טו: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה, אֵימָתַי בִּזְּמַן שֶׁאֵין יֵשׁוּעַ וּשְׁכַנְיָה בֵּינֵיהֶם. אָמַר רַבִּי אַבָּא בֹּא וּרְאֵה כַּמָּה צַעַר וְכַמָּה יְגִיעַ רוֹאִין עַד שֶׁמְּבִיאִין אֶת הָעֹמֶר, כְּדִתְנֵינַן, כֵּיצַד עוֹשִׂין שְׁלוּחֵי בֵּית דִּין יוֹצְאִין בְּעֶרֶב יוֹם טוֹב וְעוֹשִׂין אוֹתוֹ כְּרִיכוֹת בִּמְחֻבָּר לַקַּרְקַע, כְּדֵי שֶׁיְהֵא נוֹחַ לִקָּצֵר, וְכָל הָעֲיָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְשָׁם מִתְכַּנְּסוֹת לְשָׁם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִקְצַר בְּעֵסֶק גָּדוֹל. אָמַר רַבִּי לֵוִי אָמַר לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָדָם, הֲרֵי חָרַשְׁתָּ, וְזָרַעְתָּ, וְקָצַרְתָּ, וְעָמַרְתָּ, וְעָשִׂיתָ עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת, אִם אֵינִי מוֹצִיא לְךָ מְעַט רוּחַ יָכוֹל אַתְּ לִזְרוֹת, וַאֲפִלּוּ שְׂכַר אוֹתוֹ הָרוּחַ אֵין אַתָּה נוֹתֵן לִי, הֱוֵי קהלת ה, טו: וּמַה יִּתְרוֹן לוֹ שֶׁיַּעֲמֹל לָרוּחַ. רַבִּי עָשָׂה סְעוּדַת מִשְׁתֶּה בְּנוֹ, קָרָא רַבִּי לְכָל רַבָּנָן, וְאִינְשֵׁי לְמִקְרֵי בַּר קַפָּרָא, אֲזַל וּכְּתַב עַל תַּרְעָא אַחַר כָּל שִׂמְחָתֶךָ מָוֶת וּמַה יִּתְרוֹן לְשִׂמְחָתֶךָ. אֲמַר מַאן עֲבַד לָן הָדָא, אָמְרוּ בַּר קַפָּרָא דְּאִנְּשִׁיתוּן לְמִיקְרֵי לֵיהּ, לְגַרְמֵיהּ חַפְיָה הוּא. אֲזַל וַעֲבַד אֲרִיסְטוֹן אוֹחֲרָן וּקְרָא לְכָל רַבָּנָן וּקְרָא לֵיהּ לְבַר קַפָּרָא, וְעַל כָּל תַּבְשִׁיל וְתַבְשִׁיל דַּהֲוָה מַנִּיחַ קָדָמֵיהוֹן הֲוָה אָמַר עֲלֵיהּ תְּלַת מְאָה מַתְלִין עַל הָדֵין תַּעֲלָה, וַהֲוָה עָרֵיב לְהוֹן וַהֲוַת תַּבְשִׁילָא צְנִין וְלָא טָעֲמִין לֵיהּ. וַהֲוָה רַבִּי אָמַר לִמְשׁוּמְשְׁנוֹהִי לָמָּה תַּבְשִׁילֵינוֹן עָלְלִין וְנָפְקִין וְלָא טָעֲמִין מִידֵי, אָמְרִין לֵיהּ בְּגִין חַד סַב דְּיָתֵיב תַּמָּן וְכֵיוָן דְּתַבְשִׁילָא עָלֵיל הוּא אָמַר תְּלַת מְאָה מַתְלִין בַּהֲדֵין תַּעֲלָה, בְּגִין כֵּן תַּבְשִׁילָא צְנִין וְלָא טָעֲמִין מִידֵי, סָלֵיק לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ לָמָּה אַתְּ עָבֵיד כֵּן, שָׁבֵיק אֲרִיסְטְוָן דְּיֵכְלִין. אֲמַר לוֹ לָא תְהֵא סָבוּר דִּבְגִין מְגִיסָךְ אֲתֵית, אֶלָּא בְּגִין דְּלָא צְוַוחְתְּ לִי עִם חֲבֵרַי, לֹא כֵן אָמַר שְׁלֹמֹה: מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם וגו', מֵאַחַר שֶׁדּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, מִן דְּפָיְיסָן דֵּין לְדֵין עָבְדִין שְׁלָמָא. אָמַר אַבָּא בַּר קַפָּרָא לְרַבִּי, וּמַה בָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ הִשְׁפִּיעַ לְךָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שַׁלְוָה, עוֹלָם הַבָּא שֶׁכֻּלּוֹ שֶׁלְּךָ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבִּי בַּנָאָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בָּנַי, דְּעוּ מַה בֵּינִי לְבֵינֵיכֶם, מַה כְּתִיב שמות טז, טז: עֹמֶר לַגֻּלְגֹּלֶת מִסְפַּר נַפְשֹׁתֵיכֶם וגו', מִן דְּיַהֲבוּן אַתּוּן כֻּלְכוֹן עֹמֶר, וְלֹא עֹמֶר שֶׁל חִטִּין אֶלָּא שֶׁל שְׂעוֹרִים, אַף עַל פִּי כֵן תִּהְיוּ זְהִירִין לְהָבִיא אוֹתוֹ בְּעוֹנָתוֹ, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם ויקרא כג, י: וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר וגו'.

43 עירובין פתח ↗

אָמַר רַב שֵׁיזְבִי: כִּי לָא עָבְדִינַן כְּחוּמְרֵי דְּבֵי תְרֵי — הֵיכָא דְּסָתְרִי אַהֲדָדֵי. כְּגוֹן שִׁדְרָה וְגוּלְגּוֹלֶת. דִּתְנַן: הַשִּׁדְרָה וְהַגּוּלְגּוֹלֶת שֶׁחָסְרוּ — וְכַמָּה חֶסְרוֹן? בַּשִּׁדְרָה, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי חוּלְיוֹת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חוּלְיָא אַחַת. וּבַגּוּלְגּוֹלֶת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: כִּמְלֹא מַקְדֵּחַ, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: כְּדֵי שֶׁיִּנָּטֵל מִן הַחַי וְיָמוּת.

52 נדה פתח ↗

שְׁלֹשָׁה דִּבְרֵי אַגָּדָה: כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״כִּי לֹא אֶחְפּוֹץ בְּמוֹת הַמֵּת״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר ״כִּי חָפֵץ ה׳ לַהֲמִיתָם״! כָּאן בְּעוֹשִׂין תְּשׁוּבָה, כָּאן בְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין תְּשׁוּבָה.

53 ראש השנה פתח ↗

וְתוֹקְעִין וּמְרִיעִין כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין — כְּדֵי לְעַרְבֵּב הַשָּׂטָן. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל שָׁנָה שֶׁאֵין תּוֹקְעִין לָהּ בִּתְחִלָּתָהּ — מְרִיעִין לָהּ בְּסוֹפָהּ. מַאי טַעְמָא — דְּלָא אִיעַרְבַּב שָׂטָן. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: כׇּל שָׁנָה שֶׁרָשָׁה בִּתְחִלָּתָהּ — מִתְעַשֶּׁרֶת בְּסוֹפָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה״ — ״מֵרֵשִׁית״ כְּתִיב. ״וְעַד אַחֲרִית״ — סוֹפָהּ שֶׁיֵּשׁ לָהּ אַחֲרִית. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אֵין דָּנִין אֶת הָאָדָם אֶלָּא לְפִי מַעֲשָׂיו שֶׁל אוֹתָהּ שָׁעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם״. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים מַזְכִּירִין עֲוֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: קִיר נָטוּי, וְעִיּוּן תְּפִלָּה, וּמוֹסֵר דִּין עַל חֲבֵירוֹ. דְּאָמַר רַבִּי אָבִין: כָּל הַמּוֹסֵר דִּין עַל חֲבֵירוֹ — הוּא נֶעֱנָשׁ תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ״, וּכְתִיב: ״וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפּוֹד לְשָׂרָה וְלִבְכּוֹתָהּ״. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: אַרְבָּעָה דְּבָרִים מְקָרְעִין גְּזַר דִּינוֹ שֶׁל אָדָם, אֵלּוּ הֵן: צְדָקָה, צְעָקָה, שִׁינּוּי הַשֵּׁם, וְשִׁינּוּי מַעֲשֶׂה. צְדָקָה, דִּכְתִיב: ״וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת״. צְעָקָה, דִּכְתִיב: ״וַיִּצְעֲקוּ אֶל ה׳ בַּצַּר לָהֶם וּמִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹצִיאֵם״. שִׁינּוּי הַשֵּׁם, דִּכְתִיב: ״שָׂרַי אִשְׁתְּךָ לֹא תִקְרָא אֶת שְׁמָהּ שָׂרָי כִּי שָׂרָה שְׁמָהּ״, וּכְתִיב: ״וּבֵרַכְתִּי אוֹתָהּ וְגַם נָתַתִּי מִמֶּנָּה לְךָ בֵּן״. שִׁינּוּי מַעֲשֶׂה, דִּכְתִיב: ״וַיַּרְא הָאֱלֹהִים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם״, וּכְתִיב: ״וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהִים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף שִׁינּוּי מָקוֹם, דִּכְתִיב: ״וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ״, וַהֲדַר: ״וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל״. וְאִידַּךְ: הָהוּא זְכוּתָא דְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא דְּאַהַנְיָא לֵיהּ. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: חַיָּיב אָדָם לְהַקְבִּיל פְּנֵי רַבּוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״מַדּוּעַ אַתְּ הוֹלֶכֶת אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת״, מִכְּלָל דִּבְחֹדֶשׁ וְשַׁבָּת אִיבְּעִי לַהּ לְמֵיזַל. וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק: חַיָּיב אָדָם לְטַהֵר אֶת עַצְמוֹ בָּרֶגֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ״. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ״וּבִנְבָלָתָם לֹא תִגָּעוּ״, יָכוֹל יְהוּ יִשְׂרָאֵל מוּזְהָרִין עַל מַגַּע נְבֵילָה, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֱמוֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן״, בְּנֵי אַהֲרֹן מוּזְהָרִין, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵין מוּזְהָרִין. וַהֲלֹא דְּבָרִים קַל וָחוֹמֶר: וּמָה טוּמְאָה חֲמוּרָה — כֹּהֲנִים מוּזְהָרִין, יִשְׂרְאֵלִים אֵינָן מוּזְהָרִין. טוּמְאָה קַלָּה — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? אֶלָּא, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּבְנִבְלָתָם לֹא תִגָּעוּ״ — בָּרֶגֶל. אָמַר רַבִּי כְּרוּסְפָּדַאי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה סְפָרִים נִפְתָּחִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה, אֶחָד שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִין, וְאֶחָד שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִין, וְאֶחָד שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים. צַדִּיקִים גְּמוּרִין — נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְחַיִּים, רְשָׁעִים גְּמוּרִין — נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְמִיתָה, בֵּינוֹנִיִּים — תְּלוּיִין וְעוֹמְדִין מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְעַד יוֹם הַכִּפּוּרִים, זָכוּ — נִכְתָּבִין לְחַיִּים, לֹא זָכוּ — נִכְתָּבִין לְמִיתָה. אָמַר רַבִּי אָבִין, מַאי קְרָא: ״יִמָּחוּ מִסֵּפֶר חַיִּים וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ״. ״יִמָּחוּ מִסֵּפֶר״ — זֶה סִפְרָן שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִין, ״חַיִּים״ — זֶה סִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים, ״וְעִם צַדִּיקִים אַל יִכָּתֵבוּ״ — זֶה סִפְרָן שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר, מֵהָכָא: ״וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ״, ״מְחֵנִי נָא״ — זֶה סִפְרָן שֶׁל רְשָׁעִים, ״מִסִּפְרְךָ״ — זֶה סִפְרָן שֶׁל צַדִּיקִים, ״אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ״ — זֶה סִפְרָן שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים. תַּנְיָא, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שָׁלֹשׁ כִּתּוֹת הֵן לְיוֹם הַדִּין: אַחַת שֶׁל צַדִּיקִים גְּמוּרִין, וְאַחַת שֶׁל רְשָׁעִים גְּמוּרִין, וְאַחַת שֶׁל בֵּינוֹנִיִּים. צַדִּיקִים גְּמוּרִין — נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְחַיֵּי עוֹלָם, רְשָׁעִים גְּמוּרִין — נִכְתָּבִין וְנֶחְתָּמִין לְאַלְתַּר לְגֵיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ אֵלֶּה לְחַיֵּי עוֹלָם וְאֵלֶּה לַחֲרָפוֹת לְדִרְאוֹן עוֹלָם״, בֵּינוֹנִיִּים — יוֹרְדִין לְגֵיהִנָּם,

57 אור ישראל פתח ↗

אֲנַחְנוּ בְּרוֹאֵי ה' יִתְבָּרַךְ מְחַכֵּי חַסְדּוֹ מְיַחֲלֵי רַחֲמָיו. בַּמֶה נִזְכֶּה בְּעֵינֵי אֲדוֹנֵנוּ, וּבַמֶּה נִמְצָא חֵן לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. אִם לֹא בִּהְתְדַמּוֹת מְעַט בִּדְרָכָיו. וּבְמִדַּת טוּבוֹ הַפְּרוּשָׂה עַל כָּל הַנִּבְרָאִים, מִבְּלִי סִבָּה קְדוּמָה לָזֶה, רַק רַחֲמִים פְּשׁוּטִים בְּאֵין מְעוֹרֵר, כֵּן אֲנַחְנוּ נֶחָלֵץ חוּשִׁים לְעֶזְרַת הַחֲלָשִׁים מִבְּלִי מְבַקֵּשׁ וּמִבְּלִי מְעוֹרֵר. אָכֵן מַה כֹּחֵנוּ, עֶזְרָתֵינוּ לְהֶבֶל דָּמָה הָרַע נִפְרָץ, וְהָרְשָׁעָה גָּבְרָה, אֵין מָנוֹס וְאֵין מִפְלָט אִם לֹא בַּמַּחְתֶּרֶת נָבוֹאָהּ לְהָפֵר עֲצַת מְרֵעִים, וּבְהַשְׂכֵּל נְבַצֵּעַ מַאֲוָיֵנוּ לִכְבֹּשׁ הָרָשָׁע, בְּמַאֲסָר הַצֶּדֶק, בְּכַבְלֵי הַמִּדּוֹת, וּבִרְחִיקַת הַתַּאֲווֹת, זֹאת יְסוֹד הַדָּבָר לִבְנוֹת עַלָיו דַּיֵּק, אָכֵן מִי יָכִין חֹמֶר וּלְבֵנִים מִי יוֹצִיא הַדָּבָר לְמַעֲשֵׂהוּ יָשָׁר בָּאָדָם אֵין. גַּם דַּעַת וּתְבוּנָה חָסְרוּ, וּבְזֹאת נָשׁוּבָה לְאָחוֹר הָכִי אֵין יְרֵאִים בְּיִשְׂרָאֵל. מַדּוּעַ רַחֲקָה מָזוֹר וּתְרוּפָה, יִרְאֵי ה' הֵמָּה יִלְבְּשׁוּ עֹז לִכְבֹּשׁ אֶת הָרֶשַׁע בִּמְצוּדַת תַּאֲווֹתָיו. וּמַה יַּעַצְרֵם מוּכָנִים הֵמָּה לְכָל חֵפֶץ לְבָבָם לְהָקִים מְזִימָתָם, הֲכִי הַגֶּשֶׁם יִמְנָעֵם, וְאִם הַבֹּשֶׁת וְהַכְּלִימָה יְבַלְבְּלֵם, הֲיִרְאֵי ה' יִקָּרְאוּ אִם כֹּה דַּרְכֵי הַתּוֹרָה הֲלֹא זֶה רֵאשִׁית דְּבָר ה' לְבַל יֵבֹשׁ מֵהַמַּלְעִיגִים, וְלִזְרוֹת הַלְאָה חֲמוּדֵי תֵּבֵל וַהֲבָלָיו וּבְזֹאת הַתְּבוּנָה וְהַחוּשׁ יִנְגְדּוּ זֶה לָזֶה. וְלָזֹאת נְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם וְנִרְדְּפָה. לָדַעַת מְקוֹר מוֹצָא הַיִּרְאָה, וּמֵאַיִן בָּאָה אִם מֵהַהֶרְגֵּל הַיּוֹמִי, אִם מֵהַלִּמּוּד בְּדַעַת וּבְהַשְׂכֵּל הַחוּשׁ יָעִיד כִּי דַּעַת וּתְבוּנָה אַיִן מָנוֹחַ אֵין לָהּ גַּם חֵלֶק אֵין לָהּ בְּיִרְאַת ה', גַּם מֵרָחוֹק אַל תַּעֲמֹד וְלָזֹאת צָדְקוּ דִּבְרֵי הַחוּשׁ בַּל יְכַזְּבוּ וּמַה יּוֹסִיף תֵּת רַעְיוֹן הַתְּבוּנָה, אִם בִּיסוֹדֵי הַיִּרְאָה לֹא שָׁלַט כֹּחָהּ, אָכֵן מִי לֹא יָבִין כִּי הַחוּשׁ הוּא כְּלִי מוּכָן לְקַבֵּל כָּל הַצּוּרוֹת וּבְשִׁנּוּי הַצּוּרָה יִשְׁתַּנֶּה הַחוּשׁ. אִם בְּתַחְבּוּלוֹת יַעֲשֶׂה לְחַבֵּר הַתְּבוּנָה לְיִרְאָה. גַּם הַחוּשׁ יִשְׁתַּנֶּה, בְּעֵין עוֹזֵר וְסוֹמֵךְ. וְלָזֹאת רֵאשִׁית מַעֲשֵׂינוּ לְחַזֵּק יָדַיִם רָפוֹת, לְנַהֲלֵם אֶל בֵּית הַסֵּפֶר לִמּוּד הַמּוּסָרִי, בְּהַשְׂכֵּל וַדַעַת, בְּלֵב נָכוֹן, וּבִשְׂפָתַיִם דּוֹלְקִים, וְלַחֲזֹר מַאַמְרֵי חז"ל הַמַּלְהִיבִים לֵב הָאָדָם, אִישׁ אִישׁ דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ, וְהָיָה אִם יִהְיֶה ה' עִמָּנוּ לְבַצֵּעַ מַעֲשֵׂינוּ, וְיַכָלְנוּ עֲמֹד, וּבְזֹאת מַה נָּכוֹן הַדָּבָר לְכָל אִישׁ אֲשֶׁר קִרְבַת ה' יֶחְפָּצוּן, לִהְיוֹת שׁוֹקֵד עַל הַדָּבָר, לְהַסִּיר וּלְבַטֵּל כָּל מוֹנֵעַ וּמְעַכֵּב בְּתַחְבּוּלוֹת נְכוֹנוֹת וּמוֹעִילוֹת. אַחַת הִיא הַמְרַפֵּא כָּל נֶגַע וּמַחֲלָה רָעָה, נִגְעֵי הָאֵבָרִים וְהַנְּפָשׁוֹת, אֲשֶׁר גַּם בִּהְיוֹת הַהֶרְגֵּל עוֹזֵר לְיִרְאָה וּלְתוֹרָה, בִּלְעֲדֵי לִמּוּד הַמּוּסָרִי, רַחֲקָה מְאֹד מִמַּטָּרָה הַנִּרְצֵית, הַמִּדּוֹת מְקֻלְקָלוֹת, מִלְחֶמֶת הַיֵּצֶר אֲשֶׁר לָזֶה בָּאנוּ לָעוֹלָם מֵאַיִן תִּמְצָא, רַק אֶל הָרָצוֹן יִפְנוּ כֹּחוֹתֵינוּ. וּמַה נֹּאמַר עַתָּה אֲשֶׁר הַהֶרְגֵּל מִתְנַגֵּד אֶל הַיִּרְאָה, אִם לֹא נִפְנֶה אֶל מָזוֹר הַמּוּסָרִי. אֵין מָקוֹם לַעֲבוֹדַת ה'. וְכִמְעַט יֵאוּשׁ בָּדָבָר: וּבְזֹאת רְפוּאָה קַלָּה הִיא וּפִרְיָהּ רָב. מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים לִהְיוֹת מִמְּזַכֵּי הָרַבִּים, אֲשֶׁר כַּכּוֹכָבִים יַזְהִירוּ, וְצִדְקָתָם לְעוֹלָם לֹא תִּמְחֶה, לֵאוֹר בְּאוֹר הַחַיִּים, יַחְטֹף הַמִּצְוָה הַלָּזוּ בִּזְמָנָהּ, כִּי מִי יוֹדֵעַ מַה יּוּלָד יוֹם, וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי, וּבָזֶה נִבְנֶה גַּם אֲנַחְנוּ לִלְטֹשׁ הָרַעְיוֹן לִכְבֹּשׁ הַיֵּצֶר וְתַאֲווֹתָיו. וְהָבֵא לְלַמֵּד נִמְצָא לַמֵּד. רֵאשִׁית דָּבָר לְהַכִּיר מַצְפּוּן אֱנוֹשׁ. מְגַמַּתוֹ חֶפְצוֹ וּרְצוֹנוֹ מָה הוּא. וְכַמָּה יִרְחַק מִן מַטְרַת הָאֱמֶת אֲשֶׁר נִבְרָא, בַּמֶה יֶאֱסֹר תַּאֲוָתוֹ לְהַטּוֹתוֹ אֶל הָעֲבוֹדָה הַשְּׁלֵמָה הַלֵּזוּ, יְגִיעַת לִמּוּד הַמּוּסָרִי, לִהְיוֹת לִיסוֹד מוֹסָד לִלְחֹם מִלְחֶמֶת חוֹבָה מִלְחֶמֶת הַיֵּצר, אִם בִּכְפִיַּת הָאֵבָרִים, לַעֲשׂוֹת הֵפֶךְ הָרָצוֹן וְגַם בִּלְטִישַׁת הָרַעְיוֹן, לִכְפּוֹת מְעָט הַלֵּב, אִם בַּחֲזָרַת מַאַמְרֵי חז"ל בְּמָתוּן וּבְעִיּוּן, וְאִם בְּהַעֲמָקַת הַשֵּׂכֶל בְּהַרְחָבַת הָעִנְיָנִים. לְפִי נְטִיַּת הַטֶּבַע וְהֶרְגֵּלוֹ, מַה שֶּׁגָּבוּ הָעִנְיָנִים הָאֵלֶּה. אֲשֶׁר חִיּוּבָם מְצוּדָה עַל כָּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו. לִלְחֹם מִלְחַמְתּוֹ, וּבְיָדוֹ הַבְּחִירָה, לִכְבֹּשׁ הַמִּלְחָמָה לְהַטּוֹת אֵבָרָיו אֶל הַשְּׁלֵמוּת הָאֲמִיתִי.

57 תלמוד ירושלמי ראש השנה פתח ↗

65 בבא בתרא פתח ↗

כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא תֵּימָא לֵיהּ מֵהָא: ״אֲנִי חוֹמָה וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת״; ״אֲנִי חוֹמָה״ – זוֹ תּוֹרָה, ״וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת״ –

66 בראשית רבה פתח ↗

« אור ישראל כ״ט אור ישראל ל״א »